1. ביום 6.1.11 הוגשה על ידי ב"כ הצדדים בקשה למתן תוקף של פסק-דין להסכם פשרה. ביום 10.1.11 ניתן תוקף של פסק-דין להסכם הצדדים. 2. אלה הם עיקרי ההסכם: "א. התביעה שבכותרת תדחה, הצדדים יגישו בקשה לדחיית התביעה ללא צו להוצאות ולמתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה זה. ב. התובע ימלא את הטפסים הנדרשים לרבות טופס 250 תוך 7 ימים, מיום קבלת תוקף של פסק דין להסכם פשרה זה, ויעבירו לנתבעת שתמלא את הדרוש תחתום עליו ותעבירו לב"כ התובע תוך 7 ימים מיום קבלתו, כאמור לעיל. ג. הנתבעת תפעיל, תוך 7 ימים מיום קבלת תוקף של פסק דין להסכם פשרה זה, את ביטוח צד ג' ותמלא את כל הטפסים הנדרשים לצורך ההפעלה, כאמור לעיל, ותעבירם לחברת הביטוח ועותק לב"כ התובע. ד. הצדדים ישתפו פעולה בכל הנוגע לביצוע האמור בס"ק א', ב' ו- ג'. 2. למען הסר ספק מובהר בזאת כי אין באמור לעיל להסיר כל אחריות שהיא על הנתבעת באשר להפעלת הפוליסה בפועל או באשר לכל הליך אחר בהקשר זה לרבות מול הביטוח הלאומי. 3. בכפוף לביצוע האמור לעיל לא יהיו לתובע כל טענות ו/או דרישות ו/או תביעות כלפי הנתבעת ו/או מנהליה ו/או מי מהפועלים מטעמה בגין תקופת עבודתו ובגין סיומה. " 3. ביום 23.2.11 הוגשה בקשה דחופה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק-דין ובקשה לביטול פסק הדין. הנימוקים לבקשה הינם: א. התובע ובא כוחו לא עיינו בפוליסת הביטוח, כך גם ב"כ הנתבעת ואף לא המגשרת, כב' השופטת (בדימוס) דינה אפרתי, שבעזרתה הגיעו הצדדים להסכמה. ב. התובע אינו יודע אם הפוליסה בתוקף במיוחד כשמדובר בביטוח צד ג'. ג. בית הדין לא הסביר לתובע את משמעות חתימתו על סעיפי ההסכם. ד. עד היום לא מילאה הנתבעת את הסכם הפשרה שכן לא חתמה על טופס בל/250 ולא מילאה את הטפסים הדרושים להפעלת פוליסת הביטוח. כמו-כן עד היום לא קיבל התובע העתק מפוליסת הביטוח. ה. יש לבטל את פסק הדין מחמת חובת הצדק ולחלופין מחמת פגם בכריתת ההסכם, שמקורו בטעות, וכן פגם בהליכי בית הדין אשר אישר את הסכם הפשרה מבלי לוודא האם הבין המבקש את השלכות חתימתו. ו. הטעמים להארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק-הדין נעוצים בסירוב הנתבעת לאפשר לבא כוחו הקודם לעיין בפוליסת הביטוח במהלך הגישור וכן לבא כוחו הנוכחי לאחר החתימה על הסכם הגישור. ז. לחלופין ביקש התובע להורות על מתן ארכה של 14 ימים להגשת בקשה חדשה לביטול פסק-הדין וזאת מיום קבלת הפוליסה נשוא הסכם הפשרה. 4. הנתבעת הגישה בקשה לסילוק על הסף של בקשת התובע, וזאת מהנימוקים הבאים: א. על בעל דין המבקש לבטל תוקף פסק דין שנותן תוקף להסכם הפשרה בשל פגם שנפל בכריתת ההסכם, להגיש תובענה חדשה לביטול ההסכם. ב. הבקשה הוגשה אחרי שחלפו 43 ימים מבלי שניתן לכך כל טעם. השיהוי נובע משהתברר לתובע כי הנתבעת אינה מתכוונת לשתף עמו פעולה בהונאת חברת הביטוח והמוסד לביטוח לאומי במתן דיווחים שקריים. הנתבעת החלה לפעול בהתאם להסכם הפשרה, חתמה ומילאה את טופס בל/211, אלא שבא כוחו הקודם של התובע ביקש מהנתבעת לעכב את מילוי טופס בל/250 בטענה כי הינו מעוניין לבחון איך בכוונתו