1. ביום 19.2.2002 הגיש המבקש המרצת פתיחה בה עתר, בין היתר, להצהיר כי הוא זכאי לפנסיה תקציבית על פי חוק שירות המדינה (גמלאות), בעד תקופת עבודתו במשיבה, ולקבלת אישור רצף זכויות. 2. לצורך החלטה זו יש לציין עובדות אלה: א. המבקש היה מבוטח בביטוח מנהלים בתקופת עבודתו במשיבה. ב. המבקש עובד כיום בעירית רמת גן, כך שעל הפרק עומדת לדיון זכאותו לפנסיה תקציבית בעתיד, כאשר יפרוש מעבודתו בעירית רמת גן וזכאותו לקבלת אישור רצף זכויות. 3. המבקש הגיש בקשה להקדים את מועד הדיון, לנוכח ההכרח שהכרעה בתביעה תתקבל לפני יום 31.12.2002, על מנת לאפשר לו לקבל את זכויותיו לפנסיה צוברת בעד שנת 2002, אם תביעתו תידחה. בית הדין הקדים את מועד הדיון ליום 2.10.2002. בהמשך לבקשת המשיבה, ובהסכמת המבקש, בוטל הדיון שנקבע ליום 2.10.2002. 4. ביום 22.10.2002 הוגשה "בקשה לטען ביניים" על ידי המשיבה, בה ביקשה שבית הדין ינחה את המשיבה אם להיענות להמרצת הפתיחה שהוגשה על ידי המבקש בעניין הפנסיה התקציבית או לפעול על פי הוראות המדינה, האוסרות עליה להעניק למבקש פנסיה תקציבית. 5. בהחלטה מיום 28.10.2002 נקבע על ידי אב"ד כי הדרך הראויה היא לאפשר ליועץ המשפטי לממשלה להתייצב בהליך ולהציג בפני בית הדין את עמדת המדינה. 6. המדינה הגישה נייר עמדה ביום 24.11.2002 וביום 25.11.2002 התקיים דיון. 7. בדיון ביום 25.11.2002 העידו העדים מטעם המבקש ומטעם המשיבה. ב"כ המשיבה נמנע מלחקור חקירה נגדית את עדי המבקש. בסיום הדיון, נקבע כי המדינה תודיע עמדתה ביחס להסדר המוסכם שהוצע על ידי ב"כ המשיבה, שהומלץ על ידי בית הדין. 8. מהודעת המדינה מיום 24.11.2002, מהדיון שהתקיים ביום 25.11.2002 ומהודעות היועץ המשפטי לממשלה מיום 3.12.2002 ומיום 15.12.2002, ומהודעת המבקש מיום 12.12.2002, תמונת המצב נכון להיום היא כמפורט להלן. 9. עמדת המשיבה היא כי המבקש אינו זכאי לסעד המבוקש על ידו, אולם היא נכונה להגיע עם המבקש להסדר, על פיו ישיב המבקש את הכספים שהופרשו עבורו לביטוח מנהלים בהסדר שפרטיו יגובשו בין הצדדים, ויינתן לו אישור לרציפות זכויות. עוד טענה המשיבה כי בסמכותה להגיע עם המבקש להסדר כזה. 10. עמדת המדינה היא כי לנוכח הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי מיום 3.3.99 בעניין המעבר לפנסיה צוברת במגזר הציבורי (להלן - הסכם המעבר לפנסיה צוברת) והקשר בינו לבין לבין ההסכם הקיבוצי הכללי מיום 3.3.99 בעניין חריגות השכר בשירות הציבורי (להלן - הסכם חריגות השכר), המבקש אינו זכאי לפנסיה תקציבית בעד תקופת עבודתו במשיבה. לטענת המדינה, המבקש הוא "עובד קיים" כמשמעותו בסעיף 1(ב) להסכם המעבר לפנסיה צוברת, כיון שלא נהנה מפנסיה תקציבית במועד חתימת ההסכם הנ"ל, ולכן אינו זכאי לפנסיה תקציבית בעד תקופת עבודתו במשיבה. כמו כן טענה כי כשם שהמבקש נהנה מפירות הסכם חריגות השכר, המאשרר בדיעבד פעולות שנעשו על ידי המשיבה, כן מחייבות אותו הוראות הסכם המעבר לפנסיה צוברת בעניין "עובד קיים", המאשררות בדיעבד אי תשלום פנסיה תקציבית. 11. המדינה טוענת עוד כי הסכם בין המבקש לבין המשיבה, כפי שהוצע ע"י המשיבה טעון את אישורה, והיא מסרבת לאשרו. 12. במקביל להודעתה מיום 3.12.2002, בה היתה המדינה אמורה להודיע עמדתה בנוגע להסדר המוסכם המוצע, הגישה המדינה בקשה להגשת ראיות נוספות. המדינה טענה כי במקרה הנדון עומדת לדיון פרשנות הסכם המעבר לפנסיה צוברת, ולכן יש לו השלכות על כלל המועסקים במגזר הציבורי. המדינה ביקשה להביא ראיות בשני נושאים: א. אופן יישומו של הסכם המעבר לפנסיה צוברת והנזק שייגרם מפרשנות שונה שעלולה להיקבע על ידי בית הדין. ב. החריגות בשכרו של המבקש לאורך כל השנים. 