1. תביעה ותביעה שכנגד בגין מסכת עובדתית אחת בהקשר למכרז שפרסמה הנתבעת מס' 1, חברה עירונית בעיר אשדוד (להלן:"חופית") להקמת מתקן בו מתקני החלקה על גלגליות בפארק לכיש (להלן: "מתקן הגלגליות" לגבי המכלול ו"מתקני החלקה על גלגליות" לגבי המתקנים הפרטניים כמפורט במפרט ובסעיף 5.1 להלן, לפי העניין). הזוכה במכרז היא התובעת בתיק העיקרי (להלן:"קו מור"). בהמשך למכרז כרתו הצדדים חוזה ביום 24/6/02 (להלן:"החוזה הראשון"). תביעת קו מור בתביעה העיקרית היא לתשלום מעבר לסכום ששולם לה בפועל עבור מתקן הגלגליות על פי החוזה הראשון. הדרישה היא עבור מתקן החלקה על גלגליות לילדים (להלן:החוזה השני") וגם על עבודות נוספות שעל הצורך בהם על פי המכרז יש מחלוקת. הסכום הנתבע מופיע בחשבון הסופי, נספח ח' לכתב התביעה. התביעה היא כנגד חופית והנתבעים 2 ו - 3 , עובדים ומנהלים. מעבר לתביעה של קו מור נגד חופית פתחה קו מור חזית נוספת נגד מי שנשכר על ידה כיועץ בטיחות, הנתבע מס' 4. הטענה היא שמחמת התרשלותו בביצוע תפקידו לא הייתה לה ההכוונה הנדרשת כדי שמתקן הגלגליות יימסר ללא ליקויי בטיחות. כן נטען על מעשי הנתבע מס' 4 לאחר שהתפטר. לאחר שהנתבע מס' 4 התפטר שכרה קו מור את שרותיו של מר בועז ברק שנתן לה חוות דעת ראשונית. לאחר שקו מור טענה כי היא סיימה את התיקונים הוא נתן לה אישור שהוצג בפני הועדה המקומית לתכנון ולבניה לצורך קבלת תעודת גמר. חופית מצדה שכרה שירותים של יועץ בטיחות מטעמה שחלק על האישור שנתן בועז ברק אך קו מור לא הסכימה לעמדתו. במועד המסירה החוזי נטען על ידי חופית כי קיימים במתקן הגלגיליות ליקויים. לאחר מתן הזדמנות לתקנם קבעו שני יועצי בטיחות כי מתקן הגלגליות על כל מתקני ההחלקה על גלגליות אינו בטיחותי. קו מור חולקת על מסקנה זו למעט בנושא של הרדיוסים באחד ממתקני ההחלקה על גלגליות שנקבעו עבורה על ידי המזמינה. בתביעה שכנגד תובעת חופית את קו מור להשיב לה את התשלום ששולם לה עבור מתקן הגלגליות וכן לפצות אותה על האיחור בסיום העבודה והעברת מתקן הגלגליות לידי חופית. טענת חופית היא כי קו מור איחרה בסיום העבודה על פי תנאי החוזה. על פי לוח הזמנים החוזי היה על קו מור להתחיל תוך 7 ימים מיום קבלת צו התחלת העבודה ולסיים תוך שלושה וחצי חודשים מיום צו התחלת העבודה (סעיף 12.7 לחוזה). על פי גרסת הנתבע מס' 2 צו התחלת העבודה היה ביום 19/6/02 (סעיף 11 לתצהיר עדות ראשית של מר סרי). האיחור נוצר כתוצאה מהמחלוקת שעלתה במועד המסירה החוזי בחודש אוקטובר 2002, האם קו מור עמדה בתנאי החוזה, דהיינו האם המתקן ראוי לשימוש מבחינה בטיחותית. בסמוך למועד זה נאלץ מנהל קו מור, מר קוטלר להתאשפז ל- 40 יום ודבר זה גרם לכשעצמו לעיכוב בתיקון הליקויים שנמצאו לשיטת חופית במועד המסירה החוזי. 2. עילות התביעה בתיק העיקרי הם כדלקמן: א. כנגד חופית נטענו העילות ונדרשו הסעדים הבאים: 2.1 תביעה לפיצויים ואכיפת חוזה בגין הפרת חוזה מחמת אי תשלום מלוא התמורה החוזית; הפרת חובת תום הלב בניהול מו"מ לקראת כריתת החוזה (סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי),התשל"ג-1973); הפרת חובת תום הלב בקיום החוזה [סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי)]; 2.2 התרשלות בעריכת המפרטים שהיוו חלק מתנאי המכרז שתוצאתה היא שתוכננו מתקני החלקה על גלגליות לא בטיחותיים (הכוונה היא לרדיוסים- מ' ו'); 2.3 פיקוח רשלני של המפקח מטעם חופית, הנתבע מס' 3; 2.4 התרשלות בבחירת אדריכל ומפקח שלא היו מיומנים; 2.5 מצגי שווא; 2.6 עיכוב שלא כדין של נכסים - עוולה לפי סעיף 49 לפקודת הנזיקין,נ"ח (הכוונה היא לעיכוב תשלומים - מ'ו'); 2.7 חבות למעשי עובדי ושלוחי חופית; 2.8 השבה. ב. כנגד הנתבע מס' 2, מנכ"ל חופית, נטען לעילות ולסעדים הבאים: 2.9 הפרת חובת תום הלב בין בכריתת החוזה ובין בקיומו. כי קו מור התבקשה תוך כדי ביצוע העבודה ע"פ החוזה הראשון לעשות עוד עבודות והובטח לה כי על עבודות נוספות אלה יבוצע תשלום מעבר לחוזה הראשון והבטחה זו הופרה; 2.10התרשלות בתכנון לקוי של מתקן הגלגליות, פיקוח לא מקצועי ולא מיומן, שכירת אדריכל ומפקח שאינם מיומנים, מצגי שווא ועיכוב תשלומים. ג. כנגד הנתבע מס' 3, עובד שכיר בחופית, נטען להתרשלות בפיקוח לא מקצועי ולא מיומן ועיכוב תשלומים. ד. כנגד הנתבע מס' 4, היועץ הבטיחותי ששכרה קו מור בעת ביצוע העבודות נשוא החוזה הראשון והשני, נטען להגשת דו"ח רשלני; מצגי שווא; הפרת חובת תום הלב לפי סעיפים 12 ו- 39 לחוק החוזים (חלק כללי); הוצאת לשון הרע נגד התובעת; פרסום שקר במפגיע, עוולה לפי סעיף 58 לפקודת הנזיקין; גרם הפרת חוזה, עוולה לפי סעיף 62 לפקודת הנזיקין; וכן ביצוע עוולה לפי סעיף 2 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט - 1999. כי לאחר שהנתבע מס' 4 התפטר הוא יידע את חופית לסיכונים במתקן הגלגליות. 3. עילת התביעה והסעדים בתביעה שכנגד של חופית נגד קו מור הם: חופית הגישה תביעה שכנגד בעילה של הפרת חוזה ובית המשפט התבקש לתת את הסעדים הבאים: א. להצהיר כי החוזה בטל עקב הפרות של קו מור; ב. להורות על סילוק יד של קו מור ממתקן הגלגליות; ג. לחייב את קו מור בהשבת הסך של -.380,680 ₪ ששולמו לה על פי החוזה הראשון משוערך מיום התשלום ועד ליום ההשבה בפועל; ד. פיצויים על כל יום איחור של מסירת העבודה לפי החישוב של 0.1% מהשכר החוזי כפול מספר הימים ממועד המסירה החוזי, 3/10/02 ועד להגשת התביעה - סך של 104,412 ₪ כאשר החישוב היומי עומד על 308 ₪ ליום. ה. נטען גם כי קו מור התרשלה; ו. נטען גם להשבה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979. סוגיית הליקויים הבטיחותיים 4.1כאמור לעיל נשכרה קו מור ע"י חופית להקמת מתקן הגלגליות. על פי החוזה נדרשה קו מור לתכנן ולהקים מתקני החלקה על גלגליות הכוללים בין היתר משטח גלגליות בגודל של לכל הפחות 800 מ"ר, גידור, שער "מתקן תחילת/סיום גלישה קשתי, מתקן