"תמורת היִעוץ והטיפול (ה)משפטי ישלם הלקוח סך ערכם בשקלים של ___________ + מע"מ לשעת עבודה בהתאם לחשבון עוה"ד. הערכה ראשונית (ובלתי מחייבת) לשעות עבודה להכנת הטיוטא הראשונה של הסכם ההפצה (לא כולל פגישות, התאמות פרטניות של הסכם ההפצה או ניהול משא ומתן לכריתת הסכם/הסכמי הפצה עם חברות שונות), הינה כ-______שעות." בגין הטיפול המשפטי בכל חמשת הנושאים שצוינו לעיל תובע התובע לקבל שכר טרחה בסך בשקלים השווה ל_____________בצירוף מע"מ, לפי הפירוט דלהלן: עבור הטיפול המשפטי במכרז - חיוב בגין _________שעות עבודה, לפי תעריף של _________ לשעה - היינו, סך של __________ עבור הטיפול המשפטי בהכנת נוסח החוזה הסטנדארטי - חיוב בגין ___________שעותֿֿעבודה, לפי תעריף של _____________ לשעה - היינו, סך_______________ עבור הטיפול המשפטי בשלושת הנושאים הנוספים - חיוב בגין __________שעות עבודה, לפי התעריף הנמוך יותר, בסך של ___________ לשעה - היינו,__________ להלן פסק דין בתביעת עורך דין נגד לקוח לתשלום שכר טרחה: מונחת בפניי תביעה לתשלום שכר טרחת פרקליט אשר העניק שירותים משפטיים לנתבעת. העובדות והמחלוקת התובע הנו פרקליט במקצועו ובעיסוקו. הנתבעת מס' 1, 'לבה מיגמשת ייבוא ושיווק בע"מ' (להלן: ,,הנתבעת"), הנה חברה פרטית המאוגדת בישראל אשר עוסקת, בין היתר, בייבוא ושיווק של מסכים אלקטרוניים לשימושים שונים ושל משטחי גומי בטיחותיים, בבניית מסלולי אתלטיקה, ועוד. הנתבע, מר ראובן שהם (להלן: ,,הנתבע") הנו מנהל ובעל השליטה בחברה הנתבעת. התובע נתן שירותים משפטיים לנתבעת בחמישה עניינים: טיפול וייעוץ משפטי בכל הנוגע למכרז שפרסמה רשות שדותֿֿהתעופה, בו השתתפה הנתבעת (להלן: ,,המכרז"), עריכת חוזה סטנדארטי בשפה האנגלית לייצוג חברה זרה וכן טיפול בשלושה עניינים נוספים - RFI למערכות PAPI לנחיתת מטוסים; המכללה לחינוך עלֿֿשם קיי בבארֿֿשבע; וביטול חוזה ייצוג עם חברה בשם 'אומגה'. בחודש יוני 2002 נחתם חוזה שכרֿֿטרחה בין התובע לנתבעת בקשר לַייעוץ ולטיפול המשפטי שיעניק הראשון לאחרונה בכל הנוגע למכרז (נספח 5 לתצהיר התובע - להלן: ,,החוזה הראשון"). בסעיף 2 לחוזה זה נקבע בזו הלשון: "תמורת יִעוץ וטיפול משפטי ישלם הלקוח כדלקמן: 2.1.סך ערכם בשקלים של 100 דולר + מע"מ לשעת יִעוץ בהתאם לחשבון עוה"ד. הערכה ראשונית (ובלתי מחייבת) לשעת יִעוץ עד למועד ההגשה, הינה כ-30 שעות. 2.2.בכל מקרה בו הלקוח, בין במישרין ובין בעקיפין יזכה במכרז ו/או בעבודות ו/או בחלקן ו/או יקבל עבודות לביצוע, ישלם בנוסף שכר טרחה בסך ערכם בשקלים של 0.5% + מע"מ מהיקף העבודה (על פי הסכום הכולל העולה מן ההצעה) אך לא פחות מסך ערכם בשקלים של 10,000 דולר ארה"ב + מע"מ. 2.3.