כללי: 1 .המדובר בתיק אורתופדי - כאבי גב תחתון, והקשר שבינם ובין אירוע מיום 27.2.06. ק. התגמולים סובר כי הכאבים של המערער החלו עוד לפני גיוס לצה"ל. 2 .המערער טוען כי: "הינו יליד 1984, התגייס לשירות סדיר ביום 27.7.03 ונקבע לו פרופיל 97. לאחר גיוסו עבר המערער טירונות קרבית בגולני ולאחר כחמישה חודשים עבר לעבוד במפקדה כעובד מטבח. ביום 27.2.06 בשעה 11:30 לערך התבקש המערער ביחד עם חיילים נוספים להרים עגלה שעליה היו מונחים קונטינריים של אוכל. תוך כדי הרמת העגלה חש הוא בכאב חד בעמוד השדרה המותני. תחילה חשב הוא שמדובר בכאב גב שיחלוף ולכן לא פנה לקבל טיפול רפואי באופן מיידי. יומיים לאחר התאונה ועם התגברות הכאבים הכולל הקרנה חזקה לאזור הגפיים התחתונות פנה המערער לטיפול רפואי וקיבל זריקת וולטרן בעמ"ש מותני. למרות הטיפול התרופתי המשיך המערער לסבול מכאבים חזקים בעמוד השדרה ובדיקת MRI ו-CT שנעשו למערער בעקבות התאונה הדגימו פריצת דיסק גדולה בחוליה L4-5. עד למועדה התאונה לא סבל המערער באופן כרוני מכאבי גב תחתון". דיון: 3 .פרופ' ביאליק מטעם המשיב קובע בחוות דעתו מיום 8.3.07 כי: "לפי דו"ח פציעה וכתב התביעה, לאחר שהרים חפץ כבד, הרגיש כאבים בגב תחתון. הכאבים לא חלפו וכן הקרינה לרגליים. פנה למרפאת היחידה. בסריקת רנטגן ממוחשבת התברר שסובל מפריצת דיסק. בהמשך מפורטים בירורים וטיפולים שקיבל בקשר לכך. בתיקו רישומים על כאבי גב בימים: 18.11.99-10.2.00-13.2.00-3.12.01-1.3.06-12.3.06-14.3.06-11.4.06-8.5.06-11.5.06-14.5.06-12.6.06-19.6.06-26.6.06-3.7.06-10.7.06-12.7.06-31.7.06-12.10.06-1.11.06. בסריקת רנטגן ממוחשבת של עמ"ש מותני ביום 30.4.06 הודגם בלט דיסק בין חולייתי מותני שני, ובקע דיסק שלישי, רביעי וחמישי. בבדיקה - מתהליך בפיסוק רחב, בעזרת מקל קצר שמחזיק בידו הימנית. הגוף נוטה לשמאל. בזמן ההליכה אינו מכופף את הברך ומושך גפה תחתונה ימנית. קיים כיווץ שרירי המותניים. יישור לורדוזה מותנית. הגבלת תנועות עמוד שדרה מותני בכיפוף קדימה, אחורה ולצדדים. בגלל חוסר שיתוף פעולה אין אפשרות לבדוק מבחן על שם LASSEGUE (הרמת גפיים תחתונות ישרות). החזרים גדיים ערים ושווים. לא הופקו החזרים חולניים. כוח שרירי גפיים תחתונות-מיישרי בהונות-שמור. דיון - סובל מכאבי גב תחתון על רקע מחלת דיסקים בין חולייתיים מותניים, שהודגמה בבדיקות הדמיה. הסימנים הראשונים למחלת הדיסקים הופיעו בשנת 1999, בתחילה עם הפסקות בין ההתקפים, ובשנת 2006 עם תדירות גבוהה יותר. אין ספק שבקע הדיסקים התפתח במשך הזמן. ברצוני להסביר , כי דיסק הינו מבנה גמיש, הפועל כקפיץ שבולם זעזועים, הנמצא בין חוליות עמוד השדרה. הדיסק מורכב טבעות טבעות של רקמת חיבור המונחות אחת בתוך השניה בין החוליות. בתוך הטבעת האמצעית נמצאת רקמה דמוית ג'לטין. חודרת לבלטים אלו. אם הבלטים אינם בולטים מחוץ למבנה הדיסק עצמו, הם אינם גורמים לנזק קליני כלשהו. אם הבלטים פורצים את מבנה הדיסק, מה שנקרא בקעים, הם פורצים לתוך מבנה תעלת השדרה ועלולים לגרום לכאב (למשל, במקרה בו הם לוחצים על מערכות עצביות, כמו השק הדוראלי המקיף את חוט השדרה). אין ספק שהפגיעה בדיסק קבלה ביטוי בזמן הרמת חפץ כבד ביום 27.2.06 ולא גרמה להופעת בקע הדיסק, כפי שהרמת חפצים לא גרמה לכאב, למרות שאין ספק שבקע הדיסק היה קיים קודם לאירוע, כפי שהוסבר לעיל. לפיכך, בסיכום, אין לדעתי קשר החמרה או גרימה בין האירוע ביום 27.2.06 ובין כאבי גב תחתון". 