החלטה בנושא אובדן כושר עבודה מקצועי מסוג "עיסוק ספציפי": בבקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה ובבקשה להורות על תשלום תגמולים שאינם שנויים במחלוקת התובעת הגישה תביעה לתגמולים מכוח פוליסת ביטוח מנהלים שכוללת כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה מקצועי מסוג "עיסוק ספציפי" ושחרור מתשלום פרמיות. עניינה של החלטה זו בבקשות התובעת למחיקת סעיפים מכתב ההגנה ולתשלום תגמולים שאינם שנויים במחלוקת. כללי 1. לפי כתב התביעה, ביום 30/10/09 החליקה התובעת במדרגות חצר ביתה ונחבלה בעיקר בזרוע ימין (היד הדומיננטית) (האירוע). ידה של התובעת קובעה לגוף לתקופה כוללת של 12 שבועות, ואושרה חופשת מחלה של 3 חודשים. בהמשך נמצאה הגבלה בטווחי התנועה, הומלץ על פיזיותרפיה ואושרו 5 חודשי מחלה נוספים. רק בחודש אוגוסט 2010, חזרה התובעת לתפקד באופן סביר. 2. עובר לאירוע עבדה התובעת כ- 5 שנים כדוברת שיווקית של חברת מייקרוסופט. אין מחלוקת שהתובעת סיימה את עבודתה בחברת מייקרוסופט ישראל, שהינה הבעלים המקורי של הפוליסה, ביום 22/9/2009. בהמשך לעזיבתה את מקום העבודה ביקשה התובעת להעביר את הפוליסה לבעלותה ונדרשה להמיר את הפוליסה לביטוח מסוג ריזיקו למשך שנה מתאריך עזיבתה, שמרה על הכיסויים הביטוחיים ושילמה את הפרמיות (נספחים ב'-ג' לכתב ההגנה. יצוין כי מעיון בנספחים עולה לכאורה, כי בעת האירוע טרם הועברה הבעלות בפוליסה). אין מחלוקת כי בעת האירוע לא הייתה התובעת מועסקת במקום אחר. 3. התביעה היא לתגמולים בגין אובדן כושר עבודה מיום התאונה 30/10/09 למשך 9 חודשים ובעבור החזר הפרמיות ששולמו. 4. התובעת פנתה לנתבעת וזו דחתה את תביעתה במכתב מיום 27/7/10 (מכתב הדחיה) כדלקמן: "2.1 תביעתך אינה עונה על הגדרת 'מקרה ביטוח' בפוליסה שברשותך. 'מקרה הביטוח' בפוליסה שברשותך מוגדר כדלקמן: 'המבוטח ייחשב כבלתי כשיר מוחלט לעבודה, לעניין ביטוח זה בלבד, אם עקב מחלה או תאונה, נשלל ממנו בשיעור של 75% לפחות הכושר לעבודה בכל מקצוע או בעיסוק בו עסק ב- 5 שנים שקדמו למועד אותה מחלה או תאונה, וכן שאינו עובד באיזו שהיא עבודה או עיסוק תמורת שכר, או שאינו מקבל תגמול או רווח בגין עבודתו. כל זאת במשך תקופה העולה על תקופת ההמתנה של שלושה חודשים'. מהמסמכים שברשותנו ועפ"י חוו"ד יועצנו הרפואי עולה, כי אינך עומדת בתנאים אלה". 2.2 משך תקופת אכ"ע: אינך נמצאת באובדן כושר עבודה, על פי תנאי הפוליסה, מעבר לתקופת ההמתנה האמורה בדף פרטי הביטוח." הנתבעת חזרה על עמדתה גם במכתב נוסף מיום 15/9/10. לנוכח הדחיה, הוגשה תביעה זו. הבקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה וטענות הצדדים 5. במסגרת כתב ההגנה העלתה הנתבעת טענה נוספת, שלפיה יש לדחות את התביעה שכן לפי הגדרת אובדן כושר עבודה מוחלט בפוליסה "אם לא הייתה למבוטח תעסוקה בזמן התחלת אי הכושר, ייחשב המבוטח כבלתי כשיר מוחלט לעבודה, אם עקב מחלה או פגיעה בגופו יהיה המבוטח מרותק לבית" (ס' 1 לפרק תנאים מיוחדים לביטוח נוסף לתשלום פיצויים חודשיים ולשחרור מתשלום פרמיות במקרה של נכות הגורמת אובדן מוחלט של כושר העבודה, נספח א' לכתב ההגנה). 