לפני בקשה למתן צו עשה זמני. ההליך והצדדים לו המבקש רכש מגרש למגורים המצוי בשטח שיפוטה של המשיבה ואשר מהווה חלק מחלקה 482 בגוש 10215 (להלן: "המגרש"). המבקש פנה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה שומרון (להלן: "הוועדה המקומית") וביקש לקבל היתר בניה למגרש, על-פי תוכניות בניה שהוכנו מטעמו. המבקש הופנה על-ידי הוועדה המקומית אל המשיבה על-מנת שזו תיתן את אישורה לתוכניות, כחלק מתהליך קבלת ההיתר. המשיבה היתנתה את מתן אישורה לתוכניות בכך שהמבקש יחתום על הסכם פיתוח עימה (להלן: "הסכם הפיתוח"), ישלם לה תשלומים שונים בגין מים, ביוב והשתתפות בהוצאות שצ"פ וכן ישא בחיוב עתידי בגין הוצאות סלילה ופיתוח (להלן: "התשלומים"). המבקש שילם את התשלומים בהם חוייב לעת הזו וכן חתם על הסכם הפיתוח, כל זאת תחת מחאה ותוך שהמבקש עומד על טענתו כי דרישות המשיבה בעניין זה אינן כדין. מנגד עמדת המשיבה היא כי פעולתה בעניינו של המבקש הינה כחוק מהיותה נסמכת על הוראות הדין, על תוכניות בניין עיר החלות על המגרש ועל פסיקתו של בית-המשפט העליון בעניינים כגון דא. המבקש הוסיף להסכם הפיתוח שעליו חתם הערה לפיה חתימתו על ההסכם נעשתה תחת לחץ וכפיה ולאור זאת שבהיעדר חתימה כאמור מנוע המבקש מלקבל היתר בניה. נוכח תוספת זו להסכם הפיתוח סברה המשיבה כי לא נחתם בין הצדדים חוזה גמור ומחייב, באופן המזכה את המבקש לקבל את אישור המשיבה לתוכניות הבניה. על כן לא ניתן לעת הזו אישורה של המשיבה לתוכניות הבניה. כפועל יוצא, כך לטענת המבקש, לא ניתן למבקש היתר בניה מאת הוועדה המקומית. עקב המחלוקת בין הצדדים הגיש המבקש תביעה כספית נגד המשיבה ושלושה בעלי-תפקידים בה להשבת התשלומים שאותם שילם המבקש למשיבה תחת מחאה, בסך של 113,508 ₪. בנוסף לסעד הכספי התבקש בגדרה של התובענה סעד המצהיר על בטלותו של הסכם הפיתוח ועל כך שהמבקש אינו חב למשיבה חיוב עתידי בגין הוצאות סלילה ופיתוח. עוד קודם להגשתו של כתב-התביעה הגיש המבקש את הבקשה לצו עשה זמני שלפני. בגדרה של בקשה זו התבקש בית-המשפט להורות למשיבה להודיע לוועדה המקומית כי הוסדר נושא התשתיות וכי שולמו במלואן כל דרישות התשלום הנדרשות להבטחת עבודות הפיתוח ואין מניעה למתן היתר בנייה למבקש. במסגרת הדיון בסעד הזמני שהתקיים במעמד הצדדים ויתרו המבקש והמשיבה על חקירת מצהירים וסיכמו טענותיהם. 2 .דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה לה ובטענות הצדדים שנשמעו לפני מצאתי כי דין הבקשה להידחות, זאת על-יסודם של שני טעמים. הטעם האחד נעוץ בהיעדר התאמה בין הסעד הזמני שהתבקש לבין הסעד נשוא ההליך העיקרי. הטעם השני - עניינו בתנאים הכלליים שבהתקיימם ינתן סעד זמני מסוג של צו עשה. התאמת הסעד הזמני להליך העיקרי "כלל הוא שאין מקום ליתן צו זמני (או צו ביניים אחר) אלא בצמוד לתובענה שהוא בא לשרת. [...] המבחן שעלינו להעמיד לעניין זה הוא המבחן כדלקמן:ננניח שהתובע יזכה בתובענה, מה יהיה במקרה זה פועלו של הצו הזמני אשר ניתן?" [בר"ם 6672/09 מילגם שירותים בע"מ נ' עיריית חדרה (טרם פורסם, 23.8.2009) וההפניות שם]. בענייננו תבע המבקש בהליך העיקרי השבה של התשלומים שלטענתו נדרשו על-ידי המשיבה שלא כדין ועל כן שולמו לה תחת