בפני בקשה לחילוט כספים אשר נתפסו במהלך חיפוש במקלט בניין מגוריו של הנאשם. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום, אשר על פיו, ביום 06/02/07 בחיפוש שנערך ע"י שוטרים במקלט בניין מגוריו של הנאשם נמצא כי הוא מחזיק בתוך תיק גב לבן סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 791 גרם נטו ובתוך שקית ניילון אדומה סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 50.0744 גרם נטו וזאת שלא לצריכתו העצמית. בדיון מיום 14/05/07 הציגו הצדדים בפני בית המשפט הסדר טיעון לפיו,הנאשם יורשע בכתב האישום ובשני תיקים אחרים שעניינם צריכה עצמית, יורשע, ויוטלו עליו 6 חודשי עבודות שרות, קנס ופסילה. באותו דיון הורשע הנאשם, כפי המוסכם, בהסדר הטיעון. ביום 02/07/07 טענו הצדדים לעונש וניתן גזר דין בעניינו של הנאשם תוך קבלת הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים. לאחר הקראת גזר הדין, ביקשה התובעת לראשונה לחלט הסך של 9,200 ₪ שנתפסו בבית הנאשם. הסנגור התנגד לבקשה ומכאן הדיון בבקשה זו. טענות הצדדים: לטענת התובעת הסכום שאת חילוטו היא מבקשת לא צוין אומנם, כמוצג בכתב האישום אך מדו"חות השוטרים עולה כי הכסף נתפס במהלך החיפוש. לדבריה, משהורשע הנאשם, רשאית התביעה במעמד גזר הדין לעתור לחילוט הכספים תוך הכרזתו של הנאשם כעבריין סמים. בטיעוניה סמכה ב"כ התובעת דבריה על האמור בסעיף 36 א לפקודת הסמים המסוכנים. הסנגור מצידו התנגד לחילוט הכספים שכן לדבריו, הסכום האמור לא אוזכר בכתב האישום ואף לא הוגשה כל בקשה בצירוף לכתב האישום לחילוט כספים. הסנגור סמך אף הוא טענותיו על סעיף 36א לפקודת הסמים המסוכנים וטען כי לפי סעיף זה , בקשת חילוט צריכה להיות מצוינת בכתב האישום וניתן אף לתקן את כתב האישום ולצרפה עד למתן גזר הדין. מכיוון שכך ולאחר שניתן גזר הדין לא ניתן לדבריו, בשלב זה לחלט הכספים. עוד טען הסניגור, כי לפי תקנה 4א לתקנות הסמים המסוכנים- סדרי הדין לעניין חילוט רכוש, הדיון בבקשה לצו חילוט פלילי אמור להתקיים עוד בטרם יביא התובע ראיות לקביעת העונש ולפיכך לטענת הסנגור אין דרך לדון בהליך זה בבקשת התביעה. המצב המשפטי: סעיף 36 א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג-1973 (להלן:"פקודת הסמים המסוכנים" ) קובע כדלקמן: "(א) הורשע אדם בעבירה של עסקת סמים, יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש שהוא - (1) רכוש ששימש או נועד לשמש כאמצעי לביצוע העבירה או ששימש או נועד לשמש כדי לאפשר את ביצוע העבירה; (2) רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך. לענין פסקאות (1) ו-(2) - "ביצוע העבירה" - לרבות ביצוע כל עבירה אחרת של עסקת סמים, אף אם לא הורשע בה הנידון, ובלבד שהיא קשורה לעבירה שבה הוא הורשע. בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה של עסקת סמים והוכח לו כי הנידון הפיק רווח מעבירה של עסקת סמים או שהיה אמור להפיק רווח מעבירה כאמור, יקבע בהכרעת הדין, על פי בקשת תובע, שהנידון הוא סוחר סמים ומשעשה כן - יצווה בגזר הדין, כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של הנידון שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט." על פי האמור בסעיף קטן 36 א' (ב) לפקודת הסמים , התנאי לחילוט הכספים על פי סעיף 36 א', הוא שבהכרעת הדין יקבע בית המשפט שהנאשם הינו סוחר סמים. זאת ועוד, בסעיף קטן 36 א (ה) לפקודת הסמים נקבע, כי "בקשת תובע לחלט רכוש לפי סעיף זה ופירוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים, יצויינו בכתב האישום". בענייננו, לא ציינה התביעה בכתב האישום את בקשתה לחלט הכספים, לא פירטה הרכוש וגם לא ביקשה בכל שלב לתקן את כתב האישום ולצרף הפרטים האמורים. בנוסף, לא הוכרז הנאשם בהכרעת הדין כסוחר סמים. לא זאת אף זאת, תקנה 4 לתקנות הסמים המסוכנים (סדרי דין לענין חילוט רכוש) תש"ן- 1990 קובעת כדלקמן: "(א) הדיון בבקשה לצו חילוט פלילי יתקיים בטרם יביא התובע ראיות לקביעת העונש כאמור בסעיף 187 לחוק סדר הדין הפלילי. (ב) בדיון בבקשה, תנמק תחילה התביעה את בקשתה לחילוט הרכוש; אחריה ישמיע הנידון את טענותיו ויביא את ראיותיו ואחריו יעשה כן כל מי שטוען לזכות ברכוש; אחריהם יטען התובע ויביא את ראיותיו לסתור את טענותיהם של הנידון ושל הטוען לזכות ברכוש; ברשות בית המשפט רשאים הנידון והטוען לזכות ברכוש להגיב לטענות התביעה ולעדיה. (ג) החלטת בית המשפט בבקשה לצו חילוט פלילי תיכלל בגזר הדין, אלא אם כן החליט בית המשפט להעביר את הדיון להליך אזרחי כאמור בסעיף 36א(ד) לפקודה. פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג 1973 מבחינה בין שני סוגי חילוט האחד פלילי והאחד אזרחי. הדיון בבקשה לצו חילוט פלילי צריך להתקיים בטרם הבאתן של ראיות לקביעת העונש ע"י התובע, וההחלטה בבקשה לצו חילוט פלילי תיכלל בגזר הדין, ולעניין זה התייחס כב' השופט א. לוי בע"א 4209/99 ג'ברין נ' מדינת ישראל שם קבע כך: "הדיון בבקשה לצו חילוט פלילי צריך להתקיים בטרם הבאתן של ראיות לקביעת העונש על- ידי התובע, ובמהלך הדיון שומע בית המשפט את טענותיו של הנאשם וגם של מי שטוען לזכות ברכוש, החלטת בית המשפט בבקשה לצו חילוט פלילי תיכלל בגזר הדין, אלא אם החליט בית המשפט להעביר את הדיון להליך אזרחי, כאמור בסעיף 36א(ד) לפקודה (ראה גם תקנה 4 של תקנות הסמים המסוכנים (סדרי דין לענין חילוט רכוש) תשן 1990) ובית המשפט יעשה שימוש בהוראה זו כאשר בירור הטענות של מי שטוען לזכות ברכוש (והוא אינו הנאשם) עלול להקשות על המשך הדיון בהליך הפלילי." קדמי בספרו "על פקודת הסמים המסוכנים" מציין כך : "בהתאם להוראותיו של סעיף 36א(ה) לפקודה: בקשת תובע לחלט רכוש לפי סעיף 36 א לפקודה- אם לפי ס"ק (א) ואם לפי ס"ק (ב)- וכן פירוט הרכוש שאותו מבקשים לחלט, יצויינו בכתב האישום, נתגלה לאחר הגשת כתב האישום, רכוש נוסף המיועד לחילוט- יתקן התובע את כתב האישום בהתאם והוא רשאי לעשות זאת עד למתן גזר הדין." (י. קדמי, "על פקודת הסמים המסוכנים", מהדורה מעודכנת, הוצאת תשנ"ז- 1997, עמ' 235) בענייננו כאמור, לא צויינה בקשת התביעה לחילוט הכספים בכתב האישום כנדרש וענין הבקשה אף לא הועלה בשלב הטיעונים לעונש, אלא רק לאחר מתן גזר הדין. זאת ועוד, בהכרעת הדין לא קבע בית המשפט שהנאשם הינו סוחר סמים וממילא גם לא נקבע בגזר הדין כי הכסף יחולט לאוצר המדינה. בנסיבות אלה, צודק הסנגור בטענתו כי הימנעותה של התובעת מלהגיש בקשה לעניין חילוט הכספים עד לאחר מתן גזר הדין, חוסמת בפניה את האפשרות להגיש הבקשה לחילוט בהליך פלילי לאחר מתן גזר הדין. סדרי הדין לעניין חילוט רכוש מהווים כמעין "מסדרון" לקראת בדיקת התקיימותם של התנאים המהותיים הקבועים בסעיף 36 לפקודה, ומשלא קויימו סדרי הדין, נחסמת דרכו של המבקש לבחינת בקשתו לחילוט בהליך פלילי עפ"י תנאי הפקודה. סוף דבר- לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת התביעה לחילוט הכספים שנתפסו. התביעה תשיב הסך של 9,200 ₪ לידי הנאשם. חילוט