עיקר העובדות וטענות הצדדים 1. לפני בקשה לפסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט בתחום הא.א.ג. 2. עסקינן בתביעת רשלנות רפואית שהגיש המבקש כנגד המשיב בטענה לרשלנות בבדיקה ובטיפול שבוצעו לו אצלו. 3. המבקש צירף לכתב תביעתו חוות דעת רפואית של ד"ר רוזן, לפיה בדיקת BERA שבוצעה לו אצל המשיב בגיל 10חודשים לערך הייתה באמצעות מכשיר בלתי אמין ועל ידי בודק לא מנוסה. תוצאות הבדיקה היו שגויות באופן שהצביעו על ליקוי קל מהליקוי האמיתי וכתוצאה מכך גרמו למבקש השקעה כספית מיותרת ברכישת מכשירי שמיעה ולפיגור רב בהתפתחותו כתוצאה מאיחור בביצוע ניתוח שתל קוכלארי שלאחריו החל המבקש להשתקם במהירות. בחוות הדעת צוין, כי מדובר בחירשות מלאה מלידה בגינה יש להקנות 60% נכות וכן העריך המומחה, כי למבקש 20% נכות בשל פיגור בדיבור הנובע בחלקו מהאבחון המאוחר אצל המשיב. 4. המשיב מכחיש את טענות המבקש וטוען בין השאר, כי המבקש לא טופל אצלו והוא לא היה שותף לקביעת אופן הטיפול במבקש, אלא ביצע לו שתי בדיקות שמיעה (ביניהן בדיקת ה- BERA) על ידי מיטב המומחים בתחום, כי מדובר בבדיקה אמינה ובכל מקרה, הוא לא התרשל. המשיב הגיש חוות דעת של פרופ' סגל לתמיכה בטענותיו כי נזקיו הנטענים של המבקש, הן נזקי השמיעה והן הנזקים בגין איחור בהתפתחות אם כלל היו כאלו, אינם תוצאה של רשלנות המשיב. 5. נוכח הפער שבין חוות הדעת מונה מומחה מטעם בית המשפט, ד"ר טלמון, אשר נתן את חוות דעתו ביום 6.9.05. המומחה ציין, כי ניתוח השתל שיפר את שמיעת המבקש באוזן המנותחת (אוזן ימין) וכי ליקוי השמיעה (שהינו תוצאה של פגם מולד) אותו העריך היום לאחר הניתוח בשיעור 10% נכות (הגבלה עקב השתל המקנה נכות מותאמת של 20%) וכן האיחור בביצוע הניתוח, אם בכלל היה - אינם קשורים לבדיקה שבוצעה למבקש אצל המשיב. עוד צוין, כי המשיב לא הפנה את המבקש לטיפול כלשהוא. המומחה עוד ציין, כי במידה ולמבקש אין פגיעה התפתחותית נוספת יש לצפות, כי ידביק את הפער השפתי לעומת שאר הילדים. 6. יצוין, כי קדמה לבקשה שלפני בין השאר, בקשת המבקש (בש"א 5378/06) להמציא למומחה שאלות הבהרה לה נעתרתי באופן חלקי. לא התרתי העברת ארבע שאלות, מאחר שסברתי, כי באמצעותן מבקש המבקש להרחיב את היריעה מעבר לתיק זה באופן שתינתן חוות דעת אודות טיפול של גורמים שאינם צדדים לתיק, מעבר לנדרש לצורך הכרעה בתיק זה 7. תשובות הבהרה של המומחה ניתנו ביום 26.11.06. 8. בבקשה טוען המבקש, כי בעבודת המומחה נפלו פגמים היורדים לשורשו של עניין המצדיקים פסילת חוות הדעת. לטענתו, חוות הדעת לוקה בחסר משמעותי "עד כדי עיוות תמונת המציאות". ראשית נטען, כי המומחה כלל לא בדק את המבקש אלא רק צילמו מבלי שבוצעה לו בדיקת שמיעה או בדיקה שגרתית כפי שביצעו מומחי הצדדים. 9. עוד טען המבקש, כי תשובת המומחה לשאלת הבהרה בעניין זה וכן האמור בחוות הדעת לפיה אוזן שמאל תקינה וכך גם שאר מערכת א.א.ג מעידים על כך שהמבקש לא נבדק, שכן לא יתכנו תוצאות כאלו נוכח העובדה, כי המבקש סובל מליקוי שמיעה בשתי אוזניו וכי אוזן שמאל שלו ומערכת הא.א.