החלטה זו הינה בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שיק ובבקשת ההתנגדות אשר הוגשה ע"י המבקשת - טלקונט תקשורת בע"מ. ביום 9.5.05 התקיים דיון בבקשת ההתנגדות לביצוע שיק אשר הוגשה ללא בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות, על אף שחלף המועד להגשתה ההתנגדות. עפ"י הסכם דיוני אליו הגיעו הצדדים במועד הדיון הנ"ל, ניתנה ההחלטה מיום 9.5.05, לפיה המבקשת תהא רשאית להגיש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות תוך 14 ימים ממועד הדיון בכפוף לתשלום הוצאות בסך 500 ₪ בצירוף מע"מ אשר יהוו תנאי לדיון בבקשה להארכת מועד. המבקשת הגישה ביום 11.8.05 בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע השיק. ביום 6.11.05 התקיים דיון בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות ובהתנגדות. ב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה . עפ"י ההחלטה שניתנה ביום 6.11.05, נעתר בימ"ש לבקשת ב"כ המבקשת והתיר הגשת אסמכתאות משפטיות לענין טענת המבקשת בדבר תשלום תחת מחאה והשלמת טיעון בענין זה. המבקשת הגישה בהתאם הודעה בדבר אסמכתאות והשלמת טיעון והמשיבה הגישה תגובתה בענין. לאחר שעיינתי בבקשת המבקשת להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שיק ובבקשת ההתנגדות, בטענות הצדדים כפי שאלה עלו מפרוטוקול הדיון, סיכומי הצדדים והשלמת הטיעון מטעם המבקשת ותגובת המשיבה, אני סבור כי דינה של הבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות להידחות ומטעם זה יש לדחות אף את בקשת ההתנגדות עצמה. המבקשת טוענת בבקשת ההתנגדות כי המשיבה אינה אוחזת בשיק שכן המדובר בשיק בלתי סחיר אשר נמשך לפקודת רוזנרוט צבי. המבקשת טוענת בנוסף כי עומדת לה טענת הגנה של כשלון תמורה באשר תמורה בסך 8,000 ₪ אשר היתה צריכה להיות משולמת לה ע"י הנפרע בשיק לא בוצעה. המבקשת טוענת בסעיף 27(א) לתצהיר התמיכה בבקשתה להארכת מועד, כי קיבלה מסירה אישית של אזהרה בתיק ההוצל"פ נשוא ההתנגדות ביום 24.12.05, ומציין המצהיר מטעם המבקשת כי כך " נרשם ב- אאוטלוק שלי". לטענת המבקשת הואיל וההתנגדות הוגשה ביום 16.3.05, הבקשה הוגשה במועד תוך 20 הימים העומדים לרשותה. בתחילת הדיון שהתקיים ביום 6.11.05 הודיע ב"כ המבקשת כי נפלה טעות קולמוס בסעיף 27 (א) לתצהירו של מר יוסף פולק, המצהיר מטעם מבקשת, ובמקום תאריך 24.12.05 היה צריך להירשם 24.2.05. מעיון באזהרה שבוצעה בתיק ההוצל"פ (תיק מס' 0116210748) נשוא ההתנגדות עולה כי למבקשת בוצעה אזהרה ביום 26.12.04 . המבקשת לא זימנה לחקירה את שליח ביצוע מסירת האזהרה שבוצעה בתיק כמתחייב ממנה עפ"י תקנה 522(ב) לתקסד"א, ועל כן לא נסתר דבר ביצוע האזהרה למבקשת ביום 26.12.04. יתר על כן, אני סבור כי לנוכח ההסכמה הדיונית של ב"כ המבקשת מיום 9.5.05 , להגשת בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות , למעשה מהווה ויתור ויוצרת מניעות מלטעון כי ההתנגדות הוגשה תוך המועד הקבוע בתקנות. על כן, אני דוחה את הטענה כי ההתנגדות הוגשה במועדה. בתצהיר התמיכה בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות טוענת המבקשת כי פעלה לתשלום סכום ההוצאות שנפסקו בהחלטה מיום 9.5.05, והורתה בכתב לבנק שלה לבצע העברה בנקאית של סכום ההוצאות בסך 500 ₪ בצירוף מע"מ לחשבון הבנק של ב"כ המשיבה. המבקשת צרפה מסמך חתום בחותמת הבנק מיום 23.5.05 בדבר בקשתה לביצוע העברה הכספית. לטענת המבקשת במקום לקבל אישור ב"כ המשיבה בדבר ביצוע התשלום, ביצע ב"כ המשיבה הליך עיקול מטלטלין, ובדרך זו נודע למבקשת כי לא עבר הכסף. לטענת המבקשת בלחץ העיקול נאלצה להגיע להסדר תשלומים עם ב"כ המשיבה לגבי מלוא החוב בתיק, המכסה אף את ההוצאות שנפסקו ביום 9.5.05. המבקשת צרפה לבקשה העתק שתי קבלות שנתקבלו בגין תשלום עפ"י ההסדר. לטענת המבקשת נערך ההסדר מבלי לוותר על הטענות באשר להארכת המועד ו/או לעצם הטענה בהתנגדות לביצוע השטר. על כן, עתרה המבקשת להארכת מועד הן לתשלום ההוצאות והן להגשת ההתנגדות. ב"כ המשיבה טען בסיכומיו כי המבקשת לא שילמה את סכום ההוצאות שנקבעו כתנאי להגשת הבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, והבקשה להארכת מועד הוגשה רק ביום 11.8.05, באיחור של כחודשיים וחצי מהמועד שנקבע בהחלטה מיום 9.5.05 , ולאחר שהמבקשת הגיעה להסדר לסילוק מלוא החוב ושילמה מלוא החוב בהסדר. לטענת ב"כ המשיבה בהסדר שנערך בין הצדדים לא היתה כל הפרדה בין תשלום החוב בתיק לבין תשלום ההוצאות. לטענת ב"כ המשיבה ההסדר כלל את סכום החוב בתיק ההוצל"פ בתוספת הוצאות בהליך הוצאת מעוקלים, ולא שולם סכום ההוצאות שנפסקו כתנאי להארכת מועד בהחלטה מיום 9.5.05. בהחלטה מיום 9.5.05 , נקבע כי תנאי להגשת הבקשה להארכת מועד ולדיון בה הינו תשלום תוך 14 ימים ממועד הדיון של ההוצאות שנפסקו והגשת הבקשה תוך אותו מועד. כפי העולה מהבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, מודה המבקשת כי סכום ההוצאות בסך 500 ₪ בצירוף מע"מ שנפסקו ביום 9.5.05, לא שולם תוך 14 הימים שנקצבו לכך בהחלטה. המבקשת עותרת במסגרת תצהיר התמיכה בבקשה להארכת מועד להאריך מועד לביצוע תשלום ההוצאות . עפ"י תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד -1984, מועד שלא נקבע בחיקוק כגון המועד שנקבע בהחלטה מיום 9.5.05 די שהמבקש יראה טעם סביר לאיחור ואין צורך בקיומו של טעם מיוחד שיירשם. המבקשת טוענת בתצהירה כי פנתה בכתב לבנק שלה על מנת לבצע תשלום ההוצאות שנפסקו אולם לא הביאה כל הסבר מדוע לא הועבר הסכום ופטרה עצמה בסעיף 30 (ב) לתצהיר בטענה , ".. כי משום מה לא עבר הכסף." המבקשת מציינת בסעיף 30 (א) כי המתינה לקבלת אישור מטעם ב"כ המשיבה בדבר ביצוע התשלום תוך שהימים