4 .הרופא מטעם המערער, ד"ר רחימוב, קובע בחוות דעת מיום 21.5.08 כי: "דיון וסיכום - מר טיאר נפגע בגבו בזמן הרמת חפץ כבד תוך ועקב שירותו. טופל באופן שמרני לאורך זמן רב במגוון שיטות טיפול, ללא הטבה. בשל התמשכות הכאבים, עבר דיסקטומיה אנדוסקופית עם הטבה. נשאלת השאלה, האם מדובר במאורע של פריצת דיסק חריפה שנבעה מפגיעתו במהלך השירות, או שמדבור בממצא שאינו קשור בשירות ו/או בהחמרה של מצב קודם, כפי שגורס פרופ' ביאליק. הופעה פתאומית של כאבים עזים בגב, מלווים בהקרנה לאורך הרגל, במיוחד לאחר הרמת משא כבד או כפיפה קדימה, הינם המאפיינים הקליניים של פריצת דיסק חריפה כפי שמתואר בכל ספר לימוד בסיסי. תלונות אלו, בשילוב עם ממצאי בדיקה פיזיקלית תואמים, וממצא של פריצת דיסק בבדיקות הדמיה, מאשרים את האבחנה. אין כל ספק שמר טיאר לא סבל מפריצת דיסק טרם הפגיעה בתאריך 27.2.06, שכן אין ולו רישום אחד מבין הרישומים הרבים מאוד בתיק, היכול להעיד כי סבל מבעיה זו. ארבע מאורעות של כאבי גב תחתון חריפים ללא הקרנה רדיקולרית, הם בהחלט בגדר הנורמה לאוכלוסיה בריאה ואין ביניהם לבין פריצת דיסק דבר. מדובר במחלות שונות לחלוטין. כמות הפניות העצומה עקב כל בעיה קטנה, מעידה כי לו היו תלונות חמורות יותר בעברו, הן היו מדווחות ונרשמות. בבדיקת ה-MRI טרם הניתוח, מודגמת פריצת דיסק הממלאת כשני שלישים מקוטר תעלת השדרה. אף כי לא תמיד קיים מתאם טוב בין גודל פריצת הדיסק לחומרת הסימנים הקליניים, ספק רב אם פריצת דיסק כל כך גדולה היתה יכולה להתקיים טרם מאורע הרמת הסיר, מבלי שהיה לה ביטוי קליני. לאור כל הנ"ל, אין ספק כי פריצת הדיסק ממנה סבל מר טיאר נגמרה באופן ישיר בזמן מאורע הרמת המשקל הכבד בתאריך 27.2.06, וכי היא תוצאה של שירותו". 5. ב"כ המשיב בסיכומיו בעמ' 6 לפרוטוקול הישיבה מיום 16.4.09 טוען כך: "המערער התגייס ביום 27.7.03 בשרות סדיר והשתחרר -27.8.06 הוא שרת שרות מלא ביום 17.8.06 הגיש את התביעה לקצין התגמולים הנוגעת לעניין פציעתו מיום 27.2.06 והטענה כי עקב אותו אירוע נחבל בגב התחתון. המערער ציין כי משקלה של העגלה הוא בערך 70 ק"ג ובחקירתו אף הודה שהמשקל של העגלה התחלק שווה בשווה בין ארבעת החיילים. לערעור של המערער צורף תצהירו בלבד וכן חוות דעת של ד"ר רחמימוב מטעמו, המערער לא צרף לערעורו כל עדות או ראיה נוספת התומכת בגרסתו והמעידה על האירוע ונסיבותיו, המערער אף לא זימן חיילים נוספים אשר השתתפו באותו אירוע נטען לאשר את גרסתו. מעברו של המערער טרם הגיוס עולה כי התלונן בעבר מספר פעמים על כאבים בגב התחתון כפי שפורט בהרחבה בחוות הדעת מטעם המשיב. המומחה מטעם המשיב אכן מסכים כי הופעה פתאומית של כאב לאורך גפה תחתונה מהווה ביטוי לפריצת דיסק חריפה אבל השאלה היא האם הכאב הזה קשור עם הפריצה הזו והאירוע הזה. בהמשך לאמור קובע המומחה מטעם המשיב, כי כאב יכול להופיע גם במהלך שנה ולכן אינו קשור בהכרח לפריצת הדיסק. למקרה גופו קובע המומחה מטעם המשיב כי קיים סיפור קודם של כאבי גב וכי הכאב במקרה הנדון הינו ההמשך לכאבים הקודמים. המומחה מדגיש כי קיימים אצל המערער סימנים קודמים המעידים באופן ברור על קיום בקע הדיסק טרם האירוע, אשר לא בא לידי ביטוי קליני קודם. קיימת סבירות גבוהה מאד שפריצת