ביום, ה' בשבט התשס"ז (24.01.07) התקיימה בפני ישיבת דיווח נוספת בהליך זה. בפתח דברינו מבקשים אנו להביא את שוועתה של הגב' נ"ג, עובדת המועצה הדתית בירושלים, לבל ישכח מעמנו, כי עניינו של הליך זה סב על הלנת שכרם של עובדים והעוול הנגרם להם בשל כך. הגב' נ"ג, עומדת בראש משפחה חד הורית, ולה שני ילדים עם ליקויי למידה אשר חלק הארי מהכנסתה, מוקדש לרווחתם. הגב' נ"ג עובדת המועצה הדתית ירושלים, מזה 27 שנים ולמרות זאת, עליה לחזר על פתחם של מעסיקיה, בבקשה כי שכרה ישולם. בתוך כך, ציינה הגב' נ"ג כי מזה חודשיים לא שולם לה שכר כלל וכי המועצה חדלה מלהעביר הפרשות לקרנות השונות זה מספר שנים, לרבות הכספים שנוכו משכרה כחלק העובד (כידוע, המדובר בעבירה פלילית לפי סעיף 26 לחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958). הגב' נ"ג הוסיפה, כי אין בידה כסף לטיפולי שיניים, בעוד שבמועצה קיימים בעלי תפקידים ששכרם גבוה בהרבה משלה, אשר אינם נוהגים לפקוד את משרדי המועצה הדתית כלל ועיקר. מר שפיגלר ועו"ד פת, ציינו כי שכר חודש נובמבר אמור להשתלם לעובדי המועצה הדתית בימים הקרובים, לאחר שהוסר עיקול שהוטל על חשבונותיה. כן צויין, כי לאחרונה, לאחר הליכי שימוע ממושכים, הועבר יושב ראש הוועדה הממונה במועצה מתפקידו, וכי רואה חשבון חיצוני שוקד על הכנת דו"ח ביקורת ניהול כספים לשנת 2004. משפתחנו בעניינה של הגב' נ"ג, נוסיף אף זאת: אמנם תופעת הלנת השכר ברשויות המקומיות ובמועצות הדתיות הצטמצמה עד למאוד ביחס למצב בשנת 2004, אך לא נעלם מעניינו הסבל הנגרם לגב' נ"ג ולעובדים רבים במצבה, ואנו קוראים לכל מי שבידו לתרום לפתרון סוגיית הלנת השכר, ובראש ובראשונה למעסיקים, הרשויות המקומיות והמועצות הדתיות, לעשות כל שלאל ידם, על מנת לעלות על דרך המלך, והיא, תשלום השכר באופן שוטף ובמועד. ההתקדמות בתשלום שכר עובדי הרשויות המקומיות 2. מן הנתונים שהובאו בפנינו, עולה, כי לעת הזאת נותרו עשר רשויות "חריגות", אשר להן חובות שכר בגין שלושה חודשי עבודה ומעלה. עם זאת, אף באשר לרשויות אלה, דיווח משרד הפנים על התקדמות ביישום המתווה להבראתן, כדלקמן: עראבה - לרשות חוב בגין חודשי עבודה רבים. הרשות מצוייה בהסדר נושים, ובמסגרתו שולם לעובדים שכר בגין החודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר 2006. בסמת טבעון - לרשות 3 חודשי חוב שכר לכלל עובדיה. לרשות אושרה תוכנית הבראה על ידי משרד הפנים. על ראשי הרשות להביא את התוכנית בפני מועצת הרשות, לאישורה. חורפיש - מספר חודשי חוב השכר ירדו ברשות זו ועובדיה שבו לעבודתם. תוכנית הבראה שגיבשה הרשות, נבחנה על ידי בודק תוכניות מטעם משרד הפנים, לשביעות רצונו של זה. זומן דיון במשרד הפנים בעניינה של הרשות לשבוע זה לשם אישור התוכנית. ראמה - לרשות 6.5 חודשי חוב שכר. משרד הפנים ציין, כי תוכנית ההבראה לרשות מצוייה בשלבי גיבוש. כיוון שמדובר ברשות, בה קיימת בעיית הלנת שכר קשה, אנו מצפים ממשרד הפנים לעשות מאמץ לבדוק ולאשר את תוכנית הרשות, בהקדם האפשרי. באקה - ג'ת -לרשות 8 חודשי חוב שכר. ברשות ועדה קרואה ובראשה מר ולד. אף כי ערים אנו לכך, שמדובר ברשות שאיחודה יצא לפועל באיחור ולה חובות גבוהים מאוד, אנו מצפים ממשרד הפנים לעשות מאמץ לבדוק ולאשר את תוכנית הרשות, בהקדם האפשרי. נחף - לרשות חוב בגין 5 חודשי עבודה. המדובר ברשות שאינה מתפקדת, לפיכך מונתה ועדת חקירה לבחינת עניינה של הרשות וזומן דיון בעניינה במשרד הפנים. טייבה - לרשות חוב שכר בן 13 - 18 חודשי עבודה. מונה צוות בדיקה לבחינת הרכב הגרעון המצטבר של הרשות ובחינת דרכים להבראתה. 