6. לטענת הנתבעת, בשים לב לכך שהתובעת לא הייתה מועסקת בעת האירוע, משלא הוכח ואף לא נטען שהתובעת הייתה מרותקת לביתה, אין מדובר בכושר עבודה מוחלט לצורך הפוליסה ואין התובעת זכאית לתגמולים. 7. עם הגשת כתב ההגנה, הגישה התובעת כתב תשובה בטענה שהנתבעת העלתה טענה חדשה לדחיית התביעה - אי קיום תנאי הריתוק לביתה. לטענת התובעת, בהתאם להוראות המפקח על הביטוח ולפסיקה, הנתבעת איננה רשאית להעלות טענה זו, שלא נזכרה במכתב הדחיה ולא מתקיימים כאן החריגים המאפשרים סטייה מהחובה להעלות את הטענות בהזדמנות הראשונה. בכתב התשובה הוסיפה התובעת וטענה, כי המשיכה לשלם פרמיות גבוהות לשימור הכיסוי הביטוחי והנתבעת כאשר גבתה את הפרמיות עבור הכיסוי לעיסוקה כדוברת שיווקית, לא יידעה את התובעת ולא וידאה שהיא מודעת לסייג המחייב ריתוק לבית ולפיכך, הנתבעת מנועה מלהסתמך על תנאי זה, שלא הובא לידיעתה. כמו כן, הסייג אינו רלבנטי למקרה הנדון. כך גם סברה המבטחת כעולה ממכתב הדחיה. התובעת שמרה על הכיסוי הביטוחי שרכשה בריסק זמני. התובעת עבדה כדוברת שיווקית (העיסוק שבו בוטחה) שנים רבות והתכוונה להמשיך ולעסוק בכך במקום עבודה אחר לולא נקלעה לאובדן כושר עבודה. הסייג המתייחס למבוטח שמרותק לביתו מרוקן את הכיסוי מתוכן ולא תואם את הציפיה הסבירה של המבוטח. יש לפרש את הפוליסה בהתאם לציפיה הסבירה של המבוטח ולפי כלל הפרשנות נגד המנסח. 8. בהמשך, לאחר שהנתבעת הגישה חוו"ד מטעמה לתיק, הגישה התובעת גם בקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה מהטעם של הרחבת חזית ואיחור בהעלאת הטענה, בניגוד להנחיות המפקח והפסיקה; ובקשה לחיוב הנתבעת בתשלום התגמולים שאינם שנויים במחלוקת, 9. לטענת הנתבעת, הבקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה הוגשה בחריגה מהמועדים שנקבעו בתקנה 91 ואין טעמים מיוחדים שיצדיקו את החריגה. לגופה של הבקשה טוענת הנתבעת כי המבטחת דחתה את התביעה מחמת שהתובעת איננה במצב של אובדן כושר עבודה לפי תנאי הפוליסה וחלק מן התנאים צוטט. יש לפרש את מכתב הדחיה בהרחבה, שכן אין זה כתב הגנה ואין לצפות מחברת הביטוח להשיב במכתב במתכונת של כתב הגנה. אין לדרוש ממנה לפרט את נימוקי הדחיה לפרטי פרטים. בנוסף, לפי הפסיקה, אין מקום להחיל את הסנקציה שנקבעה על פי הנחיית המפקח, שעה שהחלתה תגרור את הרחבת הכיסוי הביטוחי גם על סיכונים שמלכתחילה לא היו מבוטחים על פי חוזה הביטוח. הבקשה להורות על תשלום סכום שאינו שנוי במחלוקת וטענות הצדדים 10. במסגרת ניהול התיק הגישה הנתבעת חוו"ד מטעמה (ד"ר רורליך מיום 8/7/12). לפי חוות דעתו של ד"ר רורליך, ניתן לאשר אובדן כושר עבודה מלא ל- 3 חודשים מיום התאונה (מעט יותר מהזמן שבו הייתה נתונה התובעת בגבס). לאחר תום 3 חודשים העריך ד"ר רורליך את אי הכושר בשיעור של 50% למשך חודשיים נוספים בזמן טיפולי הפזיותרפיה. מתום 5 חודשים מהנפילה, סבור היה שהתובעת יכולה לחזור לעבודה במשרה מלאה (גם אם נזקקה להמשך הטיפול הפזיותרפי). עוד ציין, כי באף שלב לא הייתה התובעת מרותקת לביתה. 