גלגליות משופע, מתקן "מעגלי" כפול, ספסלי ישיבה ..." (להלן: "העבודות") (סעיף 1 לחוזה). על פי החוזה נדרשה קו מור להכין את התוכניות והתשריטים עבור העבודות מעבר למפרטים ולהגישם לאישור המנהל ו/או המפקח וניתנה סמכות לחופית, למנהל ולמפקח לדרוש שינויים (סעיפי משנה 5.1 - 5.3 לחוזה). רק לאחר אישור כאמור היה על קו מור לפנות לרשויות המתאימות כדי לקבל היתרים ואישורים (סעיף 5.4 לחוזה). מתוך הראיות עלה כי קו מור הקדימה את התהליך הכינה את התוכניות והשרטוטים וביקשההיתר בניה לפני חתימת החוזה. ההיתר ניתן בתנאים שכללו אישור מהנדס בטיחות (פרוטוקול הועדה המקומית לתכנון ולבניה אשדוד מיום 17/6/02 צורף כנספח ד' לתצהירו של מר קוטלר מטעם קו מור. להלן: "היתר הבניה הראשון"). אפתח במחלוקת בשאלה שהציבה החופית כשאלה עיקרית, והיא האם מתקן הגלגליות שמורכב ממספר מתקני החלקה על גלגליות, נבנה על פי תנאי החוזה ונספחיו. מיקוד השאלה סובב סביב טענת חופית כי כל חלקי מתקן הגלגליות סובלים מליקויי בטיחות חמורים שאינם מאפשרים שימוש בו. עמדת קו מור היא כי מלבד בעיה של רדיוסים שנובעת מתכנון שגוי של האדריכל של חופית, שערך את המפרט הטכני, אין למתקן הגלגליות בעיות בטיחות כלל ולחלופין שאינם ניתנים לתיקון. בנוסף למערכת הדינים העוסקים בחוזים, חלות על מערכת היחסים בין חופית וקו מור הוראות חוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974 (להלן:"חוק חוזה קבלנות") הקובע כי על המזמין להודיע לקבלן תוך זמן סביר על פגמים (סעיף 3 לחוק חוזה קבלנות) וגם לאפשר לו הזדמנות נאותה לתקנם (סעיף 3(א) לחוק חוזה קבלנות) . תרופת המזמין היא לפי אחת החלופות המנויות בסעיף 4 (א) לחוק חוזה קבלנות שהן: "(1) לתקן את הפגם ולדרוש מהקבלן החזרת הוצאותיו הסבירות; (2) לנכות מן השכר, כל עוד לא תוקן הפגם, את הסכום שבו פחת שווי המלאכה או השירות עקב הפגם לעומת השכר לפי המוסכם." או לפי החלופה שלה טוענת חופית והיא בסעיף 4(ג) הקובעת כי : "(ג) לא ניתן הפגם לתיקון, זכאי המזמין לניכוי מן השכר כאמור בסעיף קטן (א)(2)." קו מור חולקת על קיומם של ליקויים. 2.4 בהתמודדות של קו מור עם טענת הליקויים בביצוע העבודות, ניסתה קו מור לגרור את מרכז הכובד של המחלוקת למחוזות רחוקים הכוללים העדר תקן ישראלי, טעות וחסר בנתונים במפרט הטכני, דבר שגרם לרדיוסים שגויים ומסוכנים, ולחלופין למתקנים שהוגדרו על ידי מי שלא העיד, מר עדי ראובן (להלן: "רובי") כמשעממים במקרה הטוב (נספח ב' לתצהיר של מר סרי); טעות בהעמדת דרישות בטיחותיות הלקוחות ממתקנים לילדים, טעויות של המפקח, מר אורן אלחריזי בהקפדה על קיום התנאים החוזיים, חוסר מיומנות של מר אלחריזי כמפקח, חוסר מיומנות של מר ברבן כיועץ בטיחותי, חוסר מיומנות של מר כפיר, ולמרבה הצער גם טענות לחוסר יושר מצדו, ואף העדר קווים מנחים ודרישות מקצועיות למקצוע שנקרא יועץ בטיחות. כפי שאראה בניתוח הדוחות של ליקויי הבניה המכונים בפי מר קוטלר "רג'קטים" ועל פי חוק חוזה קבלנות "פגמים", חופית איננה מבססת את תביעתה לביטול החוזה והשבת התשלום על טענה להעדר בטיחות בגלל רדיוסים שגויים, או בגלל חובבנות בהיבט של פשטנות מתקני ההחלקה על גלגליות, אלא על פגמים ובלשון אחר: ליקויי בניה שיש להם אלמנטים בטיחותיים על פי חוות דעת מהנדס בטיחות. קו מור חולקת על ביסוס המחלוקת עמה על חוות דעת מהנדס בטיחות. לטענתה אין דרישה חוזית חוזית לאישור מהנדס בטיחות. על פניהם התנאים החוזיים אינם מהווים מענה לשאלה האם חופית יכולה לבסס עילת תביעה על העדר אישור של מהנדס בטיחות שכן על פי החוזה הראשון נדרשה קו מור לבצע את העבודות במיומנות, במקצועיות, באיכות ובטיב מעולים, על פי התוכניות המאושרות והמפרטים (סעיף 12.9 לחוזה). החוזה הראשון הקים מנגנון פיקוח אותו ביצע מר אורן אלחריזי, הנתבע מס' 3. למפקח הסמכות להורות על ביצוע תיקונים והשלמות (סעיף 13.7 לחוזה ). על פי ההסדר החוזי נקבע כי מקום שהקבלן אינו מבצע את התיקונים או את ההשלמות, רשאית החברה, דהיינוחופית לבצעם (סעיף 13.9 לחוזה). בחוזה אין דרישה לאישור מהנדס בטיחות אולם קו מור נדרשה לעמוד בתנאים של כל רשות על פי דין (סעיף 12.1 לחוזה) . המקום היחיד במסמכים החוזיים שנדרש אישור יועץ בטיחות הוא בסעיף 40.08.005 למפרט וזאת לגבי מתקן החלקה המשופע. הדרישות הן הבאות: "מתקן יבוצע מקונסטרוקציה מחופה מתכת ו/או מבטון כולל אביזרי הגימור הנדרשים, מעקות וכל אביזר נדרש אחר על פי התקן ו/או על פי דרישת מהנדס בטיחות" (מנספחי ג' לתצהירו של מר קוטלר). (להלן: " דרישות יועץ בטיחות - על פי המפרט"). מעבר לכך הדרישה לאישור מהנדס בטיחות נובעת מתנאי היתרי הבניה מטעם הועדה המקומית לתכנון ולבניה. שם נדרשה קו מור לאישור מהנדס בטיחות אך אין פירוט מעבר לכך לתוכן האישור. הנתבע מס' 4 נשכר על ידי קו מור לטענתה להדריכה מראש (עמ' 23 לפרוטוקול) וכן תוך כדי בניה כדי שלא להיקלע לדחיית העבודה מחמת ליקויי בניה וכדי לקבל את תעודת הגמר (עדות מר קוטלר, עמ' 24 לפרוטוקול). בחודש דצמבר 2002 לאחר שהנתבע מס' 4 הגיש לקו מור את דו"ח מס' 4 והתפטר, הוא פנה לחופית בנושא ליקויי הבטיחות והגדיר את המתקני החלקה על גלגליות שבנתה קו מור בתיאור הבא: לא תקני, לא בטיחותי ולא מאושר לשימוש. לב המחלוקת המקצועית בין הצדדים מתמקדת בשאלה האם הליקויים הקיימים ניתנים לתיקון או שמא צריך להרוס את כל מתקני החלקה על גלגליות. כפי שאראה קו מור חולקת בלשון רפה שבמתקן הגלגליות אין פגמים בטיחותיים מעבר לרדיוסים. אך היא חולקת מפורשות על המסקנה שצריך להרוס את כל מתקני ההחלקה על גלגליות. 