השופט ע' רבינוביץ 1. לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי בחיפה (תב"ע נה/623 - 0; סגן השופט הראשי גוטמכר כדן יחיד), בו נדחתה תביעת המערער להכיר באוטם שריר הלב מיום 16.3.1994 כתאונת עבודה. 2. העובדות הנוגעות לעניין נקבעו על-ידי בית-הדין האזורי, כדלקמן: "א. התובע יליד שנת 1953, הנו טכנאי קירור במקצועו בחברת 'צים'. ב. ביום 15.3.94, היה על התובע להרכיב מזגן מפוצל, ולשם כך נעזר בעוזר. ג. ביום 16.3.94, הרים התובע את המנוע של המזגן כאשר חברו, משה בן-בסט, דחף את הגונזולה שעליה מניחים את המזגן. ד. לאחר מכן, עזב התובע את המקום ועבר לעבוד באגף אחר שבמהלכה טיפס על סולם כדי לפתוח תיקרה אקוסטית שהיתה עשויה מפח כבד. התובע דחף עם שתי ידיו את הפח למעלה, אך הפח לא זז, וזאת משום שהיו מונחים עליו צינורות נחושת, ותוך כדי הנסיון לפתוח את התיקרה, חש לפתע כאבים בחזה וסחרחורת, ומשכאביו התגברו, ליווה אותו חברו סמי לשרות הרפואי שנמצא כ-60 מטר מהמקום. שם בדק אותו ד"ר גרש אשר הזמין מיד ניידת שח"ל, וזו הובילה אותו לבית חולים רמב"ם לאשפוז במחלקת טיפול נמרץ לב. ה. יצויין, כי התובע היה מתקין רק פעמיים/שלוש בשנה מזגנים מפוצלים, והיה נעזר לפחות בשני אנשים, שעה שאותו היום, עבד רק עם איש אחד. ו. מאידך, יש לציין כי, לאחר הרמת המזגן ביום 15.3.1994, חש המערער בטוב (נ/3), ואילו לגבי המאמץ בהשלמת התקנת המזגן ביום 16.3.1994, מיקד המערער את הטיעון ביחס למאמץ לפתיחת התקרה האקוסטית, ולאו דווקא להשלמת התקנת המזגן. (נ/1 ו-נ/3). ז. במסמכי בית החולים נכתב, כי המערער התקבל בשל כאב בחזה מזה כ-4 שעות שהחל במנוחה". 3. בית-הדין האזורי מינה מומחה-יועץ רפואי אשר הגיש לבית-הדין שתי חוות-דעת. בפסק-דינו דחה בית-הדין האזורי את התביעה. 4. בהליך הערעור שלפנינו החלטנו בהחלטה מפורטת מיום 12.4.1999 למנות את פרופ' אליעזר קפלינסקי כמומחה-יועץ רפואי אחר, וזאת מן הטעם שהמומחה הרפואי שנתמנה על-ידי בית-הדין האזורי חרג מהתשתית העובדתית שהונחה בפניו על-ידי בית-הדין האזורי. למומחה פרופ' קפלינסקי הוצגו שאלות בעניין קיום קשר סיבתי בין האירועים בעבודת המערער לבין בוא האוטם במועד שבא. בחוות-הדעת של המומחה מיום 12.5.1999 נאמר כדלקמן: "דיון: הקשר בין מאמץ יוצא דופן נפשי ו/או פיסי לבין הופעה של אוטם בשריר הלב ידוע היטב. יש והתקף הלב מופיע תוך כדי המאמץ ויש - מספר שעות לאחר מכן (לעיתים אף ימים ספורים). הרקע הינו בדרך כלל קיומו של רובד טרשתי שקט ויציב אשר שלמותו האנטומית מתערערת עקב המאמץ הקשה ויוצא הדופן. ערעור זה גורם להווצרות קריש דם וסתימת העורק. על פי כתב המנוי של בית המשפט ומתוך שיחה עם מר סער ניתן לקבוע בבירור כי קיים קשר סיבתי מובהק בין המאמץ יוצא הדופן לבין אוטם שריר הלב שהתפתח תוך כדי או מיד בסמוך למאמץ. ניתן גם לומר בבירור כי לולא המאמץ האוטם לא היה מופיע ויתכן שלא היה מופיע עד היום. בסיכום: המאמץ יוצא הדופן ביום 16/3/94 הינו הגורם להופעת האוטם באותו יום". 5. בעקבות זאת הודיע המוסד לביטוח לאומי ביום 4.7.1999, כדלקמן: "1. לאחר עיון בחוו"ד המומחה מטעם ביה"ד פרופ' א. קפלינסקי מיום 10.5.99 (שהגיעה למשיב רק ביום 27.6.99), ולאור האמור בה, החליט המשיב לקבל את התביעה. 2. כב' ביה"ד מתבקש ליתן החלטה/פס"ד בהתאם לאמור לעיל ובבואו לשקול הוצאות משפט יתחשב בעובדה כי המשיב קיבל את התביעה מיד עם קבלת חוו"ד המומחה וללא צורך בהתדינויות נוספות". בא-כוח המערער הודיע על הסכמתו למתן פסק-דין המקבל את הערעור, והוא ביקש לחייב את המוסד בתשלום "הוצאות מתאימות". 6. לאור האמור לעיל, אנו מחליטים לקבל את הערעור, ואנו קובעים כי אוטם שריר הלב שאירע למערער ביום 16.3.1994 היא תאונת עבודה. 7. המוסד לביטוח לאומי ישלם למערער הוצאות בשתי הערכאות בסך 4,000 ש"ח בצירוף מע"מ. 8. פסק-הדין יישלח לצדדים בדואר. טכנאיםהתקף לב / אוטם שריר הלבהכרה בתאונת עבודהתאונת עבודהביטוח לאומי