רקע התובע היה במועד 13.12.02 בעל מפעל שיש ומעבידו של מר מיכאל ברנוב (להלן : "העובד"). במועד הנ"ל נפגע העובד הנ"ל במפעל והגיש תביעת נזיקין כנגד מעבידו, התובע. פנייתו של התובע אל הנתבעת, אשר לטענתו בטחה אותו במועד התאונה בביטוח חבות מעבידים, לצורך ייצוגו באותה תביעה, סורבה על ידי הנתבעת בטענה כי לא קיים היה ביטוח תקף במועד התאונה. בסופו של אותו הליך שילם התובע לעובדו הנ"ל, במסגרת הסכם פשרה, סך של 40,000 ₪. בתביעה דנן עותר התובע לחייב את הנתבעת, כמבטחתו במועד התאונה, לשפותו בסכום הנ"ל וכן בהוצאותיו. טענות התובע בתביעתו לטענת התובע , נערכה ביום 30.4.02 הצעת ביטוח הכוללת בטוח אש, ביטוח אחריות כלפי צד ג' ובטוח מעבידים. לטענתו קיבל מהנתבעים "מכתב חתמים" בו פורטו הנחיות סוקר מטעם חברת הביטוח וצויין בו כי הביטוח ייכנס לתוקפו לאחר חיבור בית העסק לרשת החשמל ולאחר קבלת אישור ממכבי אש. לטענתו, ההחרגות היחידות מצד הנתבעת במכתב החתמים נגעו לאישור כיבוי אש וחברת חשמל. לטענתו אלה לא פגעו בתוקפו של ביטוח תקף מיום ההצעה בגין כיסוי חבותו כמעביד. כן טען כי על אף שלא הונפקה פוליסה, יש לראות בהצעת הביטוח עליה חתם כחוזה ביטוח תקף ועל כן, משחוייב כמעביד, על הנתבעת כמבטחת לשפותו בגין החיוב ובגין הוצאותיו שהוצאו בגין התביעה שהוגשה נגדו. הגנת הנתבעת הנתבעת הכחישה את טענות התובע בדבר קיומו של חוזה ביטוח בין הצדדים וטענה שזה לא נכרת. לטענתה, רק ביום 15.2.02 נכרת חוזה ביטוח וזאת לאחר שנתמלאו תנאי המיגון והבטחות שנדרשו. לטענתה, הצעת הביטוח שעליה חתם התובע אינה מחייבת אותה והיא לא נשתכללה לכדי חוזה עד למועד הפקת הפוליסה. כן טענה כי במכתב החתמים צויין במפורש שעד להמצאת כל האישורים הדרושים, "אין כל כיסוי ביטוחי". באשר לאירוע התאונה טענה כי התובע לא הודיע לה עליה כלל. כן טענה לפגמים מצד התובע בניהול התובענה שהגיש העובד לרבות הסכמה למינוי מומחה מקום בו העובד כלל לא הגיש חוות דעת בסמוך לתביעתו והסכמה לסכום פיצוי גבוה יתר על המידה. לטענתה, יש להטיל בגין כל אלה על התובע אשם תורם חוזי מלא ו/או מרבי ו/או מכריע. הסכמה דיונית לאחר שהוגשו תצהירי הצדדים, הוגשו ביום 27.6.06 הודעה משותפת מטעם הצדדים בה ביקשו למקד הדיון תחילה בשאלת הכיסוי הביטוחי בלבד. חומר הראיות לתובע העיד הוא עצמו. עדותו הוגשה בתצהירו אליו צורפו : נספח א' -הצעה לפוליסת מכלול לעסק. נספח ב' -מכתב סוכנות ביטוח "צפונית" מיום 16.5.02, אליו צורף "מפרט הנחיות לביצוע הגנות (להלן : "המפרט"). נספח ג' -כתב התביעה שהגיש העובד. נספח ד' -רשימה המהווה חלק מהפוליסה (להלן : "הרשימה"). נספח ה' - כתב הגנת התובע, בתביעת העובד. נספח ו' - חשבונית/קבלה עבור תשלום למומחה אורטופד. נספח ז' -חוות דעתו של המומחה. נספח ז'1 - הסכם הפשרה בין העובד לתובע. נספח ז'2 -פסק הדין שאישר את הסכם הפשרה. נספח ז'3 - מכתב וצילומי צ'קים ששולמו לעובד. נספח ח'1 - מכתב עו"ד טיבי (ב"כ התובע) לסוכנות הביטוח. נספח ח'2 - מכתב עו"ד טיבי לחברת הראל. נספח ט1-ט3מכתבים נוספים של עו"ד טיבי לחברת הראל. כמו כן הוצגו מטעם התובע במהלך שמיעת הראיות : מוצג ת/1מסמך מחברת החשמל. מוצג ת/2מסמך מחברת החשמל. מוצג