התביעה המקורית בתיק זה הוגשה במסגרת בקשה לביצוע שטר בסך של 28,271 ₪ בגין שני שיקים שמשכה הנתבעת לפקודת התובעת. בהמשך ההליכים ולאחר שההתנגדות התקבלה, הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן ביום 19.2.04. בכתב התביעה המתוקן נטען, כי התובעת התקשרה עם הנתבעת בהסכם במסגרתו היתה אמורה להשלים את מערכת הספרינקלרים בבנין שברח' חובבי ציון 37 בפתח תקווה (להלן- "הבניין"). הצדדים התקשרו בהסכם לפי מסמכים שהוחלפו ביניהם: הצעת מחיר של התובעת מיום 31.1.00 (הוגשה וסומנה מש/1) ואישור הצעת עבודה של הנתבעת מיום 13.2.00 (הוגשה וסומנה מש/2). אין מחלוקת לגבי המסמכים הנ"ל. לטענת התובעת, הנתבעת היתה אמורה לשלם לה עבור ביצוע עבודות בבנין סך כולל של 132,217 ₪ (כולל מע"מ) ושילמה לה בפועל סך של 90,000 ₪ (כולל מע"מ) בלבד. לפיכך, הנתבעת הפרה את ההסכם בין הצדדים וחייבת לשלם לתובעת סך של 42,217 ₪ ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית סך של 52,779 ₪. עילות התביעה הן בגין הפרת הסכם, עשיית עושר ולא במשפט ועילת תביעה שטרית בגין שני השיקים מתאריך 15.7.00 שלא נפרעו על ידי הנתבעת. הנתבעת הגישה כתב הגנה ביום 6.6.04 ובמסגרתו טענה, כי בין הצדדים אין יריבות ישירה מאחר והתובעת אחזה בהמחאות שלא כדין ולא כשורה שכן אינה אישיות משפטית ובנוסף הגישה את תביעתה לאחר שהוי של שנתיים. הנתבעת אישרה כי שילמה סך של 90,000 ₪ לתובעת והכחישה את טענות התובעת כלפיה. לטענת הנתבעת, התובעת היא שהפרה את ההסכם בין הצדדים ולא ביצעה את העבודה במלואה. לפי חישוביה של הנתבעת, התובעת חבה לה כספים. עובדות שאינן במחלוקת במועד ההתקשרות בין הצדדים בתחילת חודש 2/00, בחלק מקומות הבניין היתה מורכבת תקרה אקוסטית ובחלק האחר טרם הורכבה ולפיכך התקרה באותם חלקים בבנין היתה חשופה. הנתבעת התכוונה להשכיר את קומות הבניין. בשטחים שהנתבעת השכירה עד לאותו מועד, הותקנו תקרות אקוסטיות לפי דרישת השוכרים. בשטחים שטרם הושכרו, טרם הותקנו תקרות אקוסטיות מאחר ולא היה ברור כיצד תעשה החלוקה הפנימית של אותם שטחים אשר נקבעת בהסכמה עם השוכרים של כל שטח ושטח. במסגרת ההסכם בין הצדדים, סוכם בנוסף, כי התובעת תתקין בבנין מערכת הגברת לחץ ורכזת התראות (ראה מש/1). גדר המחלוקת 1. סוג העבודה - לטענת התובעת, לפי ההסכם בין הצדדים (שילוב של מש/1 ומש/2) היה על התובעת להתקין מערכות מתזים בבנין AS IS. כלומר, בשטחים שבהם התקינה הנתבעת תקרה אקוסטית היה על התובעת להתקין ספרינקלרים מצופים כרום משולבים בתקרה, ובשטחים שבהם טרם התקינה הנתבעת תקרה אקוסטית, היה על התובעת להתקין מתזים חשופים על התקרה. התובעת פעלה כאמור לעיל וסיימה עבודתה במלואה על פי ההסכם בין הצדדים (פרו' עמ' 4). מנגד טוענת הנתבעת, כי על פי ההסכם היה על התובעת להתקין ספרינקלרים משולבים בתקרה האקוסטית בכל שטחי הבניין שיועדו להשכרה. לפי טענתה, בכל שלב שהיא היתה מתקינה בחלקים נוספים של הבניין תקרה אקוסטית, היה על התובעת להשלים את התקנת הספרינקלרים בתקרה האקוסטית. מאחר והתובעת לא מילאה את חלקה על פי ההסכם בין הצדדים, יש לדחות את תביעתה. 