3. פרנסי שלוש מן הרשויות, הנמנות על עשר הרשויות ה"חריגות", התייצבו לדיון בפנינו, ואלו הנתונים שמסרו: א. כפר יאסיף: ממלא מקום ראש הרשות, מר ח'טיב פאהד, וגזברה - מר עזמי עווד, אשר הביאו דברם בפנינו גם בישיבת דיווח קודמת, ביקשו לשוב ולעדכן את בית הדין באשר לקשייה הכספיים של הרשות. ברשות 9,000 תושבים ו - 50 עובדים מוניציפאליים המאיישים 28 משרות תיקניות. לרשות 50 גימלאים, מהם ראש רשות לשעבר וסגנו, שעלות גימלאותיהם החודשיות לרשות - כחמישים אלף ₪. הרשות קיבלה בימים האחרונים סך של חצי מליון ₪ ממשרד הפנים, בהתאם לאבני הדרך אליהן הגיעה בתוכנית ההבראה, ובכלל זה העלאת שיעור הארנונה ל - 50%. בסכום זה, לדברי פרנסי הרשות, אין כדי תשלום שכר חודש עבודה אחד לכל עובדי הרשות. יצויין, כי לפי מר פינצי, המדובר ברשות אשר מיישמת באופן כמעט מלא את תוכנית ההבראה, וחרף זאת, עדיין היא מצוייה בגרעון קשה. כפועל יוצא מכך, הרשות חבה שכר לעובדיה בגין שמונה חודשי עבודה. מקור עיקרי לקשיי הרשות, באי העמדת אשראי לרשותה מטעם בנק אוצר השלטון המקומי (להלן - הבנק). בתוך כך, דיווח עו"ד בר - ציון ממשרד האוצר, כי הוא תקווה שבמועד קרוב מאוד יחתם הסכם מסגרת עם הבנק, בנוגע לתנאי העמדת האשראי לרשויות. עם זאת, אף לאחר חתימת הסכם כאמור, יהא על הרשות לפנות לבנק בבקשה לקבלת הלוואה, ולהסדיר את עניין קבלת האשראי. ב. ירכא: מר רפיק סלאמה, ראש הרשות, מכהן בתפקידו 26 חודשים. ברשות 13,000 תושבים ו - 206 עובדים בסך הכל. במסגרת תוכנית ההבראה, שיושמה רק בשנת 2005, פוטרו 52 עובדים קבועים ו - 28 עובדים זמניים, לא לפני שנוהלו בעניינם הליכים משפטיים. לדברי ראש הרשות, בתקופת כהונתו צומצם חוב השכר בכמחצית, מחוב של 16 חודשים לחוב של 10 חודשים לעובדים המוניציפאליים. שיעור גביית הארנונה ברשות עלה מ - 8% למעל ל - 20%, אך עדיין מדובר בשיעור גבייה נמוך משמעותית מהשיעור הארצי הממוצע של גביית הארנונה, העומד על כ- 75%. הרשות במצב קשה, ובכלל זה לרשות תיק איחוד בהוצאה לפועל, במסגרתו היא פורעת מדי חודש 120,000 ₪ מחובותיה. גזברה ומזכירה של הרשות התפטרו, 3 חשבים מלווים התחלפו ועלה הצורך בהחלפת חברת הגביה. עובדי הרשות שובתים מזה כשבועיים. ראש הרשות, התבקש להתייחס לטענה בדבר חיבור בתים פרטיים לחשמל בבניין המועצה, וטען בעניין זה, כי מדובר ב - 13 בתים בשכונת אנשי צבא הקבע, אשר כתוצאה מקושי בהשגת "טופסי 4" (אישור ועדת התכנון והבנייה, הניתן עם השלמת הבניה, ומאפשר חיבור לחשמל), חוברו לחשמל בבניין המועצה, תוך חיובם על צריכת החשמל באמצעות התקנת מונים. מדיווחי משרד הפנים עולה, כי נשקל מינוי ועדת חקירה לרשות, וראש הרשות אף ברך על מינוי כאמור. עוד דיווח מר פינצי, כי תוכנית הבראה שגיבשה הרשות, נבחנה על ידי בודק תוכניות מטעם משרד הפנים, לשביעות רצונו של זה. זומן דיון במשרד הפנים בעניינה של הרשות לשבוע זה לשם אישור התוכנית. ג.דבוריה: הרשות מונה 8,500 תושבים ו - 169 עובדים בסך הכל. לרשות חוב שכר של 3 חודשים למורים, 8 חודשים לעובדים מינהליים בחינוך ו 1.5 חודשי חוב לעובדים המוניציפאליים. תקציבה השנתי של הרשות עומד על 26 מליון ₪, מתוך זה 18 מליון מוקצים לתשלום שכר. החוב למורים ולעובדי החינוך האחרים, נבע, מהחלטת הרשות להרחיב את שעות הלימוד, תופעה שצומצמה עד מאוד באחרונה. שיעור גביית הארנונה, נמוך בהרבה משיעור הגבייה הארצי הממוצע, והוא עומד על כ-20%, כאשר רוב הגבייה היא "רטרואקטיבית" ולא שוטפת. גם על עשרת חברי מועצת הרשות, נימנים "חייבי ארנונה". הרשות לא הגיעה להסכם על פיטורי עובדים עם ההסתדרות. לפי הדיווח, על בעלי התפקידים, המאיישים את "ועדת הפיטורים" לפי סעיף 171 א (2) לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן - פקודת העיריות), נמנים בעלי תפקידים המצויים בניגוד עניינים. בית הדין, העלה השאלה, האם לא ניתן להתגבר על קושי זה באמצעות מינוי חשב מלווה בעל סמכויות מוגברות שיבוא במקומה של "ועדת הפיטורים", וזאת מכוח סעיף 142 ג(ב)(1)) לפקודת העיריות. לרשות חובות למס הכנסה ולביטוח הלאומי. מדיווחי משרד הפנים, עולה, כי לדידם המדובר ברשות שאינה מתפקדת. משרד הפנים שוקל הקמת ועדת חקירה והרשות מוזמנת בימים הקרובים למשרד הפנים לצורך בחינת עניינה. 