ת/3טופס הצעה לפוליסה. מוצג ת/4מכתב סוכנות הביטוח "צפונית" בצירוף המפרט הנ"ל. מוצג ת/5תעודה משירותי הכבאות. לנתבעת העיד סוכן הביטוח מר עדי בן יוסף עדותו נשמעה כולה בבית המשפט. כמו כן הוצג מטעם הנתבע (מוצג נ/1) תצהיר תשובה לשאלון הנתבעת. דיון בטרם אדון בשאלת קיומו של הכיסוי הביטוחי סבורני שנכון יהיה לסקור את העולה מהמוצגים והעדויות שנשמעו בפני. הצעת הביטוח הצעת הביטוח (מוצג ת/3) נחתמה על ידי התובע ביום 30.4.02. ההצעה כללה בפרק השביעי שבה, ביטוח חבות מעבידים עבור "3 עובדים בייצור והרכבה והובלות וכיו"ב". תקופת הביטוח שצויינה בהצעה הינה 30.4.02 - 30.4.03. בסיפא להצעת הביטוח תחת הפרק הצהרת המבוטח צויין : ”...מוסכם בזה כי הצעה זו תהווה בסיס לחוזה הביטוח בינו לבין סהר ציון חברה לביטוח בע"מ... הריני מסכים בזה שחברת הביטוח תהא רשאית בכל עת להודיעני על דרישותיה להתקנת אמצעי בטיחות במקום המבוטח ולמלא את דרישותיה תוך המועד שקבעה.” על ההצעה, בתום המצוטט לעיל, מופיעות חתימת התובעת ובצידה חתימת סוכן הביטוח. מכתב החתמים והמפרט (מוצג ת/4) ביום 16.5.02 נשלח מכתב החתמים (סוכנות הביטוח "צפונית") לסוכן הביטוח עדי. נכתב בו כדלקמן : ”אל - עדי שלום מאת - יואלה הנדון : שיש ליאור מפעל לעיבוד שיש בהמשך לביקור שמאי חברתנו בעסק הנ"ל רצ"ב טופס מפרט לשיפור מיגונים. אבקשך להחתים את המבוטח ע"ג הטפסים המצ"ב וכן להמציא את כל האישורים הנדרשים. עד לקבלת כל הנ"ל אין כל כיסוי ביטוחי. נא להביא זאת לידיעת המבוטח. בברכת חג שמח יואלה " המיפרט (נספח למוצג ת/4) במיפרט פורטו דרישות לאמצעי בטיחות כנגד סיכוני אש וסיכוני חשמל. באשר לסיכוני אש גם נדרש התובע "להמציא לחברת הביטוח אישור תקף מרשות הכבאות לבית העסק ועמידה בדרישותיהם". כן צויין בעמוד האחרון במפרט תחת הכותרת "הערות כלליות" כדלקמן : ”הכיסוי ייכנס לתוקף רק לאחר חיבור בית העסק לרשת החשמל (חיבור חברת החשמל) וקבלת אישור על כך". באותו עמוד, תחת הכותרת "התחייבות והצהרת המבוטח" פורטו 5 סעיפים כדלקמן : "התחייבות והצהרת המבוטח : א. ידוע לי שהדרישות אשר פורטו בדו"ח זה אינן באות במקום חוקי מדינת ישראל או תקנות אחרות, אלא מוסיפות עליהם. ב. מוצהר בזאת כי כל הפרטים אשר נמסרו לסוקר והמופיעים בדו"ח הינם נכונים ואושרו בחתימתי ובכפוף לאמור בס"ק ג' : ג. הנני מתחייב לבצע את האמור בסעיפים ד. מובהר לי כי אי ביצועם של ההגנות הנדרשות עד ליום ה. מאשר קבלת עותק מסמך זה. " על המיפרט חתומים הסוקר וכן התובע. אישור חברת החשמל (מוצג ת/1) ממסמך זה הנושא תאריך 17.2.05 עולה כי עסקו של התובע מחובר היה באותה עת לרשת החשמל וכי מועד פתיחת חשבונו בחברת החשמל הנו 14.5.02. מועד זה קודם למועד התאונה שהתרחשה בחודש 12/02. דף פרטי צרכן מחברת החשמל (מוצג ת/2) במסמך זה צויין גם כן מועד סמוך כ"תאריך הקמה" שהנו 15.5.02. אישור שירותי הכבאות (מוצג ת/5) באישור זה צויין כי נערך ביקור בעסקו של התובע ביום 23.12.07, כי תנאי בבטיחות "משביעות רצון" ו"אין התנגדות למתן רשיון". עדות התובע בתצהירו חזר התובע על טענותיו שבתביעתו. בחקירתו הנגדית העיד כי סוכן הביטוח מילא את הצעת הביטוח ואף איזכר אותו מס' פעמים שעליו