העותר מלין על אי הוצאתו לחופשה מיוחדת לרגל נישואי אחיו. טקס החתונה אמור להיערך ביום 20.5.11 בירושלים. מדובר באסיר השפוט לתקופה של 15 שנים בעבירת רצח. מרצה מאסרו מזה 6 שנים, החל לרצות מאסרו בעת שהיה קטין לטענת ב"כ העותר, החתונה הייתה אמורה להתקיים ביום 18.2.11 ולפי מיטב ידיעתו, קיבל העותר אישור לצאת לחתונת אחיו והיום, משנדחתה החתונה, ומבלי שנתקיימה כל עילה למנוע השתתפותו בחתונה, מתנגדת הרשות לאפשר יציאתו לחופשה מיוחדת. נטען בפניי במהלך הדיון כי מיקומה של החתונה איננו בירושלים אלא בכפר ערבי בפאתי ירושלים, בסמוך למעלה אדומים (כפר עליזרייה). המשיב מתנגד לאפשר יציאתו של העותר לחופשה מיוחדת וסומך התנגדותו על מידעים שהונחו בפניו מהם עולה כי נוכח הסכסוך בין המשפחות, קיים סיכון שיציאתו של העותר לחתונה, אפילו אם היא מתקיימת בפאתי ירושלים, תסכן את חייו. לא הייתה מחלוקת כי העותר הוא אסיר חיובי ויוצא לחופשות מזה כשנתיים בבית דירות בת"א במעצר לילה. לטענת ב"כ המשיב, לא דומה יציאתו של העותר לחופשה רגילה מיציאה לחופשה מיוחדת וזאת נוכח פוטנציאל הסיכון הקיים בחופשה מסוג זה, ריבויים של האנשים במקום והעובדה שמדובר באירוע. ועדת קטגוריות שישבה בעניינו ביום 27.2.11 החליטה שלא לאשר בקשתו לצאת לחופשות באזור ירושלים עקב מידע שב"ס והתנגדות שב"ס. עיינתי במידע שהוצג לעיוני, כמו גם בהחלטה של ועדת קטגוריות, ובנסיבות שפורטו לא אוכל לקבוע כי החלטת הרשות נגועה באי סבירות או כי נפל פגם המחייב התערבות בית המשפט. טענת ב"כ העותר כי אושרה לעותר בעבר יציאה לחתונה שאמורה הייתה להתקיים ביום 18.2.11, לא נתמכה באסמכתה כלשהי. לטענת ב"כ המשיב, אין בחומר המונח בפניה כל החלטה המאשרת בקשה מסוג זה. סוף דבר. העתירה נדחית. בית סוהר / כלאאסיריםנישואין / חתונה