13. המבקש התנגד לבקשת המדינה להביא ראיות מנימוקים אלה: א. המחלוקת בתיק היא משפטית ואין מקום להגשת ראיות. ב. על המדינה היה להגיש את ראיותיה בדיון שהתקיים ביום 25.11.2002, בו החל והסתיים דיון ההוכחות, ובכל מקרה, אין בראיות שהמדינה מבקשת להביא כדי לקדם את הדיון בהליך. ג. בקשתה של המדינה נגועה בחוסר תום לב ומהווה שימוש לרעה בהליכי משפט, שכן כל אשר נתבקשה הוא להודיע על עמדתה בנוגע להסדר המוצע. ד. בכל מקרה, יש לחייב את המדינה בהוצאות. 14. כאמור, המבקש מועסק כיום בעירית רמת גן. על פי הודעת המבקש מיום 12.12.2002 עירית רמת גן מסכימה להפריש עבור המבקש לפנסיה צוברת כ"עובד חדש" ממועד תחילת עבודתו בעירית רמת גן. ככל שתתקבל תביעת המבקש ויינתן לו אישור רצף זכויות, תכבד העיריה אישור זה, ותדרוש השבתם של הכספים שהפרישה לפנסיה צוברת. 15. לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים אנו קובעים כמפורט להלן. 16. אכן, בהליך זה מתעוררת שאלה שלה השלכות החורגות מהמקרה הנדון - משמעות הביטוי "עובד קיים" בהסכם המעבר לפנסיה צוברת והשאלה אם יש קשר, (כנטען על ידי המדינה), בינו לבין הסכם חריגות השכר. 17. נראה לנו, שאיזון האינטרסים בין המדינה, המייצגת את האינטרס הציבורי, לבין המבקש, מחייב להיענות לבקשת המדינה להביא ראיות נוספות, מנימוקים אלה: א. כאמור, למקרה הנדון השלכות על כלל עובדי המגזר הציבורי. ב. לאור מהות השאלה העומדת להכרעה בפני בית הדין והשלכותיה, מן הראוי שהכרעת בית הדין תינתן לאחר שמיעת כל הראיות והטיעונים הרלבנטיים. ג. ככלל, מדיניותו של בית הדין לעבודה היא להימנע מלחסום דרכו של צד להביא ראיותיו. אמנם המדינה היא "מתייצב בהליך" (לפחות באופן פורמאלי), אולם בהקשר הנדון יש לראות אותה כ"צד", במיוחד לנוכח השוני בעמדות בינה לבין המשיבה. ד. מנגד, לאור עמדת עירית רמת גן כמפורט בסעיף 14 לעיל, נראה כי המבקש לא יינזק באופן בלתי הפיך מעיכוב ההכרעה בעניינו, כיון שזכויותיו לפנסיה צוברת בעד תקופת עבודתו בעירית רמת גן ישולמו, ואם תתקבל תביעתו ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, ולזכותו בפנסיה תקציבית בעד תקופת עבודתו במשיבה. ה. איננו מקבלים את עמדת המבקש, כי השאלות שבהן מדובר בהליך זה הן "שאלות משפטיות בלבד", וכן כי המדינה אינה יכולה להביא כל ראיה "לסתירת העובדה אשר הוכחה בפני בית הדין הנכבד כי המבקש קיבל שכר נמוך באופן יחסי לשאר העובדים הבכירים במועצה". ראשית, השאלה העומדת להכרעה היא בעיקרה משפטית, אך יש משמעות הן לנסיבות חתימת הסכם המעבר לפנסיה צוברת והן לאופן יישומו עד כה. שנית, לא ניתן לקבוע מראש כי המדינה לא תוכל לסתור טענה מסויימת אשר לטענת המבקש כבר הוכחה (ואין אנו קובעים כל ממצא בנדון). שלישית, גם אם נכון שהמבקש קיבל שכר נמוך יחסית לבכירים האחרים, עדין עשויה להיות משמעות לשאלה אם היו חריגות בשכרו, כמשמעו בסעיף 29 לחוק יסודות התקציב תשמ"ה - 1985. 18. לנוכח העובדה כי בהליך זה מתעוררת שאלת פרשנות הסכם המעבר לפנסיה צוברת והקשר או העדר הקשר בינו לבין הסכם חריגות השכר, נראה לנו כי מן הראוי לאפשר גם להסתדרות העובדים הכללית החדשה להשמיע את עמדתה, בהתאם לסעיף 30 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969. 19. אכן, על המדינה היה להיערך להגשת ראיות (או לכל הפחות לבקשה להגשת ראיות) בדיון שהתקיים ביום 25.11.02. לכן, אנו מקבלים את טענת המבקש כי מן הראוי לחייב את המדינה בתשלום הוצאות למבקש, ללא קשר לתוצאות ההליך. לפיכך, המדינה תשלם למבקש הוצאות בסך של 4,000 ש"ח בצירוף מע"מ כדין, ללא קשר לתוצאות ההליך. אם סכום זה לא ישולם בתוך 30 יום, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. 20. החלטה בנוגע לסדרי הדין בהליך בהמשך תינתן על ידי אב"ד בנפרד. רצף בעבודה / רצף זכויות