דיני החילוט באו ליתן כלי נוסף במלחמה בסוחרי הסמים. "דיני החילוט עוגנו בפקודת הסמים במסגרת תיקון לפקודה משנת תשמ"ט-1989. מטרת התיקון היתה לייעל את המלחמה בעברייני סמים על ידי שלילת רכוש שהושג על ידם במסגרת פעילותם הפלילית (ע"פ 1642/00 ג'ברין נ' מדינת ישראל, פד"י נה(3) 587). לחילוט תכלית הרתעתית ומטרתו לפגוע בתמריץ הקיים לבצע עבירות סמים (ע"פ 7376/02 ירון כהן נ' מדינת ישראל, פד"י נז(4) 558). הצעת החוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (תיקון מס' 3) התשמ"ח-1988, (הצח 1893, עמ' 241, בעמ' 245) הדגישה את המגמה להביא לשלילת רווחיו של סוחר הסמים, פרי מעשי העבירה, בתורת מכשיר רב עוצמה במלחמה נגד הסמים. היא ראתה בפגיעה במקור העוצמה הכלכלית ובבסיס המימון של עסקאות הסמים אמצעי רב חשיבות בביעור נגע הסחר בסמים. חילוט רכוש הקשור בעבירה משקף את התפיסה החקיקתית המבקשת לפגוע פגיעה כלכלית ברווחי עבריין הסמים" 1. הנאשם הורשע על פי הודייתו, בהכרעת הדין מיום 4.12.2007, בעבירה של סחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג - 1973 (להלן : "פקודת הסמים המסוכנים"). 2. הנאשם הורשע כאמור בכך שבתאריך 11.3.2007, סחר בסם מסוכן מסוג הרואין במשקל של 4.2836 גרם נטו, בכך שמכר את הסם לאחר תמורת סכום של 500 ש"ח. 3. במסגרת כתב האישום ציינה המאשימה כי היא מבקשת שבית המשפט יקבע כי הנאשם סוחר סמים, וביקשה חילוט פריטים אשר פורטו. 4. בעת מתן הכרעת הדין האמורה לא ביקשה המאשימה קביעה כאמור. 5. לפני הטיעונים לעונש, ביקשה המאשימה כי בית המשפט יקבע כי הנאשם סוחר סמים ויחולט רכוש שנתפס אצלו כפי שפורט בכתב האישום. 6. הצדדים טענו בפני לענין ההכרזה והחילוט, וב"כ הנאשם הוסיפה כי אם יהיה צורך בהבאת ראיות בקשר לרכוש שחילוטו מבוקש, לאור ההחלטה שתינתן על ידי בית המשפט, הרי שהיא מבקשת לקבוע מועד נפרד להבאת ראיות. 7. ב"כ הנאשם מתנגדת להכרזה על הנאשם כסוחר סמים בטענה כי תנאי מוקדם לבקשת הכרזה על הנאשם כסוחר סמים הינו להוכיח לבית המשפט כי הנאשם הפיק או היה אמור להפיק רווח בעבירה של עסקת סמים, וכי לא די בכך שמסר סמים וקיבל סך 500 ש"ח. לטענתה יש להוכיח רווח - ולא רק קבלת תמורה, וכי צריך להוכיח שהנאשם אכן הפיק רווח ושמחיר השוק הוא פחות ממה שקיבל. 8. לאחר ששמעתי את הצדדים באתי למסקנה כי נתקיימו כל התנאים שנקבעו בפקודת הסמים המסוכנים להכרזה כאמור, וכי יש לקבוע כי הוא סוחר סמים. 9. סעיף 36א (ב) לפקודת הסמים מסוכנים קובע שני תנאים לקביעה כאמור : האחד - הרשעה בעבירה של עסקת סמים, והשני - כי הנדון הפיק או היה אמור להפיק רווח מהעבירה. 10. "עבירה של עסקת סמים" על פי סעיף 1 לפקודת הסמים המסוכנים הינה עבירה שעונשה מאסר עשרים שנה או יותר. כך הוא בעבירה לפי סעיף 13 בה הורשע הנאשם. 11. לענין הרווח - הנאשם קיבל תמורה בסך 500 ש"ח עבור הסם שמכר. יש לראות בתמורה זו את הרווח מהעסקה. 