בכל מקרה בו יקבל הלקוח פיצוי ו/או שיפוי בגין המכרז, שכר הטרחה הנוסף יהיה בשִעור של 15% + מע"מ מהסכום שיוסכם." בחודש מאי 2002 נחתם חוזה שכר טרחה בין התובע לנתבעת בקשר לייעוץ וטיפול משפטי בהכנת נוסח חוזה סטנדארטי למכירה והפצה של מוצרי חברה זרה בישראל וכן בקשר לניהול משא-ומתן לכריתת חוזה להפצת מוצרי חברות שונות (נספח 29 לתצהיר התובע; להלן: ,,החוזה השני"). בסעיף 2 לחוזה זה נקבע: "תמורת היִעוץ והטיפול (ה)משפטי ישלם הלקוח סך ערכם בשקלים של 150 דולר + מע"מ לשעת עבודה בהתאם לחשבון עוה"ד. הערכה ראשונית (ובלתי מחייבת) לשעות עבודה להכנת הטיוטא הראשונה של הסכם ההפצה (לא כולל פגישות, התאמות פרטניות של הסכם ההפצה או ניהול משא ומתן לכריתת הסכם/הסכמי הפצה עם חברות שונות), הינה כ-10 שעות." בגין הטיפול המשפטי בכל חמשת הנושאים שצוינו לעיל תובע התובע לקבל שכרֿֿטרחה בסך בשקלים השווה לֿֿ 11,500$, בצירוף מע"מ, לפי הפירוט דלהלן: עבור הטיפול המשפטי במכרז - חיוב בגין 77 שעותֿֿעבודה, לפי תעריף של 100$ לשעה - היינו, סך של 7,700$. עבור הטיפול המשפטי בהכנת נוסח החוזה הסטנדארטי - חיוב בגין 22 שעותֿֿעבודה, לפי תעריף של 150$ לשעה - היינו, סך 3,300$. עבור הטיפול המשפטי בשלושת הנושאים הנוספים - חיוב בגין חמש שעותֿֿעבודה, לפי התעריף הנמוך יותר, בסך של 100$ לשעה - היינו, 500$. בחודש נובמבר 2004 נתן כבוד השופט ד"ר קובי ורדי תוקף של החלטה להסכמת הצדדים, לפיה יהיה הנתבע ערב באופן אישי לכל התחייבויותיה וחובותיה של הנתבעת לתובע, ופסקֿֿהדין שיינתן, אם יינתן, יינתן כנגד הנתבעים יחד ולחוד. כמו-כן ניתן, ביום 23.11.04, פסקֿֿדין חלקי, המחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 2,300$, בצירוף מע"מ כדין. יוער כי חרף הסכמת הצדדים דלעיל, לה ניתן תוקף של החלטה, טען פרקליט הנתבעים בסיכומיו כי יש לדחות את התביעה כנגד הנתבע. מובן שלאור האמור לעיל, טענה זו יש לדחות. דיון והכרעה 1. ייעוץ וליווי משפטי בקשר למכרז הנתבעים טוענים כי על שעותֿֿהייעוץ שלאחר הגשת המכרז הם אינם חייבים לתובע. לטענתם, השכר לשעתֿֿייעוץ לאחר הגשת המכרז עליו סוכם היה בגובה 0.5% מסכום העסקה היה ויזכו במכרז, אך הם לא זכו בו. טענה זו אין לקבל, לאור לשון החוזה והגיונו המסחרי. לשון החוזה הראשון אינה מבחינה בין שעותֿֿייעוץ לפני הגשת ההצעה למכרז ובין שעותֿֿייעוץ שלאחר הגשת ההצעה. לשון החוזה ברורה, וממנה עולה כי התובע זכאי לשכרֿֿטרחה בסיסי המחושב לפי שעותֿֿייעוץ, בסך 100$, בתוספת מע"מ, לשעה, בהתאם לחשבון שעות שיגיש. בנוסף נקבע, כי ישולם שכרֿֿטרחה נוסף, בשיעור של 0.5% מהיקף העבודה, אם תזכה הנתבעת במכרז, ולא פחות מסך של 10,000$, בתוספת מע"מ. הנתבעת, כאמור, לא זכתה במכרז. עלֿֿפי החוזה הראשון, העריך התובע הערכה ראשונית ובלתי-מחייבת את היקף העבודה בכ-30 שעותֿֿייעוץ עד למועד הגשת ההצעה במכרז. מהערכה זו אין משתמע שבגין ייעוץ לאחר הגשת ההצעה התובע אינו זכאי לשכרֿֿטרחה לפי שעתֿֿעבודה. ההפך הוא הנכון: במבוא לחוזה הראשון נכתב כי ,,...