5.1 מכאן אבחן את הראיות באשר לליקויי הבטיחות לפי הסדר הכרונולוגי שבו הם הוצגו. בחוות דעת מיום 20 באוקטובר 2002, מועד המסירה החוזי על פי החוזה הראשון, שניתנה על ידי שמואל זאבי, מבין עורכי המפרט הטכני, למר סרי, מנכ"ל חופית , דווח כי במתקני החלקה על גלגליות ישנם ניסורים ברמת דיוק נמוכה, ישנם התנפחויות בעץ במספר מקומות ואי התאמות בחיבורים בין הלוחות והגדר טרם נצבעה בצבע שאושר (נספח ג' לתצהירו של מר סרי). ביום 22/10/02 שלח מתאם הפרויקטים מטעם חופית, מר אורן אלחריזי, רשימת תיקונים למתקני הגלגליות ובו הדרישות הבאות: במתקן חצי כדור גדול: תיקון וסגירת רווחים לבידים משטח ההחלקה, חיפוי קונסטרוקציה בגב וצדדי המתקן, השלמת מעקות צדדים הפודסטים. במתקן ארבע רמפות: תיקון חיבור רמפות לגובה הפודסט, תיקון חיבור צדדי הרמפות בקו ישר עם הפודסט, החלפת 2 לבידים עם רטיבות, הברגת ברגים בולטים למפלס הרמפות והפודסט, הברגת ברגים בולטים בצדדי המתקן; במתקן חצי כדור קטן: הגבהת הפודסט, תיקון גובה חיבור לבידי רמפות לגובה צינור 2", תיקון חיבור לבידי הרמפות לצינור 2" לקו אופקי, הברגת ברגים בולטים למפלס הרמפות והפודסט, הברגת ברגים בולטים בצדדי המתקן, חיפוי קונסטרוקציה בגב ובצד המתקן, השלמת מעקות בצדדי הפודסטים. מתקן גלי: חיתוך צדדי משטח גלגליות לקו צדדי המתקן, הברגת ברגים בולטים למפלס, הברגת ברגים בולטים בצדדי המתקן, תיקון וסגירת רווחים לבידים משטח החלקה. מתקן שיפוע 45 מעלות: חיפוי קונסטרוקציה בגב וצדדי המתקן, הברגת ברגים בולטים למפלס הרמפות והפודסט, הברגת ברגים בולטים בצדדי המתקן, השלמת מעקות צדדי הפודסטים, החלפת לביד עם רטיבות. וכן - השלמת איטום תפרי דמה במשטח הבטון, הברגת אומים מוטות הברגה כהלכה, השלמת פחי עליה לרמפות בכל המתקנים, ניקוי כתמי צבע והשלמת צביעה של דפנות הלבידים ועוד מספר דרישות כלליות יותר. הנתבע מס' 4 הגיש 4 דוחות. להלן פירוט ליקויי הבטיחות שפורטו בדו"ח האחרון מיום 12/12/02 : חלקי עץ בולטים, לוחות עץ לא מוחלקים, צביעה חלקית, מסמרים בולטים ועקומים, ברגים/מסמרים בולטים, התנפחות עץ מפוזרות, מחברי עץ חלקיים ומאולתרים, רווחים חדירים רטיבות בין חלקי עץ, אלתור מלוי רווח, כסויי וחיזוקי פח עם פינות חדות בולטות על פני השטח; המתקנים אינם מקובעים, חסרים חיזוקים אלכסוניים במתקנים הגבוהים; המעקות לא תקינים בגלל תזוזות אופקיות, אלמנטים המאפשרים טיפוס, מסמרים/ ברגים בולטים וחלקי רשת חדים ומסוכנים; סולמות לקויות עם טבעות ההגנה לא מתאימות כי הרדיוס לא מספיק, לא קשיחים, הגיאומטריה לא אחידה, ההלחמות לא מקצועיות עם גרדים (בליטות), סולמות עם טבעות הגנה בעלות קצוות חדים ומסוכנים; פתחי כניסה לסולמות צרים מדי, חסרים מאחזי יד אנכיים משני צדי הפתח אליו נכנסים מהסולם האנכי; ישנם לוחות עץ שלא טופלו נגד מזיקים ואינם מוחלקים ואינם צבועים. בהמשך לדו"ח זה כתב מר ברבן ביום 12/12/02 למר סרי מנכ"ל חופית את הדברים הבאים: "בצעתי ביקורת רביעית, באתר, וממנה עולה כי רוב הליקויים המפורטים, בשלושת הדוחות הקודמים, קיימים עדיין, ולהם נוספו ליקויים חדשים." בהמשך הוא מוסיף כי המתקן אינו תקני, לא בטיחותי ומסוכן והוא ממליץ :"א. פירוק מתקני העץ השונים. ב. תכנון תקני ומקצועי מחדש. ג. הרכבה ובנייה מקצועית, בפיקוח הנדסי מקצועי". חוות דעת שנערכה ביום 19/1/03 על ידי מר כפיר מלכה, שהוגשה לתיק מטעם חופית, מתארת אף היא את הליקויים שמצביעים עליהם מר ברבן ואורן אלחריזי. מר כפיר מלכה מצביע על הליקויים הבאים: קיצוץ חלקי עץ בולטים; שיוף לוחות עץ לא מוחלקים; הסרת מסמרים וברגים בולטים; ברגים ואומים המצויים במקומות נגישים יש לכסות בכיפות או להשקיע, ועליהם להיות מובטחים מפני התרופפות עקב זעזועים; מניעת הצטברות מים באלמנטים של החיבור; על המעקה סביב המשטח העליון להיות בגובה 105 ס"מ. ברשת שהותקנה יש קצוות חדים ומסוכנים; תזוזות האופקיות של מעקות צריכות להתאים לתקן ישראלי 1142; טבעות ההגנה בסולמות הינן ברדיוס קטן מדי, הן אינן קשיחות והן בעלות גיאומטריה לא אחידה עם בליטות. פתחי הכניסה לסולמות צרים מאוד, חסרים מאחזי יד אנכיים משני צדי הפתח. מעבר לכך נדרש המתקין לשקול לעגן את המתקן למשטח הבטון, ולכסות את סביבת המתקנים בחומר בעל כושר הולם ועמיד בשחיקה בגלל סכנת הנפילה מהמתקנים לעבר משטח הבטון המוחלק. להשלמה, מר כפיר הוציא מכתב ביום 30/4/03 המיועד לחופית המודיע כי נותרו ליקויים במתקני הגלגליות והם מסוכנים ואין להשתמש בהם (נספח יג לתצהירו של מר סרי). 5.2 תשובת קו מור היא הצגת חוות דעת של ברק בועז,יועץ בטיחות שנשכר על ידה במקום הנתבע מס' 4, עובדת מתן תעודת גמר על ידי הועדה המקומית לתכנון ולבניה, עובדת יוזמת חופית להכניס ילדים לנסות את המתקן, ותקיפת אמינותם של מר כפיר מלכה ושל הנתבע מס' 4. מר ברק נתן שתי חוות דעת לקו מור. הראשונה דומה בסגנונה לחוות הדעת האחרות. בחוות דעת מיום 18/12/02 נדרשה קו מור לתקן את הליקויים הבאים: הוספת שלטי יציאה ביציאות, הקצעה וליטוש של קצוות חדים, בליטות קוצים וכו' בכל המתקנים, לשקע ראשי מסמרים, הסרת קצוות ברגים, סילוק קוצים. רשתות ההגנה אינם עונים על התקן הישראלי למעקות (תקן ישראלי 1142) כי המרווחים בהם גדולים מדי ומאפשרים טיפוס ולכן יש להקטין את המרווחים. קיימים קצוות חדים בנקודות החיתוך של רשתות ההגנה מפני נפילה ויש ללטש אותם וליישר. החלפת קשירות של רשתות למתקן מחוטי ברזל לחומר שאינו יכול לגרום לפציעה כגון אזיקונים מפלסטיק. מרווחים שבין תחתית המעקה לרצפת המפלס במתקן הכפול הגבוה, הצפוני, עולה על המותר על פי התקן שהוא עד 10 ס"מ ועל כן יש לסגור את המרווח או לצמצם אותו עד 10 ס"מ. ניקוי פסולת. צויינה גם העובדה כי חסרה תאורה (מוצג ת/2). ביום 25/12/02 אישר מר ברק כי בדק את המתקנים וכל הליקויים הנ"ל תוקנו (מוצג ת/3). ביום 2/2/03 אישר מר אריה קוטלר, מהנדס אזרחי, לבקשת קו מור, כי המתקנים בוצעו על פי התוכניות והחישובים הסטטיסטיים, והעץ ששימש לבניה הוא עץ פיני מהוקצע ומחוטא. באשר לעיגון נרשם כדלקמן:"לעניין עיגון המתקנים, כללית המתקנים הינם יציבים ללא עיגון לקרקע. מאחר ועדיין אין כל העמדה סופית של המתקנים אין צורך