ג אינם בגדר התקין כלל. 10. בנוסף טען המבקש, כי המומחה לא התייחס לתלונות שהשמיע לפניו אביו. בבקשה פורטו התלונות לפיהן המבקש הופנה לטיפולים אצל המשיב במסגרת "מרכז פול פולסיה לילד החרש" לשם טיפול ושיקום שמיעתי, המבקש לא שמע במכשירי שמיעה שהוקנו לו על פי מצאי בדיקת ה- BERA שביצע אצל המשיב וכן הועלתה הטענה, כי לו המבקש היה עובר ניתוח מייד לאחר הבדיקה, לא היה סובל תקופה ארוכה מאיחור התפתחותי בשפה. 11. עוד נטען, כי המומחה לא התייחס למסמכים רבים שהיו ברשותו ורשימת המסמכים החסרים פורטה בבקשה וכן לא עיין במסמכים חשובים ביותר תוך ציטוט חלק מהם. לטענתו, הדבר מעיד על כך שהתשתית העובדתית עליה נסמך המומחה אינה מהימנה שכן המומחה "התעלם לחלוטין מהמטריה הרפואית והתשתית העובדתית". 12. עוד נטען בבקשה שהמומחה טעה בפרק "רשימת המסמכים" בתאריך הבדיקות ובתיאורן. לטענת המבקש הדבר מעיד על כך שמדובר בחוות דעת רשלנית ולא מדויקת וכי יש בה "סתירות מהותיות". בנוסף נטען שהמומחה לא הפנה לספרות מדעית רלוונטית ולמקורות עליהם הסתמך וכי נודע למבקש, כי המומחה עובד עם "קופת חולים מושלם", פרט שהיה על המומחה לגלות נוכח היות המשיב שלוחה של קופת חולים כללית על כן יש למומחה אינטרס מובהק גם בהצלחתו של המשיב. 13. המשיב התנגד לבקשה. לטענתו, רק הטענה שהמבקש לא נבדק ראויה להתייחסות אמיתית. המשיב סבור, כי הטענה לפיה המבקש לא נבדק הינה בניגוד לאמור בחוות הדעת לפיו המומחה בדק את אזניו של המבקש לרבות את מערכת הא.א.ג. ואין למומחה סיבה לבדות בדיקה כזו מליבו. כמו כן טען המשיב, כי תמוה מדוע לא נתבקש כבר עם קבלת חוות הדעת לפסול את המומחה מסיבה זו. 14. בכל מקרה נטען, השאלות שבמחלוקת הינן לגבי טיפול שעבר המבקש בעבר ועל כן אין חשיבות לבדיקת המבקש היום. 15. לטענת המשיב גם שאר הטענות שבבקשה אינן מהוות עילה לפסילת חוות הדעת וכי הסיבה לבקשה הינה חוסר שביעות רצון ממסקנות חוות הדעת. לטענת המשיב בכל מקרה ניתן להפנות אל המומחה שאלות הבהרה או לחוקרו בנושאים אלו וכי בוודאי לא מדובר במקרה חריג המצדיק פסילה טרם מוצו הליכים אלו. 16. כן הודגש שאין רלוונטיות לכל קשר אם קיים של המומחה עם קופת חולים כללית שכן הטענה, כי בית החולים הצרפתי הינו שלוחה של קופת חולים כללית, מופרכת. כמו כן נטען, כי מרכז פול פולסיה מצוי בשטח גאוגרפי של המשיב אולם אין ביניהם כל קשר משפטי לרבות של פיקוח. 17. לפני עמדה גם בתייחסותו של המומחה לטענות המבקש בבקשה בהתאם להוראתי, ולהתייחסות זו אתייחס בהמשך. דיון ומסקנות 18. טרם אתייחס לטענות המבקש אחת לאחת, אקדים אומר, כי איני מקבלת את הבקשה וכי מלבד שלא מצאתי עילות לפסילת חוות דעת המומחה, הרי הבקשה ברובה המכריע טוענת לפגמים חמורים ביותר בעבודת המומחה כאשר ניתן כבר עתה לקבוע, עוד טרם חקירת המומחה, כי אין לכך בסיס וצידוק והדבר יבוא לידי ביטוי בהוצאות בקשה זו שיש בהן לשקף את מורת רוחי מהניסיון להטיל דופי במומחה באופן שנעשה בבקשה. טענה בדבר אי בדיקת המבקש על ידי המומחה 19. המומחה שלל טענה זו מכל וכל בתשובות לשאלות ההבהרה. מבלי להתייחס לחשיבות הבדיקה במקרה זה ציין המומחה, כי הבדיקה הרפואית הינה חלק מהבדיקה הפיזיקאלית והפנה לאמור בחוות דעתו. מעיון בחוות הדעת אכן עולה, כי נערכה למבקש בדיקה של שתי אוזניו ושאר מערכת הא.