להביא אישור. הוא העיד שהודיע לסוכן הביטוח על התאונה מיד לאחר שנודע לו עליה אך לא זכר באיזה יום בשבוע היה הדבר. לפי עדותו פנה אל סוכן הביטוח וזה אמר לו שכיוון שלא המציא אישור ממכבי האש יתכן שאין לו ביטוח. הוא העיד כי לפני מועד התאונה לא שילם תשלומי פרמיות אותם נהג לשלם בהוראת קבע שמסר לסוכן הביטוח. לשאלת ב"כ המשיב העיד כי עסקו מחובר היה לרשת החשמל לפני ביקור הסוקרים. הוא אישר כי במקרה של התחשמלות יכל מי מעובדיו להיפגע אך הכחיש אפשרות של פגיעה משריפה שכן לטענתו מדובר במפעל לעיצוב שיש שסיכויי שריפה בו הם קלושים. עדות סוכן הביטוח עדי בן יוסף (להלן : "סוכן הביטוח") סוכן הביטוח העיד כי הוא מילא את הצעת הביטוח ובתשובה לה, נשלח סוקר. כן טען שמס' ימים לאחר ביקור הסוקר ומילוי הדו"ח על ידו, נשלח מכתב החתמים מוצג ת/4. בעקבות מכתב זה הבהיר הוא לתובע שאין לו כיסוי ביטוחי עד שיומצאו אישורי כיבוי אש וחברת החשמל. לטענתו הזכיר הוא את העניין לתובע יותר מ- 10 פעמים לאורך מס' חודשים. לטענתו נכנסה הפוליסה לתוקף ביום 15.12.02 בו התייצב התובע במשרדו עם אישור חברת החשמל וכן אמר לו התובע שיש אישור של כיבוי אש (על אף שלא הוצג האישור באותה עת). הסוכן העביר פרטים אלה לחברת הביטוח בפקס תוך הבטחה שאישור כיבוי האש יגיע בימים הקרובים וביקש "להכניס את הכיסוי הביטוחי". את הפרמיות החל התובע לשלם מ- 1/2003. לדעתו נדרשו אישור חב' החשמל והכבאות לכל סוגי הביטוח שבהצעת הביטוח. הוא העיד גם שהבהיר לתובע שללא אישורים אלה אין כיסוי ביטוחי. בחקירה הנגדית הוא אישר שערך את הצעת הביטוח ב- 30.4.02 אך העיד כי השורה התחתונה (בכתב יד) בעמ' האחרון להצעה נרשמה ב- 15.12.02. הוא נשאל גם לגבי כיתוב (בעט כחול) על המסמך ת/4 (לגבי אישור מחברת חשמל ומכיבוי אש) והעיד כי מדובר בכתב ידו לצורך "תזכיר לעצמי מה אני מבקש מהמבוטח". כשנאמר לו כי התובע טוען שמעולם לא הבין שאין לו ביטוח וכי האישורים הנ"ל הם תנאי לכניסה לתוקף של הביטוח השיב : "אני הסברתי". הוא הופנה לעמוד האחרון של המפרט (לסעיף ד' תחת הכותרת התחייבות והצהרת המבוטח) נשאל, והשיב, (עמ' 10 ש' 20-24). ”ש. אם כתוב הפסקת הכיסוי הביטוחי משמע שיש כיסוי ביטוחי ואם הוא לא יציג עד למועד האחרון משמע שיופסק הכיסוי הביטוחי, האם נכון ? ת. כן. ש. אתה מחתים אותו בתחתית העמוד כדי שיאשר את מה שכתוב. ת. נכון. " כן אישר בהמשך חקירתו הנגדית כי הפוליסה הונפקה מבלי שהיה בידו אישור שירותי הכבאות (עמ' 10 ש' 24-28). בהמשך עדותו נתבקש לאשר כי הפרמיה "אף פעם לא משולמת על אתר" והשיב : "נכון" (עמ' 11 ש' 18-20). המחלוקת האם נכרת בין הצדדים חוזה ביטוח, אם לאו, במידה שנכרת האם היה זה חוזה המותנה כתנאי מתלה, או בתנאי מפסיק. זוהי המחלוקת העיקרית בין הצדדים הטעונה הכרעה. אזכיר כי עמדת הנתבעת היא כי לא נכרת כלל חוזה ביטוח. שכן, תנאי לכניסתו של החוזה לתוקף, כפי שהוסכם לטענתה, בין התובע לבין סוכן הביטוח, היה שיומצאו אישורי שירותי כיבוי האש לחברת החשמל שבלעדיהם אין כל כיסוי ביטוחי. טענת התובע לעומת זאת היא כי חוזה הביטוח נכרת בעת חתימתו על טופס ההצעה והעובדה שלא הופקה פוליסה בסמוך לאחר חתימתו על ההצעה אין בה