הלקוח פנה לעוה"ד לקבלת יִעוץ וטיפול משפטי בעניָן השתתפותו במכרז למערכת FIDS... שפרסמה רשות שדות התעופה". השתתפות במכרז משמעה הכנת המכרז עד שלב הגשת ההצעה וכן כל הכרוך והטיפול הנדרש לאחר ההגשה - לפי העניין - אם הייתה זכייה במכרז ואם לאו. שכרֿֿהטרחה מורכב משכר בסיסי בסך 100$ עבור כל שעתֿֿייעוץ ושכר לפי תוצאות, אם תזכה הנתבעת במכרז או בעבודות או בחלקן. מעיון בחוזה הראשון עולה כי הגיונו המסחרי-כלכלי היה כזה שהצדדים הסכימו כי בשל הסיכוי לזכות בשכרֿֿטרחה מבוססֿֿתוצאות הסתפק התובע בשכרֿֿטרחה נמוך יחסית, של 100 דולר לשעה, לעומת שכרֿֿהטרחה בסך 150 דולר לשעה עבור הכנת חוזה ההפצה הסטנדארטי. תימוכין למסקנה זו נמצא גם בעמדתה הדואלית של עדת ההגנה הגב' אתי לויאן (להלן: ,,הגב' לויאן"), עובדת הנתבעת בזמנים הרלוואנטיים לתביעה. תחילה טענה כי עבור שעותֿֿהעבודה שלאחר הגשת המכרז ,,היה צריך להיחתם הסכם נוסף", ומנגד, בהמשך, גרסה שאין לה דעה בעניין (עמ' 20, שורות 14-18; ראו גם עדות הנתבע בעמ' 26, שורות 10-12). אני קובעת אפוא כי בהתאם להסכמת הצדדים לחוזה הראשון, זכאי התובע לשכר לפי שעתֿֿעבודה הן עבור ייעוץ לפני הגשת ההצעה למכרז הן לאחריה. התובע פירט בתצהירו (סעיפים 16-58) את הפעולות הרבות שביצע במסגרת הטיפול המשפטי במכרז. הוא הצהיר (בסעיף 60 לתצהירו) כי השקיע 77 שעותֿֿעבודה לאורך שנה כמעט (פירוט הפעולות שביצע, בציון הזמן שהושקע בכל פעולה ופעולה, צורף כנספח 27 לתצהירו). הוא צירף לתצהירו ולכתבי טענותיו מסמכים רבים התומכים בטענתו בדבר הפעולות שביצע (ראו, למשל, חלק ממסמכי המכרז, שעלֿֿגביהם הערותיו - נספח ב'1 לכתב התשובה). הנתבעים, מצדם, טענו כי חשבון שעותֿֿהעבודה שלו מופרז. התובע העיד כי את שעותֿֿהעבודה רשם במסמך מעבדֿֿהתמלילים 'Word' שבו נרשמו כל השעות של כל הלקוחות וכל הנושאים בהם טיפל (עמ' 5 לפרוטוקול, שורות 13-14). לדבריו, את המסמך הוא נוהג לכתוב בזמן-אמת (עמ' 5, שורות 16-17), ורישום השעות מבוצע מיד או בסוף יוםֿֿהעבודה (עמ' 6, שורות 7-9). התובע אף העיד כי ,,...הייתה לי מחברת של עבודה, נוסף להסכם שכרֿֿהטרחה. היא נזרקת, ולכן אינה פה אתי" (עמ' 10, שורות 26-27), ובהמשך העיד: ,,לקראת הכנת חשבון אני גזרתי מתוך אותו מסמך, שהפירוט שבו פחותֿֿאו-יותר בקיצורים, והפכתי למכתב" (עמ' 5, שורות 14-15). דהיינו, מכתב הדרישה ששלח לנתבעת ביום 20.04.03 (נספח 27 לתצהירו) - בזמן-אמת- הנו סיכום שעותֿֿעבודתו של התובע (להלן: ,,המכתב"). עדותו של התובע הרשימה באמינותה ואמִתותה. עיון במסמכים ובפירוט העבודה שביצע מביא למסקנה שהיה צנוע בחשבון שעותֿֿהעבודה שהגיש לנתבעת ושחשבון זה אינו נגוע בהפרזה. ערה אני לעובדה שראוי היה שהתובע יגיש את חשבון השעות שכתב בזמן-אמת לאחר מחיקת