א.ג. המומחה הבחין, כי אוזן שמאל תקינה וכך גם שאר המערכת וציין כי אוזן ימין לאחר ניתוח שתל שבלולי כפי שמופיע בתמונה (יצוין כי המבקש אינו שולל כי המומחה ביצע צילומים). גם בהתייחסותו לבקשה זו ציין המומחה, כי נערכה למבקש בדיקה גופנית שגרתית בתחום הא.א.ג וכי הנבדקים שהו בחדרו 35-40 דקות. 20. נראה, כי המבקש נתפס לכלל טעות כאשר הוא סבור שכאשר ציין המומחה שממצאי הבדיקה תקינים התייחס גם לליקוי השמיעה. המומחה מסביר בהתייחסותו לבקשה זו, כי יש להבחין בין מראה אוזן בבדיקה (שיכול להיות תקין) לממצא של ליקוי שמיעה. יצוין גם שמחוות הדעת כלל לא משתמע שהמומחה התעלם מליקוי השמיעה וההיפך הוא הנכון (אף הקנה נכות בגין ליקוי שמיעה אף ללא קשר למשיב). באשר לאי ביצוע בדיקת שמיעה, המומחה הבהיר, כי לא נדרש לערוך בדיקות עזר שכן אלו היו מצויות לפני. 21. אני מקבלת את עמדת המומחה, במיוחד לאור העובדה כי התבססות המבקש בטיעוניו על ממצאי בדיקת השמיעה מעידים לכל הפחות על בלבול בנושא. בכל מקרה, לא נטען בבקשה איזו בדיקה שבוצעה על ידי המומחים האחרים לא בוצעה על ידי המומחה מטעם בית המשפט וכיצד יש בכך כדי לפגום במסקנות המומחה. גם האב בתצהירו ציין, כי מלבד בדיקת שמיעה לא בוצעה "בדיקה שגרתית" מבלי לפרט. 22. לאור האמור לעיל, וכפי שעולה מהנתונים שהובאו לפני בשלב זה, המומחה בדק את התובע כנדרש לצורך חוות הדעת ולא מצאתי, כי נפל כל פגם בעניין בכלל. מעבר לכך יש לזכור, כי אל מול תצהיר אביו של המבקש ואחותו שלהם אינטרס ברור בהצלחת התביעה, ניצבת עמדת מומחה מטעם בית המשפט, שבוודאי מבין את תפקידו כזרועו הארוכה של הבית המשפט כאמור בהתייחסותו לבקשה זו והנעדר עניין אישי או כלכלי במחלוקת, כפי שיפורט גם בהמשך. 23. בהקשר זה אציין, כי העובדה שהמבקש לא העלה טענה זו בהזמנות הראשונה, מייד לאחר הביקור אצל המומחה ובטרם מתן חוות הדעת, פועלת לחובתו ומחייבת זהירות יתרה בדיון בבקשה לפסול את חוות הדעת. טענה לאי התייחסות המומחה למלוא התלונות שהובאו לפניו 24. עיינתי בתצהיר אביו של המבקש ואיני מקבלת את הטענה שהמומחה לא נתן דעתו לתלונות שהעלה האב לפניו. המומחה התייחס לטענה, כי המבקש טופל במרכז פול פולסיה הן בחוות הדעת כאשר ציין שהמבקש לא הופנה לטיפול על ידי המשיב והן בתשובות לשאלות ההבהרה. יצוין, כי על אף שבכתב התביעה נטען לטעויות בדרכי השיקום, הרי בחוות דעת מטעם המבקש אין כל זכר לטיפול רשלני במרכז פול פולסיה (שגם היא טענה שברפואה שיש לתמוך בחוות דעת רפואית על מנת להוכיחה). חוות הדעת מתייחסת לרשלנות בבדיקה בלבד ואינה קובעת רשלנות בתהליך השיקום. 25. לכך יש להוסיף את טענת המשיב, כי אין לו כל קשר משפטי (לרבות של פיקוח) למרכז פול פולסיה. על כן, בכל מקרה, כל עוד לא הוכח קשר כזה על ידי המבקש, ולחלופין בעוד מרכז פול פולסיה אינו צד לתביעה, אין מקום לדון בסבירות טיפולו במבקש. 