1.האישום אי מתן זכות קדימה להולכי רגל במעבר חציה אי ציות לאות עצור שנתן השוטר. 2.התשובה לאישום הנאשמת בתשובתה לאישום לא הצליחה להסביר טיעוניה וכפרה כפירה טוטאלית. במהלך המשפט הצהירה הנאשמת כי כופרת בכך שעקפה על מעבר חציה והסבירה כי לא הבינה כי מי שסימן לה לעצור היה שוטר. 3.תימצות העדויות מטעם המאשימה העידו שלושה שוטרים העד העיקרי היה ע.ת. 2 רס"ר דוד עופר ושני העדים הנוספים היו ע.ת. 1 רס"ר אליאב בן אמו וע.ת 3 רס"ב אופיר עזרן. ע.ת. 2 זכר האירוע והתבסס על הדוח שרשם (ת/2). ע.ת. 2 הסביר כי הנאשמת נהגה רכב פרטי מכיוון מחסום חיזמה לכיוון כללי רח' עוזי נרקיס . בסמוך לכיכר בצומת דוכיפת עצר את הניידת הסמוייה (בה נהג) בשל הולכי רגל שחצו במעבר חצייה במקום. בעת שעצר ובעת שהולכי רגל החלו חוצים במעבר, הנאשמת עקפה הרכב המשטרתי הסמוי משמאל ואילצה את הולכי הרגל לעמוד באמצע המעבר. על פי הדוח (והסברי ע.ת. 2 בבית המשפט ) הנאשמת המשיכה בנסיעתה עד לרמזור הקרוב שם נעמד הרכב המשטרתי הסמוי מימין לרכב הנאשמת. ע.ת. 2 הציג עצמו כאיש משטרה וביקש מהנאשמת לעצור בצד. הנאשמת טענה בפניו "למה אם אתה שוטר אתה יכול לעצור כל אחד", והמשיכה בנסיעתה, תוך זיגזוג בין הרכבים. לפיכך ע.ת. 2 נאלץ להפעיל מערכת כריזה עד שהצליח לעצור רכב הנאשמת. ע.ת. 2 ציין כי גם הוא וגם ע.ת 1 ו - 3 היו לבושים במדי משטרה. ברושמו תגובת הנאשמת כתב ע.ת. 2 מפי הנאשמת "הבן שלי הוא הנהג של המפכ"ל..... אתה זבל היום זה אזכרה של הבעל שלי" . בבית המשפט עמד ע.ת. 2 על גרסתו כפי שהוצגה לעיל והסביר כי בשעה שביקש מהנאשמת לעצור חלונות שני כלי הרכב היו פתוחים (פרו' עמ' 12 ש. 3-15) . ע.ת. 3 להבדיל מע.ת. 2 זכר האירוע במעורפל ועדותו רובה ככולה התבססה על מזכר שרשם (ת/3). במזכר ציין ע.ת. 3 כי בצומת סיירת דוכיפת כשכיוון נסיעתם הכללי - עוזי נרקיס, ע.ת. 2 עצר הרכב המשטרתי כדי לתת זכות קדימה להולכי רגל במעבר חצייה. בתוך כדי העצירה הרכב המשטרתי הסמוי בנתיב ימיני (מבין שניים), החלו הוכלי רגל לחצות הכביש, הגיעו לאמצע המעבר ואז הנאשמת עקפה הרכב המשטרתי משמאל. לאחר העקיפה המשיכה הנאשמת בנסיעה מהירה. בשלב מסוים עצר ע.ת. 3 את הניידת במקביל לרכב הנאשמת וביקש ממנה לעצור בצד, הנאשמת צעקה בתגובה "למה אם אתה שוטר אתה יכול לעצור כל אחד" והמשיכה בנסיעה מהירה תוך שמזגזגת בין כלי הרכב. סופו של האירוע התבטא בכך שע.ת. 2 השיג את רכב הנאשמת ורשם לה דוח. גם ע.ת. 3 ציין כי הנאשמת טענה תוך כדי רישום הדוח שבנה נהג המפכ"ל ואף מסרה לו הפלאפון שלה כדי שישוחח עימו. גם ע.ת. 3 ציין כי הנאשמת אמרה לע.ת. 2 "אתה שוטר זבל" . בבית המשפט עמד ע.ת 3 על גירסתו ובתשובה לשאלת ב"כ הנאשמת אמר כי כל מה שראה רשם (פרו' עמ' 16 ש. 21). ע.ת. 1 לא ראה את העבירה שעניינה אי מתן זכות קדימה להולכי רגל (ע.