בהחלטה מיום 3/4/2013 נקבע על ידי, כי הזוכה רשאית להמשיך בהליכי ההוצל"פ מעת שנדחתה הבקשה להארכת מועד להגשתה, בשל דחיית טענות המבקשת לעניין מסירת האזהרה. על החלטה זו הוגש ערעור. בהמשך להחלטת כב' השופט ח. שרעבי מיום 30/06/2013 בתיק ע"ר 24884-04-13, זומנו הצדדים לדיון בפני, בסוגיית מסירתה של האזהרה לחייב, בתיק ההוצל"פ שבכותרת. ביום 20/09/2013 התקיים הדיון, בראשיתו עמד מר לוגסי מאיר (מנהל החייבת) לחקירה נגדית על תצהירו ואישר, כי מעולם לא סירב לחתום על אישור מסירה כלשהו, כי כתובת מגוריו היא ברח' רש"י 6 חדרה ואישר, כי אכן יש בנמצא חוב של החייבת כלפי הזוכה. כאשר נשאל האם זה נכון שהגיעו אליו הביתה לביצוע מסירה ענה "לא הגיע אליי המוסר" לאחר מכן עמד לחקירה נגדית המוסר, מר מור אברהם חזן, שנחקר על תצהירו מיום 12/11/2012. מעיד, כי מאז 1999, הוא עובד כשליח וכך גם כיום, כי הוא מועסק מר מישל אוזן בעסק שנקרא קסנדו, מרח' האודם 37 כפר יונה. כאשר נשאל, האם היה בכתובת שרשומה על אישור המסירה ענה "זה לא רלבנטי. אני קיבלתי כתובת אחרת לביצוע". ואז נשאל, אם כך, לא היית ברח' ... וענה " אני לא זוכר אם הייתי". גם לשאלה האם הוא זוכר, כי היה ברח' בעלי מלאכה 3, ענה "כי אינו זוכר". העד המשיך והעיד, כי אינו זוכר מה היה לפני שנה בוודאות, אולם, במען הרשום, היינו, רח' רש"י 6, כן היה כיון שכך חתם בתצהיר וביחס לכתובת אחרת אינו זוכר, שכן ביחס לכתובת אחרת לא נעשה על ידו תצהיר ולא התבקש לבצע שם מסירה. כאשר נשאל, אם הוא יודע מי רשם על גבי אישור המסירה את הכתובת אצל לוגסי מאיר רש"י ענה, כי אינו יודע וכי אין זה כתב ידו. כאשר נשאל, האם היה בחדרה ביום 11/11/2012, אמר, "עפ"י התצהיר כן ואני עומד מאחורי האמור בתצהיר". כאשר נשאל, למי מסרת ומה מסרת ברח' רש"י 6, ענה "מסרתי למאיר לוגסי בכתובת הזו". מכל מקום מעיד העד, כי אינו זוכר מה אמר לו מאיר לוגסי. כאשר נשאל ביחס לסעיף 2 לתצהירו, מדוע לא רשום שם למי בוצעה המסירה וכי הוא זוהה ע"י העד, ענה "לא חשבתי שיש את הצורך להזכיר את זה בתצהיר מאחר וזה רשום באישור המסירה" וגם לא זכר באיזה שעה היה במקום כיון שככל הנראה נשכח דבר זה ממנו. כאשר נשאל, מדוע תצהירו חלקו בדפוס וחלקו בכתב יד ענה, כי זה הנוהל של המשרד ומי שכתב בכתב יד היה מר מישל אוזן שמילא את הפרטים והעד העיד, כי חתם על התצהיר בפני עו"ד תומר שזר. כאשר נשאל, "מה רשום במסירה, למי מסרת? איפה כתב היד שלך על אישור המסירה? ענה: "כתוב שנמסר לחייב יש איקס רשום אצל מאיר לוגסי וכשנשאל אבל אתה לא כתבת את זה, ענה "אז מה?". בשלהי עדותו העיד, כי מסר את הכתב לידיו של מר מאיר לוגסי. סיכומי החייבת מפנים לעבר עדותו של מר לוגסי (סעיף 7 לתצהירו) אשר הצהיר, כי מעולם לא סירב לחתום על אישור מסירה ומעולם לא ניסה מישהו למסור לו מסמכים כלשהם בכתובת