1. זהו ערעור על החלטת קצין תגמולים מיום 8.10.03 ולפיה אין קשר בין כאבי הגב התחתון ובין תנאי שירותו הצבאי של המערער. המערער נולד ביום 22.5.1976 והתגייס לשירות צבאי ביום 24.11.1994 בפרופיל 97. המערער שירת 3 שנים והשתחרר ביום 27.11.1997 בפרופיל 97. המערער טוען שיש קשר בין שירותו הצבאי לבין כאבי הגב מהם הוא סובל. על פי תצהירו הוא שירת כחייל קרבי ביחידות לוחמות וסיירות. במהלך שירותו בסיירת "אגוז", לאחר מאמצים גופניים, החל לסבול כאבי גב. על פי עדותו, הואיל וכאבי הגב הופיעו מידי פעם וחלפו יום יומיים לאחר הופעתם - לא ייחס להם חשיבות יתרה. המערער עבר לשרת באגף המבצעים בקריה באמצע חודש אוגוסט 1996, דהיינו בחלוף כשנה ו-9 חודשים בהם שירת כחייל קרבי. 2. המחלוקת בין הצדדים נובעת מכך, שלמרות שאין מחלוקת כי המערער היה נתון במאמצים פיזיים קשים כחייל קרבי ולוחם בסיירת, הרי שבתחילה סברו המומחים הרפואיים כי תלונותיו הרשומות הראשונות בדבר כאבי גב הופיעו רק ב- 31.10.1996, כאשר היה חייל בקריה ובתפקיד לא קרבי. ד"ר גרינטל המומחה האורטופד מטעם המשיב, קבע כי אין קשר בין כאבי הגב של המערער לשירות הצבאי, משום שאי אפשר לקשר, לסברתו, בין פעילות קרבית במשך כשנה וחצי ובין כאבי הגב "שהתפתחו בסוף התקופה הקרבית, השתפרו, והחמירו ספונטנית בתקופה של חוסר פעילות גופנית אינטנסיבית", כדבריו בחוות הדעת הראשונה. לעומת זאת, ד"ר אליהו טל, האורטופד המומחה מטעם המערער, קובע כי בין גורמי הסיכון לכאבי הגב נמנים עבודה פיזית קשה והרמת משאות בלווית התכופפות במשך זמן ממושך, כאשר "המאמצים להם היה חשוף עמוד השדרה של המערער היו מאמצים אשר עשויים ללא ספק לגרום להופעת כאבי גב כרוניים או לפחות לגרום לנזק התחלתי אשר בסופו דינו להתגבר במשך הזמן החולף ואז להתחיל להציק באופן ממשי עד לצורך בקבלת עזרה רפואית", כדבריו, ולכן הוא מוצא קשר בין כאבי הגב לבין השירות של המערער כלוחם. 3. על פי תצהירו של המערער, כאשר שירת כחייל קרבי, נשא על גבו משאות כבדים של כ-45 ק"ג ויותר, כולל נשק וציוד, ואף הגיע לנשיאת משקל של כ- 60 ק"ג. כמו כן ציין שהפעילות השוטפת שביצע כללה כל העת פעילות פיזית מאומצת ביותר. הוא ציין כי שכב בתצפיות ומארבים במשך שעות רבות ואף יממות, טיפס על גבעות, טרסות וסלעים עם המשא והמשקל הכבד, שצויין לעיל, וכן קפץ מכלי רכב כאשר המשא על גבו. השתתף במסעות ארוכים רבים באופן תדיר, כאשר גם בהפסקות במסע אסור היה להוריד את המשא מהגב ולכן המשיך לשאת את המשא גם כשהוא במצב של ישיבה, כריעה ושכיבה ונדרש לשבת ולקום מחדש כאשר המשא על גבו כל הזמן. המערער העיד, ואנו נותנים אמון בעדותו, כי למרות שסבל מכאבי גב תוך כדי האימונים, כל פעם במשך יום או יומיים, הרי שהם חלפו ולכן לא התלונן בפני רופא. אין גם מחלוקת כי במועד ביקורו אצל הרופא ביום 31.10.96, לאחר שעבר לשרת בקריה, התלונן על כאבי גב הנמשכים בחצי השנה האחרונה, דהיינו לפחות מאפריל 1996 - 4 חודשים לפני שעבר לתפקיד בקריה. 