שמות הלקוחות האחרים הרשומים בו, ועם זאת, עדותו לא הותירה ספק שאכן עבד עבור הנתבעת במספר השעות שהעלה על הכתב במכתב. כאשר נשאלה הגב' לויאן אילו פעולות לא עשה התובע, השיבה: ,,אין לי שום דרך לדעת עכשיו, אחרי תקופת הזמן שעברה, מה הוא עשה או לא עשה" (עמ' 16, שורות 12-14; ראו גם עדותה בעמ' 16, שורות 20-21), ואילו הנתבע התחמק ממתן תשובה ישירה לשאלה זו כאשר נשאל על כך בחקירתו (עמ' 26, שורות 16-20). ביום שלפני הגשת המכרז, 11.08.02, דיווח התובע על 14.5 שעותֿֿעבודה. הגב' לויאן העידה כי באותו יום שהה התובע במשרדי הנתבעת עד אחרי חצות, אם כי העידה שבאמצע היום גם יצא לענייניו (עמ' 16, שורות 22-26). בהמשך העידה: ,,אני לא יודעת אם חויבנו בזה. אני רק אומרת שמספר השעות נראה חריג ביחס למה שהיה" (עמ' 16, שורות 31-32). הנתבע העיד כי התובע שהה במשרדי הנתבעת פחות מֿארבע-עשרה שעות וחצי אותו יום, והעריך את משך פרקֿֿהזמן בשש-עדֿֿשבע שעות לכל היותר (עמ' 26, שורות 27-29). אינני מקבלת עדות זו. יש לזכור כי הנתבע העיד לאחר ששמע את עדותה של הגב' לויאן בהיותו באולם. מקובלת עליי עדות התובע דווקא, על כי היום שלפני הגשת המכרז היה יום לחוץ וכי עבד כ-14.5 שעות באותו יום (סעיפים 31 ו-32 לתצהיר התובע וכן עדותו בעמ' 11 לפרוטוקול, שורות 14-23). התובע ערך רישום שעות בזמן-אמת, במהלך יום העבודה או בסיומו, בעוד שהנתבע והגב' לויאן מתבססים על הזיכרון, ואף אלה מסכימים שמדובר בשעותֿֿעבודה רבות במהלך אותו יום אחד ומסוים. התובע העיד (עמ' 9, שורות 1-2) כי הנתבעים לא התמצאו כדבעי בדיני מכרזים וכי שאלו אותו שאלות רבות בעניין זה שבדרךֿֿכלל אינו נדרש להסביר ללקוחותיו. הגב' לויאן העידה (עמ' 15, שורות 16-17) כי תשובותיו של התובע היו פעמים רבות ארוכות מאוד ומפורטות מאוד וכי הרבה שיחות עם התובע היו מאוד אינפורמאטיביות, ובהן למדה על דיני המכרזים (עמ' 17, שורה 29). היינו, התובע הקדיש שעותֿֿעבודה בלתי-מבוטלות גם בשיחות שניהל עם הנתבע והגב' לויאן. שעותֿֿהעבודה עבור הטיפול המשפטי במכרז כללו גם הכנת חוזה שערך התובע עם החברה 'אינפולוג'יק', אתה שיתפה הנתבעת פעולה בהגשת ההצעה למכרז. בכתב הגנתה (סעיפים 45(ד) ו-(ה)) מכחישה הנתבעת את הטענה לפיה התובע התבקש לסייע בעריכת חוזה שיתוףֿֿפעולה עם 'אינפולוג'יק'. התברר כי בטענה זו אין ממש, וטוב היה שלא הָעלתה משהָעלתה. התובע צירף לתצהירו כנספח 13 את טיוטת החוזה שערך עם אותה חברה. בחקירתה הנגדית (עמ' 23, שורות 9-10) אף אישרה הגב' לויאן כי התובע ניסח וערך את החוזה (נספח 13 לתצהיר התובע) בין 'אינפולוג'יק' לבין הנתבעת. לעומת זאת, כאשר נשאל הנתבע אם הוא עדיין עומד מאחורי טענתו בסעיף 45 לכתב הגנתו, הוא השיב תשובה מבולבלת ומתחמקת: "'אינפולוג'יק' שלחה טיוטת הסכם בינה ובין ארצות אחרות, או חברות שמייצגות אותה בעולם. היא