כדי לשלול קיומו של כיסוי ביטוחי לעניין חבותו כמעביד. מנימוקים שאפרט להלן, סבורני שיש לקבל את עמדת התובע ולקבוע שנתקיים כיסוי ביטוחי. מעמדו של סוכן הביטוח על פי סעיף 36 לחוק חוזה הביטוח (להלן : "החוק") משמש סוכן הביטוח כשלוחו של המבטח לעניין כריתת החוזה, זולת אם פעל כשלוחו של המבוטח לפי דרישתו בכתב. אין חולק כי במקרה דנן אין דרישה כזו בכתב. מכאן ואילך ייבחן אומד דעת הצדדים תחילה באופן סובייקטיבי, היינו אומד דעתם של התובע וסוכן הביטוח שניהל מולו את המשא ומתן לכריתת חוזה הביטוח וגם מילא עבורו את הצעת הביטוח ואף חתם עליה יחד עם התובע. הראיות בדבר אומד דעתם של הצדדים העידו בפני התובע וסוכן הביטוח (להלן : "הסוכן"). הבאתי לעיל בתמצית את תוכן עדויותיהם. התובע חזר והעיד כפי שהעיד בתצהירו ולפי עדותו במכתב החתמים שנשלח אליו לא היתה כל החרגה או התניה לתוקפו של הכיסוי הביטוחי לעניין חבות מעבידים ו/או אחריות צד ג' וההחרגות היו רק לעניין אחריות מפני שריפה וחשמל בלבד ובכפוף להמצאת אישורים כפי שנדרש. הוא העיד כי לאחר שפנה אל סוכן הביטוח להודיע לו על התאונה : - "הוא אמר לי שלא הבאתי אישור מכבי אש ויכול להיות שאין לי ביטוח " (עמ' 4 שורה 11). הוא גם לא הכחיש שסוכן הביטוח אזכר אותו מספר פעמים בדבר הצורך בהבאת האישורים אך טען (עמ' 3 שורה 18) : ”לא ייחסתי חשיבות רבה לזה” מנגד סוכן הביטוח העיד כאמור לעיל שאזכר את התובע פעמים רבות בדבר הצורך בהבאת האישורים הנ"ל ואף הסביר לו כי בלי האישורים אין לו ביטוח. לבד מעדויות הצדדים בעל פה בעניין זה הוגשו הראיות אותם פירטתי לעיל וביניהן הצעת הביטוח, מכתב החתמים והמפרט שנלווה אליהם. ממכלול המסמכים הנ"ל עולה דו משמעות לעניין השאלה האם המצאת אישורי חברת החשמל ומכבי האש הינם תנאי מקדים לכניסת הכיסוי הביטוחי לתוקפו בכללותו (אזכיר כי הצעת הביטוח כללה ביטוח חבות מעבידים, נזקי צד ג' וגם ביטוח כנגד נזקי שריפה). המסמך ממנו עולה כי תנאי לקיומו של "כל כיסוי ביטוחי" הנו המצאת האישורים הנ"ל הוא מכתב החתמים (מוצג ת/4). במפרט (מוצג ת/4א') בעמוד השלישי תחת הכותרת הערות כלליות צויין גם כי : ”הכיסוי ייכנס לתוקף רק לאחר חיבור בית העסק לרשת החשמל (חיבור חברת החשמל) וקבלת אישור על כך". כבר בשלב זה ניכר כי ישנה אי התאמה בין האמור במכתב החתמים לבין האמור במפרט וצוטט לעיל. שכן, התניית הכיסוי הינה על פי הנ"ל רק בהמצאת אישור על חיבור לרשת החשמל. יותר מכך, במפרט קיימות הנחיות לביצוע הגנות אולם ניכר כי הגנות אלה הינן במסגרת הפרק הנוגע לאמצעי מיגון כנגד סיכוני אש וכנגד סיכוני חשמל. כל אלה לכאורה (בהתעלם מן העובדה שלא בכולם התייחסות אחידה ושווה להיות האישורים תנאי ברור לכניסת כל הכיסויים הביטוחיים הנ"ל לתוקף) יש בהם כדי לתמוך במידה זו או אחרת בטענת הנתבעת כי המצאת האישורים הינה תנאי לתחילת קיומו של כיסוי ביטוחי לפוליסה בכללותה. ברם, המשך עיון במפרט ובסיפא שלו תחת הכותרת "התחייבות והצהרת המבוטח" סותר לחלוטין אפשרות פרשנית זו הנטענת על ידי הנתבעת. נכתב שם בסעיפים ג' ו- ד' כדלקמן : ” ג. הנני מתחייב לבצע את האמור בסעיפים ד. מובהר לי כי אי ביצועם של ההגנות הנדרשות עד ליום לכאורה, על