4. להלן נתונים נוספים שנמסרו על ידי מר פינצי, מנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים: שלושת המקורות התקציביים הכלולים בתוכניות הבראה: [1] כספי הבראה המוקצים מהשלטון המרכזי [2] התייעלות הרשות באמצעות הפחתת הוצאות [3] והעלאת גביית ארנונה וגיוס אשראי בנקאי. השיעור הארצי הממוצע של גביית ארנונה עומד על כ - 75%, בעוד ברשויות ה"חריגות" מדובר על שיעור גבייה נמוך באופן משמעותי. יחד עם זאת, במסגרת תוכניות ההבראה נקבעת לכל רשות כאבן דרך, העלאה ריאלית ואפשרית בשיעור גביית הארנונה. מצבת כח האדם במשרד הפנים האמונה על הפיקוח על התנהלות הרשויות המקומיות, מונה 6 עובדים במשרד הראשי ועוד קציני מחוז הפרושים במחוזות ומופקדים, כל אחד, על עניינן של 10 רשויות. בנוסף, מונו על ידי המשרד 70 חשבים מלווים. במהלך השבועיים הקרובים 11 רשויות זומנו לדיון במשרד הפנים, לעריכת בירורים שונים, ובכלל זה לדיון מסכם לאישור תוכניות הבראה, שנבחנו על ידי בודקי תוכניות. עם זאת, ישנן רשויות, ובן - נחף, דבוריה וכפר מנדא, שבתכנית הבראה לא יהא די להבראתן, משברשויות אלה אין תשתית ניהולית, אשר בכוחה להוציא תוכניות הבראה מהכח לפועל. משרד הפנים מינה מספר ועדות חקירה וממליץ על מינויין ברשויות נוספות, אך מהלך זה טרם הושלם. בתוך כך, משרד הפנים שוקד על גיבוש רשימה של אנשים מתאימים וכשירים לכהן כחברי ועדות חקירה, על מנת לאפשר את השימוש בכלי זה במידת הצורך. ו. משרד הפנים מודע כמובן לכל הכלים שממעמיד הדין לרשותו באשר לרשויות המתקשות בתפקודן, אולם לדידו יש לילך "מן הקל אל הכבד" ולנקוט בצעדים דרסטיים כגון: פיזור מועצות וראשי רשויות ומינוי גורמים ממונים תחתיהם, לרבות וועדות קרואות, רק במקרי קיצון. מר פינצי הטעים, כי יחסית לשנים עברו, גדל מספר הוועדות הקרואות משמעותית (כיום לפי דיווחיו מכהנות 13 ועדות קרואות), אך גם כלי זה, מצריך הליך מובנה הלוקח זמן, ובמסגרתו, יש למנות תחילה ועדת חקירה, לערוך שימוע לרשות ורק אחר כך יכול שר הפנים לבוא לידי החלטה למינוי ראש רשות או מועצה, חלף ראש הרשות והמועצה שנבחרו (ראו סעיפים 143-146 לפקודת העיריות). לבסוף דווח, כי החשבים המלווים ברשויות המקומיות הונחו, להקפיד על הוצאת תקציב להוצאות חיוניות בלבד ולהתייחס לתשלום שכר עובדים כהוצאה תקציבית בעדיפות עליונה. 5. נקיטת צעדים אישיים כנגד ראשי רשויות מקומיות המדינה, בהודעתה בכתב מיום 23.01.07, הודיעה, כי: "בסמ"ה ואעבלין - ראשי הרשויות והגזברים חויבו בחיוב אישי בשל שימוש זר בכספי חינוך. טורעאן, זרזיר, שעב, טירה, עין מאהל וכסייפה - בעניינן של רשויות אלה מתקיים הליך ביקורת על ידי היחידה לחיוב אישי לנוכח קיומם של ממצאים, המעידים לכאורה על שימוש זר בכספי חינוך. בהקשר זה יצוין, כי היחידה לחיוב אישי פועלת מזה מספר שנים וקיבלה עד היום 20 החלטות הנוגעות ל - 18 רשויות מקומיות, ביניהן 12 החלטות בהן הוטלו חיובים אישיים על ראשי רשויות ובכירים נוספים ברשויות בסכום כולל של למעלה ממיליון ₪. יצויין כי משרד הפנים מגבש כעת רשימה של אנשים המתאימים והכשירים לכהן כחברי ועדת חקירה, ביניהם עובדי רשויות בכירים, על מנת שיהיו זמינים למינוי לועדות חקירה. לעמדת משרד הפנים, מינויים של אנשים "מהשטח" יתרום לתפקוד וועדות החקירה ויסייע להן לגבש המלצות נכונות. עם גיבושה של רשימה זו, ניתן יהיה להקים ועדות חקירה במספר רשויות אשר בהן יוחלט להקים ועדה מסוג זה". עניין הפתיחה בחקירה פלילית כנגד ראשי רשויות מקומיות ובעלי תפקידים נוספים ברשויות, נדון כידוע, בפני בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, במסגרת עתירה שהגישה ההסתדרות. במהלך הדיון בבג"צ צומצמה הסוגיה הצריכה להכרעה, לשאלת מדיניות הפתיחה בחקירה פלילית כאשר קיים חשד לשימוש זר בכספי הבראה או בכספים "מיועדים". המדינה ביקשה מבית המשפט הגבוה לצדק ארכה, עד ליום 31.01.07, לאיסוף ובחינת הנתונים שהועברו ממשרד הפנים ומשרד החינוך, והנדרשים לשיטתה, לביסוס "תשתית מספקת לקבלת החלטה בדבר נקיטה בהליכים פליליים בסוגיה נשוא העתירה". עם זאת הודיעה המדינה, כי כבר לעת הזאת, הבדיקה הנערכת בפרקליטות המדינה "מעלה חשד לפלילים במספר מקרים בנושא שימוש זר בכספים מיועדים". 