1. עניינה של תביעה זו הוא חוב נטען של הנתבעים לתובע בגין רכישת מגרש ובו שלד של מבנה וגג. טענות התובע 2. התובע טוען כי הנתבעים רכשו ממנו מגרש. לטענת התובעת בהתאם להסכם המכר התחייב לבנות על המגרש גם שלד וגג על פי תוכניות אדריכליות שצורפו להסכם. התובע טוען כי הציג עצמו כקבלן אך לא כקבלן רשום. 3. לטענת התובע התשלום האחרון היה צריך להיות משולם על ידי הנתבעים לאחר קבלת אישור שלטונות מס שבח. התובע טוען כי הסכם המכר אינו קובע מועד להמצאת אישור מס שבח ואפילו אם נעשתה המסירה באיחור הרי שאין איחור זה מהווה הפרת הסכם המכר. לטענתו הומצא אישור מס שבח לנתבעים אך הם לא שילמו לו את חובם. התובע טוען כי למרות זאת קיבלו הנתבעים את החזקה במבנה. 4. לטענת התובע הנתבעים השלימו את בניית הבית וגרו בו 3 שנים קודם להזמנת חוות הדעת מטעמם ולא הייתה כל תלונה לגבי הבית ואיכות הבנייה. עוד טוען התובע כי גם לאחר חוות הדעת אשר מתריעה על סכנה של קריסת הגג המשיכו הנתבעים להתגורר בבית במשך 4 שנים נוספות. 5. לטענת התובע הנתבעים הודו מספר פעמים כי לא נגרם להם כל נזק ממעשי או מחדלי התובע הנטענים על ידם. 6. לטענת התובע הנתבעת מודה כי קיים שיפוע בגג שלא היה קיים בתוכנית עליה חתומים הנתבעים וכי את השינוי הכניסו הנתבעים בעצמם. 7. לטענת התובע אף אם קיימים ליקויים בגג הרי שהנתבעים לא הרימו את הנטל להראות את גובה הנזק הנגרם להם וכל שיש בידם היא הערכת המהנדס שהעיד על עצמו כי אינו שמאי וכי רוב חוות דעתו נסמכת על דברי הנתבע 2. 8. לטענת התובע הנתבעים לא ערכו כל תיקון בגג ולכן אין הם יכולים לטעון לקיזוז סכום שאותו לא שילמו ואולי אף לא ישלמו בעתיד. 9. לטענת התובע טענות הנתבעים הם טענות של הודאה והדחה שכן הם מודים כי הם צריכים לשלם אבל טוענים כי בשל הליקויים הם פטורים מלשלם. טענות הנתבעים 10. הנתבעים טוענים כי הנתבע בנה את הגג בצורה רשלנית המסכנת את שלומם תוך עבירה על חוקי התכנון והבניה. 11. לטענת הנתבעים התובע בנה את הבית ללא כל תכנון הנדסי ובכך הפר את ההסכם. עוד טוענים הנתבעים כי לתובע אין כל ממוחיות בבניה. לטענת הנתבעים התובע הפר את החוזה עימם בכך שהציג עצמו כקבל ן רשום. 12. לטענת הנתבעים בנייתו הרשלנית של הגג פוטרת אותם מחובת התשלום ומקימה זכות קיזוז. לטענתם הגג החל לשוקע באופן שהצריך תיקונו המיידי או חיזוקו. הנתבעים טוענים כי בניית הגג באופן לקוי מהווה העדר תמורה. 13. לטענת הנתבעים עלות ביצוע התיקון מגיעה לכ - 17,000$. לטענתם עקב אילוצים תקציביים נאלצו הם להסתפק בחיזוק על ידי הרכבת שני רלסים בגג הרעפים, בעלות של 6966 ₪, אשר מהווה פגם אסתטי ומפחית מערך הבית. 14. לטענת הנתבעים עקב העבודות לחיזוק הגג קיבל הגג צורה גלית ונדרשה בנייה של גג חדש. לטענתם מתוך רצון לחסוך בעלויות בנה הנתבע תקרת גבס מתחת לתקרה הקודמת כך שהתקרה הונמכה. הנתבעים טוענים כי הנתבע נעדר מעבודתו לשם ביצוע העבודות במשך כשלושה שבועות וכן הועסק פועל נוסף בביצוע העבודה. לטענתם עלות עבודות הגבס שבוצעו על ידי הנתבע הוערכו בכ - 20,250 ₪ על פי חוות דעת מהנדס ועל פי תעריף מקובל. כן טוענים הנתבעים כי רכשו חומרים בסך של 2,500 ₪ ושילומו למומחה סך של 1,250$. הנתבעים טוענים כי התובע אינו יכול לבצע את התיקון הנדרש בגג מכיוון שאין הוא בעל הבנה מקצועית. 