פני הכתוב, קיים כיסוי ביטוחי והוא ייפסק רק אם לא תבוצענה "ההגנות הנדרשות עד ליום גם צויין בהמשך כי אי ביצוע ההגנות "יגרום להפרת תנאי הפוליסה והפסקת הכיסוי הביטוחי שניתן החל מאותו מועד ואילך". אף אם אתעלם מהעובדה שהחסר בסעיף ג' כתאריך לא מולא, הרי על פי לשון הסעיפים ג' ו- ד' הנ"ל קיים כיסוי ביטוחי ואי המצאת האישורים עד למועד (שלא נקבע כלל) יש בה כדי להוות הפרה של הסכם ועל כן יביא להפסקת הכיסוי הביטוחי. היינו, מדובר בתנאי מפסיק ולא מתלה. יותר מכך, כלל לא ננקב מועד להמצאת אותם אישורים בסעיפים ג' ו- ד' הנ"ל. בהצעת הביטוח בעמוד האחרון ובסיפא לפיסקה המופיעה תחת הכותרת "הצהרת המבוטח" נאמר : ”הריני מסכים שחברת הביטוח תהא רשאית בכל עת להודיעיני על דרישותיה להתקנת אמצעי בטיחות במקום המבוטח ולמלא את דרישותיה תוך המועד שקבעה” (ההדגשה בקו שלי - י.א.) עיננו הרואות, על אף שהסכים התובע למלא את דרישות המיגון עד למועד שתקבע הנתבעת, הנתבעת לא קבעה מועד. באשר לאומד דעת סובייקטיבי של הצדדים שניהלו את המשא ומתן בכריתת חוזה הביטוח (התובע וסוכן הביטוח) נחקר הסוכן בחקירה נגדית לעניין משמעות ומה שניתן היה להבין מהכתוב בסעיפים ג' ו- ד' הנ"ל ואני מוצא להביא בשנית את הדברים שהעיד סוכן הביטוח כלשונם : ”ש. אם כתוב הפסקת הכיסוי הביטוחי משמע שיש כיסוי ביטוחי ואם הוא לא יציג עד למועד האחרון משמע שיופסק הכיסוי הביטוחי, האם נכון ? ת. כן. ש. אתה מחתים אותו בתחתית העמוד כדי שיאשר את מה שכתוב. ת. נכון. "(עמ' 10 שורות 20-24). מעדות זו עולה באופן מפורש שגם סוכן הביטוח (בניגוד לעדות אחרת שמסר) הבין שקיים כיסוי ביטוחי אשר יופסק אם לא יומצאו האישורים הנ"ל, וכך הוא גם הסביר לתובע והחתים אותו על מנת "שיאשר את מה שכתוב". אני קובע אם כן כי נסתרה טענת הנתבעת שהתבססה על עדותו של סוכן הביטוח ולפיה התובע ידע שאין מלכתחילה כיסוי ביטוחי עד להמצאת האישורים. עדותו הראשונית הנ"ל של סוכן הביטוח הופרכה במסגרת החקירה הנגדית ודבריו כפי שצוטטו לעיל. גם העובדה שהתובע לא הציג עד למועד התאונה את האישורים אין לזקוף לחובת התובע ולביטול טענתו לכיסוי ביטוחי שכן, כפי שצוטט לעיל מסעיפים ג' ו- ד' למפרט, לא נקבע תאריך יעד להמצאת האישורים ובהעדר תאריך שכזה, לא יכולה הנתבעת להסתמך על הנאמר בסעיפים ג' ו-ד' הנ"ל לצורך ביטול הכיסוי הביטוחי. נוכח האמור לעיל, הפרשנות שיש ליתן לדו המשמעות בפוליסה, לעניין אומד דעתם של הצדדים היא, כי נתקיים כיסוי ביטוחי מרגע חתימת התובע על הצעת הביטוח. אבהיר כי לא רק התובע חתום על הצעת הביטוח אלא גם סוכן הביטוח. התוצאה הפרשנית של אומד דעת הצדדים (הסובייקטיבי) מתיישבת גם עם הכלל הפרשני של פסיקה לרעת המנסח. בע"א 769/86 (רובינשטיין) פד"י מב 581 586 נאמר מפי כבוד הנשיא שמגר : ” מכל מקום, יפה לענייננו הכלל בפרשנות חוזים, לפיו, מקום שקיים ספק בפרשנותו של חוזה, מפרשים אותו נגד מנסחו (ראה: ע"א 891/75 [3], בעמ' 754; ע"א 757/82 [4], בעמ' 222). המדובר בענייננו במסמך סטנדרטי, אשר נערך על ידי המערערת לצרכיה, .... כאשר מתעורר ספק לגבי פירושה של תניה במסמך מעין זה, מן הנכון להעדיף את הפירוש שאין בו כדי לבטא ויתור גורף על