מגוריו עליהם סירב לחתום כפי שמוצהר ע"י השליח בתצהירו. עובדה זו נותרה במקומה גם לאחר חקירתו הנגדית. עוד מציינים הסיכומים, כי המבקשת היא חברה בע"מ ומענה הרשום ברח' בעלי המלאכה 3 חדרה, כפי שמופיע במודפס על גבי אישור מסירה. המוסר העיד, כי אינו זוכר אם היה בכתובת זו אם לאו, ואף קבע כי אין זה רלבנטי. סיכומי הזוכה מציינים, כי לראשונה בחקירה נגדית מסר מר לוגסי את מען מגוריו, ברח' רש"י 6 חדרה לאחר שבכל תצהיריו עד כה נמנע מלציין את מענו. מכאן מסכמת הזוכה אין מחלוקת כי כתובת המסירה על גבי אישור המסירה ותצהיר המוסר היא הכתובת הנכונה של מגורי התובע (כך במקור - ש.ר). הסיכומים מציינים, כי החייבת התנהלה בהתנהלות תחבולנית בכך שהצניעה את פרטי מענו של מר לוגסי, וצירפה רק את כתובת העסק של החייבת. סבורה הזוכה, כי לא היה בידי החייבת לסתור את החזקה הקבועה בסעיף 7(ד) בחוק ההוצל"פ ולכן יש לדחות את בקשתה להארכת מועד. תשובת החייבת מציינת, כי סעיף 4 לתצהירו של מנהלה כי לא קיים בתיק ההוצל"פ אישור מסירה כפי שנסתבר לה מיד לאחר שפנתה אל בא-כוחה. משנסתבר, כי המסירה בוצעה ברח' רש"י ומר לוגסי סירב לחתום, כעולה מבקשתו ותצהירו, הרי שענה מר לוגסי והצהיר גם כי מעולם לא פנה אליו המוסר בכתובת מגוריו ולא סירב הוא לקבל דבר ממנה. עיון באישור המסירה מגלה, כי כתובת החייבת ומענה ברח' בעלי מלאכה 3 חדרה מודפסים על גבי האישור וכי בכתב יד נרשם "אצל לוגסי מאיר רש"י 6 חדרה". תצהיר המוסר מצהיר המוסר, כי מסר לחייבת את האזהרה לחייב ביום 11/11/2012 ברח' רש"י 6 חדרה. לאחר שעיינתי במכלול הכתבים, אין מחלוקת, כי מר לוגסי, הוא מנהלה של החייבת ולא צריכה להיות מחלוקת היכן מענה של החייבת והיכן מענו של מר לוגסי, כאשר שניהם מסכימים כי אין זה אותו מען. מן החקירה הנגדית עולה, כי הלכה למעשה המוסר אינו זוכר דבר וכל שהוא זוכר נעשה על דרך ההפניה אל תצהירו. הדיון נקבע על מנת לנסות ולגשר על הפער בין שני המצהירים: מר לוגסי אשר הצהיר, כי מעולם לא פנה אליו המוסר ומעולם לא סירב לחתום על אישור מסירה שכביכול הוצג בפניו. מר מור חזן (המוסר) הצהיר, הכתוב בתצהיר בכתב יד, אינו כתב ידו וכי הוא רק סמך ידו על העובדות בכתב יד שנרשמו ע"י מעסיקו. אישור המסירה אכן מציין, כי היא בוצעה לחייבת ולא לידיו של מר לוגסי. על תצהיר מוסר לתמוך ולסמוך בעובדות העולות מאישור המסירה ובכל מקרה, לא באישור המסירה ולא בתצהיר המוסר נטען או נזכר, כי מר לוגסי מאיר הוא מנהלה של החייבת, חברה בע"מ. מסירה כדין לתאגיד, עפ"י אישור המסירה ותצהיר המוסר, לא הייתה בנמצא. לפיכך, דומני, כי הדין עם המבקשת באשר המסירה, לאו מסירה כדין היא. הזוכה מציינת בסיכומיה, כי לא עלה בידי החייבת לסתור את החזקה העולה מסעיף 7 (ד) בחוק ההוצל"פ, אין כל ממש בכך, שכן האמור שם מתייחס למקרה בו סירב החייב, או