בעיגון. " (מוצג ת/1). ביום 14/4/03 נתנה הועדה המקומית לתכנון ולבניה במרחב התכנון אשדוד תעודת גמר בחתימת אדריכל בני מגדמן. בא כוח קו מור טוען כנגד אמינות חוות דעתו של מר כפיר, שכן לטענתו היא למעשה הועתקה מחוות הדעת של מר ברבן, בהתעלם מנתוני השטח שמלמדים על כך שהליקויים תוקנו, כעולה מחוות דעתו של מר ברק. הזמנת הילדים - ביום 18/8/02 פנה הנתבע מס' 2 לתובעת, בכתב, שיבדוק מקצועית את המתקנים והוצע להזמין מומחה וכן להזמין ילדים שישתמשו במתקני החלקה על הגלגליות כדי לקבל משוב (מוצג ת\6). קו מור טוענת כי יש בכך כדי לתמוך בטענותיה כנגד חוות הדעת שהמתקן לא בטיחותי. הילדים אכן נכנסו עד לנקודה שמר סרי הורה להביא משטרה (עמ' 45 לפרוטוקול מול שורות 31 -22). בהמשך ככל הנראה הגיע עד אליו אתייחס בסעיף 10 להלן. אני מניחה שהן מר סרי והן מר קוטלר סברו באותו מועד שהמתקנים בטיחותיים והילדים ידווחו על ההיבט של הנאה. ממוצג ת\6 ניתן ללמוד שהמעורבים בבנייה הן מצד קו מור והן מצד חופית, למעט מר ברבן, לא ראו את הבעייתיות במתקן הגלגליות כפי שהיה ערב המסירה החוזית. אך אנשי המקצוע כן ראו ועמדתם כמומחים בתחומם הוא בעל המשקל המכריע. עמדת הילדים או מר סרי שראו את ההיבט של מתקן לעיסוק ספורטיבי מהנה ועמדת מר קוטלר שהיה לו עניין לסיים את העבודה מהר ולקבל את התמורה, אינם מהווים משקל מספיק כנגד עמדת המומחים. לכן ראייה זו אינה מבססת את עמדת קו מור. דיון 6.1 בסיכומיו מעלה בא כוח קו מור, עו"ד כרמי, את התיזה כי קו מור לא הייתה ניגשת למכרז אילו אישור המסירה של המתקנים היה תלוי ביועץ הבטיחותי של המזמינה כי אין למתקנים אלה תקן ישראלי על כן קו מור הייתה תלויה במזמינה, וזו הייתה מייצרת ליקויים כדי להשיג הנחה או הפחתה בתמורה (סעיף 8 לסיכומים הראשיים). תזה זו היא העיגון של המבנה המשפטי וניתוח הראיות שמשמשים את עו"ד כרמי, בא כוח קו מור. מפני שהנחת העבודה שלו היא כי כל מי שחיווה את דעתו נגד עבודת קו מור עשה כן מטעמים זרים כדי להשיג מנוף לפגוע בקו מור ובעבודה שהיא ביצעה. בסיכומי התשובה מפרט עו"ד כרמי כי חוות הדעת של מר כפיר נועדה לפסול את מתקן הגלגיליות כי התברר לחופית, בדיעבד, כי כדי להפעילו יש תקורה קבועה שלא נלקחה בחשבון כדי להבטיח את התפעול הנכון והזהיר של מתקן הגלגליות. לכן נוצרה קנוניה לפסול את המתקן (סעיפים 3 ו-4 לסיכומי התשובה של בא כוח קו מור). לתיזה התקורה והקנונינה לא הונחה תשתית ראייתית. כנגד ברבן, הנתבע מס' 4, נטען כי הוא נשכר כיועץ בטיחות אך במקום לתת פתרונות ולהיות "יועץ" הוא בחר לנסח את הדוחות שלו כמו מפקח להבדיל מברק בועז שנתן פתרונות מעשיים. עו"ד כרמי מוצא את העדר היושרה של ברבן בכך כי לא אמר מילה על הרדיוסים השגויים הגם שהציג את עצמו כמומחה בתחום. ממשיך עו"ד כרמי ומציג את כל סוגיית הבטיחות כדמגוגיה זולה. זאת ועוד, עו"ד כרמי תוקף את מר כפיר כמי שהעתיק מהדו"ח של ברבן והתעלם לחלוטין מכך כי על פי חוות הדעת של בועז ברק תוקנו רכיבים עליהם מצביע ברבן. לא זאת אף זאת מציין עו"ד כרמי כי סרי , הנתבע מס' 2 , ביקש לפסול את מתקני הגלגליות אפילו במרמה (סעיף 16 לסיכומי התשובה של עו"ד כרמי, בא כוח קו מור). מר עדי (רובי) שלא הובא להעיד על ידי אף צד, זוכה מפי עו"ד כרמי לתואר: "שרלטן" (סעיף 22 לסיכומי התשובה). מר כפיר זוכה לתואר "חסר יושר" שנותן חוות דעת לפי המשלם (סעיף 25 לסיכומי התשובה של עו"ד כרמי). מעבר לכך אורן אלחריזי המתאם מטעם חופית שהיה בשטח לאורך כל הזמן המליץ לאשר ביום 16/2/03 את החשבונות של קו מור כך שקו מור קיבלה את התשלום החוזי (נספח ז' לתצהירו של מר אלחריזי). מוסיף עו"ד כרמי כי הדרישה לאישור של יועץ בטיחות היא חלק מתנאי היתר הבניה מטעם הועדה המקומית לתכנון ולבניה ולא הדרישות החוזיות ( סעיף 66 לסיכומיו הראשיים). עו"ד כרמי תוקף את הנחת העבודה כי יש רק אמת אחת בתחום הייעוץ הבטיחותי של מתקנים אלה שאין להם תקן ישראלי כלל. לחלופין הוא טוען כי חוות דעתו של מר כפיר מיום 16/2/03 מצביעה על בעיות מינוריות שאינן מצדיקות את ההגדרה של : הפרה יסודית של החוזה. קו מור מעגנת את הגנתה כנגד טענת חופית בתעודת הגמר שממנה היא מבקשת לגזור הן את דחיית חוות דעתו של מר כפיר מלכה והן ביסוס אישורו של מר ברק כי המתקן הוא בטיחותי בהקשר ליקויי בנייה שמעלה חופית (סעיף 23 לסיכומי התשובה של עו"ד כרמי). 6.2 אפתח בניתוח המשמעות של מתן תעודת הגמר על ידי הועדה המקומית לתכנון ולבניה. בתצהיר עדות ראשית של מר מגדמן, מהנדס העיר, שהעיד מטעם חופית, סיפר העד כי הוא חתם על תעודת הגמר בהתבסס על האישור של מר ברק, בתוקף סמכותו כמהנדס הועדה המקומית (סעיף 7 לתצהירו). על פי עדותו הוא סבר כי האישור של מר ברק הוא חוות הדעת האובייקטיבית מטעם חופית כפי שהוחלט בישיבה מיום 2.1.03 של דירקטוריון חופית (נספח ט' לתצהירו של מר סרי). לדבריו, לאחר מכן למד כי בידי חופית חוות דעת מנוגדת של מר מלכה שהוא לא ידע עליה בעת החתימה על תעודת הגמר (סעיף 8 לתצהירו). מר מגדמן נשאל בחקירתו על התהליך של מתן תעודת גמר והאם הוועדה נסמכת רק על מסמכי המבקש. הוא העיד כי ישנה בדיקה בשטח כדי לבחון את התאמת הבנוי להיתר ולמסמכי ההיתר אך אין בכך כדי לאשר העדרם של ליקויי בניה או ליקויי בטיחות כי הם אינם בתחום ההתמחות של הבודקים (עמ' 30 לפרוטוקול מול שורות 24-30). למועד הדיון בוועדההמקומית לתכנון לבניה ידעמהנדס העיר כי קיים סכסוך בין קו מור למהנדס הבטיחותשלה, הנתבע מס' 4, וגם כי על פיהמלצת היועץ המשפטי של חופיתשכרה חופית מהנדס בטיחות שמסר לה חוות דעת בינואר 2003 (הוא מר כפיר מלכה - מ' ו' ). ידיעת מהנדס העיר נובעת מכך כי השתתף בישיבת הדירקטוריון שלחופית בה התקבלה ההחלטה האמורה. למרות זאת החלטת הועדה המקומית לתכנון ולבניהמשאירה את הנושא שהוגדר על ידי מר מגדמן כנושא עקרוני (עמ' 33לפרוטוקול מול שורות 6-8)ללא תנאי נוסףמעבר להמצאת אישורמהנדס בטיחות.