בפני בקשת המבקש לביטול החלטה מיום 27.05.13 המורה על מחיקת התנגדות לביצוע שטר ומתן פסק דין כנגדו. רקע 1. ביום 26.02.12 הועברה לבית המשפט בקשה להארכת מועד להתנגדות לביצוע שטר שהגיש המבקש במסגרת תיק הוצאה לפועל 08-14273-10-6. בבקשתו עתר המבקש להארכת המועד להגשת התנגדות ב- 21 ימים משלטענתו לא הומצאו לי מסמכי תיק ההוצאה לפועל. בהחלטה מיום 26.02.12 התבקש המבקש להבהיר האם הומצאו לו מסמכי תיק ההוצל"פ ומדוע לא הוגשה התנגדות מתוקנת. בהעדר כל התייחסות ומעש מאז החלטת בית המשפט, נמחקה ביום 27.05.13 ההתנגדות וניתן כנגד המבקש פסק דין. ביום 27.03.14 הגיש המבקש התנגדות בשנית וזה הועברה לבית המשפט בעכו, אשר מחק ההתנגדות נוכח פסק הדין שניתן בתיק זה. טענות המבקש 2. המבקש עותר להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין וטענותיו בתמצית הינן כי בעת מתן החלטת בית המשפט ועקב מצבו הכלכלי הקשה לא היה ביכולתו לעמוד בעלויות שהיו כרוכות בניהול ההליך המשפטי ובהעדר אמצעים להמשיך לממן עורך דין, נמחקה ביום 27.05.13 ההתנגדות מחוסר מעש. לטענת המבקש, אין זה ראוי שלא לאפשר לו להתגונן עקב מחסור כספי ויש ליתן לו את יומו גם אם באיחור. 3. לגופו של עניין, טוען המבקש כי שיק מס' 188 אשר הוגש לביצוע יחד עם עוד שני שקים נוספים, לא הוצג לבנק לפירעון בהתאם להוראות סעיף 44 לפקודת השטרות ואין לראות באוחז כמי שרשאי לדרוש את פירעונו של השטר. עוד טוען המבקש כי החתימה על גבי השקים שהוגשו לביצוע אינה חתימתו וכי מדובר בחתימה מזויפת. טענה נוספת בפי המבקש ולפיה המשיבה אינה אוחזת כשורה, הואיל ואין לו כל חוב כלפי הנפרע. כן נטען כי השקים הוגשו בשיהוי ניכר ובלתי סביר של כמעט כ- 7 שנים לאחר הוצאתם, שיהוי הגורם נזק ראייתי למבקש וכי לא ברור מצילומי השקים מתי בדיוק הוסבו אלו מהנפרע לאוחז. טענות המשיבה 4. המשיבה מתנגדת לבקשה בטענה ולפיה המבקש החמיץ את המועד להגיש בקשה לביטול פסק דין משחלפה שנה מיום מחיקת ההתנגדות. לטענתה, המבקש זלזל והתעלם מההליך המשפטי ואין מקום לביטול פסק דין מחובת הצדק. עוד טוענת המשיבה כי סיכויי הגנת המבקש קלושים. טענותיו לקוניות ביותר מבלי שימסור גרסה כלשהי לגבי הנסיבות ומבלי שימציא ולו מסמך אחד לתמיכה בטענותיו והכל בניסיון להתחמק מתשלום חובו. דיון והכרעה 5. לאחר עיון בבקשה בתגובה ובתשובה לה, מצאתי מקום להורות על ביטול פסק הדין, אולם נוכח האיחור בהגשת הבקשה יותנה הביטול בתשלום הוצאות המשיבה. הלכה היא שבקשה לביטול פסק הדין, יש להגיש תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין וזאת לנוכח הוראת תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 (להלן: "התקנות") ולפיה: "ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, הגיש בעל הדין שכנגדו ניתנה החלטה בקשת ביטול תוך 30 יום מיום שהומצאה לו החלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה, לבטלה..." בהתאם להוראות התקנות, הרי שיש להגיש את הבקשה תוך 30 יום והואיל ומדובר במועד הקבוע בחיקוק, הרי שיש צורך בטעמים מיוחדים בהתאם לתקנה 528 לתקנות. 6. בפסיקתו נוטה בית המשפט לסווג את הנסיבות שבפניו "כטעם מיוחד" כאשר אלו היו חיצוניות ומחוץ לשליטתו של בעל הדין והרשימה של הנסיבות, אינה רשימה סגורה. (ראה בש"א 6402/96 הוועדה המקומית לתכנון נ' רחל מיכשוילי, פ"ד נ(3) ; ע"א 6842/00 משה ידידיה נ' סול-קסט ואח', פ"ד נה(2) ; בש"א 8835/01 ברוך סיגלר נ' משרד הרווחה (פורסם במאגרים משפטיים)). בחינת הבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין נעשית אף בהתחשב בסיכויי ההליך וככל שסיכויי הגנת המבקש גבוהים יותר ייטה בית המשפט לבטל את פסק הדין. 7. לשם ביטול פסק דין מכוח שיקול הדעת הכללי של בית המשפט, נדרשת בחינת הטעם לאי הגשת ההגנה וסיכויי ההגנה. הגישה המקובלת בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, הינה נקיטת רוחב לב על מנת לתת למבקש את יומו בבית המשפט לשם הכרעה לגופו של עניין והדברים נכונים ביתר שאת, מקום בו עסקינן בהזדמנות הראשונה העומדת בפני המבקש להציג טענותיו בפני בית המשפט. (ראה רע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון (פורסם במאגרים משפטיים)). 8. בעניינינו אין מחלוקת כי הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה באיחור משמעותי של למעלה משנה והמבקש לא טען כי אין מדובר בהמצאה כדין משקיימת ידיעה ברורה על ההליכים ואף הוגשה על ידי המבקש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות. המבקש סיפק הסבר להגשת הבקשה באיחור וטען כי חסרון כיס מנע ממנו סיוע משפטי לשם הגשת הבקשה. אף שההסבר למחדל, חלקי ואינו מספק לחלוטין, אני סבורה כי נוכח טענות ההגנה של המבקש ביניהן טענת זיוף ואי הגשת השטר לפירעון טרם ביצועו, הרי שקיימת הצדקה בשים לב לסיכויי הגנתו, לביטול פסק הדין. טענת המבקש בדבר זיוף החתימה על גבי השטר, הינה שאלה המצריכה בחינה וראוי ליתן למבקש את יומו בבית המשפט. 9. נוכח השיהוי בהגשת השיקים לביצוע, עליו מצביע המבקש, ספק אם ניתן לבסס פגיעה בהסתמכותה של המשיבה וכאמור, יש בפסיקת הוצאות כדי להתגבר על האיחור בו נקט המבקש בבקשתו. 10. לאור האמור, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן כנגד המבקש, בכפוף לתשלום סך של 2,000 ₪ בגין הוצאות המשיבה וזאת תוך 30 יום. שטרביצוע שטרהתנגדות לביצוע שטר