4. מכאן שבכל הנוגע לתנאי השירות מדובר בתנאי שירות קשים של לוחם, אשר יכולים להשפיע על כאבי הגב שהופיעו למערער. בכל זאת ד"ר גרינטל, המומחה מטעם המשיב, לא היה מוכן לקבוע, כי כאבי הגב החלו כתוצאה מן השרות הקרבי. בחוות הדעת הראשונה של ד"ר גרינטל מיום 1.1.03 הוא כותב כך: "היות ולפי הרישומים כאבי הגב שמקורם ייתכן הפסט של L5 משמאל... הופיעו לפי הרישומים בתקופה בה שירת בקריה ובתקופה סביב המעבר לקריה, אין אפשרות לקשר גרימה בין כאבי הגב אלו והשירות הצבאי". בחוות הדעת השניה כותב ד"ר גרינטל: "בשלהי התקופה בה שהה בחטיבה 1, בחלקה בתקופת אי כושר עקב כאבי ברכיים, פנה לרופא היחידה בכל עניין שהוא ואף בעניינים פעוטים יחסית שלא הביא בתיק הרפואי קודם לכן, לא חסך מעצמו תלונה, כולל בעיית ברכיים שבגינה פנה הלוך ושוב לאורטופד. במידה והיו תלונות כלשהן הנוגעות לגב היו מגיעות לידי בטוי ברישומים המפורטים באותה תקופה או כאשר נקלט ביחידה החדשה (בקריה - הועדה)". מחוות דעתו של ד"ר גרינטל עולה שהוא למעשה אינו מאמין למערער כי סבל מכאבי גב בתקופת שירותו הקרבי. לעמדתו של ד"ר גרינטל, לו אכן היה המערער סובל מכאבי הגב בתקופה של שירותו הקרבי, היה מתלונן בפני הרופאים, כפי שהתלונן על כאבי הברכיים. 5. יש לציין כי במהלך העדויות הוגש מסמך נוסף, שלא היה בפני ד"ר גרינטל, כאשר כתב את חוות דעתו ולפיה היה רישום על תלונה לגבי כאבי גב תחתון גם בינואר 1996, דהיינו כאשר המערער היה עדיין בסיירת אגוז כ-10 חודשים לפני תלונתו הנוספת בקריה. גם כאשר התלונן ביום 31.10.96 מופיע בכרטיס הרפואי הצבאי כך: "מתלונן על כאבי גב בחצי שנה האחרונה (מן הרישום בינואר 1996 עולה שהתלונות היו יותר מ-6 חודשים - הועדה). כאבי גב תחתון יותר משמאל. בעבר סחב משקלים כבדים. מוחמר בעת ריצה...". מתיעוד זה עולה בבירור שכאבי הגב מהם סובל המערער הופיעו אצלו עוד חודשים לפני המעבר לקריה ובעת ששירת כחייל קרבי ביחידות הקרביות הנ"ל, ולא בתקופה בה שירת בקריה כפי שכתב ד"ר גרינטל בחוות הדעת הראשונה שלו. נזכיר עוד כי אין מחלוקת כי המערער סובל מכאבי גב וכי קיים בלט דיסק בחוליה בגב תחתון (ראה עמ' 6 שורות 17-18 לפרוטוקול מיום 11.7.05 חקירתו של ד"ר גרינטל). 6. ד"ר טל, המומחה מטעם המערער, כתב בחוות דעתו כי המאמצים להם היה חשוף עמוד השדרה של המערער הם מאמצים, אשר עשויים ללא ספק לגרום להופעת כאבי גב כרוניים או לפחות לגרום לנזק התחלתי אשר סופו להתגבר במשך הזמן החולף עד שיציק באופן ממשי עד שיהיה זקוק לטיפול רפואי. ד"ר טל מסתמך על מאמר מאוניברסיטת ויסקונסין שבארה"ב שבו צויין כי בין הסיבות הגורמות לכאבי גב נמצאת במקום ראשון: עבודה פיזית ניכרת. הרמת משאות וכן התכופפות כאשר