ההתרשמות מהחלטה זו היא כי לפחות ברמה של הועדה המקומית הם לא ראו את האפשרות כי מהנדסבטיחות יאשר דבר לא בטיחותי.הרושם העולה מדברי מר מגדמן הוא כי בהיבט של הועדה הם לא ראו בעייתיות מיוחדת במתקנים שתחייב דרישות מיוחדות, מעבר לאישור מקצועי.רושם זה מתחזק מתעודת הגמר שניתנה בחודש אפריל 2003 כאשר לפי עדותו של מר מגדמן לפני אישור תעודת הגמר יוצא לשטח מהנדס פיקוח (עמ' 30 לפרוטוקול). מלכתחילה הועדה המקומית לתכנון ולבניה קבעה את עמדתה להיתר הבניה המבוקש כי הבקשה תאושר בתנאים הבאים: "מסירת חישובים סטטיים והצהרת מהנדס. אישור מהנדס בטיחות עבור המתקנים. הגשת תוכנית מתוקנת על פי הנחיות מחלקת רישוי בניה" (נספח ד' לתצהירו של מר קוטלר) . לא הובאו ראיות כי בדיעבד ביטלה הועדה המקומית לתכנון ולבניה את תעודת הגמר הגם שמהנדס העיר לכאורה הסתייג בדיעבד מחוות דעתו של מר בועז ברק. ביום 19/9/04, מעל שנה לאחר הגשת כתב התביעה, פנה מר גרגורי טננבאום מנהל מחלקת הפיקוח על הבניה בועדה לבנין ערים לגב' מימי פוגל מנהלת מחלקת הרישוי עם המלצה לשקול לבטל את ביטול ההיתר ואחר כך תבוטל תעודת הגמר וזאת מפני שהמתקנים אינם בטיחותיים (מוצג יט לתצהירו של מר סרי). חקירתו של מר מגדמן, מהנדס העיר, העלתהכימבחינת הועדה המקומית לתכנון ולבניה והיועצת המשפטית שלה הייתה קיימת אי בהירות רבה למה ניתן ומה לא ניתן לעשות וחוסר מעש נבע בין היתר מפני שעניינית המתקן לא נפתח והיה סגור והמזמינה הייתה חברה עירונית כאשר הקרקע הייתה של העיריה (עמ' 32 לפרוטוקול). 7. ניתוח הראיות שהציגה קו מור מעבר לתעודת הגמר , מלמד כי חוות דעתו הראשונה של מר ברק (סעיף 5 לעיל) אינה שונה מהותית בחלק לא מבוטל מליקויים עליהם הצביעו מר ברבן ומר מלכה. אולם המחלוקת היא לגבי חוות דעתו השנייה של מר ברק שנתנה לפני חוות דעתו של מר מלכה בה נכתב כדלקמן: " הנני מאשר כי התוכנית מתארת את המצב הקיים באתר ההחלקה שנבדק על ידי ביום 25/12/02. כפי שנאמר בדו"ח הביקורת, האתר עונה לדרישות הבטיחות המקובלות. "מר ברק תמך את עמדתו בתצהיר עדות ראשית מיום 23/1/05 בו הוא אומר בפירוש כי קו מור תיקנה את כל הפגמים (סעיף 7 לתצהירו). בחקירתו הסביר מר ברק כי אין נורמות קבועות לדרישות בטיחותיות למעט במקרים בהם הקיים תקן (עמ' 7 לפרוטוקול). בתצהירו מעיד מר ברק כי למתקני החלקה על גלגליות אין תקן ישראלי כי אין מדובר במתקן שעשועים (סעיפים 4-5 לתצהירו של מר ברק). עמדתו היא אפוא כי על המאשר מתקן מבחינה בטיחותית לעשות איזון בין הסיכוי לתאונה לבין עלות המניעה (עמ' 7 לפרוטוקול מול שורות 17, 21 וגם 25-29 ). 8. בפער הזמנים בין חוות הדעת של מר ברק המאשר את המתקן ותעודת הגמר קרו גם האירועים הבאים: ביום 2/1/03 התכנס הדירקטוריון של חופית בראשות היו"ר מר צבי צילקר ראש העיר, ונכחו שם בין היתר מהנדס העיר, מר מגדמן. מר סרי הציג את העובדה כי היועץ הבטיחותי של קו מור, הנתבע מס' 4 פנה אליו והודיע כי המתקן לא בטיחותי ואחר כך הומצאה חוות דעת שאישרה את המתקן. לטענת מר סרי מר קוטלר נתן לו הסבר לשוני בין חוות הדעת לפי הדו"ח הרביעי של מר ברבן , הנתבע מס' 4, מחודש דצמבר 2002 לחוות הדעת של מר ברק, בכך שהנתבע מס' 4 מסוכסך עם קו מור כספית. הוסכם למנות מומחה מטעם חופית (נספח ב' לתצהירו של מר מגדמן). לא הובאו ראיות המלמדות כי קו מור הייתה שותפה לאותה הסכמה - בכתב. המפקח אורן אלחריזי מעיד כי בנקודת הזמן לאחר קבלת המכתב של הנתבע מס' 4 והמצאת חוות דעת של מר ברק, הוסכם על דעת כולם כי ימונה מהנדס בטיחות שלישי שיבדוק ויפסוק. על פי עדותו, מר קוטלר מטעם קו מור, הסכים לכך אך חזר בו אחר כך כאשר המתקן לא אושר. אז הוא פנה לוועדה המקומית וביקש תעודת גמר על סמך חוות הדעת של מר ברק (עמ' 36 לפרוטוקול מול שורות 11-16 ).שרותיו של מר מלכה נשכרו והוא הגיש חוות דעת ביום 19/1/03. ביום 16/2/03, על פי בקשתו של מר קוטלר (נספח יב' לתצהירו של מר סרי), התקיים סיור במתקני הגלגליות בנוכחות מר אלחריזי,מטעם חופית, מר קוטלר מטעם קו מור, ומר מלכה היועץ הבטיחותי של חופית. על פי הרישום של מר אלחריזי נדרש מר קוטלר לדאוג לביצוע התיקונים הבאים: הורדת חלקי עץ בולטים, הסרת מסמרים / ברגים בולטים, קבלת אישורי מעבדה למתקנים על פי תקן 1498 וחיסון העץ על פי תקן 262, סגירת כל המתקן, טיפול בנושא מעקות, סולמות והרשת שלה קצוות חדים ומסוכנים. כמו כן דרישה לקבלת אישור המתכנן לגבי העץ שנעשה בו שימוש. 9. גם בחופית התנהל תהליך של אי בהירות כאשר ביום 16/2/03 מודיע מר אורן אלחריזי כי מצד אחד החשבון הסופי הוא 377,763 ₪ כולל מע"מ ולכך יש להוסיף ערבות שנת בדק (מוצג ז' לתצהירו של מר אלחריזי) ומצד שני העבודות טרם הסתיימו. נראה כי בשלב זה שקלו בחופית הזמנת קבלן מחליף שיסיים את העבודות ולאור אי בהירות זו לא טרחו ליידע את מר מגדמן למה שקורה בשטח. באי כוח הנתבעים 1-3 מסבירים את התשלום שהוא למעשה התשלום המלא על פי החוזה הראשון כתשלום "לפנים משורת הדין" (כי מר קוטלר ביקש להתחשב במצבו הכלכלי הרע) (סעיף 11 לסיכומי עו"ד דלל מטעם משרד באי כוח הנתבעים 1-3). הצגת דברים זאת אינה מתיישבת עם הראיה שהגישו הנתבעים 1-3 שהיא מכתבו של מר אלחריזי למר סרי מחודש פברואר 2003, ארבעה חודשים לאחר רשימת ליקויי הבניה שמר אלחריזי מוציא לקו מור למועד החוזי למסירת המתקן. מר אלחריזי אינו מציין כי התשלום שולם לפנים משורת הדין הגם שלמועד עריכת נספח ז' האמור אנו מצויים אחרי המכתב של מר ברבן מדצמבר 2002, אחרי חוות הדעת של מר כפיר מלכה, אחרי הסיור בשטח לבקשתו של מר קוטלר. מה שמעסיק את מר אלחריזי בנספח ז' הוא קבלת ערבות בדק ומשלא נמסרה הערבות מורה מר אלחריזי לעכב את שווי הערבות בסך של 21,516 ₪ (סעיף 16 ד לתצהירו של מר אלחריזי). מר אלחריזי אף מציין בתצהירו את החשבון הנכון ומוסיף: "לפיכך, אילו היתה החברה מבצעת את התיקונים שדרש המומחה השלישי ומקבלת את אישורו לבטיחות מתקני ההחלקה, לכל היותר עפ"י החשבון הסופי שהגישה החברה, היה מגיע לה סך של 32,238 ₪, בהתאם לחישוב הבא: 32,238 = 21,516 - 380,680 - 434,435 ". 