11. עם קבלת חוות הדעת, הגישה התובעת בקשה להורות על תשלום של הסכום שאינו שנוי במחלוקת בהתאם לחוות הדעת מטעם הנתבעת - 3 חודשי אי-כושר מלא ועוד חודשיים אי-כושר חלקי. לטענת התובעת היא מחזיקה בפוליסה ייחודית שמעניקה את הכיסוי הטוב ביותר ומכסה אובדן כושר עבודה בעיסוק שבו עסקה ב- 5 שנים שלפני האירוע. 12. הנתבעת מתנגדת לבקשה, בשל טענתה שבהעדר ריתוק לביתה, התובעת אינה זכאית לתגמולים לפי הפוליסה. התובעת חזרה על עמדתה לפיה הנתבעת מנועה מלהעלות טענה זו מהסיבות המנויות לעיל. 13. הקשר בין הסוגיות שהועלו בשתי הבקשות ברור על פניו. לאור חוות הדעת מטעם הנתבעת שממליצה על תקופת אי-כושר מלא וחלקי כאמור, ולאחר שעיינתי בבקשות וטענות הצדדים בשתי הבקשות הודעתי לצדדים שמצאתי טעם רב בטענות התובעת לנוכח מכתב הדחיה, נתתי בידם שהות להגיע להסכמות ואף קיימתי דיון בעניין (החלטה מיום 8/11/12 ופרוטוקול מיום 28/1/13). 14. הנתבעת הודיעה שהיא עומדת על טענתה לפיה יש לדחות את התביעה מחמת שהתובעת לא עונה לתנאי של ריתוק לבית ולפיכך, אין לי אלא ליתן החלטה בבקשות. 15. אציין כי בין הצדדים מחלוקות נוספות ביחס לסכום התגמולים שלו זכאית התובעת לפי הפוליסה בהתאם לחוות הדעת מטעמה של הנתבעת ובהנחה שקיים כיסוי ביטוחי. לא מצאתי לפרט אותן ולהכריע בהם בשלב דיוני זה של התיק. דיון והכרעה 16. אלו הן הוראות הפוליסה הרלבנטיות: "תנאים מיוחדים לביטוח נוסף לתשלום פיצויים חודשיים ולשחרור מתשלום פרמיות במקרה של נכות הגורמת אובדן מוחלט של כושר העבודה סעיף 1: הגדרת אי כושר עבודה מוחלט המבוטח ייחשב כבלתי כשיר מוחלט לעבודה, לעניין ביטוח זה בלבד, אם עקב מחלה או תאונה, נשלל ממנו בשיעור של 75% לפחות הכושר לעבודה בכל מקצוע או בעיסוק בו עסק ב- 5 שנים שקדמו למועד אותה מחלה או תאונה, וכן שאינו עובד באיזו שהיא עבודה או עיסוק תמורת שכר, או שאינו מקבל תגמול או רווח בגין עבודתו. כל זאת במשך תקופה העולה על תקופת ההמתנה של שלושה חודשים [להלן: הפסקה הראשונה]. אם לא הייתה למבוטח תעסוקה בזמן התחלת אי הכושר, ייחשב המבוטח כבלתי כשיר מוחלט לעבודה, אם עקב מחלה או פגיעה בגופו יהיה המבוטח מרותק לבית [להלן: הפסקה השניה]" 17. אין מחלוקת, כי במכתב הדחיה צוטטה רק הפסקה הראשונה. הנתבעת לא הפנתה לפסקה השניה ולא הזכירה את הדרישה לריתוק לבית במקום אחר במכתב הדחיה. לאחר שציטטה הנתבעת את הפסקה הראשונה (ואותה בלבד) הוסיפה וציינה עוד, כי "מהמסמכים שברשותנו ועפ"י חוו"ד יועצנו הרפואי עולה, כי אינך עומדת בתנאים אלה". פשיטא שהנתבעת בחרה לדחות את התביעה מחמת אי מילוי התנאים כנקוב בפסקה הראשונה שצוטטה. 18. משלא נזכר תנאי הריתוק במכתב הדחיה, אין המבטחת יכול לטעון במסגרת ההליך המשפטי, בכתב ההגנה בתביעה שהוגשה כנגדה נוכח הדחיה, שיש לדחות את התביעה גם מחמת שהתובעת לא מילאה אחר תנאי הריתוק. 