בפני בקשה לעיכוב צו הריסה מנהלי, שניתן ביום 22.12.2010, ע"י ראש העיר ויו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה קרית - אתא, לפי סעיף 238א לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965 (להלן: "החוק"). צו ההריסה ניתן ביחס לפרגולה הנמצאת בחזית המבנה הקיים ברח' יוספטל 76, קרית אתא - חלקה 29 בגוש 10506 (להלן "הפרגולה" ו"המבנה" בהתאמה). עם הגשת הבקשה הוריתי על עיכוב ארעי של הצו ועל המצאת הבקשה לתגובת ב"כ המשיבה. עם הגשת התגובה נקבע דיון במעמד הצדדים ליום 9.1.2011. בדיון ויתרו הצדדים על חקירת המצהירים מטעם שני הצדדים ולאחר דיון לא פורמלי - במסגרתו טען המבקש כי הוסבר לו ע"י מהנדס העיר כי קיים סיכוי טוב לקבלת היתר לפרגולה ומנגד טען ב"כ המשיבה כי אין סיכוי להכשרתה במתכונתה הנוכחית, סוכם כי ב"כ המבקש יבדוק את העניין בשנית עם מהנדס העיר ויודיע את עמדתו באשר להמשך ההליכים בתיק תוך 7 ימים. למקרה שיעמוד המבקש על בקשתו, זו תוכרע - כך סוכם בין הצדדים - על סמך הבקשה והתגובה של המשיבה. מהודעת המבקש לבית המשפט מיום 18.1.2010, עולה כי המבקש עומד על בקשתו, תוך שהוא מציין כי בשיחה עם מהנדס העיר הובהר כי יש צורך בהגשת בקשה לשינוי תב"ע נקודתית. טענות המבקש המבקש טען בבקשתו טענות שונות. אלה עיקרן : א. מדובר בחנות שהמבקש שוכר, בחזיתה היתה קיימת פרגולה ישנה מעץ וכי הוא תיקנה, חידשה והרחיבה במקצת. ב. עבודות השיפוץ הסתיימו בשבוע הראשון של חודש 12/10 ומכאן שצו ההריסה שניתן כאמור ביום 22.12.2010, אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת. ג. המבקש עתיד לפתוח חנות ירקות והפרגולה נחוצה לצורך הקמת העסק. ד. המבקש הגיש בקשה לקבלת היתר ביום 22.12.10, אותו יום בו הודבק צו ההריסה. ה. החנות מצויה על קרקע פרטית, כאשר בחזיתה קיים מגרש חנייה ומכאן שבקשת ההיתר לא צפויה להיתקל בקשיים כלשהן. ו. המבקש טען כי קיים ספק אודות חוקיותו של הצו, נוכח העובדה כי מדובר בפרגולה ישנה שהיתה בחזית מזה שנים, וכל אשר נעשה היה שיפוצה והרחבתה במקצת. יחד עם זאת, לא עתר לביטול הצו אם כי לעיכוב ביצועו בלבד, תוך שנטען כי ביהמ"ש מוסמך לעשות כן אף אם לא נפל בו פגם המביא לבטלותו. תגובת המשיבה בתגובת המשיבה נטען כי בימים 9.12.10 ו - 20.12.10, ערכו מפקחי הועדה סיור בחנות נשוא הבקשה ומצאו כי המבקש ו/או מי מטעמו מקימים מבנה חדש בשטח של 43 מ"ר ללא היתר. טענתו של המבקש לפיה מדובר בפרגולה ישנה אינה נכונה, שכן מה שהיה סככת בד 'מרקיזה' שאף היא הוקמה ללא היתר, ומכאן כי מדובר בבנייה חדשה לחלוטין. מכל מקום, נטען כי גם אם היה מדובר בשיפוץ ותיקון הרי שהדבר מחייב קבלת היתר מכוח סע' 145 לחוק התכנון והבנייה. המשיבה טענה כי התנאים להוצאת הצו התקיימו שכן מדובר בפרגולה שהוקמה ללא היתר כאשר היתר בניה אינו בהישג יד ואין סיכוי להכשרתה של זו במתכונתה הנוכחית. ביטול ועיכוב