10. סוגיית הרדיוסים - על פי תצהירו של מר קוטלר, לפני חתימת החוזה, ביקשה קו מור היתר בניה ובסמוך לקבלת ההיתר החלה הבניה בחודש יוני 2002. תוך כדי בניה סבר מר קוטלר כי ברדיוסים שקיבל מעורך המפרט, מר זאבי, יש טעות אך מר אלחריזי המתאם, בגיבוי של מר סרי, עמד על המפרט כפי שהוא. העבודה הסתיימה כחודש לפני המועד המתוכנן. אז החליט מר סרי להזמין לבדיקה של המתקן את רובי, שלו מתקן דומה בספורטק בתל-אביב. לפי עדותו של מר קוטלר רובי אמר בביקור כי יש שגיאה ברדיוסים וכי הוא מסר את הנתונים הנכונים למר זאבי. רובי לא הוזמן להעיד. על פי עדותו של מר קוטלר ביקש ממנו אבינועם סרי במעמד זה לבנות מתקן נוסף למתחילים, לבצע עבודות עפר, לבנות מתקני גלישה נוספים (סעיף 16 לתצהיר) וכן לתקן את הטעות. מר סרי גם מעיד על ביקור של רובי בחודש ספטמבר 2002 אשר בהקשר לכך נכתב דו"ח שהוא נספח ב' לתצהירו של מר סרי. תאריך הנספח הוא לכאורה משנת 2003 לפי התאריך אך שני הצדדים אינם חלוקים כי הביקור היה בשנת 2002. עד זה לא הוזמן להעיד אך הוא אכן כותב כי הרדיוסים שגויים וזאת מעבר לתכנון לקוי שאינו לוקח בחשבון את טיב הפעילות שמתבצעת במתקן. לכן רובי מציע לפרק את מתקני הגלגליות ולבנות אותם מחדש על ידי איש מקצוע. מר קוטלר צירף לתצהירו את יומני העבודה של קו מור אך אלה מסתיימים ביום 1 בספטמבר 2002 כנראה ערב ביקורו של רובי. לא הובאו ראיות כי העבודה של חודשיים וחצי פורקה. כלומר ככל שהמחלוקת נשוא תיק זה מושפעת מסוגיית הרדיוסים יש להניח כי חוות דעתו של רובי "הוציאה את הרוח מהמפרשים" אך חופית עמדה על קבלת עבודה ללא ליקויים ותהליך העבודה והביקורת של מר ברבן נמשכו. לפיכך המחלוקת להכרעה בתיק זה אינה האם המתקנים ראויים לפעילות הספורטיבית של גלישה בגלגליות מבחינת הרדיוסים אלא האם ליקויי הבניה שתוארו בדוחות מהנדסי הבטיחות כאמור לעיל תוקנו או לא. 11. מהמקובץ השתכנעתי כי חופית הרימה את נטל הבאת הראיות והוכיחה כי קיבלה מקו מור מתקן גלגליות שהוא למעשה מורכב ממספר מתקני החלקה על גלגליות שבו יש ליקויי בניה שהם גם ליקויי בטיחות. 12.התביעה נגד חופית והתביעה שכנגד מכאן אסכם את הסעדים בתיק העיקרי והתביעה שכנגד. על פי כתב התביעה תבעה קו מור את חופית לשלם לה את הסכום הנומינלי של -.228,876 ₪ (סעיף 29 לכתב התביעה) (משוערכים ליום הגשת התביעה, 19/6/03 לסך של -.237,340 ₪). ההסבר לסכום הנתבע מופיע בסעיף 16 לתצהירו של מר קוטלר מטעם קו מור ובנספח ח' לתצהירו, שהוא חשבון מצטבר על כלל העסקה. קו מור תובעת עוד סכום מעבר לתמורה לפי החוזה הראשון בגין בניית מתקן נוסף שהוא מתקן החלקה על גלגליות למתחילים. הסכום הוא על סך של -.111,002 ₪ נומינלי על פי החוזה השני. כן היא תובעת סכום נוסף, דהיינו 117,874 ₪ נומינלי (להלן: "ההפרש"). לגבי החוזה השני הסכימו הן מר סרי והן מר אלחריזי כי תוך כדי עבודה נעשתה עוד הזמנה שתוכנה החוזה השני (סעיפים 16 לתצהירי עדותם הראשית; יומן עבודה מס' 2, נספח לתצהירו של מר קוטלר). העובדה כי הדבר נעשה בעל פה ולא על פי הסדר שנקבע בחוזה הראשון אינו מאיין את ההסכמה ואת חיובה של חופית שהציגה בעצמה את הראיות התומכות בתביעה זו. על כן התביעה על פי החוזה השני הוכחה. ההפרש שנתבע, על פי נספח ח' לתצהירו של מר קוטלר מורכב מסכום של -.29,361 ₪ הפרשי הצמדה על חשבון חלקי מס' 3, ועוד סכום על: "עבודות חריגים ותוספות". מר קוטלר העיד כי מר אלחריזי היה חסר כלים מקצועיים ועל כן עמד על המפרט והתוכניות בהתעלם מהתוצאה בשטח דבר שגרר פירוק ועבודה מחדש ובמקרה הרדיוסים גם כשלון של מתקן הגלגליות, ובחקירתו הנגדית הוא העיד כי המפרט היה חסר אלמנטים בטיחותיים שדרש הנתבע מס' 4 כגון עוד שער, שלכך היו עלויות נוספות (עמ' 22 לפרוטוקול; סעיף 16 לתצהירו של מר קוטלר; יומני עבודה שצורפו לתצהירו של מר קוטלר). מעבר לפירוט בנספח ח' אין הסבר מפורט בתצהירו של מר קוטלר מעבר לעבודות עפר. מר קוטלר לא נחקר על הפירוט בנספח ח' או על יומני העבודה. לא הוגשה עדות הנוגדת את האמור ביומנים. הן מר סרי והן מר אלחריזי מתייחסים לתביעה כאילו מדובר בעבודה נוספת כדוגמאת מתקן ההחלקה על גלגליות למתחילים בהתעלם מתוכן יומני העבודה. כגון דרישה לתשלום עבור ביטול משאית בטון (יומן מס' 12) או הפסקת עבודה עד לאימות רדיוסים (יומן 21 ) וכדומה. אמנם מר קוטלר הודה כי הוא זה שתכנן את מתקן הגלגליות מלכתחילה בהתבסס על תוכניות והסברים שייבא מחו"ל (עמ' 13 ו- 21 לפרוטוקול) אך אין בכך די כדי לאיין את הדרישות על פי היומנים שאינם עבור עבודות נוספות, למעט הדרישה על פי יומן 17 שלכאורה, כלולה בתביעה לפי החוזה השני, בסך של -.2,500 ש"ח. כנגד - בסעיף 16 ה' לתצהירו מחשב מר אלחריזי את הסכום הכולל המגיע לקו מור כולל על פי החוזה השני ומפחית את מה ששולם, וההפרש בגין אי העמדת ערבות טיב (ראה גם נספח ז' לתצהירו). העולה מחישוב זה הוא כי לשיטתו של מר אלחריזי שווי הליקויים שווים את אותו הפרש דהיינו: -.32,238 ₪. קו מור אינה טוענת שהמציאה ערבות ואינה חולקת על הדרישה לערבות ולכן רכיב הערבות אינו במחלוקת. חופית לא טענה כנגד הדרישה להפרשי הצמדה כי לטענתה על קו מור להשיב לה את מלוא הסכום ששולם ולא מגיע לה כל תשלום. על פי נטלי השכנוע החלים על הצדדים קו מור הוכיחה את הדרישה לתשלום- הן על פי החוזה השני והן עבור הוספת עלויות על פי היומנים. מסכום זה יש להפחית את הערבות לטיב וגם הדרישה ביומן 17. התוצאה היא הבאה: מתוך הסכום הנתבע על ידי קו מור יש להפחית את הערבות ולאחר שהשתכנעתי כי במתקן הגלגליות נותרו ליקויים, ומשדחיתי את גרסת קו מור לאפס ליקויים, אני מעמידה את שווי הליקויים על הסכום שעולה בסעיף 16 ה' לתצהירו של מר אלחריזי. על כן מתוך הסכום הנומינילי הנתבע של -.228,876 ₪ אני מפחיתה את הסך של -. 