לא שלחה שום טיוטה ספציפית לנו, ועלֿֿסמך זה התבקש התובע לעשות את מה שעשה. הוא לקח טיוטת חוזה מאותה חוברת שהפנה אותי אליה, ואני אמרתי שאינני יודע היכן לקנות אותה, ושינה." (עמ' 30 לפרוטוקול, שורות 15-20) השוני בין גרסת הנתבעים בכתב הגנתם לבין גרסת עדת ההגנה ולבין גרסתו העמומה והמבולבלת של הנתבע בחקירתו מביא, כאמור, למסקנה כי אין בטענת ההגנה ממש וכי אמת בגרסת התובע, לפיה הכין את החוזה האמור. כמו-כן, אין בידי לקבל את טענת הנתבעים, כעולה מסעיף 36 לסיכומיהם, לפיה התובע דרש תשלום עבור 11.75 שעותֿֿעבודה בהן הכין את חוזה קבלנותֿֿהמשנה עם 'אינפולוג'יק' (נספח 11 לתצהיר התובע). מעיון בסעיפים 8 ו-9 לנספח 27 עולה כי במסגרת אותן השעות חויבו הנתבעים גם בגין שיחות טלפון וכן משום שהתובע החל בהכנת חוזה נוסף בין 'אינפולוג'יק' לנתבעת (ראו סעיף 26 לתצהיר התובע וכן עדותו בעמ' 11, שורות 5-9). התובע תובע שכרֿֿטרחה בסך כולל של 7,700$ עבור הטיפול המשפטי במכרז לפי 77 שעותֿֿעבודה, עלֿֿפי תעריף של 100$ לשעה. לטענת הנתבעים, מן הראוי היה - וכך גם ציפו שיקרה - שברגע שיחרוג התובע מהערכתו בדבר שלושים שעותֿֿהייעוץ עד למועד הגשת ההצעה למכרז, יודיע על כך לנתבעים. סעיפים 1-13 למכתב מתייחסים לייעוץ עד למועד הגשת ההצעה למכרז - חמישיםֿֿוארבע שעות. שעותֿֿהייעוץ לאחר מועד הגשת ההצעה מסתכמות בעשריםֿֿושלוש וחצי (סעיפים 14-33 למכתב). כאשר נשאל התובע בחקירתו מדוע העריך את עבודתו עד לשלב הגשת ההצעה בכשלושים שעות, השיב: "המספר שלושים מופיע גם בהסכם שלפניו. אני מניח שזה עבר כמוֹת שהוא למכרז הזה. מבחינתי, המספר הזה, אין לו הרבה משמעות, כי הדגשתי לנתבע, גם בפנייה הראשונה שלו, שטווח הטיפול במכרז יכול להיות מאוד מאוד רחב. יכול להיות שהמכרז הולך קל ויכול להיות שלא, ותידרשנה מאות שעות. לכן, מה שלי היה מאוד חשוב זה שייכתב - וזה, מבחינתי, מה שפתר את הבעיה, במובן שהמשפט הזה לא מפריע לי - שזו הערכה ראשונית ולא מחייבת. במספר שמאוד ברור, גם בשיחות שלנו וגם בכתובים, שהוא גם ראשוני וגם לא-מחייב. פעמיים כתבתי זאת." (עמ' 7, שורות 22-29; ראו גם עדותו בעמ' 8, שורות 3-7) מנגד העיד הנתבע: "בשלב חתימת החוזה נאמר במפורש שכמות השעות שמוקצבת, ושהתובע חייב לעמוד בה, היא 'שלושים שעות פלוסֿֿמינוס'. ה'פלוסֿֿמינוס' - היה ברור לכול שזה לא יותר מכמה שעות לפה או לשם." (עמ' 29, שורות 9-11) אין חולק על כך שהתובע לא שלח חשבון-ביניים לנתבעים, לא עדכן אותם תוך כדי העבודה כמה שעות כבר עבד, ואף לא עדכן אותם כשהסתיימו שעות-העבודה שנצפו בהערכה הראשונית (סעיף 64 לתצהיר התובע; ראו גם עדותו בעמ' 14, שורות 9-12). חוזה שכרֿֿהטרחה כפוף למבחני הסבירות ולחובת קיום חוזה בתָםֿֿלב. אמנם עסקינן בהערכה ראשונית, שאינה מחייבת, של כשלושים שעותֿֿעבודה עד למועד הגשת ההצעה