הדיסק התרחשה בעבר שהיא לא היתה מלווה בסימנים קליניים, והכאב שהופיע עם האירוע אינו אלא סימן לבקע שהיה קיים קודם לכן. לענין הרמת המשא - המומחה מטעם המשיב קבע כי המשקל התחלק שווה בין שווה בין כל הנושאים בעול ויוצא שהמשקל המרבי שהמערער יכול היה להרים הוא 18 ק"ג . והמערער כן מאשר את הקביעה הזו. המערער מאשר בחקירתו שהוא עמד במדרגה העליונה יחד עם עוד חייל ושניים במדרגה התחתונה כדי להרים את העגלה. כדי לשמור על מצב מאוזן היה על שני החיילים האחרים שעמדו במדרגה התחתונה לשאת בנטל יותר גדול כך שהמערער נשא בנטל שהוא פחות מ- 18 ק"ג . הנוסחה השולטת בענין זה היא "נוסחת הכובד - MGH". כשהמערער עומד במדרגה העליונה ושניים אחרים במדרגה התחתונה ה-"H" הוא יותר נמוך. הנני מסביר זאת באמצעות השרטוט אותו אני מגיש לתיק - סומן A . לסיכום על סמך הראיות שהובאו בפני בית הדין - על המערער היה להוכיח את ערעורו. היה ונניח שהאירוע כן היה, הרי שאין באירוע הזה כדי לגרום למערער פריצת דיסק כפי שנטען על ידו כאשר בתיקו הרפואי יש עדויות לכך שסבל מכך עוד טרם השרות". 6 .אין בדעתנו לקבל את עמדת המשיב שכן, יש לראות את הליכתם של החיילים, 4 במספר, כאשר הם נושאים מטען של 70 ק"ג, כאשר שניים עומדים בקצה המטען והמערער וחייל שני מתקדמים אל עבר המדרגות בתנועה שלא היתה רציפה כל הזמן, שכן בקטע של העליה על המדרגה, היו המערער והחייל השני, נאלצים להתכופף ולהרים את המשא כשגבם מופנה אל המדרגות, ושני החיילים האחרים עמדו מאחור. רק המערער והחייל השני הרימו את המטען, כשגבם מופנה אל המדרגות וזאת במטרה לעלות עליהן. כלומר, גבם של שני החיילים באותה שנייה, עמד במעמס של: 70 70 -- = 35 ק"ג כל אחד ולא --. 2 4 7 .במילים אחרות 4 החיילים נשאו את המשא, שניים מקדימה כאשר הגב מופנה אל המדרגות ושניים מאחור כאשר פניהם אל המדרגות. עד המדרגות התנועה היתה רציפה כפי שסובר ב"כ המשיב, אולם ברגע שהחיילים הגיעו אל המדרגות הם נעצרו לשנייה ואז השניים שעמדו עם גבם אל המדרגות התכופפו והרימו את המשא במטרה לעלות על המדרגות, ואז באותה שנייה התנועה למעשה הפכה מרציפה למקוטעת וכל חייל מן השניים עמד במעמס של : 70 -- : 9.8 X גובה המדרגה. 2 עומס שכזה הוא למעשה הכובד שהיה מופעל על גבם של שני החיילים שהתכופפו כדי להרים את המטען, ואז נגרם הנזק לאחד מהם, הוא העורר. 8 .האמור לעיל, הוא נושא אלמנטרי הנמצא בידע המשפטי של בתי המשפט (ראה ספרו של ד"ר יורם אשל בעניין מכניקה לתיכון, עמ' 251) וטעותו של ב"כ המשיב היא בכך שהוא ייחס את הרמת המשא לארבעת החיילים בו בזמן שבשניה מסוימת היו רק המערער וחברו תחת העומס הגדול של המשקל של 70 ק"ג כאשר התכופפו והרימו את המטען במטרה להעלות את המטען על המדרגה. מסקנה: 9 .הוכח אירוע דרמטי אשר בעקבותיו נגרם נזק לגבו של המערער, ולכן יש לקבוע כי הפגימה בגבו של המערער ופריצת הדיסק נגרמו תוך כדי ועקב השירות. 10 .תלונות המערער על כאבים בעבר היו תלונות טריוויליות, שלא מוכיחות על מצב חולני של עמ"ש לפני האירוע המתואר. 11 .לכן, יש קשר סיבתי בין האירוע ובין מצב גבו של המערער. 12 .וועדה רפואית תקבע את שיעור נכותו של המערער. 13 .ק. התמולים יישא בהוצאות רופא המערער ובשכ"ט של 2,000 ₪ + מע"מ. 14 .יש להחזיר את התיק הרפואי לק. התגמולים. עמוד השדרהצבאלשכת גיוס / טירונותכאבי גב / בעיות גב