2. לטענת התובעת, השטח בו היא התקינה את הספרינקלרים ו/או המתזים החשופים הוא בהיקף של 1,895 מ"ר. מנגד טוענת הנתבעת, כי השטח הוא בהיקף של 1,650 מ"ר בלבד והתשלום בהתאם לפי מחיר למ"ר. 3. לטענת הנתבעת כתוצאה מהתקנה רשלנית של המשאבות על גג הבניין על ידי התובעת נגרמו לה נזקים. מנגד מכחישה התובעת את נזקי הנתבעת. דיון מטעם התובעת העיד מר בורלא סמנכ"ל התובעת (להלן - "מנהל התובעת") ומר מרקו ממכון התקנים הישראלי ומטעם הנתבעת מר שאשא מנהל הנתבעת והמומחה מר גורדין פליקס. היקף וסוג העבודה של התובעת בבנין המחלוקת בין הצדדים, היא לגבי תוכן ההסכם שנכרת ביניהן לפי המסמכים מש/1 ומש/2. להבנת המחלוקת יצוין, כי בטרם מורכבות תקרות אקוסטיות, מתקינים צנורות ומתזים (להלן - "מתזים זמניים") על התקרות הערומות כאשר לאחר התקנת התקרות האקוסטיות יש לבצע הורדות של הצנורות עד לגובה התקרות האקוסטיות (מרחק של עד 40 ס"מ מהתקרה העליונה) וכן להתקין את הספרינקלרים המצופים כרום בתקרות האקוסטיות. אני סבור, כי סוגית היקף וסוג העבודה שהיה על התובעת לבצע בבנין עולה מלשונו הברורה של ההסכם. במש/1 בפרק א' פורט מה כוללת המערכת ובין היתר נכתב בסעיף 2: "ספרינקלרים מסוג משולבים בתקרה אקוסטית, מצופים כרום, בקוטר ½, תגובה מהירה, 68 מעלות, מאושרים בתקן UL/FM". ההסכם בין הצדדים קובע בצורה פשוטה וברורה, כי על התובעת להתקין מערכות ספרינקלרים בתקרות אקוסטיות. איני מקבל את עדות מנהל התובעת, כי ההסכם מתייחס לבנין AS IS והדבר לא צוין בטעות בהסכם בין הצדדים. המסמך מש/1 נוסח על ידי התובעת ומשכך אינה יכולה להתכחש לו בטענה סתמית שמדובר בטעות. על התובעת היה לציין במפורש, כי ההסכם מתייחס למצב הבניין AS IS וכי בקומות בהן לא מותקנת תקרה אקוסטית, יותקנו מתזים זמניים. לפי ההלכה הפסוקה, העובדה שהתובעת ניסחה את המסמך מש/1 נזקפת לחובתה. איני מקבל את טענת התובעת, כי אין הגיון במצב דברים שהיא תתחייב להתקין מערכת ספרינקלרים בכל התקרות האקוסטיות בבנין, שעה שחלק מהבניין אינו מושכר עדיין ואין מחלוקת שהנתבעת אינה יכולה להתקין תקרות כאלה כל עוד לא השכירה את השטחים. טענתה של התובעת כי לא היתה מתחייבת להסכם שמחייב אותה להגיע מספר רב של פעמים לבנין כדי להתקין בכל פעם כמות נוספת של ספרינקלרים בחלקים נוספים של הבניין שהותקנו בהם תקרות אקוסטיות (לפי קצב