להמשיך ולפעול מול המוסד לביטוח לאומי. הנתבעת אף פנתה להפעלת פוליסת ביטוח צד ג', אך נדרשה על ידי התובע להמתין בשליחת הפניה אל חברת הביטוח. ביום 16.2.11 הומצאה, להפתעת הנתבעת, בקשה באמצעות בא כוחו החדש של התובע, בה התבקשה הנתבעת למסור לידיו עותק מטופס בל/250 ופניה לחברת הביטוח ופוליסת הביטוח, תוך התעלמות מהעובדות המפורטות. לאור בקשה זו, מילאה הנתבעת את טופס בל/250 והזמינה את התובע לקבלו. כמו כן שלחה לחברת הביטוח דרישה להפעלת פוליסת הביטוח. לאחר הגשת הבקשה לביטול פסק-הדין, פנה התובע אל הנתבעת בבקשה לשלוח לו את טופס בל/250. ג. התובע פועל בחוסר תום לב, כאשר מצד אחד מבקש בקשה לביטול פסק-דין ומאידך מבקש מהנתבעת לפעול על פיו. ד. הלכה פסוקה היא, כי בית הדין לא יטה לבטל פסק-דין של פשרה אלא במקרים נדירים. רק כאשר ישנו שינוי מהותי בנסיבות היוצר מצב של אי צדק בעליל, ניתן יהיה לפתוח ולדון בפסק-דין שניתן בהסכמת הצדדים. לא זה המקרה שבפנינו. ההכרעה - 5. "פסק דין שבהסכמה, ממוזגות בו שתי תכונות של הסכם ושל פסק דין. לפיכך ניתן פסק הדין לביטול מחמת כל פגם העשוי לבטל הסכם, כגון שאדם טעה או הוטעה או שההסכם נוגד את החוק או מחמת הפרתו או בגלל שינוי מהותי בנסיבות; אולם כל עוד קיים פסק הדין אין כוחו נופל מכוחו של פסק דין אחר". (סדר הדין האזרחי, ד"ר יואל זוסמן, מהדורה שביעית עמ' 549) בעל דין הרוצה לבטל פסק-דין שניתן בהסכמה מחמת פגם בכריתתו או בשל הפרתו על ידי בעל הדין האחר, חייב להגיש תובענה עצמאית לבית המשפט המוסמך אשר נתן את פסק-הדין ואין הוא יכול להסתפק בהודעת ביטול או בקשה מהסוג שלפנינו. טעם זה בלבד יש בו כדי לקבל את הבקשה לסילוק על הסף ולדחות את בקשת התובע. יחד עם זאת מצאתי להעיר כי על פניה הבקשה מעוררת תמיהה. מדובר בהסכם פשרה שנחתם לאחר הליך גישור בפני כב' השופטת (בדימוס) גב' דינה אפרתי, כאשר התובע היה מיוצג על ידי עורך דין. טענת התובע העיקרית הינה כי ההסכם נחתם מבלי שעיין בפוליסת הביטוח. התובע לא נתן כל טעם להתנהגות זו. אך יתרה מכך, גם לאחר החתימה על הסכם הפשרה, ביקש בא כוחו הקודם לעכב את ההליך מול חברת הביטוח (נספח 4 לבקשה לסילוק על הסף), ומכל מקום לא נטען כי התובע ביקש לעיין בפוליסת הביטוח. לא זו אף זו. אף התובע עצמו, בבקשה לביטול פסק-הדין, מבקש בקשה חילופית, לפיה תינתן לו ארכה של 14 יום להגשת בקשה חדשה לביטול פסק-הדין, וזאת לאחר קבלת פוליסת הביטוח נשוא הסכם הפשרה. למעלה מן הצריך אוסיף כי נימוקי התובע, ברובם, מתייחסים לטעמים אשר יש בהם כדי להצדיק ביטול פסק-דין אשר ניתן במעמד צד אחד, ולא זה המקרה שלפני. 6. התוצאה אפוא, כי ככל שהתובע מבקש לבטל את הסכם הפשרה, עליו להגיש תביעה עצמאית ודין הבקשה לביטול פסק-דין להידחות. אין באמור כדי להביע עמדה לגבי המועדים להגשת התביעה החדשה או לגבי סיכויי הצלחתה. כל עוד לא בוטל פסק-הדין, על הצדדים לפעול בהתאם להסכם הפשרה. בנסיבות העניין ישלם התובע לנתבעת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 1,500 ₪, וזאת תוך 30 ימים מהיום. טפסים משפטייםחוזהמסמכיםהסכם פשרהפשרה