1. במכתבו מיום 26.07.06, דחה הנתבע את תביעתה של התובעת לדמי לידה, עקב לידת בנה ביום 1.08.03, בטענה שלא נתקיימו יחסי עובד מעביד לפי סעיף 1 לחוק. כנגד החלטה זו, הגישה התובעת את התביעה שלפנינו. 2. לטענת התובעת - היא עבדה בחברת "פ. נעאמנה לשיווק ומסחר בע"מ" (להלן: "החברה") כמזכירה וכמנהלת המשרד החל מהיווסדה ועד למועד בו ילדה. לטענתה, אף חזרה לעבוד בחברה לאחר הלידה ועד לחודש 4/04. לטענתה, עבדה במשרה מלאה, מיום ראשון ועד יום שישי מהשעה 8:00 ועד 15:30. התובעת צרפה לתצהירה תלושי שכר לגבי תקופת עבודתה החל מחודש 03/02 וכן אישורים על הפקדת סכומי כסף בחשבונה בתקופה הרלוונטית. 3. במסגרת כתב הגנתו, חזר הנתבע על שנטען במכתב הדחייה וכן טען כי מחקירה ומבירורים שנערכו על ידו עולה, כי החברה בה עבדה התובעת הינה בבעלותה ובבעלות בעלה וכי יש תנודות קיצוניות בשכר הנטען. כמו כן, אין הוכחה על קבלת שכר בפועל ואין לתובעת ימי עבודה קבועים ושעות עבודה קבועות. הנתבע צרף לכתב ההגנה את הודעותיהם של התובעת ושל בעלה שנגבו על ידי חוקר הנתבע (נ/2 , ו -נ/4). הנתבע אף הגיש כראיה את הודעתה של התובעת לחוקר המוסד בשנת 00' כאשר ביקשה לקבל דמי לידה עבור ילד אחר [נ/3 ]. 4. "הלכה פסוקה היא כי בבוא בית הדין לבחון האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין בני משפחה לצורך החלת הוראות חוק הביטוח הלאומי, עליו לבחון את טיב היחסים בקפידת יתר, אם כי קרבה משפחתית, אין בה, כשלעצמה, כדי לשלול קיומם של יחסי עובד ומעביד". (ראה למשל עב"ל 20105/96 יהלום נ' המל"ל, פד"ע לו 603). 5. לשם עמידה על טיב היחסים שנוצרו בין בני משפחה, ייתן בית הדין דעתו, בין היתר, לפרמטרים שונים כגון מסגרת שעות העבודה, האם השכר ששולם בעבור ביצוע העבודה היה ריאלי או סמלי, האם העבודה מתבצעת באופן סדיר, האם העבודה היא חיונית כך שאלמלא היה מבצע אותה היה עובד אחר נאלץ לבצעה, ועוד. "נטל ההוכחה כי יחסים בין בני משפחה חורגים מגדר עזרה משפחתית הדדית ולובשים אופי של יחסי עובד ומעביד מוטל על בן המשפחה הטוען לקיומם" (דב"ע נג/78-0 פייגלשטוק נ' המל"ל, פד"ע כו 283). דיון והכרעה 6. לאחר שעיינו בכל החומר שבפנינו, מסקנתנו היא כי אין מנוס מדחיית התביעה וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן. 7. אופן תשלום השכר: אופן תשלום השכר מצביע על כך שבין החברה והתובעת לא התקיימו יחסי עובד ומעביד, אלא, מעמדה היה כשל בעלת מניות בחברה. ונבאר: בטופס התביעה לתשלום דמי לידה אשר הגישה התובעת לנתבע [נ/1] ציינה התובעת כי שכרה בחודשים 02 /9-8 היה 6,493 ₪ והחל מחודש 12/02 עלה ל- 15,000 ₪ עד למועד הלידה. התובעת נשאלה על ידי חוקר המוסד מדוע השכר שלה קפץ בחודש 9/02 ב- 120% והשיבה: "אין לי הסבר בעלי הוא שקבע, פהימי הוא שקבע." 8. התובעת נשאלה האם יש לה חשבון פרטי בבנק, שאינו משותף עם בעלה, והשיבה כי יש לה חשבון בנפרד מבעלה אליו הייתה מפקידה את שכרה. התובעת התחייבה להמציא העתק הפקדות מהבנק וכן טפסי 101 + 106 ממנהל החשבונות של החברה. התובעת צרפה את אישורי הבנק בו מתנהל חשבונה בו רשומות התנועות בחשבון וממנו עולה, כי בפועל הופקדו בחשבונה רק 5,000 ₪ בחודשים אפריל, מאי, יוני ויולי בהוראת קבע. [ת/3 ו-ת/4]. דהיינו, אין התאמה בין הסכומים עליהם הוצהר בטופס התביעה להפקדות בפועל. כמו כן אין התאמה לתלושי השכר. 9. התובעת נשאלה מה היה שכרה, והשיבה: "...