התקדמות השכרת הבניין), אינה מתיישבת עם נוסח ההסכם בין הצדדים. גורם המקבל שרותים יעדיף מטבע הדברים להתקשר מול בעל מקצוע אחד בתחום מסוים ולא להתקשר בהסכם לפיו, הוא יאלץ להתקשר עם בעלי מקצוע נוספים באותו תחום בהמשך. עולה איפוא, שמנקודת המבט של הנתבעת, קיים הגיון רב בטענתה, כי סוכם שהתובעת תתקין את כל מערכות הספרינקלרים בשלמותן בבנין. עמדתה של הנתבעת נתמכת גם מלשון מש/2 שם כותבת הנתבעת בסעיף 1 (א): "התקנת ספרינקלרים בבנין שאשא עפ"י המפרט שמקובל ויאושר על ידי מכון התקנים". במהלך עדותו, הודה מנהל התובעת כי הצעת המחיר ניתנה בהנחה שהתובעת תתקין בכל שטח הבניין ספרינקלרים בתקרות אקוסטיות: "הרושם שהתקבל אצלי שעד שנסיים את העבודה לפי מה שנאמר לנו על ידי נציג הנתבעת מר שון, שהבניין יתמלא תוך ביצוע העבודה ויצאתי מהנחה שאתקין בכל השטח ספרינקלרים מצופים כרום בתקרות אקוסטיות לפי 9$ למטר" (פרו' עמ' 5 ש' 3 - 5). יתרה מזו. העובדה שהתובעת נקבה במחיר אחיד להתקנה לפי מטר רבוע ולא בקשה מחירים שונים למ"ר לפי סוגי התקרות השונים (תקרה אקוסטית להבדיל מתקרה ערומה) אף שגם לגרסתה קיים שוני במחיר, אפילו מדובר בהפרש של 1$ למ"ר בלבד (פרו' עמ' 6) מחזקת את טענת הנתבעת, כי ההסכם בין הצדדים התייחס להתקנת ספרינקלרים בתקרות אקוסטיות. סוגיה נוספת שהתובעת העלתה במסגרת מחלוקת זו, נוגעת לאישור מכון התקנים. טענת התובעת היא, כי ניתן ללמוד מסעיף הערות בסיומו של מש/1, כי על הנתבעת היה לשלם את מלוא הסכום המוסכם עם קבלת אישור מכון התקנים לעבודת התובעת ולפיכך, יש לקבל את גירסתה לפרשנות ההסכם. לפי עדותו של מר מרקו ממכון התקנים, המכון ממציא אישור גם לגבי התקנת ספרינקלרים בתקרות אקוסטיות וגם לגבי התקנת מתזים זמניים בתקרות ערומות. מר מרקו הוסיף, כי שעה שהאישור המקורי ניתן לגבי מתזים זמניים בחלק או בכל שטח הבניין, על מזמין האישור, לאחר שיורכבו באותם שטחים תקרות אקוסטיות ויותקנו בהן ספרינקלרים, לזמן את מכון התקנים לבדיקה נוספת של אותם שטחים. לאחר הבדיקה הרביעית ביום 22/5/00, קבע מכון התקנים ביום 23/5/00 כי ההתקנה בבנין מתאימה לדרישות התקן (הוגש וסומן מרקו/4). אולם, אין מחלוקת, כי נכון לאותו מועד הותקנו בחלק משטחי הבניין מתזים זמניים על תקרות ערומות ולפיכך לפי עדות מר מרקו במידה ותותקן בעתיד תקרה אקוסטית באותם חלקים יש להתקין בתקרות אקוסטיות אלה ספרינקלרים ולקרוא למכון התקנים למתן אישור פעם נוספת (פרו' עמ' 10). לא הוצגה תעודת בדיקה נוספת ממועד מאוחר יותר על ידי הנתבעת. עולה איפוא, אישור מכון התקנים יכול ויינתן לאחר התקנת מתזים זמניים ו/או לאחר התקנת ספרינקלרים בתקרות אקוסטיות כשאין חולק שבסופו של תהליך (לאחר התקנת הספרינקלרים בתקרות