15. הנתבעים טוענים כי האישור ממס שבח הוסדר ב- 12/99 ובכך התעכב רישום הבית במשך שנים רבות. הנתבעים טוענים כי מכיוון שרק ב- 12/99 עמד התובע בהתחייבויותיו והמציא את האישורים הנדרשים אין התובע זכאי לריבית חריגה ופיצוי מוסכם מיום 1/6/95. כן טוענים הנתבעים כי התובע העלים מהם את העובדה כי על הנכס רובץ חוב מס רכישה שלא שולם במשך שנים ורק ארבע וחצי שנים לאחר חתימת החוזה הוסר החוב. לטענת הנתבעים אי תשלום החוב מהווה הפרה של ההסכם מכיוון שהקבלן התחייב למסור לקונים את החזקה כאשר הנכס פנוי מכל חוב או עיקול. 16. הנתבעים טוענים כי תנאי לקיום תשלום האחרון הוא אישור מהנדס לגג. לטענתם האישור נועד כדי לאשר כי הגג עומד בקריטריונים ולא רק כי הושלם הגג. לטענת הנתבעים אישור שכזה כלל לא הוצג להם. לטענת הנתבעים המהנדס לא יכול היה לתת אישור לטיב הבנייה מכיוון שהבנייה נעשתה בקיצורי דרך. 17. הנתבעים טוענים כי היה איחור של יותר משנה במסירת הנכס ולכן הם זכאים לתשלום פיצוי המוסכם. 18. הנתבעים טוענים עוד כי הם הראויים לפיצוי עקב מחדלי התובע וכי יש להם זכות לקזז בגין נזקיהם. 19. לטענת הנתבעים אין מדובר בטענה של הודאה והדחה שכן התשלום אמור להשתלם רק לאחר מילוי חובותיו של התובע ומכיוון שלא מילא את חובותיו אינו זכאי לתשלום. 20. דיון בהסכם המכר התובע מציג עצמו כקבלן. אומנם לא צוין בהסכם אם הוא קבלן רשום או לא אך הצגת התובע כקבלן מהווה מצג כלפי הנתבעים וכל עוד לא צוין מפורשות כי אינו קבלן רשום הרי שניתן היה להסיק כי הוא קבלן רשום ובכל מקרה קבלן מיומן ומוסמך הקובע את עבודתו. 21. סעיף 3 א להסכם במכר (נספח א לתצהיר התובע) קובע כי על הקבלן לבנות את השלד בהתאם לתוכניות של האדריכל והמהנדס. כמו כן הוסכם בין הצדדים כי המהנדס צריך לאשר לנתבעים שהתקדמה הבנייה על מנת שהנתבעים ישלמו לתובע. נראה כי אישור המהנדס נועד להוכיח לנתבעים שהבנייה נעשתה כנדרש אחרת היה ניתן לבקש אישור מכל אדם לאו דווקא ממהנדס בעל השכלה בתחום שכן אף הנתבעים עצמם יכולים היו לבדוק ה, לפי מראית עין, אם הושלם השלד. 22.המהנדס עיסא מאמון, מצהיר מטעם התובע, הצהיר כי לא נתבקש לתת אישורים בדבר איכות הבנייה. המהנדס מאמון מציין עוד כי עבודות השלד בוצעו בפיקוחו אך לא פיקח על הגג. עוד מציין המהנדס מאמון כי הנתבעים ביקשו ממנו אישורים על השלמת בניית הגג וכי לאחר שביקר במקום ומצא כי בניית הגג הושלמה אישר זאת לנתבעים אך לא אישר כי פיקח על הבנייה. המהנדס מציין כי אישורים אלו ניתנו ישירות לנתבעים ולבקשתם. המהנדס מטעם התובע העיד כי נתן לנתבעים אישורים בגין בניית הגג אלא