זה היה מתנדנד ומשתנה, בשנת 2004 קיבלתי 4,000 ומשהו ש"ח, לפני הלידה קיבלתי כפי שכתוב, 15,000 ש"ח כמעט ברוטו, אני לא קיבלתי את הכל. התלוש זה כפי שנמצא אצלך זה 13, אלף ומשהו אך לפי הבנק זה רק 5,000 ש"ח. לשאלתך למה קיבלתי פחות מחצי לבנק כשבתלוש כתוב הרבה יותר אני משיבה שזה אותו כיס, אני רציתי את ההוצאות שלי של ה- 5,000 ש"ח אז הוריד לי והשאר נשאר בחברה. אני קיבלתי 5,000 ש"ח וזה מספיק בשבילי. " התובעת נשאלה למה יצא תלוש של 15,000 ש"ח , והשיבה: "אני משיבה שלא יודעת, מבחינה פיננסית הוא האחראי על זה, הוא רצה שאקבל 15,000 ש"ח, כל התקופה של הדמי לידה באוגוסט קיבלתי 5,000 ש"ח. לשאלתך האם זה הופקד בחשבון הפרטי שלי אני משיבה שכן. לשאלתך למה לא בחשבון המשותף אני משיבה שיש חשבון לעסק ויש בשבילי חשבון ובשבילו חשבון פרטי. " 10. בעלה של התובעת מר נעאמנה פהמי נשאל על ידי חוקר המוסד, מה היה גובה שכרה של אישתו והשיב: "...לפעמים 15,000 ברוטו וכשעבדה משרה חלקית היה 5,000 ₪ וזה תלוי לפי פעילות החברה, קיבלה את השכר או בשיק או תשלום במזומן" 11. בחקירתו הנגדית הוסיף: "לשאלת בית הדין האם ידוע לי כי הסכומים הרשומים בנ/1 כמשקפים את שכרה של התובעת אינם זהים לסכומים ששולמו לה בפועל אני משיב שהיא אחת הבעלים של החברה, היא משכה בהתאם לפי הצרכים שלה בד בבד לפי המצב הפיננסי של החברה באותו זמן. היא עצמאית, היא בעלת החברה, יש לה מניות והיא לא עובדת שעובדת אצלי שרוצה את השיק ב- 10 לחודש, אם החברה בקשיים היא בקשיים ואם החברה בסדר היא בסדר, היא משכה משכורת. היא אחת הבעלים של החברה ובו זמנית עובדת, היא מזכירה בחברה, עושה הפקדות בנק, הזמנות. ...לשאלתך שכתוב 15,000 ש"ח ברוטו כמה קיבלה בפועל אני משיב שאת כל מה שכתוב כאן בתצהיר, אני בטוח, היא קיבלה יות רמזה, בו זמנית קיבלה 5,000 או 7,000 ש"ח, כל חודש היתה העברה לחשבון אך אח"כ כשמצב החברה איפשר העברתי לה, יש מסמכים מהבנק על כך. ...היא קיבלה אולי 17,18 אלף ש"ח בחודש מסוים וחודש אחר קיבלה 7,000 או 8,000 ש"ח. היא לא קיבלה ביד אך יש העברה לחשבונה. לשאלתך איך היא לא העידה על כך אני משיב שאני עשיתי זאת ללא ידיעתה בהפקדה לחשבון הפרטי שלה. " מר פהמי נשאל האם אישתו קיבלה את השכר ביחד עם שאר העובדים והשיב: "בדרך כלל כן". "לשאלתך שכתוב 15,000 ש"ח , האם היו מצבים שקיבלה רק 5,000 ש"ח כי מצב החברה לא היה טוב אני משיב שהיו מצבים, היא חיכתה לפעמים חודש, שבוע. לשאלתך האם אני יכול להביא מסמכים על כך אני משיב שכן. לשאלתך האם גב' מייסון או זיזי גם חיכו לחלק מהשכר תקופה ארוכה יותר אני משיב שלא, הן קיבלו בזמן. " 12. בעב"ל 319/99 מינה נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם) נקבע : "העובדה כי המערער לא הוכיח קבלת שכר עבודה להבדיל מהוצאת תלושי שכר וטענתו, כי לא משך שכר עבודה בשל מצוקתה הכלכלית של החברה - מצביעים על כך כי נהג בחברה "מנהג בעלים." 