אקוסטיות) יש לקבל פעם נוספת אישור מכון התקנים (או גוף מורשה אחר) כי ההתקנה הסופית מתאימה לדרישות התקן. לאור לשון סעיף 2 למסמך מש/1 שהיא ברורה וחד משמעית בכל הנוגע להתקנת ספרינקלרים בתקרות אקוסטיות, יש לפרש את תנאי התשלום תחת הכותרת "הערות" בסוף המסמך לגבי אישור מכון התקנים, ככזה שמתייחס לאישור הסופי לאחר התקנת הספרינקלרים בתקרות האקוסטיות בכל השטחים בבנין כפי שהוסכם בין הצדדים. העובדה שהנתבעת שאפה שתתבצע בדיקה של מכון התקנים בהקדם האפשרי ובעיצומו של אכלוס הבניין ובטרם הותקנו ספרינקלרים בשטחים שטרם הורכבו בהם תקרות אקוסטיות היא מובנת לאור כך שללא אישור זה היא לא יכולה להתחיל לאכלס את הבניין. אין בעובדה הנ"ל לשלול או לפגוע בהסכמה בין הצדדים כפי שהועלתה בכתב על ידי התובעת בסעיף 2 למסמך מש/1. לפיכך, איני מקבל את עמדת התובעת כי משעה שניתן אישור מכון התקנים ביום 23/5/00 עבודתה הסתיימה ועל הנתבעת לשלם לה את מלוא התשלום על פי ההסכם בין הצדדים. לאור כל האמור לעיל, ולאור לשונו הברורה והחד משמעית של ההסכם בין הצדדים התומכת בעמדת הנתבעת, אני מקבל את עמדת הנתבעת כי היה על התובעת להתקין מערכת ספרינקלרים מצופים כרום משולבים בתקרה אקוסטית בכל השטח. לפיכך אני קובע, שהתובעת לא ביצעה את מלוא עבודתה על פי ההסכם בין הצדדים. שטח העבודה סוגיה אחרת שהיא במחלוקת בין הצדדים, היא השטח הכולל בו התקינה התובעת את המערכות (ספרינקלרים או מתזים זמניים). על פי טענתה השטח מפורט במש/1 וסה"כ מדובר ב- 1,895 מ"ר. בהקשר זה הפנתה התובעת לעדותו של מנהל הנתבעת במהלך הדיון בבקשת הרשות להתגונן, שם הוא אישר את הקף השטח כמפורט במש/1. טענת הנתבעת, כי בהסכם בין הצדדים סוכם על מחיר לפי מטר רבוע ולכן אין חשיבות למספר המטרים שנרשם במסמך מש/1 אינה מתיישבת עם עדותו של מנהל הנתבעת שאישר את השטח הרשום במסמך מש/1 בעדותו (פרו' 4/12/03 עמ' 2). טענות הנתבעת לגבי שטח העבודה של 1,650 מ"ר בלבד לא נתמכו על ידה בראיות ובאחת מחוות דעת מומחה שהוגשו מטעמה (סומנה גורדון/2) נטען כי השטח לפי ההסכם הוא 2025.84 מ"ר, טענה שאינה עולה בקנה אחד עם טענות הנתבעת עצמה. המסמכים שהוגשו על ידי הנתבעת (נספח י' לכתב ההגנה) לגבי גודל השטח הוגשו לא חתומים ושלא בידי עורכם ולפיכך אין לתת להם כל משקל. אני מקבל את עמדת התובעת, כי גודל השטח בו בוצעו העבודות (התקנת ספרינקלרים ו/או מתזים זמניים) היה 1,895 מ"ר. זאת מאחר והשטח רשום בצורה ברורה ומפורשת בהסכם בין הצדדים ומנהל הנתבעת אישר אותו בעדותו. הנזקים שנגרמו לנתבעת הנתבעת טענה, כי נדרשה לשלם סכום של כ - 60,000 ₪ עבור השלמת העבודה שהתובעת לא ביצעה. הנתבעת לא הוכיחה את הנזקים שנגרמו לה. הנתבעת לא העידה את בעלי המקצוע שביצעו את עבודות