המשא על הגב יוצרת עייפות שרירים, חוסר קואורדינציה בין השרירים ועל כן נזק מואץ לרקמות החיבור באיזור הגב. ר' מאמר של ד"ר Arun Garg ואח', Epidemiology of Low - Back Pain In Industry, פורסם ב- Occupational Medicine: State of the art reviews, Vol, 7 No.4, October-December 1992. לכן מסקנתו של ד"ר טל היא שהמגבלות מהן סובל המערער עד היום נובעות מהמאמצים שביצע בעת שירותו הצבאי. ד"ר טל גם השיב בחקירתו הנגדית כי ארועים של קפיצה עם משא, התכופפות, ועמידה עם משא, הינם ארועים טראומטיים לגב ובהצטברם הם גורמים לכאבי הגב התחתון. 7. ד"ר גרינטל התייחס לאותו מאמר בחוות דעתו השלישית וסבור, כי הוא אינו תומך בגישתו של ד"ר טל משום שהמאמר עוסק בסיכונים של עבודה פיזית קשה אצל עובדי תעשיה לעומת אלה שאינם עוסקים בעבודה פיזית קשה. לטענתו האוכלוסייה שעליה מדובר בתיק זה, דהיינו חיילים בשירות צבאי, אינם דומים לאוכלוסיה העובדת שנים בפעולה פיזית קשה בתעשייה. הועדה לא השתכנעה מאבחנה זו, שעושה ד"ר גרינטל בין הפעילות המתוארת במאמר לבין פעילותו של המערער בשירותו הצבאי. יש לציין כי במאמר נכתב: “Low -back pain has been clearly established to be triggered by lifting. The combination of lifting, bending and twisting is believed to be the most frequent cause of back injuries. Unexpected maximal effort and repetitive heavy lifting are also harmful. Several investigations have found a strong relationship between lifting and the incidence and duration of low-back pain.” (p.599). ובהמשך: “It is concluded that lifting heavy loads contributes to increased frequency and severity rates for low back pain. This is true regardless of whether the lifting is performed over a short period or throughout the day and whether it is performed a few times per day or repetitively. If however, such lifting is performed repetitively, the medical hazard extends beyond low-back problems to other musculoskeletal strain and sprain injuries particularly for weaker workers.” (p. 602-603). 8. חשוב להדגיש את האינטנסיביות שבפעילות הצבאית, את המשקלים הכבדים שנושאים החיילים ותנאי השטח הקשים, שבהם הם נושאים את משאותיהם ובנוסף השעות הארוכות של פעילותם ומכאן ניתן ללמוד מכח קל וחומר לגבי מה שנאמר לגבי התעשיה האזרחית, אותה בדק המאמר. לפיכך, בהחלט ניתן ללמוד מן המאמר את העקרון שפעילות פיזית קשה גורמת לכאבי גב, בוודאי כאשר היא מתבצעת במשך תקופה של מעל שנה וחצי. 9. ב"כ המערער הפנה גם לשני פסקי דין בנושא כאבי גב והקשר לשירות הצבאי. האחד של ביהמ"ש המחוזי בירושלים והשני של ועדת הנכים בביהמ"ש בחיפה. ביהמ"ש המחוזי בירושלים דן בערעור של קצין התגמולים על קביעה ש 