I. ההליך 1. בפני בית-הדין האזורי לעבודה בחיפה (אב"ד: השופט א. גרוס; נציגי הציבור: מר י. וידואסר ומר א. ליטני; דיון מס' לד/16 - 9) התברר ערעור של נוה קרית ים חברה לפיתוח ולבניה בע"מ (להלן - החברה) נגד מר שוסטרמן אלימלך (להלן - העובד), על צו של ועדת תעסוקה הפועלת מכוח חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949 (להלן - ועדת התעסוקה). בית-הדין האזורי קיבל את הערעור וביטל את הצו; בפני בית-דין זה ערעור על ביטול הצו. 2. העובדות הצריכות לערעור זה הן: א. העובד שירת בצבא, מכוח צו לפי סעיף 26 לחוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב], במועדים אלה: מיום 6.10.73 עד ליום 10.1.74 מיום 10.2.74 עד ליום 12.3.74 מיום 10.4.74 עד ליום 26.5.74. ב. סמוך לתחילת השירות כאמור בסעיף הקודם, היה העובד "עובד קבוע" בחברה, לעניין חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949 (להלן - החוק). ג. בהתייצבו בפני ועדת התעסוקה היה בידי העובד פנקס מילואים ואישור כי הינו "חייל משוחרר כמשמעותו בחוק חיילים משוחררים (הוראת שעה), תשל"ד-1972"; לא היתה בידיו תעודה המעידה כי "שירת בשירות צבאי", כפי שאפשר לתתה מכוח סעיף 42 לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949. ד. ועדת התעסוקה נתנה את הצו להחזרת העובד לעבודתו, באשר ראתה בו חייל משוחרר לעניין החוק. II. פסק-דין 4. לאחר שבא-כוח החברה הודיע על הסכמתו לקבלת הערעור, ביקש מבית-הדין לפסוק בשאלה, מאימתי מונים שישה חודשים לחובת העסקה - מהשחרור הסופי, או משחרור הביניים, עת בין גיוס לגיוס עבד המערער. בא-כח העובד הסכים שבית-הדין יידרש לשאלה הנ"ל, ובית-הדין נעתר למבוקש. 5. טענתו של בא-כוח החברה היתה, כי בפרק הזמן שבין גיוס לגיוס עבד העובד בחברה, ומשמצרפים פרקי זמן אלה - ימלאו שישה חודשים שבהם חייבים להעסיק את העובד, ביום 30.9.74. בטענתו זאת סמך בא-כוח החברה על סעיף 12 לחוק, לפיו גם חייל שהוחזר לעבודה שלא על-פי בקשה פורמאלית לפי החוק, נחשב לחייל משוחרר שהוחזר לעבודה. 6. הטעות שבטענה הנ"ל היא בעצם ההתייחסות לסעיף 13 לחוק. סעיף 13 לחוק אינו בא אלא להגן בפני פיטורים תוך 6 חודשים, גם על חייל משוחרר שהוחזר לעבודה שלא מכוח בקשת פורמאלית, זה ולא יותר. 7. עניינית, מצויה התשובה לטענתו של בא-כוח החברה, בסעיף 39 לחוק. סעיף זה קובע כי "חייל משוחרר שחזר והתגייס תוך שלושה חודשים מיום שחרורו, רואים את תקופת שירותו הראשונה כאילו ללא הפסק עד תום תקופת שירותו השניה". מסעיף זה, בהקשר ליתר סעיפי החוק, יש ללמוד, כי עם כל שחרור משירות צבאי, קמה לחייל המשוחרר זכות חזרה לעבודה, לפרק זמן של שישה חודשים, אך אם תוך אותו פרק זמן, וטרם חלפו שלושה חודשים, גוייס בשנית - קמה לו הזכות מחדש. לשון אחר, את ששת החודשים יש למנות מתאריך השחרור האחרון, בתנאי שלא חלפו יותר משלושה חודשים בין גיוס לגיוס. חזרה לעבודה