19. לפי הנחיית המפקח על הביטוח, חייבת חברת הביטוח לפרט את כל נימוקי הדחיה לתביעתו בהזדמנות הראשונה, שאם לא כן, לא תוכל להעלות במועד מאוחר יתר נימוק נוסף לדחיה, שאותו היה בידה להעלות קודם לכן. חברת הביטוח רשאית להעלות נימוקים נוספים מעבר לאלה שהועלו בהזדמנות הראשונה רק מקום שבו מדובר בעובדות או נסיבות שנוצרו לאחר אותו מועד או אם לא הייתה המבטחת יכולה לדעת עליהן במועד דחיית התביעה (הנחיה מיום 9/12/98 ומיום 29/5/02). אין עוד חולק על תוקפן של הנחיות המפקח על הביטוח, בכלל ובפרט לעניין הנ"ל (ראו רע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אסולין, כב' הש' רובינשטיין מיום 4/5/06. להלן: עניין אסולין). 20. לא רק זאת. הוריתי לנתבעת להגיש לבית המשפט את חוות הדעת של היועץ הרפואי שנזכרת במכתב הדחיה, אך הנתבעת החליטה על דעת עצמה שלא לנהוג כמצוות ההחלטה תוך שהיא מציינת, כי "התובעת לא נבדקה על ידי מומחה מטעמה ומדובר בחוו"ד פנימית על פי המסמכים שהינה חסויה מטבעה, ומכל מקום הוגשו חוות דעת ערוכות כדין עליהם מסתמכים הצדדים כיום" (ס' 6 להודעת הנתבעת מיום 19/11/12 בבקשה 12). מדוע חסויה חוות הדעת "מטבעה"? - לא פורש ולא אדע. חוות הדעת נעשתה לצורך מתן מענה לתביעת המבוטח לתגמולים לפי הפוליסה, כחובתה של הנתבעת לפי הדין. יתר על כן, לפי לשון מכתב הדחיה, חוות הדעת מהווה חלק בלתי נפרד מההחלטה לדחות את התביעה לתגמולים. חוות הדעת היא הנימוק להחלטת הדחיה וככזו, אף היה מקום שתצורף מלכתחילה ומראש למכתב הדחיה (בוודאי כשהנתבעת לא מצאה לנכון לפרט את תוכנה במכתב הדחיה). 21. לטעמי, על חברת הביטוח לצרף למכתב הדחיה גם את חוות הדעת מטעמה, כחלק מחובתה ליתן למבוטח תשובה מלאה ולפרט את כל נימוקי הדחיה כפי שעוגנה בעניין אסולין. הרציונל העומד ביסודה של החובה הוא הגנה על המבוטחים וצמצום אי-השוויון בינם לבין המבטח; כמו גם עקרונות של יעילות משפטית "שכן מבוטח שבפניו תיפרש עמדה ברורה ומנומקת של המבטחת בנוגע לתביעתו, יוכל להעריך את כדאיותה של הגשת תביעה בבית המשפט. לכך חשיבות מהיבטים שונים, של המבוטח ושל בתי המשפט כאחד" (ס' (ד) 4 לפסק הדין בעניין אסולין). גילוי חוות הדעת שעל בסיסה נדחתה התביעה, עולה בקנה אחד עם הרציונלים האמורים ונדרש על מנת להשיג את המטרות שביסוד ההלכה. 22. אציין עוד, כי לפי מכתב הדחיה, תביעת התובעת לתגמולי הביטוח נדחתה על סמך הטענה שמבחינה רפואית לא עומדת התובעת בתנאים שצוטטו. הכל מבלי שהתובעת נבדקה כלל, ומתוך עיון במסמכים בלבד. ואולם על סמך אותם מסמכים, סבור היה ד"ר רורליך מטעם הנתבעת כי יש לאשר תקופת אי-כושר מלא של 3 חודשים ולאחר מכן, תקופת אי-כושר חלקי (סביר שלבדיקת התובעת כיום במסגרת ההליכים בתיק, אין משמעות רבה לצורך קביעת אי הכושר לתקופת העבר). בנסיבות אלה, ייתכן שחשיפת חוות הדעת כבר בשלב של מכתב הדחיה, הייתה מאפשרת התמודדות עמה טרם ההליך המשפטי, לרבות אפשרות שההליך המשפטי היה מתייתר. 23. מכל מקום, בסירוב הנתבעת לחשוף את חוות הדעת, יש כדי ללמד שלא היה בה דבר שקשור לדרישת הריתוק (שלא נזכרה כלל במכתב הדחיה), ויש לזקוף לרעתה של המבטחת את אי-הגילוי. 24. עתה יש לבחון האם בא ענייננו בגדר אחד מהמקרים החריגים שמצדיקים העלאת טענה מאוחרת ע"י המבטחת. 