12. הטענה כי יש להחיל מאזן עסקי על עסקת סמים אינה ממין העניין. שאלות של רווח והפסד אינן יכולות לדור בכפיפה אחת עם עסקת סמים. משקיבל הנאשם תמורה כספית במסגרת העסקה, הרי התמלאה דרישת הרווח. 13.השאלה אם הפיק אדם רווח מעבירה של סחר בסם הינה שאלה אשר צריכה להיבחן במסגרת היסודות הנדרשים לאותה עבירה. אין לבחון את שאלת הרווח, לצרכי ההכרזה, במונחים השוואתיים למחירי שוק כטענת ב"כ הנאשם, או אף למחיר הרכישה של אותו סם שנמכר. 14.הפרשנות התכליתית של הוראות החוק ביחס לחילוט מובילה למסקנה כי אין לבחון את שאלת הרווח, מקום שמדובר בעיסקה שניתנה בה תמורה, במונחים כלכליים חשבונאיים בהשוואה למחיר הקניה או למחירי השוק. 15. דיני החילוט באו ליתן כלי נוסף במלחמה בסוחרי הסמים. "דיני החילוט עוגנו בפקודת הסמים במסגרת תיקון לפקודה משנת תשמ"ט-1989. מטרת התיקון היתה לייעל את המלחמה בעברייני סמים על ידי שלילת רכוש שהושג על ידם במסגרת פעילותם הפלילית (ע"פ 1642/00 ג'ברין נ' מדינת ישראל, פד"י נה(3) 587). לחילוט תכלית הרתעתית ומטרתו לפגוע בתמריץ הקיים לבצע עבירות סמים (ע"פ 7376/02 ירון כהן נ' מדינת ישראל, פד"י נז(4) 558). הצעת החוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (תיקון מס' 3) התשמ"ח-1988, (הצח 1893, עמ' 241, בעמ' 245) הדגישה את המגמה להביא לשלילת רווחיו של סוחר הסמים, פרי מעשי העבירה, בתורת מכשיר רב עוצמה במלחמה נגד הסמים. היא ראתה בפגיעה במקור העוצמה הכלכלית ובבסיס המימון של עסקאות הסמים אמצעי רב חשיבות בביעור נגע הסחר בסמים. חילוט רכוש הקשור בעבירה משקף את התפיסה החקיקתית המבקשת לפגוע פגיעה כלכלית ברווחי עבריין הסמים" ע"פ 4496/04 מחג'נה נ' מדינת ישראל, לא פורסם. 16. מקום שהעבירה היא מכר סם כנגד תמורה כספית שהתקבלה - הרי שצמח רווח. פרשנות החוק בשים לב למטרותיו האמורות מובילה למסקנה זו. 17. הנאשם, כלשון סעיף 36 א' (ב) "הפיק רווח מעבירה של עסקת סמים". היסוד העובדתי של העבירה כולל מעשה מכירה, כבענייננו. יש לבחון את הרווח ממעשה מכירה ספציפי זה. משקיבל הנאשם תמורה בסך 500 ש"ח, הרי שהפיק רווח בעיסקת המכירה, ואין לבחון האם רכש את הסם שמכר במחיר גבוה יותר, הואיל וזוהי עובדה החיצונית למעשה העבירה וליסודותיה. 18. לפיכך אני קובע כי התקיימו היסודות האמורים בסעיף 36 א'(ב) לפקודת הסמים המסוכנים להכרזתו של הנאשם כסוחר סמים. 19. אשר למועד בקשת המאשימה להכרזת הנאשם כסוחר סמים, כעת, לאחר הכרעת הדין - אינני סבור כי הדבר מקים מניעה מליתן הכרעת דין מתוקנת. המאשימה הודיעה על כוונתה זו עוד בכתב האישום. הנאשם ידע על הכוונה מראש. לנאשם ניתנה הזדמנות לטעון טענותיו בענין זה, ואינני סבור כי בשל ההכרזה במסגרת הכרעת דין מתוקנת יפגעו זכויותיו. 20. אשר על כן ניתנת בזה הכרעת דין מעודכנת כדלקמן : על יסוד הודיית הנאשם בעובדות כתב האישום אני מרשיע אותו בעבירה המפורטת בו. לאחר ששוכנעתי בדבר התקיימות התנאים האמורים בסעיף 36 א' (ב) לפקודת הסמים המסוכנים, אני קובע כי הנאשם הוא סוחר סמים. חילוט