צו הריסה מינהלי - המסגרת הנורמטיבית הסמכות למתן צו הריסה מינהלי מעוגנת בסע' 238א לחוק התכנון והבנייה לפיו "הוקם בניין חורג, לרבות ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית, או הוחל בהקמתו של בניין כאמור, רשאי יושב ראש הועדה המקומית לצוות בכתב שהבנין, או אותו חלק ממנו שהוקם או הוחל בהקמתו ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית, ייהרס, יפורק או יסולק ובלבד ...". סמכות זו נועדה לסלק על אתר בנייה לא חוקית, כדי למנוע עובדות מוגמרות בשטח. המטרה בהקניית סמכות להוצאת צווי הריסה מנהליים הינה מתן תשובה מהירה ויעילה לבנייה בלתי חוקית בעודה באיבה, וכבר נפסק כי מדובר באחד מהאמצעים החשובים לאכיפה יעילה של הפרות חוקי התכנון והבנייה (רע"פ 9230/06 חברת א.מ.ש. תלפיות בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חיפה), נוכח מימדיה הרחבים של הבנייה הבלתי חוקית והצורך לעקור מן השורש תופעה פסולה זו (רע"פ 5980/06 מלכיאל נ' מדינת ישראל). סמכותו של ביהמ"ש לביטול צו הריסה מוסדרת בסע' 238א (ח) לחוק, המורה כי "לא יבטל בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת". סעיף זה מונה אומנם שתי עילות לביטול הצו, אולם בפסיקה נקבע כי סמכותו של ביהמ"ש לביטול צו הריסה מינהלי אינה מוגבלת למקרים אלה בלבד, אם כי משתרעת גם למקרים בהם נפל פגם שעניינו העדרו של יסוד מהיסודות החוקיים שיש בהם כדי להקנות לו תוקף או פגמים חמורים המביאים להצהרה על בטלות הצו. "הנפגע מצו הריסה מינהלי רשאי להעלות בפני בית-משפט השלום עילות או פגמים נוספים על אלה שבסעיף 238א(ח) לחוק, ובלבד שמדובר בפגמים חמורים העושים את הצו לבטל" (עע"מ 5318/02 רמזי יוסף רג'בי נ' יושב ראש הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים, נז (1) 196). מכל מקום, עילות הביקורת השיפוטית מצומצמות וצרות בהיקפן, כאשר הטוען לפגם בצו ההריסה, נושא בחובת ההוכחה וזאת נוכח חזקת התקינות של המעשה המנהלי. (רע"פ 1088/86 סברי חסן מחמוד נ' הועדה המקומית לתכנון והבניה 'הגליל' המזרחי, פ"ד מד (2) 417). אשר לעיכוב ביצועו של צו הריסה, "הלכה היא, כי בית-המשפט מוסמך לעכב ביצוע צו הריסה מנהלי אף אם לא נפל בו פגם המביא לבטלותו, אולם הדבר ייעשה רק במקרים חריגים (ראו רע"פ 5205/07 אוהרנסיאן תכפור נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (5.9.07) ורע"פ 8720/09 אחסאן אבו רנה נ' יונה יהב ואח'). על-רקע התכלית החקיקתית שביסוד סעיף 238א לחוק, צווי הריסה מינהליים, שאין עילה לביטולם, יעוכבו רק במקרים יוצאי דופן, כמו למשל כאשר היתר הבנייה נמצא בהישג יד. ככלל אין מקום לעיכוב ביצוע הצווים, אף לא לשם קידום הליכי תכנון המצויים בראשיתם (רע"פ 10607/07 שומאן נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה [פורסם ביום 12.2.08). ומכאן לטענות המבקש תיקון והרחבה של מבנה קיים - אקדים ואציין כי עיון בתמונות המבנה עובר להקמת הפרגולה נשוא הבקשה (נספח ג' לתגובת המשיבה) ובתמונות של הפרגולה (נספח א' ותמונות מיום 6.1.11 שהוגשו בדיון) מראה כי מלמד כי מדובר במבנה חדש ולא בתיקון של מבנה קיים. מדובר במבנה מעץ שהוקם (ככל הנראה בחלקו) תחת מבנה שהיה מבד ואין ספק כי בנייה זה מחייבת קבלת היתר. הריסה והקמה מחדש של מבנה, מחייבים קבלת היתר, כקבוע בסע' 145 לחוק; העובדה כי הוחלפה פרגולה ישנה בחדשה, אינה פוטרת את המבקש מקבלתו. (ראה רע"פ 10730/03 אילן יצחק נ' מדינת ישראל). למעלה מן הנדרש אומר כי גם אם היה מדובר בתיקון ולא בהקמה מחדש, הרי שבהתאם לסע' 145 לחוק, גם תיקון מחייב קבלת היתר ובלשון הסעיף "הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה" מחייבים קבלת היתר (ההדגשות לא במקור). ביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת, האם כן ? לפי החלופה השנייה בסע' 238א (ח) לחוק, ביהמ"ש יבטל צו הריסה מינהלי אם ביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת. על-פי הפסיקה, חלופה זו נבחנת בהתאם לקריטריונים שנקבעו בסעיפים 238א(א)(2) ו-(3) לחוק, קרי - מדובר בבנייה שלא נסתיימה או שנסתיימה לא יותר משישים ימים לפני יום הגשת תצהיר המהנדס ליו"ר הוועדה המקומית (או המחוזית לפי העניין), וכן בבניין שאינו מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופה שאינה עולה על שלושים יום. מהתמונות שצורפה לתגובת המשיבה (נספח א') ואשר חלקן צולם ביום 9.12.10 וחלקן האחר ביום הדבקת הצו, עולה ברורות כי ביום מתן הצו והדבקתו (22.12.10) טרם הושלמה הבנייה ומכאן שהבנייה לא הסתיימה יותר מששים ימים לפני הגשת תצהיר המהנדס ליו"ר הועדה (תצהיר המהנדס שצורף לצו נחתם ביום 16.12.10). 13. משנדחו טענותיו העיקריות של המבקש, יוצא כי עסקינן בצו שניתן כדין וכי אין עילה לפי החוק לביטולו. אשר לעיכוב המבוקש, אומר כי לטעמי אין מקרה זה נמנה על אותם מקרים חריגים בהם יש הצדקה לעיכוב ביצועו של צו הריסה, שכן המבקש לא הוכיח כי היתר בנייה נמצא בהישג יד ואף בהודעתו המאוחרת לביהמ"ש, מציין כי הוא עומד להגיש בקשה לשינוי תב"ע, דבר המלמד כי ניצבים מכשולים לא מעטים בפני קבלת ההיתר וכי מדובר בדרך ארוכה שלא ברור מה יהא בסופה. 14. יצויין כי להודעת המבקש מיום 18.1.11 צורף אישור מהנדס מטעם המבקש לפיו המבנה הקיים חורג מקו הבנין הקדמי וכי "יש סיכוי" שהבקשה לשינוי תב"ע נקודתית תאושר, אז תיסלל הדרך בפני המבקש לקבלת היתר, אולם באישור זה לא סגי. המבקש לא תמך את בקשתו, וגם לא את הודעתו המאוחרת, בתצהיר של איש המקצוע המטפל בהליך הרישוי, לפיו קיים "סיכוי ממשי" כי היתר בנייה יינתן בתוך "פרק זמן קצר", זאת בניגוד לתקנה 2(ג) לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי) תש"ע - 2010 אל מול אישור המהנדס של המבקש הודיעה המשיבה, בתגובתה מאותו יום, כי בפגישה שנערכה עם מהנדס העיר הובהר למבקש כי אין סיכוי, ולו הקלוש ביותר, לקבלת היתר לפרגולה הנוכחית. 