6. חובות הרשויות המקומיות לקרנות 141 רשויות מקומיות חויבו להגיש למשרד הפנים ולבית הדין, פרוט באשר לחובותיהם לקרנות. זאת, עד ליום 22.01.07 (לאחר מתן ארכה). על פי דיווח נציגי המדינה, התקבלו במשרד הפנים, נתוניהן של 88 רשויות בלבד, מתוכן דיווחו 58 רשויות על קיום חובות לקרנות. החוב המצטבר העולה מהנתונים שהוגשו, עומד כיום על כ- 230 מליון ₪. באשר לרשויות שדיווחו על חובות, הודיע מר צמח, כי תעשה בדיקה, כבר כעת, אל מול הקרנות לוודא כי הנתונים שהתקבלו במשרד הפנים, מדוייקים. כפי שכבר ציינו בעבר, קידום פתרון החובות לקרנות לא יסתייע מבלי שתונח בפני משרד הפנים ומשרד האוצר מצבת נתונים מלאה. אין בידינו להשלים עם אי מילוי צו שיפוטי של בית הדין, בו הורנו על הגשת הנתונים. לאור האמור, אנו נותנים לרשויות, שבנספח להחלטה זו, ארכה אחרונה להגשת נתוניהן על חובותיהן לקרנות, עד ליום 12.02.07. רשות שלא תגיש נתוניה, עד למועד האמור למשרד הפנים, עם העתק למרכז השלטון המקומי, יזמן בית הדין את גזברה וחשבה המלווה, לדיון הבא בהליך, וישקול אף לכוף את הרשויות להגיש הנתונים, בכלים הנתונים לו בסעיף 73 לחוק בית המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984, אשר לפי הוראתו: "73.(א)מי שהוזמן להעיד ולא התייצב, או נצטווה להמציא מסמך ולא המציאו, רשאי בית המשפט או הרשם — (1)לצוות על הבאתו לפני בית המשפט; על צו כזה יחולו הוראות סעיף 73א; (2)להטיל עליו, אף שלא בפניו, מחצית הקנס האמור בסעיף 40(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ואם הוזמן או נצטווה פעם נוספת ולא התייצב או לא המציא את המסמך — מאסר שלא יעלה על חודש ימים או קנס כאמור בסעיף 40(2) לחוק האמור". מרכז השלטון המקומי, יעביר החלטה זו לרשויות שבנספח להחלטה זו, ויעמידן על האמור בה. וכן יעביר במרוכז לבית הדין ביום 19.02.07, את כלל דוחות הנתונים שיתקבלו אצלו עד ליום 18.02.07. מועצות דתיות 7. מנתוני הרשות הארצית לשרותי דת, אשר הוגשו בכתב לבית הדין עובר לישיבת הדיווח, עלה, כי ב - 88 מועצות דתיות אין חובות שכר, ב - 38 מועצות דתיות קיים חוב שכר של עד חודשיים ימים ואילו ב - 7 מועצות דתיות קיים חוב שכר העולה על - 3 חודשי עבודה. במסגרת ישיבת הדיווח, התבשרנו על ידי מר שפיגלר, כי למעט בכארבע מועצות דתיות (נס ציונה, בנימינה, יבניאל וגבעת זאב), אין כיום מועצות דתיות המלינות באופן שוטף את שכר עובדיהן לתקופה שמעל לחודשיים ימים. עם זאת, לגבי עובדי חלק מן המועצות הדתיות קיימים חובות עבר. באשר למועצה הדתית יבניאל, דיווח מר שפיגלר, כי לעובדיה ישולם שכר שני חודשי עבודה מיידית וכי סוכם עם הרשות המקומית שתעביר תקציבה למועצה, על מנת שניתן יהא להתקדם צעד הוסף בפרעון החוב לעובדים. כן דיווח, כי כיום מוטלים עיקולים על חשבונות המועצות הדתיות הבאות: אליכין, בנימינה, בני עייש, יבניאל, מזכרת בתיה, נס ציונה ורחובות. מר שפיגלר פירט את אמצעי הפיקוח של הרשות הארצית לשרותי דת על המועצות הדתיות, תוך שציין כי הפיקוח הדוק במיוחד מקום שענייני המועצה הדתית מנוהלים על ידי מזכיר, ובאין מזכיר, על ידי גזבר הרשות המקומית. זאת משום, שבמועצות אלו מונה רואה חשבון מטעם הרשות הארצית לפקח על ענייניה הכספיים של המועצה הדתית. עם זאת, ער מר שפיגלר לכך שעדיין בחלק מן המועצות הדתיות, מתנהלים הדברים, שלא על פי הנחיות הרשות לשירותי דת. מר שפיגלר ביקש להזמין את עובדי המועצות ונציגי ההסתדרות לפנות לרשות לשירותי דת ולהעמידה על כשלים המתגלים. לדבריו, בעבר עובדי המועצות פחדו להתלונן ולהודיע על אי-סדרים. לבסוף עדכן מר שפיגלר, כי רענן את ההנחיה בדבר האיסור על השתתפות מועצות דתיות בסבסוד ימי עיון והשתלמויות וכי הנחה את המועצות לפעול להשבת הכסף, שהוצא על סוף השבוע במלון כינר. 8. בית הדין ציין, כי ברבות מן הרשויות בהן קיימת הלנת שכר קיים חוב כבד של הרשות המקומית למועצה הדתית. צויין, כי ככל שהמדובר בחוב שבמחלוקת, ניתן לכנס ועדת שרים מכח סעיף 9 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל"א - 1971 (להלן - חוק שירותי הדת). 