מחאה, וכן הצהרה על בטלותו של הסכם הפיתוח ושל התשלומים אשר יחולו על המבקש מכוחו. עיון בבקשה שלפני מעלה כי הסעד הזמני שהתבקש בגדרה מנותק מן הסעדים אשר נתבעו בגדרו של ההליך העיקרי, זאת הן מבחינה עיונית והן מן הבחינה המעשית. סעד זמני נועד לגשר על האינטרסים הלגיטימיים של בעלי-הדין בתקופת הביניים שבין מועד הגשת התובענה לבין מועד מתן פסק-הדין, באופן שלא יימצא כי בסופו של יום נפגע כוחו של הסעד העיקרי או שאין בו עוד טעם [שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד 189 (מהדורה שניה, 2008)]. בענייננו נועד הסעד הזמני שהתבקש להעמיד את המבקש כבר עתה במצב בו הוא עשוי להימצא בסופו של יום, זאת אם וכאשר תתקבל תביעתו ויימצא כי תנאים שהעמידה המשיבה לשם מתן אישורה לתוכניות היו שלא כדין. אין כל הצדקה ליתן למבקש את מבוקשו כבר עתה, בגדרו של סעד זמני, זאת בטרם התבררה התובענה לגופה ובעת שמעמדו של המבקש הוא של "המוציא מחברו". אימתי יינתן צו עשה זמני "מתן צו עשה זמני נתון לשיקול-דעת בית המשפט, והשאלה המרכזית, אשר מן הראוי שתעלה לפני בית המשפט בהפעילו את שיקול-דעתו, היא, אם מתן הסעד הזמני הוא אכן כה חיוני עד שיהיה בכך כדי להצדיק את התערבותו של בית המשפט [...] עוד לפני שהוכרע בתובענה" [בר"ם 6918/06 ד"ר וינברג נ' מדינת ישראל, משרד התעשייה המסחר והתעסוקה (טרם פורסם, 25.9.2006) וההפניות שם]. על בית-המשפט לנקוט משנה זהירות בטרם יוציא תחת ידו צו עשה זמני אשר משנה את המצב הקיים, זאת במצב דברים בו טרם ניתנה ההכרעה הסופית בתובענה. לעניין זה הלכה היא כי "צו עשה זמני המשנה מצב קיים ראוי שיינתן במקרים חריגים, אך כאשר נוכח בית המשפט כי התערבותו הינה חיונית בכדי למנוע תוצאה קשה ביותר וכאשר הנזק שעלול להיגרם אינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי הולם" [רע"א 5843/05 איגוד ערים לאיכות הסביבה דרום יהודה נ' שרון דן השקעות בע"מ (טרם פורסם, 13.12.2005) וההפניות שם]. במקרה שלפני אינם מתקיימים אותם תנאים חריגים שעל-יסודם יוענק צו עשה זמני המשנה את המצב הקיים ביחסי המבקש והמשיבה, בכל הקשור למתן אישורה של המשיבה לתוכניות הבניה. המבקש יהא זכאי לקבל את אישורה של המשיבה לתוכניות אם יעמוד בתנאים שאותם הציבה המשיבה לכך, ככל שייקבע כי תנאים אלה הינם כדין, ולחלופין ללא מילוי תנאים אלה - אם יעלה בידי המבקש להוכיח כי אלה נדרשו ללא תשתית חוקית הולמת. לעת הזו, ומאחר שהמבקש נושא בנטל להוכיח את תביעתו, עומדת המשיבה בחזקתה כי התנהלותה בעניינו של המבקש הינה כדין וכשורה. 2.3. נזקו של המבקש, שלקיומו נטען רק באופן כללי וללא פירוט מתבקש, אינו ממין הנזקים שאינם ניתנים לתיקון באמצעות פיצוי כספי, אם וכאשר יימצא בסופו של יום כי דין התובענה להתקבל. אף מבחינה זו אין מקום ליתן, בנסיבותיו של מקרה זה, צו עשה זמני. 2.4. משכך הם פני הדברים, לשם הכרעה בבקשה שלפני אין צורךבנטיעת מסמרות באשר לסיכויו של המבקש להצליח בתובענה העיקרית. סיכומם של דברים אני דוחה את הבקשה. המבקש ישלם למשיבה את הוצאות הבקשה בסך של 2,500 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי, זאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל. צוויםצו עשה