הדיון קבוע לשמיעת טיעונים לעונש. בפתח הדיון הודיע הסנגור כי הנאשם מבקש על דעתו לחזור בו מהודאתו ולבטל את הכרעת הדין שניתנה על פי הודאה זו. אציין כי כתב האישום הראשוני ייחס לנאשם עבירה של נהיגה בשכרות, התיק היה קבוע להוכחות, הסנגור חזר בו מהכפירה בשם הנאשם, כתב האישום תוקן לעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, הסנגור הודה בשמו של הנאשם והתיק נקבע אפוא לשמיעת טיעונים לעונש. הסנגור הציג בפני מסמך המאשר כי הנאשם נתן הסכמתו להסדר הטיעון ומציין כי לאחר "לא מעט לבטים" הוא מבקש לבטל את הכרעת הדין. לאחר ששמעתי טענות אלו, החלטתי לדחות את הבקשה לחזרה מהודאה. ביהמ"ש העליון נדרש בסוגית החזרה מהודאה בע"פ 5763/10 מתן תורג'מן נ' מדינת ישראל שם הוא קובע כי רק בנסיבות חריגות כאשר ההודאה לא נעשתה באופן חופשי ומרצון, יקבל ביהמ"ש חזרה מהודאה. כמו כן, ראה לאחרונה עפ"ת 5627/09/11 בן חורין מתן נ' מדינת ישראל (5.3.12) בו דחה ביהמ"ש המחוזי בקשה לחזרה מהודאה שעה שהנאשם היה מיוצג בעבירה של נהיגה בשכרות. גם שם טען הנאשם כי לא הבין את מהות הדיון. במקרה שלפני, אישר הנאשם בכתב כי הסדר הטיעון שנערך איתו, נערך על דעתו. הוא מבקש לחזור בו מהטענות רק בשלב הזה כאשר קבועים טעונים לעונש ומרכיבי הענישה ידועים לו. ברור אפוא כי הנאשם אשר יודע מה צפוי לו, מבקש להמתיק את עונשו על ידי ניסיון להניע את ההליך המשפטי מחדש וזאת שעה שחזר בו מכפירתו והודה בכתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול. בנסיבות אלה לא מצאתי מקום לחזרה מהודאה, טיעונים לעונש ישמעו היום. אינני משחרר את הסנגור מייצוג. משפט פלילימשפט תעבורהשכרותחזרה מהודאה