התובעת, עורכת דין במקצועה עבדה אצל הנתבע כשכירה עד סוף שנת 2005. ביום 1.1.06 השתנה מעמדה של התובעת במשרד הנתבע, מעורכת דין שכירה לעו"ד עצמאית, כאשר סוכם בין הצדדים, כי התובעת תהיה זכאית לקבלת 25% מרווחי המשרד החל מאותו יום (להלן: "ההסדר"). כחמישה חודשים לאחר ההסדר, הודיע הנתבע לתובעת כי הוא מתכוון לפרקו ואכן, הנתבע פירק את את הסדר בסוף ספטמבר 2006. התובעת טוענת כי על פי ההסדר, היא הפכה להיות שותפה במשרד הנתבע. התובעת טוענת עוד, כי הנתבע סירב לפצותה בגין פירוק השותפות וכעת דורשת היא כי תיערך התחשבנות מדויקת בגין חלוקת הרווחים המתייחסים לתקופת השותפות ובגין פירוק השותפות ולשם כך עתרה התובעת בתביעה זו למתן צו למתן חשבונות כנגד הנתבע במטרה לברר את היקפן האמיתי של הכנסות והוצאות השותפות. התובעת מעריכה כי בגין תקופת השותפות מגיע לה סך של 80,000 ₪ לכל הפחות. מנגד, הנתבע טוען, כי החל מחודש ינואר 2006 סוכם בינו ובין התובעת כי הצדדים ישנו את מסגרת ההתקשרות ביניהם מיחסי מעביד-עובד, והתובעת תהיה זכאית ל 25% מרווחי המשרד למשך תקופת ההתקשרות. לא סוכם עם התובעת כי היא שותפה במשרד, לכל היותר קיימת התקשרות חוזית לחלוקת רווחים התחומה בזמן קצר ביותר. האם זכאית התובעת לקבלת צו למתן חשבונות כמבוקש על ידה? צו למתן חשבונות יינתן רק בהתקיים שני תנאים מצטברים, וכדברי כב' השופטת בייניש (כתוארה דאז) בע"א 127/95 מועצת הפירות ייצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ ואח' פ"ד נא(4)337 (להלן: "פרשת מועצת הפירות"): "כדי שהתובע מתן חשבונות יזכה בצו בשלב הראשון עליו להוכיח קיומם של שני תנאים. ראשית עליו להראות קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע המצדיקה מתן חשבונות...שנית עליו להוכיח - ולו לכאורה - כי קמה לו "זכות תביעה לגבי הכספים אודותיהם הוא מבקש לקבל חשבונות". אם התקיימו תנאים אלה, ובהעדר סיבה אחרת המצדיקה הימנעות ממתן החשבונות - כגון חיסיון או העדר הצורך בחשבונות לצורך הבירור הכספי - ייתן בית המשפט צו למתן חשבונות. ככלל אין תובע יכול לבקש צו למתן חשבונות כדי לברר כמה חייב לו הנתבע. תביעה למתן חשבונות צריך שתתבסס על קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בין התובע לנתבע המצדיקה מתן חשבונות. כך למשל מוכרת הזכות לקבלת חשבונות כאשר בין הצדדים הייתה מערכת יחסים של שליחות, הרשאה, שותפות או נאמנות (ראו י. זוסמן, סדר הדין האזרחי, (מהדורה שביעית, 1995, ש. לוין עורך), בעמ' 567), ורשימה זו אינה סגורה. בנידון דידן, מודה הנתבע בחקירתו הנגדית כי התובעת הייתה שותפה במשרדו: (עמ' 15 שורות 7 -20): "ש.אני מבקש ממך שתענה לשאלות שלי. שאלתי אותך מה ההבדל בין עו"ד שכיר למצב של אופירה אשל בינואר 2006 מבחינתך? ת.מבחינת הניהול. הניהול לא היה כפי שצריך להיות אדם שמקבל לידו ניהול משרד. תפקיד של שותף זה היה התפקיד, לעומת שכיר שאתה לא מצפה ממנו לנהל את המשרד. ש.עו"ד שכיר לא יכול להיות מנהל משרד? ת.