זכויות מצד אלה שלא ניסחוהו. זאת, כמובן, כאשר הכתוב סובל יותר מאשר פירוש סביר אחד." כלל זה חל גם על ענייננו. לא יהיה זה מיותר להביא אף את הדברים שנאמרו בע"א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ. ישר מנשה פדי מט (2) 753, 750 מפי כבוד הנשיא שמגר : ”16. לאור הנסיבות המיוחדות המאפיינות את ההתקשרות בחוזה הביטוח, אין מנוס מקביעת אמות מידה בסיסיות שרק בהתקיימן תוכל החברה המבטחת להישען על סייגים לחבותה כפי שנקבעו בפוליסה. אם לא דאגה קודם לכן לוודא שהמבוטח היה ער לסייגים שנקבעו על-ידיה, לא תוכל מאוחר יותר, שעה שהמבוטח יטען לזכותו החוזית, להתנער מחובת השיפוי. חברה מבטחת המסייגת את גבולות חבותה, פועלת בכך באופן לגיטימי, אולם היא גם נוטלת על עצמה, יחד עם זאת, אחריות אקטיבית בדמות חובת הגילוי והווידוא. חברת הביטוח חייבת להסב את תשומת לבו של המבוטח לתנאי הפוליסה בצורה שתהא מובנת וברורה לו, ולוודא את ערנותו לכך שתוקפה חל רק בהתקיים אותם תנאים, וכי במקרים שבהם לא התקיימו לא יוכל ליהנות מגיבוש זכותו לשיפוי. " במקרה דנן וכפי שקבעתי עובדתית לעיל, נתקיימה דו משמעות בשאלה אם מדובר בכיסוי ביטוחי שאינו מתקיים עד להמצאת האישורים או שקיומו יופסק אם לא יומצאו. האחריות לוודא שהמבוטח יבין ללא כל ספק כי חברת הביטוח מתנה את כניסת הפוליסה לתוקף בתנאי כלשהו מוטלת על פי הפסיקה הנ"ל על חברת הביטוח. במקרה דנן, לא הוכח בפני שאכן כך הובהר למבוטח. הקלת סיכוני המבטח לטעמי, נופל המקרה דנן לגדרו של סעיף 21 לחוק חוזה הביטוח הקובע : "אמצעים להקלת הסיכון 21. הותנה שעל המבוטח או על המוטב לנקוט אמצעי להקלת סיכונו של המבטח הקלה מהותית ואותו אמצעי לא ננקט תוך הזמן שנקבע לכך, יחולו הוראות סעיפים 18 ו-19, בשינויים המחוייבים." סעיף 21 הנ"ל קובע באופן מפורש כי הסעדים העומדים למבטח, המפורטים בסעיפים 18 ו- 19 לחוק יחולו אך ורק אם לא נקט המבוטח את האמצעים שנדרשו "תוך הזמן שנקבע לכך". כפי שפורט לעיל בהחלטתי זו, במקום שאמורה היתה הנתבעת לציין את המועדים למילוי התנאים (בסיפא למפרט) נותרו חללים פתוחים ללא ציון מועדים כלשהם. על כן, בהעדר מועד לא עומדות לנתבעת המבטחת התרופות המפורטות בסעיפים 18 ו- 19 לחוק חוזה הביטוח. סעיף 21 מהווה הסדר ספציפי בדין לסוגיה דנן ודרכה היחידה של הנתבעת להשתחרר ממחויבותה הביטוחית בטענות של אי קיום תנאי הקלת סיכון, היא באמצעות הסדר זה וההקלות המפורטות בסעיף 18 ו- 19 לחוק חוזה הביטוח. בהתאם להוראת סעיף 39(א) לחוק חוזה הביטוח מנועים הצדדים לחוזה הביטוח מלהתנות על ההסדר הקבוע בסעיף 21 : ”סייגים להתניה 39. (א) הוראות סעיפים 2 עד 4, 21, ...אין להתנות עליהן. " לגבי האמור בסעיפים 18,19 לחוק הנ"ל נאמר בסעיף 39 (ב) לחוק : ”אין להתנות עליהן אלא לטובת המבוטח". אפילו מוכח היה בפני כי התאונה נגרמה בשל סיכון של אש או חשמל עדיין מחוייבת היתה הנתבעת, על מנת לקבל פטור מלא או חלקי מן הכיסוי הביטוחי להוכיח שנתקיימו התנאים שבסעיף 18 (ג) לחוק. אבהיר תחילה כי סעיף 18(ג) מתייחס למקרה בו קרה מקרה הביטוח "לפני שנתבטל החוזה מכוח סעיף זה". יובהר, כי במקרה דנן לא נשלחה כלל הודעת ביטול של הפוליסה ועל כן מצויים אנו לכאורה בגדרו של סעיף 18(ג). סעיף 18(ג) פוטר את המבטח חלקית או באופן מלא במקרים המפורטים בתתי הסעיפים (1) ו- (2) לסעיף 18(ג) כדלקמן : ”תוצאות של החמרת הסיכון 18.