עוברים בלא שקיבלה אישור. המבקשת נהגה עפ"י הכלל "שב ואל תעשה" אל אף שהיה מצופה ממנה לפנות טלפונית ולוודא ביצוע העברה הכספית בפועל עם הבנק ו/או ב"כ המשיבה. יתרה מזו, הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 11.8.05, בעוד שעפ"י ההחלטה מיום 9.5.05 נקצב למבקשת מועד להגשת הבקשה תוך 14 ימים ממועד הדיון. המבקשת לא עתרה להארכת מועד להגשת הבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות ולא נתנה כל הסבר מדוע לא הוגשה הבקשה תוך המועד שנקבע בהחלטה. לאור המפורט לעיל, הואיל והבקשה להארכת מועד הוגשה באיחור משמעותי של כחודשיים וחצי לאחר המועד שנקבע בהחלטה מיום 9.5.05, ובהעדר כל טעם שהוא מדוע לא הוגשה הבקשה להארכת מועד תוך המועד שנקבע בהחלטה מיום 9.5.05 , אני סבור כי דינה של הבקשה להארכת מועד להמחק על הסף ומטעם זה דינה אף של בקשת ההתנגדות להדחות. אף לגופו של ענין, אני סבור כי מעיון בבקשה להארכת מועד אשר הוגשה באיחור, אינה מגלה טעמים מיוחדים המתחייבים עפ"י תקנה 528 , כתנאי להארכת מועד להגשת ההתנגדות. מהבקשה להארכת מועד עולה כי המבקשת הסתמכה על רישום פנימי של מועד ביצוע האזהרה שנערך ע"י המצהיר - מנהלה של המבקשת בתוכנת "האוטלוק" שלו. הלכה היא כי"הטעמים המיוחדים" הנדרשים עפ"י תקנה 528 לתקסד"א, הינם טעמים שאינם קשורים בבעל הדין עצמו או במחדליו אלא במניעה הקשורה ונגרמה ע"י צד שלישי אשר בעטיה לא הגיש בעל הדין את ההתנגדות תוך המועד הקבוע בחיקוק. במקרה זה, המדובר במחדל ו/או טעות קולמוס הקשור במבקשת ובמנהלה עצמו אשר רשם ביומנו את תאריך 24.2.05 כמועד ביצוע האזהרה, בעוד שכפי שקבעתי לעיל, האזהרה בתיק ההוצל"פ נשוא ההתנגדות בוצעה עוד ביום 26.12.04. אני סבור כי יש לדחות אף את הטענה העולה מסעיף 28 (א) לתצהיר מנהל המבקשת, ממנה משתמע כי בקשת ההתנגדות הוגשה במועד, מאחר ולא העירה הפקידה שקיבלה את בקשת ההתנגדות על דבר האיחור בהגשת הבקשה, ולא סרבה לקבלה. פקידת בית המשפט אשר מטפלת בקבלת בקשות התנגדות הינה גורם מינהלי אשר אינו מוסמך לקבוע שיפוטית האם ההתנגדות הוגשה במועד אם לאו, אלא הדבר מצוי בסמכותו של בית המשפט, אשר כפי שקבעתי בהחלטה זו, הוגשה ההתנגדות באיחור לאחר שחלף המועד הקבוע בתקנות. על כן, יש לדחות את הבקשה להארכת מועד אף לגופו של ענין, באשר אינה מגלה טעמים מיוחדים, ומטעם זה דינה אף של ההתנגדות לביצוע שטר להדחות. לאור המפורט לעיל, משדחיתי את הבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות לביצוע שיק ואת ההתנגדות, אינני נדרש כלל לדון בטענת המבקשת כי הסדר התשלומים שנעשה על ידה עם ב"כ המשיבה והתשלומים שבוצעו במסגרתו נעשו תחת מחאה. אני מחייב את המבקשת בהוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד החלטה זו ועד לתשלום בפועל. ההליכים בתיק ההוצל"פ ימשכו כסדרם. המצאת כתבי בי דין