26. גם שאר התלונות המועלות בתצהיר מוצאות מענה בחוות דעת המומחה ובאשר לשאלות אחרות שהופנו אל המומחה "בעניין הטיפולים הרפואיים שבני ביצע" (כאמור בתצהיר האב) הרי שהעדר הפירוט אינו מאפשר התייחסות לטענה שהמומחה לא התייחס אליהן. בכל מקרה לו סבור המבקש שהמומחה לא חיווה דעתו על כלל השאלות שבמחלוקת כפי שהוגדרו בכתבי הטענות, היה רשאי להעלותן במסגרת שאלות ההבהרה ועדיין פתוחה לפניו הדרך לחקור את המומחה. טענה לנטייה של המומחה לטובת המשיב  27. המבקש עצמו לא הצליח להבהיר מה טיב הקשר לו טוען שבין קופת חולים כללית והמשיב. לכל היותר הטענה היא שהמשיב הינו שלוחו של קופת חולים כללית, מאחר שקופת החולים כללית הפנתה את המבקש אליו. המבקש לא מרחיב בעניין זה ובכל מקרה לא הוצג לפני קשר המצדיק אפילו בחינה לחשש למשוא פנים לאור העובדה שהמומחה בודק את מבוטחי קופת חולים כללית מושלם במרפאתו והאם יש בכך כדי למנוע ממנו לשמש כמומחה מטעם בית המשפט בתיקים בהם אחד מהצדדים הינו קופת חולים כללית. 28. זאת ועוד, בהתייחסותו לבקשה מציין המומחה, כי החל במתן שירות למבוטחי ביטוח מושלם של קופת כללית לאחר שנתן את חוות הדעת ומכאן שבעת מתן חוות הדעת לא היתה מוטלת עליו כל חובת גילוי דבר שאינו קיים. מוטב למבקש לו מיצה את בדיקתו אודות קשריו לכאורה של המומחה עם המשיב, בטרם טען כלפיו טענות הרומזות לכך שאינו נקי כפיים. טענה לטעויות שבחוות הדעת היורדות לשורשו של עניין 29. הטעויות שמציין המבקש, שתיים במספר, אינן יורדות לשורשו של עניין ואין בהן כדי להעיד על העדר רצינות המומחה. כך, באשר לטענה כי צוין בחוות הדעת תאריך שגוי לסיום האשפוז 9.4.01 בעוד שהתאריך הנכון על פי המסמכים הינו 19.4.01 וכן לטעות באשר לגילו של המבקש (בחודשים) בעת שעבר את הניתוח. לטעות זו התייחס המומחה בתשובה לשאלות ההבהרה וציין, כי מדובר בטעות קולמוס שאין בה ולא כלום ותיקונה אף פועל לטובת המשיב. טענה בדבר מסמכים שלא צוינו בחוות הדעת 30. גם לכך התייחס המומחה בציינו, כי עיין בכל המסמכים ואת אלו שלא ציין, משמע כי לא היו רלוונטיים לחוות דעתו. הגם אם מוטב שהמומחה היה מפרט, במידת פירוט כזו או אחרת, את כל המסמכים שעמדו לפניו, עדיין אין בכך כדי לפגום בחוות הדעת באופן המצדיק פסילתה ואם סבור המבקש, כי יש במסמכים חשיבות לצורך חוות הדעת הוא רשאי כאמור לחקור את המומחה אודות מסמכים אלו. אי פירוט מקורות עליהם הסתמך המומחה 31. גם העובדה שהמומחה אינו מפרט רשימת אסמכתאות אינה מהווה כשלעצמה פגם שיש בו כדי לערער ממשקל חוות הדעת ובוודאי שלא לפוסלה. מעבר לכך, תקנה 134א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 אליה מכוון ככל הנראה המבקש, מתייחסת הן לחוות דעת של מומחה מטעם בעל דין והן לזו של מומחה שמינה בית המשפט. המומחה מטעם המבקש אף הוא לא הגיש את חוות דעתו בצירוף רשימת האסמכתאות עליהן הסתמך ומכאן שיתכן כי הסוגיה אכן אינה מחייבת זאת. סיכום 32. לאור המפורט לעיל, אני דוחה את הבקשה. בנסיבות העניין, אני מחייבת את המבקש בהוצאות המשיב בסך 3,000 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל. 33. הצדדים לא יעבירו למומחה העתק החלטה זו למעט שתוכנה שאיני מקבלת את הבקשה לפסילת המומחה. פסילת מומחהחוות דעת מומחהפסילת חוות דעתמומחהחוות דעת