9. עו"ד פת ועו"ד פודמסקי, בהודעת המדינה שבכתב, ביקשו להתייחס לסוגיית האפשרות למנות לממונה במועצה דתית, מי שלו "זיקה פוליטית", וביקשו להבהיר, כי : "בהתאם להנחיית המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ככלל, עצם קיומה של זיקה פוליטית של מועמד להתמנות כממונה במועצה דתית אינו פוסל את המועמדות. 'בעת בחינת התאמתו של מועמד שיש לו זיקה פוליטית, ראוי לשקול את מועמדותו רק אם ימצא שיש לו השכלה או נסיון מיוחדים, מעבר למקובל, בתחומים הנזכרים: כספים או ניהול כח אדם, זאת כמוסבר לעיל, בהתחשב בגודלה של המועצה הדתית שלעניין'". בעניין זה הובאה לעיוננו הן הנחיית המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ) מר בלס והן השאלון המפורט, שעל מועמד לכהונת ממונה במועצה דתית למלא, לרבות התייחסות מפורטת, להשכלה, ניסיון בעבודה, אפשרות לניגוד עניינים, זיקה לראש הממשלה או למי משריה ועוד. 10. בישיבות הדיווח הקודמות, ביקשו כל הנוגעים בדבר, לסבר את אוזנו של בית הדין, כי בשל הנוסחה לתקצוב המועצות הדתיות, יש מועצות דתיות, כגון זו שבעיר רחובות, שאף בהעברת כלל התקציב למועצה, לא יהא כדי לאפשר פרעון חובותיה השוטפים. זאת בין השאר, בשל תקינת כח האדם ומספר הגימלאים שהיו בחלק מן המועצות הדתיות, שעה שהונהגה הנוסחה לתקצוב המועצות הדתיות בשנת 2001. בנדון זה, צויין בהודעתה הכתובה של המדינה, כי: "במסגרת פעולתה להבראת המועצות הדתיות, עומדת הרשות הארצית לשירותי דת לבחון מחדש את המבחנים לתקצוב המועצות הדתיות. יצוין, כי שינוי המבחנים לתקצוב המועצות הדתיות הינו הליך הדורש תשומת לב נוכח ההשלכות על כלל המועצות הדתיות הניזונות מתקציב זה לשם ניהולן השוטף והוא ייעשה בתיאום עם הגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה השונים, ובשים לב לחובה לקבוע אמות מידה שוויוניות לחלוקת התקציב. עוד יצוין, כי הוועדה אשר הציעה את המבחנים לחלוקת תקציב המועצות הדתיות המליצה, בזמנו, כי משרד הדתות ישוב ויבחן את עקרונות חלוקת התקציב לא יאוחר מחלוף שנתיים מיום אישור המבחנים. מסיבות שונות, ובין היתר, נוכח פירוק משרד הדתות בסוף שנת 2003 וגלגולים שונים שעברה יחידת שירותי הדת עד למתכונתה הנוכחית, לא נעשתה בחינה זו עד כה. הבחינה תיעשה גם בשים לב לנתונים הכספיים והתפעוליים שרוכזו ברשות לשירותי דת". 11. אשר לגיבוש תוכניות הבראה, הוברר כי עו"ד פודמסקי זימנה 6 ישיבות בנושא זה, בהשתתפות הגורמים הצריכים לעניין. התרשמנו, כי עו"ד פודמסקי מייחסת לסוגייה זו חשיבות רבה. אנו תקווה, כי מאמצי הרשות לשירותי דת, גורמי משרד האוצר והפרקליטות, ישאו פרי. עם זאת, טרם עלה בידיהם לסיים תכנית הבראה אחת. דיווחי המדינה באשר לגיבוש מתווה מסגרת לתוכניות הבראה במועצות הדתיות ולגיבוש תוכנית הבראה למועצה הדתית חצור הגלילית, היו כדלקמן: "לאחר דיונים ממושכים בהם נטלו חלק, מלבד הרשות הארצית לשירותי דת, אף נציגי אגף הממונה על השכר, אגף התקציבים ואגף החשב הכללי במשרד האוצר, הגיעו הצדדים להבנות בדבר מתווה העקרונות להחלת תכניות הבראה במועצות הדתיות (נספח ה' להודעת המדינה מיום 26.12.06, להלן: "מסמך העקרונות"). יצויין כי לעת הזאת הוכנה על ידי גורמים ברשות הארצית לשרותי דת טיוטת תכנית הבראה למועצה הדתית חצור הגלילית. מסמך זה הועבר לטיפול הצוות שהוקם, אשר בודק אותו מול הדו"חות המבוקרים החתומים לשנת 2005 והדו"חות המסוקרים החתומים למחצית שנת 2006 שהגיעו