אני לא עוסק בתיאוריות. אני לא צריך לתת לך בכלל הסבר למה לא רציתי שהיא תהיה שותפה, כי הייתה לי הזכות להפסיק את השותפות כפי שהייתה לה הזכות להפסיקה. המשרד לא התנהל כפי שציפיתי שיתנהל. ש. אתה קיבלת אותה כדי שהיא תנהל את המשרד? ת.נכון. לא שהיא תנהל את המשרד, אלא שהיא תוריד ממני את הנטל של ניהול המשרד וזו הייתה הכוונה. ש.לכן הסכמת לתת לה שותפות של עשרים וחמישה אחוז? ת.נכון". וכן, ראו עמ' 16 לפרוטוקול, שורות 14-18: "ש.מה בעצם מהות היחסים בינך לבין התובעת? למה היא זכאית? ת.היא זכאית ל- 25% מהרווח בתקופה מה- 1.1.06 עד ה- 30.9.06 זה מה שהיא זכאית. ש.תסביר לי מהו רווח? ת.מכל סכום שהתקבל מ 1.1.06 עד 30.9.06 הסכום שהתקבל לעומת ההוצאות שהיו באותה תקופה פירושו זה הרווח ומזה היא זכאית ל- 25%.". על פי הדברים הנ"ל העולים מחקירתו הנגדית של הנתבע, וכן על פי הצהרות הנתבע בסעיפים 14-16 למוצג נ/1 (תצהיר עדותו הראשית של הנתבע), ברי כי התקיימה בינו לבין הנתבעת מערכת יחסים מיוחדת ומעין שותפות המצדיקה מתן חשבונות לתקופת השותפות שאינה שנויה במחלוקת בין הצדדים, היינו: מיום 1.1.06 עד 30.9.06. למותר לציין, כי התובעת לא טענה, ומכל מקום אף לא הוכיחה, כי התקיימה בינה לבין הנתבע שותפות במובן פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975, ועל כן, טענת הנתבע להעדר סמכות עניינית דינה להידחות. תמוהה בעיניי עצם העובדה כי הנתבע הסכים למסור לתובעת עותק מדו"ח רווח והפסד לשנת 2006 (להלן: "הדו"ח"), בעודו מסרב למסור לתובעת את חומר הגלם עליו מבוסס הדו"ח. מסכימה אנוכי עם הנתבע, כי התובעת אינה זכאית, בנסיבות דנן ובמערכת היחסים שהוכחה כמפורט לעיל, לקבל לידיה חשבונות הנוגעים לתקופות שלפני ואחרי תקופת השותפות, אך אין בידי להסכים עם הנתבע, כי התובעת אינה זכאית לקבל לידיה את חומר הגלם לגבי תקופת השותפות ואשר היווה את הבסיס לעריכת הדו"ח, וזאת ללא כל קשר לשאלת נכונות הדו"ח וללא כל קשר לטענות הצדדים בהקשר לכך. האם התובת הוכיחה כי קיימת לה הזכות לכאורה לתבוע את הסכומים הנתבעים על ידה? במסגרת הדיון בתביעה למתן חשבונות די בכך כי ניתן להצביע שלכאורה עומדת לתובעת הזכות לתובע את הסכומים הנתבעים על ידה, ולו רק ביחס לחלק מהסכומים, כדי שתקום הזכות הלכאורית למתן חשבונות. (ראו ע"א 125/95 מועצת הפירות יצור ושיווק (המשיבה בערעור שכנגד) נ' מהדרין בע"מ (המערערת בערעור שכנגד), פ"ד נא(4)337). על פי עדויות הצדדים, עולה כי התובעת זכאית ולו לכאורה, לקבלת 25% מהסכום שהתקבל בידי הנתבע משלטונות מס רכוש עבור פיצוי נזקי המלחמה. בתקופה זו, התובעת נשאה ב 25% מהוצאות המשרד. בתקופה זו השותפות בין הצדדים הייתה שרירה וקיימת, ולכאורה, ההכנסה בגין פיצויי המלחמה, הינה הכנסה השייכת לשותפות, הגם שהתקבלה בתקופה מאוחרת יותר. ולעניות דעתי, הכנסה זו שונה מהכנסה שהתקבלה עבור תיקים שנסגרו לאחר תקופת השותפות הגם שטופלו בתקופת השותפות. זאת ועוד, סכום ההוצאות הנקוב בדו"ח לא זכה