25. כאמור, לפי הנחיות המפקח על הביטוח, חברת הביטוח רשאית להעלות נימוקים נוספים מעבר לאלה שהועלו בהזדמנות הראשונה מקום שבו מדובר בעובדות או נסיבות שנוצרו לאחר אותו מועד או אם לא הייתה המבטחת יכולה לדעת עליהם במועד דחיית התביעה. נפסק כי החריגים שנקבעו בהנחיות כאמור, אינן רשימה סגורה וייתכנו נסיבות, גם אם חריגות, שיצדיקו העלאת טענות נוספות מעבר לנטען בתשובת המבטח למבוטח ואולם "ראוי שנסיבות אלו יפורשו בצמצום, שאחרת ירוקנו מתוכן הנחיות המפקח. במבחני השכל הישר, לחברות הביטוח די משאבי כסף ומשאבי זמן כדי להיערך כך שתשובותיהן למבוטחים לא יהיו חלקיות אלא מבוססות ורציניות..." (ס' ד(6) בעניין אסולין). 26. הנטל הוא על המבטחת להוכיח קיומן של הנסיבות החריגות שמצדיקות סטיה מהנחיית המפקח על הביטוח (אליאס, דיני ביטוח, מהדורה שניה תשס"ט - 2009, כרך א', בעמ' 913). בין הנסיבות שהוכרו בפסיקה כמצדיקות העלאת הטענה באיחור נמנית גם הטענה שחסימת המבטחת מלטעון את הטענה באיחור תביא להרחבת הכיסוי לסיכונים שאינם מכוסים במסגרת הביטוח, כפי שטענה הנתבעת. 27. להזכיר, הנתבעת טענה עוד, כי יש לפרש את מכתב הדחיה כאילו הוא כולל גם טענה לדחיה מחמת אי עמידה בתנאי הריתוק, שכן דחתה את התביעה מחמת שהתובעת איננה במצב של אובדן כושר עבודה לפי תנאי הפוליסה וחלק מן התנאים צוטט. לטענת הנתבעת, יש לפרש את מכתב הדחיה בהרחבה, שכן אין זה כתב הגנה ואין לצפות מחברת הביטוח להשיב במכתב במתכונת של כתב הגנה. אין לדרוש ממנה לפרט את נימוקי הדחיה לפרטי פרטים. אתייחס תחילה לטענה זו. 28. בנסיבות העניין כמפורט לעיל, אני דוחה את הטענה. הנתבעת לא העלתה טענה כללית שלפיה התובעת איננה במצב של אובדן כושר עבודה לפי תנאי הפוליסה, אלא טענה שלא התקיימו התנאים שצוטטו. אלה ולא אחרים. דחיית התביעה מחמת שהתובעת אינה עונה לתנאי הריתוק איננה בבחינת טענת-משנה שמפרטת את הנימוק שבגינו נדחתה התביעה לתגמולים. יתרה מכך, הנתבעת לא יכולה לצאת ידי חובת ההנמקה בטענה כללית, שלפיה התובעת איננה מצויה באובדן כושר עבודה לפי תנאי הפוליסה. עליה לפרט את טענתה לרכיביה במידה סבירה של פירוט, שיהא בה כדי להעמיד נכוחה את המחלוקת. תשובה כללית שמאפשרת למבטחת להוסיף לאחר מכן טענות נוספות, מרוקנת מתוכן ממשי את הנחיות המפקח והפסיקה, על הרציונלים שבבסיסם. 29. אני דוחה גם את הטענה שיש לאפשר העלאת הטענה שכן אחרת, יש בכך כדי להרחיב את הכיסוי הביטוחי גם על סיכונים שמלכתחילה לא היו מבוטחים על פי חוזה הביטוח. ככלל ועל מנת שלא לרוקן את ההלכה ואת הנחיית המפקח על הרציונלים שבבסיסה מתוכן, "יש לנקוט משנה זהירות ביחס לטיעון שלפיו הדיפת טענתו המאוחרת של המבטח תגרום להרחבת הכיסוי הביטוחי מעבר לקבוע בפוליסה או בחוק חוזה הביטוח" (אליאס, שם, בעמ' 916). בענייננו, אין מדובר בסיכון שאינו מכוסה בחוזה הביטוח. הסיכון שהתממש הוא ממין הסיכונים המכוסים בביטוח, לאמור: אובדן כושר עבודה בגין תאונה. אין הדבר דומה למקרים המיוחדים שבהם התירה הפסיקה העלאת טענות נוספות מטעם זה (כגון שהביטוח נעשה לחבילות כותנה והנזק שבגינו נתבעו התגמולים הוא לגידולי הכותנה, שהוא סיכון שמלכתחילה לא היה מבוטח, כפי שהיה בבש"א (חיפה) 12838/02 הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' גידולי שדה