56,254 ₪ נומינלית (32,238 + 21,516 + 2,500 ). סכום זה תואם את עדותו של מר אלחריזי (עמ' 39 לפרוטוקול). התוצאה היא: 172,622 ₪ נומינלית. 13.בטרם אפנה לתביעת קו מור נגד הנתבעים 2-4 אפנה לתביעה שכנגד. עמדת חופית היא כי על קו מור להשיב את כל ששולם לה. מתוך הראיות עולה כי גם על פי ראיות חופית שווי הליקויים עומדים על -.32,238 ₪ בלבד (סעיף 12 לעיל). כפי שעולה מהאמור בסעיפים 4 - 10 לעיל חופית ויתרה על הפרות החוזה הן מבחינת לוח הזמנים והן מבחינת אי קיום החוזה בהיבט המקצועי ולמעשה הסתפקה בחלופה שאינה ביטול החוזה. מכל מקום לאחר ששקלתי את כל הראיות השתכנעתי כי חופית לא ביטלה את החוזה ועל כן לא קמה לה הזכות להשבה. גם לפי גרסת מר אלחריזי בסעיף 16ה' לתצהירו חופית נותרה חייבת כספים לקו מור ולא ההיפך. על פי חוק חוזה קבלנות דרך המלך הוא הפחתת שווי הליקויים מהתמורה החוזית ולא ביטול החוזה מחמת ליקויי בניה ששוויים כעשירית משווי העסקה (סעיף 4(א)(2) לחוק חוזה קבלנות). לא מצאתי כי תרומת קו מור לליקויים במתקן מצדיקים ביטול העסקה גם אם הרדיוסים שגויים ולא ניתן להשתמש במתקן הגלגליות שכן אין חולק שקו מור לא תכננה את הרדיוסים. לכן ככל שעניין לנו בחוזה עם קו מור לא מצאתי הצדקה לביטול העסקה ויש מקום להעדיף את החלופה של הפחתת שווי הליקויים מהתמורה החוזית. עיינתי במכלול הטענות של חופית מדוע יש לבטל את החוזה הראשון ולהשיב את הסכום ששולם אך לא מצאתי לכך ביסוס. גם לא מצאתי ביסוס לעילת עשיית עושר ולא במשפט. על כן בכפוף לקבלת הסכום נשוא סעיף 12 לעיל , יתרת התביעה שכנגד נדחית. התביעה נגד הנתבעים 2-3 14.מאחר והשתכנעתי כי האחריות לליקויים היה מחמת מחדלי קו מור ולא מחדלי מי מנתבעים אלה ומאחר וההפחתה של הסכום בגין ערבות טיב אינה קשורה לטענות קו מור כנגד נתבעים אלה, אזי ככל שקו מור טוענת כי מי מהנתבעים 2-3 אחראי לעבודה הלקויה - אני דוחה טענה זו. ככל שנטען כי הנתבעים 2- 3 אחראים אישית לעיכוב התשלום לקו מור של היתרה- אני דוחה את התביעה. שכן לא מצאתי בראיות כדי לבסס טענה של התנהלות של מי מהנתבעים באופן אישי להבדיל מחופית שהיא המעסיקה שלהם. בהקשר זה יש להצטער הן על התבטאויות מר קוטלר נגד מי מהנתבעים הללו והן של עו"ד כרמי שנגרר אחרי מרשו (ראה לדוגמא עמ' 35 לפרוטוקול). לאור התוצאה לא מצאתי כי מי מהנתבעים היה אחראי באופן אישי לעיכוב שלא כדין של התשלומים. הנזק שנגרם לקו מור ניתן לפיצוי על ידי המעבידה, חופית. לאור התוצאה התביעה נגד הנתבעים 2- 3 נדחית. התביעה נגד הנתבע מס' 4 15.עילת הפרת החוזה: על פי כתב התביעה נטען כי הנתבע מס' 4 נשכר על ידי התובעת כאדריכל אך לא פורט מה היו השירותים שהיה על הנתבע מס' 4 לתת כאדריכל. בהמשך נטען כי הנתבע מס' 4 נשכר כיועץ בטיחות כדי לאשר את הבטיחות של המתקן על פי הדרישה בהיתר הבניה (סעיף 17 לכתב התביעה). בסעיף 18 לכתב התביעה נטען כי כל שעשה הנתבע מס' 4 הוא להצביע ב- 4 דוחות על ליקויים אך לא ניתן השרות של: "ייעוץ ו/או פירוט לתיקונים ו/או לאופן טיפול בבעיות הנטענות בניגוד למוסכם". לשון אחר: לתת פתרונות כיצד להתגבר על הליקויים (סעיף 20 לכתב התביעה). גם נטען כי הדו"ח האחרון מס' 4 היה מופרך. עמדת הנתבע מס' 4 בכתב הגנתו היא כי נשכר כדי לתת את השירותים הבאים: ביקורת ביצוע לרבות עבודות נגרות, ביקורת בטיחות, ביקורת ליקויי בניה באתר, המצאת אישור סופי על התאמת המתקן לתקן, לתקנים, וכן אישור סופי בדבר בטיחות המתקן (סעיף 20(2) לכתב ההגנה). לא הוגש כתב תשובה לכתב ההגנה של הנתבע מס' 4. קו מור אינה חולקת כי הנתבע מס' 4 הצביע בארבע דוחות על ליקויי בניה המהווים גם ליקויי בטיחות. התובעת טוענת נגד הנתבע מס' 4 על העדר פתרונות כיצד לתקן את הליקויים (סעיף 18 לתצהירו של מר קוטלר עמ' 18 לפרוטוקול ). הפכתי והפכתי בראיות ולא מצאתי כי הנתבע מס' 4 נשכר כמתכנן בין בכלל ובין לאלמנטים בטיחותיים בפרט (מוצגים נ/3 ו - נ/4 ; עמ' 56 לפרוטוקול מול שורות 20 - 15; עמ' 58 לפרוטוקול). אדרבא, מר קוטלר מטעם קו מור הציג עצמו כמומחה בבניה של מתקן גלגליות (עמ' 11-13 לפרוטוקול) והוא גם היה המתכנן (עמ' 21 לפרוטוקול). אך למעלה מזה נראה כי הכעס נגד הנתבע מס' 4 גבר על הראיות עצמן שכן הנתבע מס' 4 אינו מסתפק בדוחות שלו אך ורק בביקורת על אף שנטען ע"י קו מור שכך עשה. קו מור צירפה את הדוחות שקיבלה מהנתבע מס' 4 ( נספח ה' לתצהירו של מר קוטלר). העיון בדו"ח מס' 1 מלמד על הפניה לתקנות התכנון והבניה באשר לשערים, סימון ומתקן לחפצים חשודים. בדו"ח השני ישנה הכוונה מסוימת. מר קוטלר ציפה לפי עדותו להרבה יותר מזה אך זו לא הייתה העסקה שכרת עם מר ברבן (עמ' 17 לפרוטוקול; סיכומי תשובה של בא כוח התובעת). העובדה שמר ברק שהחליף את מר ברבן היה יותר אדיב עם זמנו וכספו אינו מלמד כי הנתבע מס' 4 היה צריך לתת שרות מקצועי במקום שהוא לא נשכר לתת שרות כזה. לפיכך אני דוחה את הטענה כי הנתבע מס' 4 הפר את החוזה בכך שלא נתן את השרות שנשכר לתת. עילת הרשלנות: טענה זו היא כי דו"ח מס' 4 היה דו"ח רשלני שכן מר ברק מצא כי הליקויים המפורטים בדו"ח מס' 4 אינם נכונים. טענה זו התבררה להיות לא נכונה כמפורט באריכות בסעיפים 4 - 10 לעיל. מצג שווא: טענה נוספת היא כי מר ברבן הציג עצמו כיועץ בטיחות ומומחה במתקנים מסוג מתקן הגלגליות. טענה זו נדחית. מר ברבן לא נשכר לתכנן מתקן גלגליות. באשר לבטיחות במתקן - העיון בכל הדוחות שהוגשו מלמד על כך כי למעט נושא הרדיוסים שלגביהם ישנה רק עדות של מר עדי ראובן שלא העיד ועמדתו בנושא הובאה בפני בית המשפט רק מכלי שני, בכל יתר המחלוקות מדובר על ליקויים די פשוטים. כגון "הקצאה וליטוש של קצוות חדים, בליטות קוצים וכו' , רשתות הגנה שאינה על פי תקן ישראלי למעקות וכו'" [ציטטתי מדו"ח של