(א) תוך 30 ימים מהיום שנמסרה למבטח הודעה על שינוי מהותי או מהיום שנודע לו עליו בדרך אחרת, לפי המוקדם יותר, וכל עוד לא קרה מקרה הביטוח, רשאי המבטח לבטל את החוזה בהודעה בכתב למבוטח. (ב) ביטל המבטח את החוזה מכוח סעיף זה, זכאי המבוטח להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר הביטול, זולת אם פעל המבוטח בכוונת מרמה; לא ביטל המבטח את החוזה, רואים אותו כמסכים להמשך קיומו על אף השינוי. (ג) קרה מקרה הביטוח לפני שנתבטל החוזה מכוח סעיף זה, אין המבטח חייב אלא בתגמולי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח שהיו משתלמים לפי המקובל אצלו במצב שלאחר השינוי לבין דמי הביטוח המוסכמים, והוא פטור כליל בכל אחת מאלה: (1) לא ניתנה הודעה לפי סעיף 17, והדבר נעשה בכוונת מרמה; (2) מבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה, אף בדמי ביטוח מרובים יותר, אילו ידע שתמצב הוא כפי שהוא לאחר השינוי; במקרה זה זכאי המבוטח להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר השינוי." כפי שציינתי לעיל, לא נקבע מועד להמצאת אישורים לקיום תנאי המיגון שיהוו את ההקלות הנ"ל. יותר מכך, אפילו היה נקבע מועד, הוכח בפני במהלך שמיעת הראיות כי אחד התנאים, היינו, היותו של העסק מחובר לרשת החשמל נתקיים עוד קודם למועד התאונה, כבר מחודש מאי 2002. הדבר עולה מפורשות מן המוצגים ת/1 ו- ת/2 שהינם מסמכים של חברת החשמל בהם צויין תאריך חיבור ("תאריך הקמה") בחודש מאי 2002, כ- 7 חודשים לפני קרות התאונה. גם מאישור שירותי הכבאות (מוצג ת/5) עולה כי בביקורת שנתקיימה כשבועיים לאחר התאונה תנאי הבטיחות הנוגעים לכיבוי אש היו משביעי רצון. כמו כן, התאונה שאירעה לא נבעה כלל מסיכונים מאש או מחשמל. מכתב התביעה של אותו עובד שצורף לתצהיר התובע עולה כי הפגיעה בתובע אירעה מנפילתו על לוח שיש, היינו, ללא כל קשר לסיכוני אש או חשמל. על פי התנאי הראשון שבסעיף 18(ג)(1) נדרשת הוכחת כוונת מרמה. למותר לציין שהנתבעת לא טענה ובוודאי שלא הוכיחה כוונת מרמה מצד התובע לעניין אי הצגת האישורים הנדרשים. על פי התנאי השני שבסעיף 18(ג)(2) היה עליה להוכיח כי מבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה ביטוח אף בדמי ביטוח מרובים יותר באותו מצב. גם זאת לא טענה הנתבעת ולא הוכיחה בפני. יותר מכך, סעיף 19 לחוק חוזה הביטוח קובע : ”שלילת תרופות 19.המבטח אינו זכאי לתרופות האמורות בסעיף 18 בכל אחת מאלה: (1) השינוי חדל להתקיים לפני שקרה מקרה הביטוח או שלא השפיע על קרותו או על חבות המבטח או היקפה; (2) השינוי היה תוצאה של אמצעי שננקט על דעת המבטח; (3) השינוי היה תוצאה של אמצעי שננקט לשם מניעת נזק חמור לגוף או לרכוש, ובלבד שהמבוטח הודיע למבטח בכתב על נקיטת האמצעי מיד לאחר שנקט אותו או שנודע לו עליו." עניין המצאת אישור חברת החשמל נכנס לגדר סעיף 19(1) שכן הוא חדל להתקיים כבר בחודש מאי 2002 עת חובר עסק התובע לחברת החשמל (את המונח "השינוי" במקרה דנן יש לייחס, נוכח האמור