1. בפני ערעור על החלטת הוועדה לעררים (נפגעי עבודה) מיום 05/08/2010, אשר קבעה למערער דרגת נכות בשיעור 0%. 2. הוועדה לעררים נשוא הערעור התכנסה בעקבות ערר שהגיש המערער בגין אחוזי הנכות אשר נקבעו לו על ידי הוועדה מדרג ראשון, ובמקביל עקב ערר שהוגש על ידי המשיב בנוגע להחלטת הוועדה מדרג ראשון המכירה בארוע אוטם שריר הלב. 3. עיקר נימוקי המערער: א. תביעתו של המערער בתיק בל 2223/06 להכרה בארוע אוטם שריר הלב כתאונת עבודה התקבלה על ידי כב' השופט אילן סופר בפסק הדין מיום 12/08/2009. לטענת המערער, המשיב פעל בחוסר תום לב עת הנחה את הוועדה להתייחס לארוע הפגיעה כאל ארוע איסכמי חריף, ולא כארוע אוטם שריר הלב כפי שנקבע בפסק הדין. ב. הוועדה טעתה עת קבעה כי מדובר בארוע איסכמי חריף, ובקביעתה כי אין להכיר בפגיעה באוטם שריר הלב כפגיעה בעבודה. ג. הוועדה לעררים סטתה מהחלטת הוועדה מדרג ראשון. הוועדה מדרג ראשון הכירה בארוע אוטם שריר הלב והעניקה למערער אחוזי נכות בגינו וזאת לאור התביעה שהוגשה על ידי המערער בתיק בל 2223/06 ופסק הדין שניתן על ידי כב' השופט אילן סופר. 4. עיקר נימוקי המשיב: א. לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. אין מקום לקרוא רק את שורות הפתיחה בפסק הדין ושורות הסיום של פסק הדין שניתן על ידי כב' השופט אילן סופר, אלא יש לבחון את האמור בגוף פסק הדין. פסק הדין דן באריכות בנושא ההכרה באוטם שריר הלב ומקריאת סעיפים 18, 20 ו-23 לפסק הדין, ניתן לראות כי ארוע האוטם שריר הלב לא הוכר בפסק הדין אלא הוכרה האיסכמיה החריפה. דיון והכרעה: 5. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של וועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין. 6. בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. ראה: עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המוסד, פד"ע לד' 213. היינו, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות. 7. הוועדה נשוא הערעור התכנסה בשני מועדים שונים. הוועדה במועד התכנסותה הראשון ביום 07/04/2010 רשמה את תלונות ב"כ המערער, וכן ערכה למערער בדיקה קלינית. הוועדה ציינה בממצאיה: "בבדיקה: במצב כללי טוב דופק 80 סדיר לב קולות תקינים אין אוושות ריאות נקיות בטן רכה איברים אינם נמושים דפקים היקפים נמושים אין סימני אי ספיקת הלב. הוועדה קראה את פסק הדין והחומר הרפואי ממנו עולה כי עבר ב-05/06/2005 אירוע של מאמץ פיזי אך מהתיק הרפואי עולה שקודם לאירוע כשבוע ימים סבל מכאבי חזה וקרוב לוודאי שפיתח אוטם כשבוע לפני האירוע מבחינה זאת מקבלת הוועדה את חוות דעתו של פרופ' אברהם כספי. בית הדין לא הכיר באוטם כתאונת עבודה משום שהתרחש מספר ימים קודם לאירוע אבל הכיר בהחמרת האיסכמיה כנובעת מהאירוע החריג בעבודה. לציין גם שהנ"ל עבר אוטם נוסף בינואר 2006 ובצנתור אז נמצאה מחלה של העורק הימני גם היצרות בתוך התומך שהושתל ב-05/06/2005 וכן היצרות נוספת בחלק המרוחק של העורק. העורק הורחב בהצלחה". 8. הוועדה ביקשה לקבל לידיה בדיקות מאמץ שבוצעו במסגרת עבודתו במפעלי ים המלח לפני קרות הארוע בעבודה, וכן בדיקות עדכניות של אקו לב, מיפוי לב ומאמץ. הוועדה התכנסה בשנית ביום 05/08/2010, וציינה כי לא התקבלו בדיקות הדמיה שקדמו לארוע בעבודה, אך בבדיקות עדכניות של אקו לב מיום 20/05/2010 נראה כי תפקוד הלב תקין, למעט ירידה קלה בתפקוד הדופן הסרעפתי. הוועדה הוסיפה כי בבדיקת מיפוי לב מיום 13/06/2010 אין סימני איסכמיה ואין עדות לאוטם. 9. בפרק הסיכום, סיכמה הוועדה את מסקנותיה כהאי לישנא: "אם לסכם מדובר בארוע של אוטם מזערי (דגש שלי לא במקור י.כ.) שאין לו ביטוי במיפוי או ב-א.ק.ג. והאיסכמיה שהיתה בסמוך לאוטם חלפה לאחר שבוצעה הרחבה האנגיופלסטית המוצלחת וגם עכשיו אין עדות לאיסכמיה או אוטם משמעותי. אין לשלול את האפשרות שבגלל קיום המחלה התרשתית הקונסטיטיוצנאלית התעוקה תחזור ביום מן הימים אך כל אלה אין להם ולו כלום קשר לאירוע העבודה. הוועדה מקבלת ערר המוסד ודוחה את ערר הנפגע. אין נכות קרדיאלית עקב התאונה". 10. לאחר בחינת טענות הצדדים, הנני קובע כי דין הערעור להתקבל. הוועדה לעררים בפרק הסיכום ציינה כי מדובר בארוע של אוטם מזערי. כמו כן, ציינה הוועדה כי כעת אין עדות לאיסכמיה או אוטם משמעותי. בהתאם להלכה הפסוקה אשר נקבעה בתיק עב"ל 85/06 ובתיק עב"ל 493-08 (המוסד לביטוח לאומי נ' יונה הררי) הרי שנקבע כי: "לעולם אוטם שריר הלב אשר הוכר כתאונה בעבודה יקנה למי שלקה בו לפחות 10% על פי סעיף 9 (1) (ג) I בשל עצם התרחשותו" מאחר והוועדה ציינה כי מדובר בארוע של אוטם מזערי, יש מקום להחזיר את עניינו של המערער לוועדה על מנת שהוועדה תשקול באם יש להעניק למערער אחוזי נכות בהתאם לסעיף 9 (1) (ג) I. 11. מאחר ומצאתי כי יש להחזיר את עניינו של המערער לוועדה כאמור בסעיף 10 ובשים לב לכך שתביעתו של המערער בתיק בל 2223/06 היתה תביעה להכרה באוטם שריר הלב כפגיעה בעבודה וכי בפסק הדין שניתן ע"י כב' השופט אילן סופר צוין בסעיף 24 כי התובענה מתקבלת. ראוי כי הוועדה תנמק ותפרט החלטתה שלא להכיר בארוע אוטם שריר הלב וזאת תוך התייחסות לסעיפים 1 ו24 לפסק הדין של כב' השופט אילן סופר מיום 12/08/2009. הוועדה תזמן את המערער ובא כוחו ותאפשר להם לטעון את טענותיהם בנושאים דלעיל. 12. המשיב ישלם למערער הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 1,500 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא סכום זה ריבית והצמדה מהיום ועד ליום התשלום בפועל. 13. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. אחוזי נכותהתקף לב / אוטם שריר הלבנכות