התקנת הספרינקלרים בשטחים שבהם התובעת לא התקינה. החשבוניות שהוצגו של "ליאור חום" מפרטות עבודות שונות שנעשו לרבות עבודות ביוב ואף שבשתיים מהן נכתב, בין היתר, אחזקת ספרינקלרים (חשבוניות 1116 ו - 1092) אין בכך להוכיח כי אותו גורם הוא שהתקין את הספרינקלרים בתקרות האקוסטיות ומה העלויות בגין עבודתו. מאחר ובעלי המקצוע שביצעו את העבודות של התקנת הספרינקלרים בתקרות האקוסטיות כביכול לא הובאו למתן עדות על ידי הנתבעת איני מקבל את טענותיה בסוגיה זו. מר גורדין בחוות הדעת שלו מתייחס לתשלומים לחברות אחרות עבור השלמת עבודתה של התובעת אולם אין בכך להוכיח דבר. העובדות לצורך הכנת חוות הדעת נמסרו למר גורדין על ידי מנהל הנתבעת (פרו' עמ' 23) ומשכך אין הוא יכול להעיד עליהם מידיעה אישית. אין מקום להגשת חוות דעת מומחה לגבי הערכות בדבר העלויות והנזקים שעה שלטענת הנתבעת העבודות נעשו בפועל. במצב דברים כאמור, על הנתבעת להעיד את מבצעי העבודות ולהוכיח באמצעותם את התשלומים ששלמה. משלא עשתה כן, לא הוכיחה את טענותיה. מאותן סיבות, איני מקבל גם את טענות הנתבעת באשר לעבודתה הרשלנית של התובעת בהתקנת המשאבות, שביכול כתוצאה מכך נגרמה הצפת מים שגרמה נזק לבנין. במחלוקת זו העיד מנהל הנתבעת בחקירה חוזרת (פרו' עמ' 22): "ש. האם היתה בעיה עם המשאבות על הגג? ת. היו לי נזילות במדרגות, עזבי, אין לי ניירות על זה." והדברים ברורים. הנתבעת לא הוכיחה את הנזקים ואת העלויות לתיקונם. למרות שהנתבעת לא בססה את טענותיה בדבר העלויות והנזקים שנגרמו לה אין בכך לגרוע מקביעתי כי התובעת לא ביצעה את מלוא חלקה בהסכם בין הצדדים. סוף דבר איני מקבל את טענת הנתבעת, כי התובעת אינה אישיות משפטית ואת טענת העדר יריבות בין הצדדים. התובעת הגישה פלט מרשם החברות בדבר שינוי שמה. חלוף הזמן ממועד תחילת הסכסוך ועד הגשת התביעה הינו סביר ואיני מקבל את טענות הנתבעת בדבר העלמות התובעת. התובעת פרטה את תחשיב הסכומים לפי ההסכם עימה לפיו הסכום הכולל לו היא זכאית עומד על סך 132,217 ₪ כולל מע"מ (ראה נספח ה' לתצהיר מר בורלא). הנתבעת שלמה לתובעת סך של 90,000 ₪. נספח ה' לתצהיר מנהל התובעת מתייחס גם לתוספת שטח עבור חנות בהקף של 135 מ"ר. בהקשר זה הודה מנהל הנתבעת, כי התובעת עבדה גם בשטח החנות כאמור לעיל ומיקד את טענתו בכך שמתוך השטח הכולל לפי ההסכם, התובעת לא התקינה ספרינקלרים בתקרות אקוסטיות ובמקום זה מתזים זמניים בלבד בשטח של 1,200 מ"ר. לטענת מנהל הנתבעת, בגין העבודה של התקנת מתזים זמניים עליו לשלם 4.5 $ למ"ר בלבד במקום 9 $ (לא כולל מע"מ). מנהל הנתבעת העיד, כי בחישוב גס מדובר בסכום של כ- 5,400 $ ארה"ב (לא כולל מע"מ) שהתובעת אינה זכאית לו (פרו' עמ' 18). אין מחלוקת כי לפי מש/1 (פרק