1. בפנינו תביעת התובע לדמי הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים. התובע טוען כי אולץ לכתוב מכתב התפטרות וכי למעשה פוטר ולכן זכאי למבוקש. הנתבע טוען כי התובע התפטר מרצונו במכתב מפורש בכתב ידו ובחתימתו,וכי בכך יש לשלול דמי הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים. לחילופין, טוען כי נסיבות הפסקת עבודתו בשל נטילת סמים בזמן העבודה מצדיקות שלילת פיצויים והודעה מוקדמת מטעמים משמעתיים ולחילופי חילופין כי התובע לא הוכיח חישוביו בתביעתו. 2. העובדות: א. התובע עבד מ-15.10.01 ועד 3.11.03. ב. בזמן עבודתו היו מרוצים מעבודתו והוא נחשב עובד טוב (נספח א' מכתב המלצה (פרו' עמ' 12 ש' 18-21). ג. העובד עישן סמים בזמן המשמרת בעבודה לפחות פעמיים. מקום העישון היה מחוץ לדלת או בשירותים. ד. העובד עישן עם עובדת נוספת יתכן ומחוץ לכתלי המעביד. ה. ב-3.11.03 נקרא התובע למשרדי הנתבעת שם שוחחו עמו גב' ארגוב דורית ומר דרור שגיא חוקר רשת סופרפארם, ובשיחה זו הודה התובע כי עישן במהלך העבודה מספר פעמים. ו. התובע העלה על הכתב את דבר עישון הסמים בכתב ידו ובחתימתו (נספח ב'). ז. התובע כתב מכתב התפטרות בכתב יד ובחתימתו (נספח ג').[ ח. בהפסקה בישיבה נועצה הגב' ארגוב עם אחראי הבטחון ומר שגיא ומסקנתם היתה שאין מקום להשאירו. ט. נגד התובע הוגשה תלונה במשטרה רק לאחר שהוגש כתב התביעה ולאחר שנערך הגישור בתיק. י. התובע עולה חדש מס' שנים, והיה רופא שיניים בגרוזיה. הכרעת דין: 3. בתיק שלפנינו אין מחלוקת שהעובד עישן סמים (גראס וכדו'). העובד הודה בכך בעל פה ובכתב. גם בעדותו מדובר במספר פעמים העולה על שתיים בזמן עבודתו במשמרת בבית המרקחת, כן הודה כי עישן סמים יחד עם עובדת נוספת של הסניף, במקום אחר. 4. סעיף 7(א) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח משולב) התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים) קובע כי לאדם "אסור להחזיק או לעשות שימוש בסם", ובס"ק(ב) נקבע העונש גם למי שעשה שימוש עצמי ל-3 שנים או קנס כאמור בחוק העונשין. התוספת לפקודת הסמים מתייחסת גם לחשיש (גראס) כמופיע בנספח ב'. לפיכך אין מחלוקת כי מדובר בעבירה פלילית. חמור בעינינו יותר הדבר שעה שמדובר במי שהיה רופא שיניים בגרוזיה ויודע משמעותו של סם. כאשר גם פקודת הסמים מייחסת לרופא שיניים ידע בשמוש, אך כמובן לא בשימוש עצמי, שכן בסעיף 11(ב) לפקודת הסמים יש היתר החזקת סם לרופא שינים שעוסק במקצועו כמובן. 5. בתפקידו כאחראי משמרת היה התובע אחראי על כל עובדי בית המרקחת במשמרות בהם עבד והחזיק בכרטיס קופה ובמפתחות הכניסה והיציאה של בית המרקחת ובמפתחות הכספת והיה בעל גישה לכל האיזורים והמלאי שבבית המרקחת. (תצהיר גב' ארגוב שלא נסתר) . במהלך חודש אוקטובר 03 נודע לחברה מפי עובדי בית המרקחת שהתובע מעשן סמים בבית המרקחת ובזמן עבודתו (תצהיר גב' ארגוב לא נסתר). הנושא הועבר לבדיקת חברת "קרת" מידע ושירותים בע"מ ובמסגרת זו זומן התובע ביום 3.11.03. 