בדו"ח הסוקרים, לאי היותו של עסק התובע מחובר לרשת החשמל לפני המועד מאי 2002 ובעת ביקור הסוקרים). כמו כן, נכנס עניין המצאת אישור שירותי הכיבוי לגדר סעיף 19(1) שכן הוא "לא השפיע על קרותו" של מקרה הביטוח. זה המקום לציין גם כי על פי עדותו של סוכן הביטוח, בסופו של יום, ואף לאחר שקרה מקרה הביטוח הופקה פוליסה מבלי שהוצג בפניו אישור שירותי הכבאות (עמ' 10 שורה 24 עד 28). ללמדך, כי נכונות המבטח לבטח לא הותנתה בהמצאת האישור, ולפי עדות הסוכן הוא הסתפק באמירתו של התובע/המבוטח שאישור כזה קיים. למותר לציין כי אי תשלום הפרמיה במהלך התקופה שקדמה לתאונה אינו יכול לשמש כעילה לביטול הפוליסה או לאי תשלום תגמולים על פיה. במקרה דנן, אף עולה באופן מפורש מעדותו של סוכן הביטוח (עמ' 11 שורה 18 ואילך. ) כי הפרמיה אף פעם לא משולמת על אתר. מכל הטעמים שפירטתי לעיל, סבורני שיש לדחות את טענת הנתבעת להעדרו של כיסוי ביטוחי. השאלה הבאה שיש לשאול היא מהו תוכנו של חוזה הביטוח שבין הצדדים שכן אין חולק כי מסמך הידוע כפוליסה שנוהגות חברות הביטוח להחתים לא הופק במקרה דנן קודם לתאונה. סעיף 2 לחוק חוזה הביטוח קובע : ”2. פוליסה (א) נכרת חוזה ביטוח, על המבטח למסור למבוטח מסמך חתום בידי המבטח המפרט את זכויות הצדדים וחיוביהם (להלן : "פוליסה"), זולת אם נהוג באותו סוג ביטוח שלא להוציא פוליסה. (ב) כל עוד לא נמסרה הפוליסה לידי המבוטח יראו כמוסכמים בין הצדדים את התנאים הנהוגים באותו סוג ביטוח אצל אותו מבטח, כפי שהוגשו למפקח על הביטוח לפי סעיף 16 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א - 1981 או כפי שהוגשו או שהותרו, לפי הענין, לפי סעיף 40 לחוק האמור זולת אם הוסכם בין הצדדים על סטיה מאותם תנאים. ” הצדדים לא הציגו בפני את פוליסת התנאים שהוגשה למפקח על הביטוח כמוזכר בסעיף 2(ב) לחוק, ועל כן, לא נותר לי אלא לבחון את תנאי הכיסוי הביטוחי (נכון למועד התאונה נושא תביעת השיפוי) על פי הראיות שבפני וליתר דיוק על פי הצעת הביטוח. כפי שפירטתי לעיל, הצעת הביטוח כוללת, בפרק השביעי, כיסוי של ביטוח חבות מעבידים ובפרק הדן בכיסוי זה בהצעת הביטוח נאמר שהוא חל לגבי "3 עובדים בייצור והרכבה והובלות וכיוצ"ב". באשר לתקופת הביטוח צויין בהצעת הביטוח בסעיף 2 : ”2. תקופת הביטוח מ- 30.04.02 עד 30.04.03". בהצעת הביטוח אין כל החרגות או סייגים לכיסוי זה, אפילו לא של השתתפות עצמית. כמו כן בסיפא להצעת הביטוח ותחת הכותרת "הצהרת המבוטח " נכתב : ”הוסכם בזה כי הצעה זאת תהווה בסיס לחוזה הביטוח ביני לבין סהר חברה לביטוח בע"מ” אמנם ביום 15.2.03 הופקה פוליסת ביטוח אך תנאיה של פוליסה זו חלים החל מיום הפקתה ואינם חלים רטרואקטיבית למועד התאונה שקדם לה ביומיים. למועד התאונה נתקיים כיסוי ביטוחי על פי תנאי ההצעה ללא כל החרגות או סייגים. סיכומו של דבר נוכח כל האמור לעיל, אני קובע כי על פי הצעת הביטוח המהווה את חוזה הביטוח (בהעדר פוליסה) למועד התאונה ביום 13.12.02, נתקיים כיסוי ביטוחי של חבות מעבידים שלא היה מותנה בשום סייג. לעניין פסיקת הוצאות משפט בגין ההחלטה הנ"ל אתייחס בסוף ההליך ולב"כ התובע שמורה הזכות לטעון בעניין זה בתום ההליך. חיבור לחשמלחשמל