לאחרונה. זאת בשים לב למסגרת התקציב ולנתונים נוספים, ובהתאם למסמך העקרונות. במסגרת זו ימונה גם רו"ח. לאחר מכן יבחן המסמך המאושר גם על ידי הגורמים המופקדים על העניין במשרדי הממשלה, במסגרת הליך שנקבע וצוותים שכבר הוקמו למטרה זו. הידברות מול גופים נוספים, במידת הצורך, לרבות ההסתדרות, תתבצע במועד המתאים ובהקדם האפשרי. יצויין כי המדובר בתכנית ההבראה הראשונה הנערכת למועצה דתית וכי נעשים מאמצים של כל גורמי הממשלה לקדם את העניין ככל האפשר ולהגיע לתכניות הבראה מאושרות הן לגבי חצור הגלילית, והן לגבי כל המועצות הדתיות. במסגרת גיבוש תכניות ההבראה, יפורסם מכרז פומבי לשם התקשרות עם משרדי רואי חשבון אשר ילוו את המועצות הדתיות, החל בהכנת תכנית הבראה פרטנית לכל מועצה וכלה בליווי המועצה ביישום התכנית. תנאי הכרחי לאישור תכנית ההבראה לכל מועצה יהיה התחייבותה להעביר מראש כל התחייבות כספית לאישור רואה החשבון המלווה במשך פרק זמן שיקבע". בחנו את האמור לעיל, ולא הצלחנו לעמוד לאשורם של דברים על ההליך שנדרש לשם אישור תוכניות הבראה למועצות הדתיות. בתוך כך, ציין מר שפיגלר, כי אף שהמכרז לשם התקשרות עם רואי חשבון שילוו את תוכניות ההבראה במועצות הדתיות כבר נוסח, הוא לא פורסם בהעדר "תקנה תקציבית". גם ענין זה לא התברר בפנינו לאשורו, משעל פני הדברים עלות הליווי על ידי רואה חשבון, אמורה להיות מגולמת בתקציב תוכנית ההבראה והרי תקציב לתוכניות הבראה כבר אושר. משקיימות סוגיות לא ברורות בנושא תוכניות ההבראה, נורה להלן על הגשת הבהרות בנדון. 12. בית הדין ביקש לבחון את סוגיית ריבוי הגימלאים במועצות הדתיות. מר שפיגלר דיווח, כי כהנחיה, המועצות הדתיות אינן יכולות לאשר לעובדים מן המניין לפרוש לפנסיה תקציבית מוקדמת. עם זאת, דיווח מר שפיגלר, כי באשר לגימלאות יושבי ראש וסגני יושבי ראש, קיימת בעיה, שהורתה בפרקטיקה שנהגה בעבר. הבעיה היא, שהיו מקרים רבים של עובדי במגזר הציבורי, שעברו לכהן במשרות אלה, לקראת פרישתם לגמלאות על מנת להעמיד את שכרם הקובע לחישוב הגימלה, על שכר גבוה. לאחר פרישתם, בסיום תקופת כהונה קצרה, חבה המועצה בתשלום גימלאותיהם. מבירורים שנערכו על ידו עולה, כי לא מוחלים בעניין חלק מהם הסכמי רציפות. התוצאה היא, שהגוף בו עבדו עובר לכהונתם במועצה הדתית לא נושא בחלקו בגימלאות. מר שפיגלר, הודיע, כי יעביר לבית הדין הנחייה שהוציאה הרשות לשירותי דת בעניין זה. בסוגייה זאת, ישאל השואל, האם השלטון המרכזי יכול שישלים עם מצב לפיו עובדי מועצות דתיות מסוימות אינם מקבלים את שכרם במועד ואילו עובדים וגימלאים בכירים, שהתמנו כנראה על פי קשריהם, מקבלים שכר וגמלאות גבוהים מתקציב המועצות, בלא, למצער, שמעסיקיהם הקודמים ישתתפו בחלק מעלות הגימלאות. עמדת ההסתדרות באשר לחובות השכר והחובות לקרנות 13. מר בר - דוד מיחה על האופן, בו לשיטתו, בחרו משרדי האוצר והפנים "לחנך את ראשי הרשויות" על גבם של העובדים, וחזר על חששו, כי ללא שביתה כללית במשק, לא תפטרנה סוגיות הלנת השכר ופרעון החובות לקרנות. מר בר - דוד ער לעובדה, כי מליני השכר הם המעסיקים - הרשויות המקומיות והמועצות הדתיות, אך לדידו משרדי הממשלה, בתפקידם כרגולטור, לא נוקטים בפעולות מספיקות להבראת הרשויות ולפתרון הבעיות ברשויות החריגות. כן הביע מר בר - דויד את תחושתו, כי כל שנעשה על ידי משרדי הממשלה הינו בבחינת "מעט מדי ומאוחר מדי": כך באשר לאיסוף נתונים על "שימוש זר בכספי הבראה או כספים מיועדים", כתשתית לפתיחה בחקירות משטרה; כך באשר לגיבוש תוכניות הבראה למועצות הדתיות; כך באשר לאיסוף נתוני החובות לקרנות. מר בר דוד קרא לנציגי המדינה, למנות וועדות קרואות במהירות האפשרית, לנקוט בסנקציות אישיות כנגד פרנסי רשויות שמעלו בתפקידם ולהפגין "תמיכה יותר מסודרת ברשויות מטעם השלטון המרכזי". בתוך כך, ביקש מר בר - דוד, כי ברשויות "המשתפות פעולה" עם משרד הפנים ועושות להשגת אבני הדרך להבראתן, יעשה השלטון