6. לענין מה שהתרחש ב-3.11.05 עלינו לציין כי האמנו לגב' דורית ארגוב אשר ציינה כי התובע התפטר מרצונו. עדותה היתה אמינה בעיננו שכן גם בענינים שלא תאמו את אנטרסיה היתה עקבית. דוחים אנו את הגרסה כי התובע אויים בפניה למשטרה ומקבלים את גרסת הנתבעת כי המילה משטרה כלל לא הוזכרה. אין ספק שהתובע פחד מתלונה במשטרה אך לטעמנו לא הוכח איום עליו בעניני משטרה. יתר על כן, עובדת שיתוף הפעולה מטעמו וחרטתו שלא הוכחשה גם על ידו מדגישה את ההסתברות הגבוהה כי אכן הודה בעישון, וכתב מרצונו את מכתב ההתפטרות כדי לסיים את הענין מהר ובשקט. דוחים אנו את גרסתו על איום. גם אם במקביל התגבשה המחשבה אצל הנתבעת בדבר הפסקת עבודתו, ענין זה לא קיבל כל ביטוי בכתב או בעל פה אף לא לגרסת התובע. לפיכך על כוונה או מחשבה בלבד שהתובע כלל לא ידע עליה ולא נאמר לו או נכתב לו לא ניתן לקבוע כי היו פיטורים. לפיכך לדעתנו התפטר התובע ואינו זכאי להודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים בנסיבות אלה. יפים לכאן דברי פסק הדין בענין תבע מד/1689-3 מרים הנדלמן נ. המשביר לצרכן אגודה שיתופית בת"א פדע יט(3) יט' וכן האמור בספרו של עו"ד משה ויסמן דיני הפיטורים בישראל/עמ' 308 כי משאדם מתפטר בנסיבות שהבין ששגה יש לראות את התפטרותו כתקפה. 7. לא נצא ידי חובה מבלי לציין כי גם אם היינו רואים בהחלטה (המקבילה לכאורה) שלא להמשיך את העסקתו של התובע אצל הנתבע ע"י הגב' דורית ארגוב בהיוועצות עם בטחון הסופרפארם ומר שגיא, כפיטורים, היינו שוללים את מלוא ההודעה המוקדמת והפיצויים וזאת מהנימוקים כלהלן: א. התובע עבד שנתיים בסה"כ וזכה לאימון מלא ואהב את מקום העבודה, נתנו לו אחריות על עובדים ומפתחות של כלל הארונות. התובע עולה חדש שחפץ ביציבות בעבודה. עובדות אלו חייבו אותו לעשות מעל ומעבר להצדיק אמון זה. תחת זאת בחר לעשות דברים שכרופא היה עליו לדעת שיש בהם לא רק טעם לפגם אלא גם בסיס לנזק. בנוסף, מעצם חששו מהמשטרה, לבטח היה ברור לו שהוא מבצע עבירה שאלמלא כן לא היה עושה זאת מחוץ לדלת. התובע עשה זאת בהפסקה ובזמן שעבורו קיבל כסף. התובע גרר אחריו גם עובדת נוספת לכך. ב. במצב זה ועל פי תבע נד/1215-35 (ת"א) דוד שאלתיאל נ. שמואל נתן (עבודה אזורי כרך א' 491) ובהעדר הסכם קיבוצי החל עלינו לבדוק את הסכם העבודה החל על מספר הגדול ביותר של עובדים במשק מכח אישור הממונה הראשי על יחסי עבודה. לענין זה עבר התובע עבירה פלילית, ובכך הודה התובע אף לפנינו, העונש המירבי לעברות משמעת מסוג זה הוא פיטורים ללא הודעה מוקדמת וללא פיצויים, בפרט במקום כמו בית מרקחת שהנתבע חשוף לביקורות. ג. אנו סבורים כי במצבור של סק' א' וב' לעיל יהיה זה נכון במקרה זה להטיל את הסנקציה המרבית של שלילת הודעה מוקדמת ופיצויים. העובדה שהעובד היה עובד טוב (עד שנתגלה) אין בה כדי למזער את הרגשתנו שהעובד מעל באמון הרב שנתן לו המעביד למרות היותו עולה חדש ועובד זמן קצר ואף הדיח עובד נוסף. מי שמעיז תוך זמן כה קצר לפעול כך בזמן עבודתו אצל מעביד אותו הוא מעריך, ראוי שלא יפוצה על מעשיו בתשלום של הודעה מוקדמת או בפיצויי פיטורים כלשהם. ד. לענין זה גם העובדה שהודה מייד לא יכול לפעול לטובתו כי קינן בליבו חשש שאם לא יודה תפתח חקירת משטרה. היה זה משקול אנטרסנטי שלו לשתף פעולה משנתפס. לאור האמור, מתייתרת בדיקת הסכומים והמחלוקת לגביהם. התביעה להודעה מוקדמת ולפיצויי פיטורים נדחית. התובע ישלם לנתבע שכ"ט עו"ד והוצאות ההליך בסך של 250 ₪ תוך 30 יום, אם לא ישולם הסכום במועד ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. מסמכיםמכתב התפטרות / הפסקת עבודההתפטרות