להסבר ולמענה על ידי הנתבע (ראו עמ' 17 לפרוטוקול הדיון, שורות 11-17) ועל כן, לכאורה זכאית התובעת להשבת חלק מההוצאות שלטענתה קוזזו שלא כדין. כאמור, די לי בקיומה של זכות לכאורית לקבלת חלק מהסכומים הנתבעים על ידי התובעת, על מנת שתזכה התובעת בסעד של קבלת חשבונות, ואין לי צורך להיכנס לכל פריט ופריט שנתבעו על ידי התובעת. הנתבע טוען עוד, כי התובעת אינה זכאית לקבלת הסעד של מתן חשבונות מאחר והייתה לה נגישות התובעת למערכת הנהלת החשבונות במשרד, בתקופת השותפות ומשלא ראתה לנכון אז לקבל לידיה את החשבונות המבוקשים על ידה כעת, אזי דין תביעתה למתן חשבונות להידחות ולו מטעם זה. אין בידי לקבל טענתו זו של הנתבע. כעולה מעדותה של התובעת, וכבר ייאמר, כי עדותה יצרה עליי רושם מהימן ואמין ביותר, לתובעת לא הייתה גישה חופשית להנהלת החשבונות של המשרד, התובעת לא ידעה להשתמש בכל הפעולות בתוכנת הנהלת החשבונות של המשרד, הידע שהועבר אליה אודות הפעלת התוכנה היה חלקי ומוגבל ביותר, והקשר בינה לבין רואת החשבון בחברה היה ומוגבל אף הוא ורואת החשבון במשרד הייתה כפופה להוראותיו של הנתבע ותו לא. (ראו עמ' 10 לפרוטוקול הדיון, שורות 31-33, וכן עמ' 11 לפרוטוקול, שורות 1-8 ). על כן, על כן, אני מורה לנתבע למסור בתצהיר ערוך כדין, לרבות דו"ח כספי מבוקר בידי רואה חשבון את הפרטים והמסמכים הבאים: א. דו"ח הכנסות והוצאות לתקופת השותפות היינו מיום 1.1.06 ועד 30.9.06 (להלן: "תקופת השותפות") ב. כל הקבלות והחשבוניות שהוצאו במהלך תקופת השותפות. ג. כל דפי חשבונות הבנק לתקופת השותפות. ד. העתקי כל השיקים שנמשכו על ידי השותפות. ה. העתקי כל הקבלות והחשבוניות שנמסרו לשותפות במהלך תקופת השותפות. ו. כל חשבונות העסקה ודרישות התשלום שהוציאה השותפות. ז. כרטסת הלקוחות של השותפות נכון ליום סיום השותפות 30.9.06. ח. כל אסמכתא הנוגעת לתקבולים ו/או פיצויים אשר שולמו לנתבע ו/או למשרדו ו/או לשותפות בגין אירועי מלחמת לבנון השנייה לרבות כל מסמך כל בקשה ו/או דרישה ו/או תביעה לקבלת פיצוי. הנתבע ימסור לתובעת את המסמכים הנ"ל, תוך 30 יום מהיום. בנוסף, הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, בגין הוצאות משפט. לאחר קבלת החשבונות בידי התובעת, ניתן יהא לברר את זכאותה של התובעת לקבלת סכומים כלשהם מהנתבע, וכן ניתן יהא לברר את היקפה של הזכאות הנ"ל. התביעה שכנגד מבוססת על דו"ח רו"ח לשנת 2006 ותו לא, דו"ח אשר הוגש שלא באמצעות עורכו. לא זו אף זו: מהתנהלות הצדדים, ניתן לראות, כי הדיון שהתקיים התמקד בנושא התביעה למתן חשבונות. על כן, בשלב זה, אין בכוונתי להכריע בתביעה שכנגד ומן הראוי, כי תביעה זו תתברר לאחר המצאת החשבונות והמסמכים הנ"ל לידי התובעת. הנני קובעת את התיק לתזכורת פנימית ליום 11.11.10. עד למועד זה יודיעו הצדדים האם קיים צורך בהמשך הדיון בתביעות הכספיות ההדיות ביניהם. היה ולא תתקבל הודעה כלשהי מטעם הצדדים, אזי אורה על סגירת התיק. מסמכיםדיני חברותמתן חשבונותשותפות