המרכזי להעברת כספים לחשבונותיהם, כדי "שניתן יהא לראות התחלה של תשלום חובות השכר". בעניין זב הזכיר מר בר דויד את עניינן של הרשויות חורפיש וכפר יאסיף, שהמצב בן לא קל אך נעשים שם נסיונות כנים וממשיים להבראת הרשות, ועדיין שכר העובדים מולן מספר רב של חודשים. מר בר דויד הזכיר, כי הרשויות ה"חריגות" מצויות פעמים רבות ב"פריפריה", באזורים מוכי אבטלה, כך שלעובדים אין אלטרנטיביות תעסוקתיות, והם נדונים לבחור בין עבודה ללא שכר לבין אבטלה ללא עתיד. עו"ד יפת מטעם ההסתדרות, הטעים, כי ברשויות בן אחוז גביית הארנונה נמוך לא עובדי הגביה הם "האשמים" במחדל אלא הרשות היא האחראית. אין להלין שכר העובדים, לרבות עובדי הגבייה המתייצבים לעבודתם, אך בשל העובדה, שהרשות לא השכילה להגיע לשיעורי גבית ארנונה משביעי רצון. מר שטרן אמר, כי אין להשלים עם מצב, לפיו הלנת שכר של חודשיים במועצות הדתיות, נתפסת כנורמטיבית. הוא ציין גם את ההתנהלות האיטית באשר להבראת המועצות הדתיות. במסגרת הדיווח מטעם ההסתדרות מיום 23.01.07, המציאה ההסתדרות העתק הסכמים קיבוציים, החלים לטענתה על עובדי המועצות הדתיות ואשר יש לקחתם בחשבון במסגרת קביעת תקציבי המועצות הדתיות בתוכניות ההבראה. העתק מן ההסכמים, ניתן בידו של מר שפיגלר. הערות בית הדין 14. בעיית הלנת השכר ברשויות המקומיות ובמועצות הדתיות לא חלפה מן העולם, ופתרון שלם לסוגיית החוב לקרנות עדיין אינו מיושם. עדיין קיימות רשויות ומועצות דתיות שאנין מתפקדות ואינן משלמות שכר במועד. כמו כן, טרם הוצגה תכנית כוללת להתגברות על החובת לקרנות. עם זאת, ניכרת התקדמות בפועלם של משרדי הממשלה, בניסיון להביא לפתרון הבעיות. זאת, תוך הקפדה על הבראת אמת של הרשויות, באמצעות קביעת אבני דרך ובחינת העמידה בן. ערים אנו לקשיים שבנקיטת חלק מן האמצעים שמעמיד החוק לרשות משרד הפנים. אך לדידנו, בקשיים אלה אין כדי למנוע ממשרד הפנים לפעול בנחישות ולקבוע סד זמנים קצר ככל האפשר, לבחינת מצבה של כל רשות "חריגה" ובהוצאת ההחלטה באשר לטיפול במצבה, מן הכח אל הפועל. כן, נדרשים משרדי הממשלה לשנס מותניים ולקבוע עיתים לסיום גיבוש רשימת הכשירים להימנות על ועדות חקירה; לכינוס הגוף שיבחן את נושא שיטת התקצוב של המועצות הדתיות ולפרסום המכרז להתקשרות עם משרדי רואי חשבון אשר ילוו את המועצות הדתיות בעת יישום תוכניות הבראה וכל כיוצא בזה. במיוחד סבורים אנו, כי בשלה העת לסיים את גיבוש תוכניות ההבראה למועצות הדתיות. התנהלות השלטון המרכזי מורכבת. ברוב הסוגיות שעל סדר יומו של סכסוך זה מעורבים יותר ממשרד ממשלתי אחד, ולכל גורם רלוונטי, תפקידו ועמדתו. אנו ערים לכך. אך לעת הזאת נדרש שיתוף פעולה. הישיבות שכינסה עו"ד פודמסקי, הן צעד בשיתוף פעולה זה. יש לתגבר את שיתוף הפעולה. תצא בת קול מירושלים באשר לאיסור הלנת שכר עובדים, כמו גם באשר לאופן ההתנהלות הראוי של הרשויות והמועצות; יופעלו האמצעים שבדין באשר לגופים מבין הגופים לעיל שאינם מתפקדים; תוטל אחריות אישית אזרחית ותשקל פתיחת חקירה משטרתית במקרים המתאימים. ויפה שעה אחת קודם, לבל תמשך, בין השאר, תופעת הלנת השכר. הנחיות באשר להגשת נתונים נוספים ועדכניים לבית הדין 15. את הדיווחים שיפורטו להלן יש להגיש עד ליום 08.02.07 אלא אם נאמר אחרת באשר לדיווח ספציפי זה או אחר. א. דיווחי ההסתדרות: 1) ההסתדרות תגיש, עד ליום 06.02.07 נתונים עדכניים באשר לתשלום השכר ברשויות המקומיות ובמועצות הדתיות. ככל שימצא בית הדין לנכון, נורה, לאחר קבלת נתוני ההסתדרות, על המצאת תצהירים על ידי חלק מן הרשויות ובם התייחסות לנתוני ההסתדרות. 2) ההסתדרות תגיש דיווח עדכני, באשר לרשויות מקומיות ומועצות דתיות, בן מקיימים העובדים שביתה. ב. דיווחי המדינה: באשר למועצות דתיות 1) יוגש דו"ח עדכני של מצב חובות השכר בכל המועצות הדתיות. 2) יוגש דו"ח המפרט עיקולים, החלים על חשבונות המועצות הדתיות. 