ת. 1 ישב במושב אחורי). אשר להמשך האירוע כתב ע.ת. 1 כי על אף שהנאשמת זיהתה אותם כשוטרים, לא צייתה להוראת ע.ת. 2 לעצור וניסתה להתחמק בנסיעה מהירה. בשל האופן בו נהגה הנאשמת כרזו לה לעצור ורק לאחר כמה מאות מטרים הצליחו לעצור את רכב הנאשמת . גם ע.ת. 1 ציין כי הנאשמת אמרה לע.ת. 2 "כל שוטר שיעצור אותי ברחוב אני אעצור" בעדותו ציין ע.ת. 1 כי הוא ושני חבריו היו במדים (פרו' עמ' 10 ש. 10) . ע.ת. 1 נחקר באריכות מפליגה ועמד על גרסתו כמפורט לעיל. הנאשמת בעדותה הדגישה עומס התנועה הכבד שהיה בזמן האירוע במקום. את האירוע תיארה הנאשמת באופן שונה לחלוטין מעדי התביעה. לדברי הנאשמת לפניה נסעו שני כלי רכב בשני הנתיבים לפתע נעמדו והנהגים שוחחו ביניהם, לפיכך צפרה לנהגים . ואז אומרת ".... הרכב שלפני החל לעשות לי דווקא נסע קצת עצר, נסע קצת ועצר כמה פעמים.... לאחר כמה מטרים עקפתי אותו מצד שמאל ולאחר מכן סימן לי לעצור בצד. היה רכב רגיל חלונות כהים לא יודעת מי זה לא עוצרת לסתם אנשים שאומרים לי לעצור בצד". בהמשך אומרת הנאשמת כי נהג אותו רכב ... שעקפה הגיע מימינה, אמר לה לפתוח החלון "ואז אמר לי, אז לא עצרת שאמרתי לך לעצור למטה אני אראה לך מה זה. אמרתי למה אתה שוטר , אמרתי שאני מתנצלת אם אתה שוטר אני אעצור לאחר הרמזורים בצד...." (פרוט' עמ' 18 ש' 21 - 24 וש' 28-27 ופרוט' עמ' 19 ש' 1). הנאשמת אישרה כי אמרה לע.ת. 2 כי בנה נהג המפכ"ל . בהתייחסה לעבירה של אי מתן זכות קדימה להולכי הרגל הנאשמת הכחישה העבירה (פרוט' עמ' 19 ש' 17 - 19 ופרוט' עמ' 23 ש' 16-15). 4.עיון מדובר בעדותם של שלושה שוטרים . עדותם אמינה עליי ולא מצאתי כל טעם כל הגיון מה היה לשלושה שוטרים לטפול בנאשמת אשמת שווא. אין במקרה דנן מצב של מעורבות אישית כטענת ב"כ הנאשמת בסיכומיו. אוסיף בעניין: אני ער לנאמר בע.פ (מחוזי י-ם) 2097/08 ואומר: לעולם בהמ"ש אינו נותן אימון באופן אוטומטי בעדויות שוטרים ובוחן עדותם בחון היטב טרם שמאמצן. ועוד:יש לראות בחומרה הטענה שהעלה ב"כ הנאשמת בסיכומיו אשר לע.ת 3(הבאתו לדין). הדבר לא הועלה במהלך המשפט וע.ת 3לא נחקר בנקודה זו. אני דוחה מכל וכל הנסיון להכפיש ע.ת 3 בלא שניתנה לו הזדמנות להגן על שמו הטוב. אדגיש לגבי שאלת הזיהוי, של עדי התביעה כשוטרים אמנם הם היו בניידת סמויה, אך שלושתם היו לבושים במדי משטרה. בנסיבות שהיו כאשר כלי הרכב במקביל האחד לשני וחלונות שני כלי הרכב פתוחים אין כל ספק כי הנאשמת יכולה הייתה לדעת בברור כי מדובר בשוטרים ואין לי ספק כי ידעה כי מדובר בשוטרים. מעבר לכך גם לאור תגובתה כפי שנרשמה על ידי שלושת השוטרים "למה אם אתה שוטר אתה יכול לעצור כל אחד" ניתן להסיק בוודאות כי הנאשמת ידעה כי מדובר בשוטרים. ולבסוף: רק מי שחש אשמה יזדקק לאיזכור הבן השוטר- נהג המפכ"ל. לאור כל האמור מרשיע את הנאשמת בעבירות שיוחסו לה.משפט תעבורהזכות קדימההולך רגל