1. המבקשים סימנטוב ועדה עוזקזדו, רכשו זכויות בנכס הידוע כמגרש 346 בישוב ברקן. לצורך בניית ביתם שם - לקחו הלוואה מהמשיב - בנק טפחות (להלן - ההלוואה). 2. המשיב רשם משכון אצל רשם המשכונות על זכויות המבקשים בנכס האמור להבטחת ההלוואה. 3. המבקשים נכנסו לחוב של כ-750,000 ש"ח, בהם ההלוואה שלקחו מהמשיב שהחוב עליה הוא בסביבות 250,000 ש"ח, ופנו לאיחוד תיקים בהוצל"פ, שבמסגרתו הם משלמים סכום כולל של 1150 ש"ח לחודש, לכל הנושים. 4. המשיב פנה להוצל"פ בבקשה למימוש המשכון על הנכס והמבקשים התנגדו בטענת "פרעתי", ובטענה כי שטר המשכון פגום. 5. ביום 2.2.97 דחה ראש הוצל"פ את טענות המבקשים והמבקשים ערערו ביום 16.2.97 לבית המשפט המחוזי על החלטה זו. 6. ביום 13.3.97 הגישו המבקשים בקשה זו לעכב את ביצוע הליכי הפינוי של המבקשים מהנכס - עד גמר הליכי הערעור שלהם לגבי תוקפו של שטר המשכון המהווה בסיס לפינוי זה. 7. המשיב מתקומם נגד רצונם, כוונתם ומעשיהם של המבקשים בכך שאין הם משלמים לו את החוב בגין ההלוואה שאיפשרה להם לרכוש את הזכויות בנכס, אך מסרבים להתפנות ממנו. 8. למבקשים שתי טענות עיקריות: א. טענות משפטיות - לפיהן לא ניתן לממש את המשכון כל עוד לא פעל המשיב על פי סעיף 19 (ב') לחוק המשכון, תשכ"ז - 1967. (להלן - החוק). ב. אם לא יעוכב ביצוע הפינוי, וערעורם יתקבל - לא ניתן יהיה להחזיר המצב לקדמותו. 9. סעיף 19(ב) לחוק קובע לאמור: "לא יפתח המוסד הבנקאי במימוש המשכון אלא לאחר שנתן לחייב ולכל אדם שזכותו עלולה להיפגע מן המימוש - והוא ומענו ידועים למוסד - הודעה במועד סביר מראש על הצעדים שהוא עומד לנקוט למימוש המשכון". (ההדגשה - לא במקור). 10. אין מחלוקת כי המבקשים קיבלו זכויות בנכס מידי הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, והמשיב לא שלח לשתי אלו הודעה מראש על כוונתו לממש את המשכון. 11. ב"כ המשיב טען כי כך היה מקובל בעבר וכך מקובל בהווה, וכי הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית אינן עלולות להפגע ממימוש המשכון נגד המבקשים, אלא אולי דווקא להנות מכך. 12. על השאלה אם הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית עלולות להפגע ממימוש המשכון - מוסמכות להשיב רק הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית - ולא ב"כ המשיב, שאינו מיופה כוחן. 13. ב"כ המשיב אינו יכול להעיד על עובדות - במסגרת טענותיו וסיכומיו. 14. ב"כ המשיב יכול היה להציג אישור כללי של הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית לגבי מקרים מעין אלו, או אישור ספציפי למקרה שלפנינו - אולם הוא נמנע מעשות כן, ככל הנראה משום שאין בידיו אישור כזה. 15. אכן ניתן להכשיר בכל עת את הפגם ע"י מתן הודעה לסוכנות היהודית ולהסתדרות הציונית על כוונת המשיב לממש את המשכון נגד המבקשים, אלא שאינני סבורה כי ניתן לעשות כן בדיעבד. נוסח הסעיף אומר שלא יפתח המוסד הבנקאי במימוש משכון, אלא לאחר שנתן לחייב ולכל אדם שזכותו עלולה להפגע - הודעה במועד סביר מראש על הצעדים שהוא עומד לנקוט למימוש המשכון. המשיב לא נקט בהליך זה, ועל כן, לכאורה לא ניתן להמשיך בהליכי מימוש המשכון קודם שהמשיב עמד בדרישות החוק. 16. אי לזאת, נראה לי, כי יש מקום להעתר לבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל של הפינוי, שהוא פועל יוצא ממימוש משכון שההליכים בו, לכאורה, לא בוצעו כדין. 17. אם יש בכך משום עיכוב בפינוי המבקשים, אין זאת רק משום שהמבקשים מבקשים להמשיך ולגור בנכס מבלי לשלם את חובם למשיב, אלא אף מחמת שהמשיב ניסה לקצר הליכים ולעגל פינות - דבר, שלכאורה, לא היה רשאי לעשותו. 18. אי קבלת בקשת עיכוב הביצוע עלולה להביא למצב שהערעור יתקבל, אך לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. 19. אני מקבלת, איפוא, את הבקשה, ומעכבת את ביצוע פינוי המבקשים מהנכס, וזאת עד גמר הליכי הערעור בע"א 4068/97; או עד שהמשיב יפעל על פי סעיף 19(ב) לחוק, ישלח לסוכנות היהודית, להסתדרות הציונית, ולמבקשים מחדש - הודעה זמן סביר מראש על כוונת המשיב לממש את המשכון, ורצוי כי אף יקבל את אישור הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית להליך זה - קודם לפנייה להוצאה לפועל לביצוע הפינוי, וזאת למניעת עיכובים במימוש המשכון בעתיד. אישור זכויותיהדותהסוכנות היהודית