מר ברק מיום 18/12/02 (סעיף 5.2 לעיל - מ' ו')]. על כן טענה זו נדחית. עילת הוצאת לשון הרע, פרסום שקר במפגיע, גרם הפרת חוזה: אין מחלוקת כי מר ברבן לא הסתפק במסירת ארבע דוחות והתפטרות אחרי מתן הדו"ח הרביעי. את הדו"ח הרביעי עם המכתב מלווה הוא גם שלח לחופית שלא הזמינה ממנו עבודה ואפילו לא דרשה אישור כללי של יועץ בטיחותי. כתוצאה מכך פעלה חופית למצוא מומחה שייעץ לה הוא מר כפיר מלכה שאישר את נכונות טענותיו של מר ברבן. בנקודת זמן זו חדלה חופית לאשר תשלומים נוספים לתובעת. כפי שעולה מהניתוח לעיל בסעיף 12 לעיל, שווי הנזק של התובעת התברר להיות בסך של 172,622 ₪ נומינלית לאחר ניכוי ליקויים, ערבות טיב ורכיב שלא אושר על ידי מחמת כפל. השאלה היא האם הנתבע מס' 4 פעל כאדם סביר, האם תוכן דו"ח מס' 4 היה שקרי, האם נגרם לתובעת נזק והאם התובעת הקטינה את נזקיה. המחלוקת בין קו מור למר ברבן התפרצה בין היתר כי מר קוטלר סבר כי הדו"ח האחרון היה צריך להינתן ללא תשלום כי היה מיותר. הרקע לכך היה שמר קוטלר אושפז לאחר קבלת הדו"ח השלישי, שהוא מראשית נובמבר 2002. לכן דבר לא נעשה בין הדו"ח השלישי לרביעי. מר קוטל העיד כי ביקש ממר ברבן רק לרענן את הדו"ח השלישי ולא להוציא דו"ח נוסף בעלות נוספת (עמ' 17 לפרוטוקול). מר ברבן מצדו איבד את סבלנותו כאשר הבין כי מנסים להשתמש בו להערים על המזמין ופרנסי העיר (עמ' 63 לפרוטוקול). השאלה הראשונה שיש להשיב עליה היא האם קו מור הוכיחה כי הדו"ח הרביעי שהועבר לחופית היה לא נכון . זאת היא לא הצליחה להראות כמפורט בסעיפים 4 - 10 לעיל. השאלה הבאה שיש להשיב עליה היא האם קו מור הוכיחה כי במעשיו גרם הנתבע מס' 4 לחופית להפר עמה את החוזה ואם כן האם הוכיחה קו מור את יסודות העוולה בסעיף 62 לפקודת הנזיקין. הנתבע מס' 4 עשה שני מעשים בהקשר זה וכל מעשה היה בו כדי לפגוע בחוזה הראשון. האחד היה להתפטר ולא לתת את אישור הבטיחות שנדרש על ידי הועדה המקומית לתכנון ולבניה והמעשה השני היה לידע את חופית כי התובעת מפרה את החוזה עמה. ככל שעניין לנו עם המעשה הראשון- הנתבע מס' 4 הוא בעל מקצוע חופשי שגילה כי הקשר בינו לבין מי ששכר את שרותיו עלה על שרטון ובנוסף מבוקש ממנו דבר המנוגד ליושרה המקצועית שלו. הנתבע מס' 4 היה רשאי להפסיק את הקשר העסקי עם התובעת ובנסיבות אלה הוא לא הפר עמה את החוזה ביניהם שכן החוזה לא כלל מתן אישור המנוגד למצפונו המקצועי. בפועל למועד ההתפטרות התובעת כבר הייתה בפיגור של זמן באשר למועד המסירה החוזי שסוכם עמה אך נמצא בעל מקצוע אחר במקום מר ברבן- על כן ההתפטרות עצמה לא גרמה לקו מור להפר את החוזה עם חופית. המעשה השני היה פנייה ישירה לחופית, תוך מתן התראה כי המתקן לא בטיחותי. תגובת חופית לא הייתה ביטול החוזה. למעשה המצב שנוצר בפועל היה שחופית שלחה באמצעות בא כוחה מכתב התראה לקו מור לתקן את הליקויים (מכתב מיום 18 או 19 בדצמבר 2002, נספח ח' לתצהירו של מר סרי), העלאת הנושא בכינוס של הדירקטוריון של חופית ומינוי מומחה מטעמה (נספח ט' לתצהירו של מר סרי), התראה נוספת של מר אלחריזי מיום 9/2/03 לאחר שהתובעת לא תיקנה את הליקויים, בו הוא מזהיר כי התובעת תסולק מהאתר והליקויים יתוקנו על ידי קבלן מחליף (נספח יא' לתצהירו של מר סרי). גם במועד יותר מאוחר בחודש יוני נעשה עדיין ניסיון להתגבר על המחלוקת האם יש או אין במתקן הגלגליות ליקויים (נספח טו לתצהירו של מר סרי, מכתב עו"ד בן שחר). המסקנה היא כי חופית לא ביטלה את החוזה עם קו מור עם קבלת פנייתו של מר ברבן אלא נתנה הזדמנות אחר הזדמנות לקו מור לתקן את שנדרש. בסופו של יום קו מור תבעה את חופית ומתוך הסכום שזכתה בו קו מור הופחת הסכום של הליקויים. על כן לא מצאתי כי מר ברבן גרם לחופית להפר את החוזה עם קו מור. פרסום כוזב - על פי סעיף 2 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט- 1999 : כפי שעלה מתוך הראיות גם המומחה של קו מור הסכים כי למועד הוצאת הדו"ח הרביעי על ידי הנתבע מס' 4 סבל מתקן הגלגליות מליקויים שחלקם מופיעים גם בדו"ח הרביעי (סעיף 5.2 לעיל). על כן גם עילה זו לא הוכחה. העולה מהמקובץ הוא כי העילות על פי כתב התביעה כנגד מר ברבן לא הוכחו. באשר לעילות הנוספות שהועלו בסיכומים - צודק עו"ד פופר, בא כוח הנתבע מס' 4 , כי הסיכומים אינם מקום לעילות נוספות. הטענה כי הנתבע מס' 4 ערך דוחות מיותרים כדי לקבל כסף שלא היה זכאי לו לא מופיעה בכתב התביעה. כך גם הטענה כי הוא עיכב את העבודה שלא לצורך (סיכומי התשובה של עו"ד כרמי). לבסוף אשוב לנושא הסגנון של עו"ד כרמי שבסיום דבריו, בסיכומי התשובה לסיכומי הנתבע מס' 4, מתאר את מר ברבן שאינו אלא :"רברבן ובעל חשיבות עצמית מנופחת" (סעיף 6 לסיכומי התשובה של עו"ד כרמי). כפי העולה מתוך הראיות כמפורט לעיל הכשל היה אצל התובעת. יתכן בגלל מחלתו של מר קוטלר. אך זו לא סיבה טובה לכנות את בעלי הדין האחרים בסגנון פוגע ומשתלח. על כן התביעה נגד הנתבע מס' 4 נדחית. 16. סוף דבר. התביעה בתיק העיקרי מתקבלת בעיקרה נגד הנתבעת מס' 1 . התביעה בתיק העיקרי נגד הנתבעים 2-3 נדחית. התביעה בתיק העיקרי נגד הנתבע מס' 4 נדחית. התביעה שכנגד להשבה נדחית. הנתבעת מס' 1 תשלם לתובעת סך של -. 172,622 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 14/4/03 (מועד תעודת הגמר של הועדה המקומית לתכנון ולבניה) ועד ליום התשלום המלא בפועל. כמו כן תשלם הנתבעת מס' 1 לתובעת הוצאות המשפט בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל. בנוסף תשלם הנתבעת מס' 1 לתובעת שכ"ט עו"ד בסך של 17,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. התובעת תשלם לנתבעים 2 ו- 3 ביחד ולחוד שכ"ט עו"ד בסך של 17,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. התובעת תשלם לנתבע מס' 4 שכ"ט עו"ד בסך של 17,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. מכרזממונה בטיחותהנדסה / מהנדס