שהאישורים לא התייחסו לאיכות הבנייה. הנתבעים טוענים כי לא קיבלו כל אישור על בניית הגג וכי התנאי לתשלום האחרון הוא אישור המהנדס בגין בניית הגג. אף אם ניתן אישור מהנדס והאישור לא התייחס לאיכות הבנייה, ניתן לראות זאת כאילו לא ניתן האישור שכן אישורי המהנדס ניתנו אומנם כנקודות ציון למועדי התשלום השונים אך מטרתם היא מתן אישור לנתבעים כי הבנייה בוצעה כנדרש אחרת, כאמור, לא היה צורך באישור מהנדס דווקא וניתן היה להסתפק באישור אחר (של הקבלן או כל גורם אחר) או במראה עיניים. 23. העד סעדי העיד כי הגג שביצע בביתם של הנתבעים זהה לגג המשורטט על נ/2. העד העיד גם כי הנתבעים ביקשו ממנו ישירות לבצע שינוי בגג לאחר שכבר נמסר הממכר על ידי התובע לנתבעים. העד טען כי השינוי המבוקש היה לבטל רגל תומכת בגג אולם על פי עדותו הוא סירב מכיוון שחשש ליציבות הגג. 24. נתבעת 2 הודתה כי הגג מכיל שיפוע נוסף שלא היה קיים בתוכנית עלי החתומים הנתבעים אולם היא מכחישה כי את השינוי בגג הכניסו הנתבעים עצמם. לטענת הנתבעים, הגג נבנה ע"י התובע שלא היה בר ידע ולכן ייתכן כי השיפוע אומנם לא מופיע בתוכנית עליה הם חתומים אך הוא נוצר מבנייה לקויה. 25. התובע לא הציג כל תוכנית לבניית הגג למעט הנספח להסכם המכר שהמומחה מטעם הנתבעים ציין כי מדובר בסקיצה ראשונית אשר אין בה להוות תוכנית לבניית הגג. מהנדס התובע לא הביא עמו לחקירתו את התוכניות על פיהן נבנה הגג ואף העיד בחקירתו מיום 10.9.03 כי אין בידו תוכניות כאלה וכי הגג נבנה על פי התרשים המצורף (מוצג ת/1). התובע התחייב בהסכם לבנות את השלד במומחיות נאותה בהתאם לתוכניות של אדריכל ומהנדס. בפועל, התברר כי הגג נבנה על פי תרשים שאינו מהווה תוכנית אדריכלית או הנדסית והתובע אינו קבלן רשום ואין לו כל ניסיון בבניה ואף אינו יודע לקרוא תוכניות של מהנדס. 26. הסכם המכר לא קובע מועד להמצאת אישור מס שבח אך יש להניח כי הכוונה הייתה שהתובע יציגו תוך זמן סביר. אלא שהתובע הציגו רק ב- 12/99 ובכך עוכב רישום הבית. מכיוון שאישור מס שבח הוצג באיחור התובע אינו יכול לדרוש פיצוי מוסכם וריבית חריגה כאשר הוא עצמו לא עמד בהסכם והמציא את כל האישורים הנדרשים ממנו רק לאחר מספר שנים. התובע בחקירתו לא הציג גרסה אחידה. תחילה הכחיש כי היה קיים חוב לרשויות ורק לאחר חקירה נגדית אישר בא כוחו כי היה קיים חוב שהוסדר בתאריך 12/99. כמו כן, הנכס נמסר לנתבעים באיחור הנתבעים שילמו את התשלום השני, בגין סיום בניית השלד, בתאריך 9/95 אך הנכס נמסר להם רק בשנת 96. 27. המצאת כל האישורים הנדרשים באיחור של שנים ומסירת הבית באיחור מהווים הפרה. יתכן שהנתבעים זכאים לפיצוי בגין ההפרות הנ"ל. בניית הגג באופן לקוי מהווה העדר תמורה ולחילופין מזכה את הנתבעים בזכות לקיזוז עלות התיקון. 