3) יוגש דו"ח של חובות הרשויות המקומיות למועצות הדתיות, תוך ציון החוב לשנת 2006 והחוב המצטבר. בתוך כך יפורט, אילו רשויות מאלו החייבות כספים למועצות הדתיות, חולקות על החוב, כולו או חלקו, ומי מבין רשויות אלו זומנה לוועדת שרים לפי סעיף 9 לחוק שירותי הדת, בארבעת החודשים האחרונים. כן ידווח על התקדמות הדיון בבג"צ 6171/06, שעניינו בעתירת המועצה הדתית לוד. 4) תוגש הנחית הרשות הארצית לשירותי דת, שעניינה בגמלאותיהם של יושבי ראש מועצות דתיות וסגניהם אשר פרשו, ובחינת השתתפות מעסיקים קודמים בתשלומן (ראו סעיף 12 להחלטה זו לעיל). 5) ידווח האם כונס גוף האמון על בדיקת שיטת תקצוב המועצות הדתיות, כאמור בסעיפים 26 - 28 להודעת המדינה מיום 23.01.07. בתוך כך, יפורטו מועדי ישיבות הגוף האמור והמועד שבו עליו להגיש מסקנותיו. 6) פרקליטות המדינה תגיש תרשים זרימה של אופן הדיון באישור תוכניות הבראה למועצות הדתיות, תוך ציון הגורמים המשתתפים בהליך האישור. בתוך כך, יפורטו הצעדים שנותרו כדי לגבש ולאשר סופית, על ידי כל הגורמים הצריכים לעניין, את המתווה הכללי לתוכנית הבראה במועצות הדתיות, ואת תוכנית ההבראה למועצה הדתית בחצור. 7) המדינה תדווח באיזה מועד פורסם או יפורסם המכרז הפומבי להתקשרות עם משרדי רואי חשבון, שילוו יישום תוכניות הבראה במועצות הדתיות. באשר לרשויות מקומיות 1) יוגש דיווח המפרט, האם אושרו על ידי משרד הפנים תוכניות ההבראה לרשויות הבאות (ובאיזה תאריך ניתן האישור): חורפיש, ראמה, באקה - ג'ת, ירכא. 2) יוגש דיווח, מה נקבע בדיון שזומן במשרד הפנים בעניינן של הרשויות נחף, ירכא (לרבות שאלת מינוי חשב מלווה בעל סמכויות מוגברות, ראו סעיף 3 ג לעיל), דבוריה וכפר מנדא. כן ידווח, מה עלה בדיון בעניינן של רשויות נוספות שזומנו לדיון במשרד הפנים, (במהלך הישיבה דיווח מר פינצי על זימון כ - 11 רשויות לדיון בעניינן), והאם חלה התקדמות כלשהי בעניינן של הרשויות עראבה וטייבה. 3) ידווח, עד ליום 04.02.07 בשעה 12:00, האם הושג הסכם עם בנק אוצר השלטון המקומי. 4) ידווח האם גובשה רשימה של אנשים מתאימים וכשירים לכהן כחברי ועדות חקירה, לבחינת מצבן של רשויות מקומיות. 5) יוגש דו"ח של כלל הרשויות, בן מונתה וועדת חקירה, תוך פירוט מועד מינויה. 6) יוגש פירוט של כל הרשויות שבן פוזרה מועצת הרשות ומונתה ועדה קרואה או הועבר ראש הרשות מתפקידו ומונה במקומו ראש רשות ממונה (סעיפים 143 - 145 לפקודת העיריות). בצד שמות הרשויות יפורט מועד מינוי הועדה הקרואה או/ו ראש הרשות הממונה. 7) תוגש ההודעה המשלימה מטעם המדינה במסגרת בג"צ 3509/06. וכן יוגש דיווח, אם נפתחה חקירה פלילית כנגד מי מראשי הרשויות או גזבריהן. 8) ידווח האם הוטל חיוב אישי על מי מראשי הרשויות או גיזבריהן בארבעת החודשים האחרונים. בכלל זה ידווח, מה עלה בביקורת שביצעה "היחידה לחיוב אישי" ברשויות טורעאן, זרזיר, שעב, טירה, עין מאהל וכסייפה. ג. דיווחי מרכז השלטון המקומי: 1) תוגש הודעה, שעניינה, האם מועצת הרשות בסמת טבעון אישרה את תוכנית ההבראה, שזכתה לאישור משרד הפנים. 2) תוגש הודעה, האם הרשות כפר יאסיף הצליחה להשיג אשראי מבנק אוצר השלטון המקומי. 3) מרכז השלטון המקומי ימציא לרשויות שבנספח להחלטה זו, את סעיף 6 להחלטה, ויעימדן על חובת גזבריהן וחשביהן לפעול על פי האמור בסעיף זה. כן ימציא מרכז השלטון המקומי לבית הדין ביום 13.02.07, את דוחות נתוני החובות לקרנות, שימציאו לידיו הרשויות שבנספח, עד ליום 12.02.07. 15.לאור עמדת הסתדרות המעו"ף, הצדדים יגישו, עד ליום 04.02.07 בשעה 12:00, תמצית טענותיהם, בהיקף שלא יעלה על 3 עמודים, ביחס לבקשת מר בר - דוד, להסיר כל הגבלה על אפשרות ההסתדרות לנקוט באמצעים ארגוניים. אף נציגי המדינה, יגישו נייר עמדה מטעמם בסוגייה זו. במסגרת תמצית הטענות ועמדת המדינה, כאמור לעיל, יודיעו הצדדים ונציגי המדינה, אם הם מבקשים לקיים ישיבת דיווח נוספת בהליך זה או שהם מבקשים לקיים דיון בפני המותב.רשויות מקומיותאחריות אישית