13. מהודעתה של התובעת לחוקר המוסד כבר בשנת 2000 עולה כי גם כאשר עבדה בבית באופן לא קבוע וסדיר ולא בשעות קבועות קיבלה שכר בגובה 20,000-22,000 ₪ בחודש. גם בתקופה זו קפץ שכרה של התובעת מס' חודשים לפני הלידה (מ-17,000 ל- 22,000). ההסבר שנתנה לכך התובעת היה שהיא ביקשה העלאה מבעלה מאחר ובנוסף לעבודתה בחברה היא עובדת גם בעבודות הבית. [נ/3]. 14. תלושי שכר: תלושי השכר של התובעת הונפקו כולם בתאריך אחד - לאחר הלידה. לא הובאו תלושי שכר אותנטיים מהמועדים הנקובים בהם. העובדה שתלושי השכר שהוגשו לתיק, הונפקו, כולם כאחד ואף לאחר המועד בו ילדה התובעת את בנה, החלישה את גרסת התובעת, זאת בנוסף לעובדה שהתובעת לא יכלה להמציא שום אסמכתא לכך שאכן הסכומים המופיעים בתלושי השכר, שולמו לה. 15. מהאופן בו הוצאו תלושי השכר ספק אם מדובר בתלושים אשר הוצאו עבור עבודתה של התובעת שכן, בתיאור התשלום נרשם "שכר אישה" ובתלושים אין הורדה של מס במקור על ידי המעביד. כאשר נשאל בעלה של התובעת על כך השיב: " אני משיב שאני צריך לשאול רואה החשבון, לא מבין בזה. ...לשאלתך תלושי השכר של אשתי שצורפו אין בהם בכלל מס הכנסה אני משיב שזה יורד ממשכורתי, יש תיאום מס כל סוף שנה. " 16. עוד יצויין, כי הסכום שנרשם בתלושי השכר השתנה מעת לעת וכאמור, אינו תואם להפקדות בבנק. רו"ח של החברה לא הובא לעדות. עדות זו ללא ספק יכולה הייתה להשליך אור על עבודתה של התובעת והדבר אומר דרשני. זאת ועוד, בתלושי השכר לא מופיעות זכויות סוציאליות כגון חופשה והבראה דבר אשר יש בו כדי להחליש את גירסת התובעת ואת האותנטיות של התלושים. עצם תשלום דמי ביטוח אינו הופך את התובעת ל"עובדת". 17. האם התובעת הוכיחה עבודה בפועל: בעדותה בפנינו חזרה התובעת על גרסתה כי עבדה כשכירה עבור החברה שבבעלותה ובבעלות בעלה. כאשר נשאלה מה היו שעות עבודתה השיבה: "משמונה וחצי עד שלוש, 5 ימים בשבוע. " 18. כאשר נשאלה מה הייתה עבודתה, השיבה: "לשאלתך מה היתה עבודתי אני משיבה שמביאה דואר, הולכת ומפקידה בבנקים, מקבלת הזמנות, מקלידה קבלות למחשב אם יש הזמנות, שולחת את הנהג להביא את הסחורה, להוריד אותה למזמין. ". מר פהמי נשאל: "איזה רישומים ותיוקים בחברת פ. נעאמנה אישתך עשתה בתקופה שבה היא עבדה והשיב: "אין שום מסמך שאישתי רשמה במשרד בתקופת עבודתה בחברת פ. נעאמנה וגם לא הפקידה שעובדת היום אצלי לא רושמת שום מסמך, למעט הזמנות של לקוחות שזה רשום ידנית על פתקים שלאחר שמעבירים אותה טלפונית למפעל משמידים אותה". מכאן, שלא היה בידי התובעת כל מסמך המעיד על עבודתה. 19. זאת ועוד, מאחר ולטענת התובעת ובעלה עבדה התובעת עם לקוחות, עם נהגים, לא היתה מניעה להביא לעדות עדים שראו את התובעת במקום מידי יום, שהשתמשו בשירותיה. לא היתה מניעה לצרף מסמך או תצהיר מאת אנשים אלה. הימנעות התובעת מהבאת עדויות אלו יש בה כדי להחליש גרסתה בדבר עבודה בפועל. 20. בנוסף, התובעת לא הוכיחה שלאחר שסיימה לעבוד אצל בעלה, הוא שכר עובד/ת אחר/ת שתבצע את העבודה תחתיה. 21. לסיכום, בהתחשב בעדויות התובעת ובעלה, וכן בשים לב למסמכים השונים שהוגשו לתיק, ניתן לקבוע כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח שמערכת היחסים שבינה לבין בעלה הינה מערכת יחסי עובד מעביד החורגת מגדר היחסים של עזרה משפחתית הדדית. 22. לאור האמור, התביעה נדחית. 23. באפשרות הצדדים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו. לידהדמי לידה