א'), המחיר למ"ר נקבע ל - 9$ בתוספת מע"מ. מנהל הנתבעת שינה גירסתו בסוגיה זו. בתצהירו הוא טען כי המחיר הוא 9$ כולל מע"מ אולם בעדותו בבית המשפט הודה כי המחיר למ"ר הוא 9$ בתוספת מע"מ (פרו' עמ' 20). סכום התביעה בכתב התביעה המתוקן הוא בסך 52,779 ₪ כשמתוך זה סכום הקרן 42,217 ₪ נכון ליום 23.5.00 בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק. כפי שקבעתי, היה על התובעת על פי ההסכם בין הצדדים להתקין בבנין מערכת ספרינקלרים בתקרות אקוסטיות ומשלא עשתה כן אני דוחה את תביעתה לתשלום מלוא הסכום על פי ההסכם כמפורט בנספח ה' לתצהיר מר בורלא. מנהל הנתבעת הודה בשם הנתבעת, כי התובעת זכאית בגין העבודה שביצעה בהתקנת המתזים הזמניים בשטח של כ - 1200 מ"ר לסך של 4.5 $ בתוספת מע"מ וסה"כ ל - 5,400 $ בתוספת מע"מ וזאת במקום 10,800 $ בתוספת מע"מ לפי המחיר למ"ר בהסכם בין הצדדים. התובעת תבעה את הנתבעת בעילת עשיית עושר ולא במשפט. מנהל הנתבעת הודה בשם הנתבעת הודאת בעל דין כאמור לעיל, ומעבר למחלוקת זו הסכומים המפורטים בנספח ה' לתצהיר מר בורלא משקפים את הקביעות בפסק הדין שפורטו עד כה. לאור האמור לעיל, אני קובע שיש להפחית מסכום הקרן של התביעה (42,217 ₪) את הסך של 5,400$ בתוספת מע"מ לפי השער היציג של דולר ארה"ב ביום 15.7.00 (מועד הפרעון של השיקים) שעמד על 4.098 ₪ לדולר אחד. לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 16,325 ₪ (כולל מע"מ) בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום 15.7.00. בקשת הביצוע הוגשה בגין שני שיקים שהנתבעת מסרה לתובעת שתאריך פרעונם 15.7.00, האחד על סך 5,000 ₪ והשני על סך 20,000 ₪, סה"כ 25,000 ₪. מנהל התובעת העיד שהשיק הבנקאי בסך 10,000 ₪ מאוגוסט 2000 ניתן לו במקום אחד השיקים שהוגשו במסגרת הבקשה לביצוע (פרו' עמ' 8). מנהל התובעת לא פרט במקום איזה מבין שני השיקים. מהאמור לעיל, ברור כי התובעת הגישה את בקשת הביצוע לגבי שני השיקים בחוסר תום לב שעה שידעה שהיה עליה להחזיר את אחד השיקים לנתבעת מאחר ונמסר לה עבורו שיק אחר ולכל הפחות היה עליה להגיש את בקשת הביצוע על סך של 15,000 ש"ח (סכום קרן) בלבד . הסכום שנפסק לטובת התובעת כאמור לעיל עולה על סכום זה. לאור כל האמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובעת סך של 16,325 ש"ח (כולל מע"מ) בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום 15.7.00. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בבקשות ובהחלטות בתיק ונוכח כך שהתביעה התקבלה בחלקה, אני פוסק שהנתבעת תשלם לתובעת בנוסף הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 3,500 ₪ בתוספת מע"מ. מזכירות תשלח עותק לצדדים. מכון התקניםתקן (מכון התקנים)