80% מהפגימה בגב התחתון ממנה סבל המערער באותו מקרה, נגרמו עקב שירותו במשטרה. ביהמ"ש המחוזי בירושלים קיבל באותו מקרה שפגיעות קטנות מרובות בגבו של המערער באותו מקרה במהלך מספר שנים, הגיעו לכלל מיקרוטראומה וקבע כך: "בנסיבות אלו ניתן לשים את הדגש על הפרמטרים האחרים הנחוצים להתהוות מיקרוטראומה, דהיינו: ריבוי הפגיעות והישנותן התכופה... יוצא מכאן שהחבלה אפשרית לא רק עקב אין ספור פגיעות קטנטנות, אלא גם בשל מספר מצומצם יותר (גם אם רב עדיין) של פגיעות פחות פעוטות, הגם שהן כשלעצמם זניחות, באופן שאדם רגיל, בעיקר בתפקיד דוגמת תפקידו דאז של המשיב, אינו נוהג להתלונן עליהם. ואכן כאשר ביהמ"ש העליון נדרש בבג"צ 4690/97 להגדיר את התורה האמורה, לא מצא להדגיש את כמות הפגיעות כתנאי מוקדם לתחולתה". (ראה סעיף 20 לפסק הדין ע"א (ירושלים) 1340/00, קצין התגמולים נ' שלמה אוחיון). בפסק הדין הנוסף ע"נ (חיפה) 343/03 תומר גולדפרב נ' ק"ת, מדובר היה במקרה שבו חייל התגייס בפרופיל 82 ללא כל בעיות גב ובמהלך הטירונות, בעקבות משאות כבדים, שנאלץ לשאת, החל לחוש בכאבי גב חזקים. קצין התגמולים באותו מקרה לא הכיר בקשר בין כאבי הגב ובין נשיאת המשאות, משום, שלטענתו, מדובר היה בתקופה קצרה מדי שבה היה חשוף החייל לתנאים פיזיים קשים. לעומת זאת, המומחה מטעם החייל באותו מקרה, כתב, והועדה בחיפה הסכימה איתו, כי אין כל דרך להסביר מדוע חייל צעיר וחסון יסבול לפתע מבעיות גב תחתון, אלא שתנאי השירות היו הגורם לכך. הועדה בחיפה מסכמת את פסק דינה הקצר במלים: "אין צורך להרחיב, שכן מדובר במקרה קלאסי פשוט של ארועים שגרמו לחייל פריצת דיסק בעמוד שדרה והנכות נגרמה עקב השירות הצבאי ולא היה מקום לדחיית תביעתו." 10. נראה כי במקרה שבפנינו גם כן לא היה מקום לדחות את תביעת המערער מלכתחילה. גם במקרה שבפנינו לא נראית כל סיבה אחרת לפרוץ כאבי הגב מאשר השירות הצבאי המפרך במשך למעלה משנה וחצי, שעבר המערער ואשר במהלכם החל חש בכאבי גב. הועדה מוצאת לנכון להעיר, כי ייתכן ולו היה ד"ר גרינטל יודע על התלונה הרשומה של המערער בינואר 1996 על כאבי הגב, דהיינו תוך כדי השירות הקרבי, כי אז ייתכן ולא היה דוחה את התביעה, כפי שדחה אותה, בעיקר בהסתמך על העובדה, שהתלונה הראשונה הופיעה בעת שהמערער היה בשירות שאינו קרבי. סוף דבר הערעור מתקבל ונקבע קשר של גרימה בין כאבי גב תחתון לבין תנאי השירות. המשיב ישלם למערער את הוצאות חוות הדעת כנגד קבלה מקורית וזאת בתוך 30 יום מיום שתוגש למשיב הקבלה המקורית. המשיב ישלם למערער שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪ בתוספת מע"מ וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה ע"י ב"כ המשיב. התיק הרפואי מוחזר למשיב. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה. עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גב