מי שניתן להמציא לו את האזהרה בהמצאה מלאה לקבל או לחתום על אישור מסירה יראו את האזהרה כנמסרת בהמצאה מלאה וכי, הערת המוסר תהא ראייה לאמיתותה. ראשית, החייבת חברה בע"מ ולפיכך, אין היא יכולה לסרב או לא לסרב, אלא אך מי שניתן להמציא לו את האזהרה בהמצאה מלאה. לכאורה, ניתן היה להמציא למר לוגסי המעיד על עצמו, כי מנהלה של החייבת הוא את האזהרה לחייבת ולו אכן כך היה עולה מאישור המסירה ומתצהיר המוסר, הרי שהייתה זו מסירה כדין. כיון שלא תצהיר המוסר ולא אישור המסירה מציינים זיקה כלשהי בין מר לוגסי לבין החייבת, הרי שלא ניתן לדעת (אלא בדיעבד) כי מר לוגסי הוא אשר ניתן היה להמציא לו את האזהרה לחייבת בהיותו מנהלה. התרשמתי, כי מר לוגסי, ידע גם ידע, אודות המסירה שנעשתה לחייבת וזאת לפחות מעת שפנה אל בא-כוחו לאחר שנודע לו דבר קיומו של תיק ההוצל"פ. לא נעלם מעיני, כי לכתחילה הבקשה שהגישה החייבת נחתמה "בתצהיר" שאינו תצהיר עפ"י הדין באשר הוא נעשה בידי חברה בע"מ ולא בידי אדם, בשר ודם. עם זאת, התרשמתי מן המוסר, כי אינו זוכר דבר או שאינו רוצה לזכור דבר, וכל עדותו מתבססת על הנקוב בתצהירו שעה שהנקוב בתצהירו מתעלם לחלוטין מעובדות הנקובות באישור המסירה. הוסף לכך, כי המוסר העיד, כי את כל שנכתב בכתב יד לא הוא כתב ומכאן שהיו שני גורמים שעסקו בתיעוד העובדות שבתצהיר והחשוב שבהם לא היה המוסר. מכל אלו, אני מחליט, כי המסירה, עפ"י העובדות שהובאו בפני, לא הייתה מסירה כדין מחד, מאידך, החייבת ידעה אודות תיק ההוצל"פ לראשונה ביום 26/12/2012, שעה שהודע לה ע"י פקיד בנק הפועלים, דבר קיומו של עיקול שמקורו בתיק ההוצל"פ שבכותרת. לפיכך, אני מורה על עדכון מועד מסירת האזהרה לחייבת, בהמצאה מלאה, באופן שיהא זה מעתה יום הגשת ההתנגדות, היינו, 30/12/2012. כל סכום שנוסף לחוב בתיק ההוצל"פ כתוצאה מקיומו של מועד מסירה אחר עד כה בתיק ההוצל"פ יוקטן, לרבות סכומים שמקורם בשכ"ט ב', אגרות, הוצאות וכיוצב"א הגדלות חוב. לשכת הוצל"פ תל-אביב תעדכן את יום המסירה בהתאם להחלטה זו ותציין בתיק עיכוב הליכים. הערבון שהפקידה החייבת יישאר במקומו, הואיל ובמסגרת חקירתו הנגדית של מר לוגסי, אישר הוא, כי יש בנמצא חוב ועל כן, נותר רק לברר את שיעורו ולא אם קיים הוא או לא. לא אעשה צו להוצאות, לפי שעה. על בסיס הסמכות המסורה לי בתקנה 205ג בתקסד"א, דומני, כי יהא זה נכון ליתן הרשות להתגונן בלא לקיים דיון בהתנגדות, הואיל וכאמור לעיל נותר אך לקבוע מהו גובה החוב שחייבת החייבת לזוכה בתיק ההוצל"פ ולא אם קיים הוא, אם לאו. נתונה למבקשת הרשות להתגונן. נוכח שווי התובענה (נמוך מ- 25,000.00₪) תתברר התובענה בסדר דין מהיר. החלטה זו תועבר למנ"ת, על מנת שייקבע דיון בפני מותב. בהחלטת המנ"ת, יינתנו הוראות מתאימות לקראת הדיון, בהתחשב בטיב ההליך ובסוגו. הוצאה לפועלהמצאת כתבי בי דין