28. הנתבעים הציגו הצעות מחיר מגורמים שונים בגין עלות התיקון של הגג. התובע לא הציג הצעות נגדיות. כמו כן התובע לא חקר את הנתבעים על הצעות המחיר שהוגשו. הנתבעים אומנם נאלצו להסתפק בתיקון הזול והמיידי אך אין הדבר משפיע על סכום הקיזוז אותו ניתן לקזז שכן על מנת לתקן את הגג ולהביאו למצב בו היה צריך הוא להיות מלכתחילה, נדרשים הנתבעים לשלם סכום גבוה מהסכום אותו שילמו בגין התיקון המיידי ולכן סכום הקיזוז יהיה הסכום הנקוב בהצעות המחיר לתיקון הגג אותן קיבלו הנתבעים אף אם הגג לא תוקן בפועל שכן הנתבעים זכאים היו לקבל גג הבנוי כראוי. בעקבות התיקון לחיזוק הגג התקרה נפגעה ונוצר צורך לבנות תקרה חדשה והנתבעים נאלצו לתקן אף את התקרה. התיקון גרם לכך שהתקרה המקורית הונמכה בכ- 12 ס"מ. 29. סעיף 53(א) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973 קובע כי ניתן לקזז חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים. חוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974 קובע כי אם ישנו פגם בנכס ולא תיקן הקבלן את הפגם תוך זמן סביר, רשאי המזמין לתקן את הפגם ולדרוש מהקבלן החזרת הוצאותיו הסבירות או לנכות מן השכר, כל עוד לא תוקן הפגם, את הסכום שבו פחת שווי המלאכה או השירות עקב הפגם לעומת השכר לפי המוסכם. כמו כן קבע הסעיף כי פגם שתיקונו דחוף רשאי המזמין לתקנו גם מבלי שהודיע לקבלן או מבלי שניתנה לקבלן הזדמנות נאותה לתקנו. 30. במקרה דנן החיובים הם חיובים הנובעים מעסקה אחת - מכירת נכס לנתבעים המזכה את התובע בתשלום ואיחור במסירה וליקויים בבניית הגג המזכים את הנתבעים בתשלום. 31. הנתבעים לא פנו לתובע בדרישה לתקן את הפגם. למעשה הנתבעת 2 העידה כי עד למועד הגשת התביעה כלל לא פנתה לתובע ולא יידעה אותו בדבר הליקוי בגג. ברם, אף אם היו הנתבעים מיידעים את התובע בדבר הליקויים הוא לא יכול היה לתקנם שכן נעדר הוא השכלה בתחום. יתרה מכך, אף אם התובע אינו יכול לתקן את הגג בעצמו רשאי הוא להעסיק בעל מקצוע שיתקן את הליקוי. ברם, נראה כי אין בכוונת התובע להכיר באחריותו לליקוי שכן לאחר הגשת התביעה ולאחר הגשת הצעות מחיר שקיבלו הנתבעים התובע לא הציג הצעת מחיר נגדית. מכאן, שיש לקבל את הצעת המחיר שהציגו הנתבעים וניתן לקזז את סכום תיקון הליקויים בגג מהסכום אותו חייבים הנתבעים לתובע 32. הנתבעים עומדים בתנאי סעיף 4 לחוק חוזה הקבלנות תשל"ד 1974 ולכן זכאים הם לקזז את העלויות הנדרשות מהם לתקן את הגג על פי הצעות המחיר. 33. הנתבעת 2 העידה כי לא טענה נגד התובע עד למועד הגשת התביעה ומכאן שיתכן כי כל הטענות בגין הליקויים הועלו על ידי התובעת כדי להימנע מתשלום יתרת החוב. ברם חוו"ד מטעם מהנדס שהגישו הנתבעים מלמדת כי אכן קיימים ליקויים בגג ואף אם קיימת אפשרות שהליקויים הם עקב עבודות שבוצעו בגג לאחר העברת הנכס לנתבעים, התובע לא הביא כל ראיה לכך ונטל ההוכחה הוטל עליו. הנתבעים תמכו טענותיהם בראיות ובחוות דעת של מהנדס שביקר במקום ואילו התובע לא הציג חוות דעת נגדית. כמו כן הנכס נמסר באיחור. 34. לפיכך, יש לדחות את התביעה. התובע ישלם לנתבעים הוצאות בסך 3,000 ₪ + מע"מ. גגהנדסה / מהנדס