15. יודגש כי אין די בסיכויים להכשרת הבנייה בדיעבד שכן צו הריסה מעכבים רק במקרים בהם מדובר בהיתר הנמצא בהישג יד או במקרים חריגים למדי. לא מכבר נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בחיפה אשר קיבל ערעור על החלטת בימ"ש השלום בחדרה, בה הותלה ביצועו של צו הריסה מינהלי שהוצא בעקבות עבודות בנייה של יציקת רצפת בטון ויציקת חומת בטון סביב השטח, בחממה לגידול חקלאי (רע"פ 4831/09 מאג'ד עבאדי נ' הועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה). באותו מקרה עבודות הבנייה נעשו לאחר שהגיש המערער בקשה למתן היתר להקמת חממה ולפני שניתנה תשובה לבקשה. בימ"ש השלום סבר שם כי מאזן הנוחות מטה את הכף לטובת עיכוב הביצוע, שכן אם תידחה הבקשה להקמת החממה ניתן יהא להרוס את הבנייה הבלתי חוקית, ואולם אם בסופו של דבר יתקבל היתר בנייה, לאחר הריסה המבנה, לא ניתן יהא להחזיר את המצב לקדמותו. לעומתו, קבע ביהמ"ש המחוזי (כב' השופט זרנקין) כי "משנתמלאו התנאים להוצאת צו ההריסה המנהלי, שאלת מאזן הנוחיות נדחקת לקרן זווית. בעצם העובדה כי המשיב הגיש לאחרונה בקשה להיתר, ואפשר ואפילו יזכה בהיתר, אין די על מנת לבטל או להתלות את תוקפו של צו ההריסה המנהלי" (ע"פ 16871-02-09 מיום 10.5.09). באותה רוח נקבע בביהמ"ש העליון (ע"י כב' השופט ג'ובראן) כי "הרתעת עברייני החוק בתחום הבנייה - והמבקש בכללם - אשר נוטלים לידיהם את הדין ומקימים מבנים בלתי חוקיים, מחייבת טיפול מיידי ויעיל. פתיחת הליכים להסדרת בניית החממה בדיעבד, לאחר התחלת עבודות הבנייה, איננה מכשירה את השרץ. ייעודם וחיוניותם של צווי ההריסה המנהליים הוא בהפקדת נוהל פסול זה, בו מנסה העבריין לקבוע עובדות בשטח ורק לאחר מכן לנסות ולהשיג את ההיתרים הנדרשים". מדברים אלה על כורחך אתה אומר כי, אין בעובדה שהמבקש עתיד להגיש בקשה לשינוי תב"ע נקודתית כדי להצדיק את עיכוב הצו אף אם בסופו של יום תצלח דרכו. 16. משהגעתי כאן אציין כי עיון בתמונת המבנה מיום 6.1.11 (תמונה שהוגשה ע"י המשיבה בדיון) מראה כי המבקש המשיך בעבודות הבנייה גם לאחר הדבקת הצו, שכן מהשוואה בין כלל התמונות עולה כי הבנייה הושלמה במועד מאוחר להדבקתו ולמעשה המבקש לא הגיע לביהמ"ש בידיים נקיות ועניין זה נזקף לחובתו. 17. בשולי הדברים אציין כי אין מדובר במבנה המשמש למגורים, אלא לצרכים עסקיים כאשר הריסה הפרגולה נשוא הצו אינה מונעת את השימוש של המבקש ו/או מי מטעמו בחנות עצמה ואין בהריסתה כדי לגרום פגיעה אנושה למבקש. מדובר בפגיעה כלכלית שתיגרם למבקש משזה החליט להקים את הפרגולה ללא היתר ואף להשלימה לאחר הדבקת הצו, ובכך אין לו להלין אלא על עצמו. 18. סוף דבר - לאור המקובץ, לא מצאתי מקום לעכב את ביצועו של צו ההריסה ומכאן אני מורה על דחיית הבקשה.פרגולההנדסה / מהנדס