נטופה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ. ראו פירוט מקרים נוספים בספרו של אליאס, שם, בעמ' 916). ענייננו דומה יותר למקרים שבהם נדחתה טענת המבטחת להרחבת הכיסוי מעבר לסיכון המבוטח. כך, במקרה שבו ביקשה חברת הביטוח להוסיף ולטעון שמקרה הביטוח אירע כבר בעת כריתת חוזה הביטוח, לא הותרה העלאת הטענה באיחור שכן הדיפתה אינה יוצרת כיסוי ביטוחי לסיכון שלא בוטח מלכתחילה (כפי שהיה בעניין אסולין. ראו עוד בספרו של אליאס, שם). 30. אני דוחה גם הטענה שהבקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה הוגשה בחריגה מהמועד שנקצב בתקנה 91 וככל שדרוש, אני מתירה את הגשת הבקשה באיחור. הטענות הועלו ע"י התובעת כבר בכתב התשובה. הבקשה הוגשה בהמשך, לאחר הגשת חוו"ד מטעם הנתבעת שממנה עולה, כי מומחה הנתבעת ממליץ להכיר באי כושר מלא וזמני ולפיכך, ההחלטה בסוגיה כעת, דרושה לצורך החיוב בתשלום בגין סכום שאינו שנוי במחלוקת. מן הכלל אל הפרט 31. אשר על כן, אני נעתרת לבקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה בכל הקשור להעלאת הטענה שעל התובעת להיות מרותקת לביתה, כדלקמן: ס' 1 לכתב ההגנה - יימחק למעט סעיפים קטנים א ו-ב. בס"ק א ו- ב נזכרות טענות עובדתיות שאינן שנויות במחלוקת המהוות חלק מהתמונה העובדתית (למעשה, היה מקום לכלול מראש עובדות אלה בכתב התביעה). אין בכך כדי לגרוע מהחלטתי או כדי להתיר הרחבת חזית. ס' 15 VII לכתב ההגנה - יימחק כולו. 32. לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה לעניין ס' 15VIII או ס' 24 לכתב ההגנה. מדובר בטענות כלליות וסתומות. ככל שתצמח מהן טענה ספציפית כזו או אחרת, אתן לכך דעתי בהתאם לדין, לפי העניין והצורך. טענות התובעת לעניין זה, שמורות ואין בכך משום היתר להרחבת חזית. 33. נוכח הקביעות כאמור, על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים שאינם שנויים במחלוקת בהתאם לחוות הדעת מטעמה ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, בתוך 45 ימים מהיום. בתוך אותו פרק זמן, הנתבעת תודיע לתיק בית המשפט על ביצוע התשלום תוך פירוט התחשיב שנעשה. 34. בשלב זה, אינני דנה בבקשה לחיוב הנתבעת בריבית מיוחדת באשר לסכומים הנ"ל. אדון בעניין לפי הצורך במסגרת ההליך העיקרי. טענות הצדדים שמורות ואין בחיוב בתשלום הפרשי הצמדה וריבית כדין משום קביעה כלשהי בעניין זה. ככל שתחוייב הנתבעת בריבית מיוחדת, יבואו בחשבון הסכומים ששולמו. 35. בשים לב לכלל נסיבות העניין, אני מחייבת את הנתבעת בהוצאות הבקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה בסך של 10,000 ש"ח. 36. אשר להוצאות הבקשה להורות על תשלום התגמולים שאינם שנויים במחלוקת - משלא הוריתי על הסכום לתשלום ולא פסקתי בסוגיית הריבית המיוחדת, אני מותירה את עניין שכה"ט בגין התשלום שאינו שנוי במחלוקת ככל שיידרש ולא יוסכם בין הצדדים, להכרעה במסגרת התיק העיקרי. 37. עד ליום 15/4/13 יודיעו הצדדים כיצד הם רואים את המשך ניהול ההליכים (האם יש מקום להורות על הגשת תצהירים בתיק ו/או מינוי מומחה מטעם בית המשפט וכד'). ת.פ בהתאמהפוליסההגדרות משפטיותאובדן כושר עבודה