במכרז, אולם אין ספק שמדובר בהערכה ראשונית, שאפשר שתתבצע חריגה ממנה. יחד עם זאת, בשלב כלשהו לאחר שחרג מהערכתו, היה על התובע להודיע על כך לנתבעים. עד ליום 10.08.02 השקיע כ-39.5 שעותֿֿעבודה, מספר שעות שהוא פחותֿֿאו-יותר כמספר שהעריך תחילה. ביום שלפני הגשת המכרז (11.08.02), שהיה, כזכור, יום מיוחד ולחוץ, עבד התובע 14.5 שעותֿֿעבודה נוספות. בנסיבות אלה, אני סבורה כי עד למועד הגשת ההצעה, לרבות ביום 11.08.02, פעל התובע לפי חובת תָםֿֿהלב המוטלת עליו בקיום חוזה. לא ניתן היה לצפות ממנו שביום האחרון והקריטי יעמיד את הנתבעים בפני העובדה שלאור החריגה הקלה ממספר השעות שהָערכו בהערכה הראשונית הוא איננו מוכן ליתן להם שירות באותו יום חשוב אלא אם יתנו מראש הסכמתם להמשך העבודה. בין צדדים סבירים והגונים לחוזה מצופה שיתוףֿֿפעולה הגון עלֿֿפי לשון החוזה, מטרתו ורוחו, והתובע, אם כן, קיים חובתו ועבד שעות רבות הנדרשות לסיום הליך הגשת ההצעה למכרז. יחד עם זאת, מיד לאחר הגשת המכרז, כשעמד החיוב על 54 שעות, היה על התובע להודיע לנתבעים על החריגה מהערכת השעות עד למועד הגשת ההצעה למכרז, שאז היו הנתבעים יכולים ליתן דעתם על כך ולהחליט אם להמשיך להיזקק לשירותיו, אם לאו. משלא עשה כן, מחד, ומשניתן השירות, מאידך, סבורתני שיש להפחית במספר שעותֿֿהעבודה בהן חויבו הנתבעים לאחר הגשת המכרז לכדי מחצית. לפיכך, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע שכרֿֿטרחה לפי 65.5 שעותֿֿעבודה, כלומר: 6,550$, בצירוף מסֿֿערךֿֿמוסף, בגין הטיפול המשפטי במכרז. במאמר מוסגר יצוין כי טענת הנתבעים לרשלנות מקצועית מצד התובע נזנחה בסיכומיהם, וטוב שכך. 2. חוזה לייצוג חברה זרה בישראל התובע נתבקש להכין עבור הנתבעת חוזה ייצוג של חברה זרה בישראל, בשפה האנגלית, אשר אמור היה לשמש בסיס להתקשרויות רבות. עלֿֿפי החוזה השני, זכאי התובע לשכרֿֿטרחה בסך של 150$, בתוספת מע"מ, לשעתֿֿעבודה, בהתאם לחשבון שיציג. עוד עלֿֿפי חוזה שכרֿֿטרחה זה, העריך התובע: "הערכה ראשונית (ובלתי מחייבת) לשעות עבודה להכנת הטיוטא הראשונה של הסכם ההפצה (לא כולל פגישות, התאמות פרטניות של הסכם ההפצה או ניהול משא ומתן לכריתת הסכם/הסכמי הפצה עם חברות שונות), הינה כ-10 שעות." לגרסת התובע, היקף שעותֿֿהייעוץ והטיפול המשפטי שלו בנושא זה הסתכם ב-22 שעות, כולל שיחות טלפון ופגישה שבה נדונו צרכי הנתבעים לעניין החוזה. טענת הנתבעים כי חוזה ייצוג החברה הזרה נלקח מאוגדן של דוגמאות חוזים נטענה בעלמא, מבלי שטרחו להציג את האוגדן הנטען. יָתרֿֿעלֿֿכן, וזה העיקר, טענת הגנה זו נסתרה בחומר הראיות שהציג התובע. נוסח החוזה שהכין ואשר נשלח לנתבעת צורף כנספח 30 לתצהירו. דוגמאות חוזים דומים אשר בחן לצורך הכנת החוזה צורפו כנספחים 31-34 לאותו תצהיר (ראו גם עדות התובע בעמ' 13, שורה 30-עמ' 14, שורה 2). מעיון בנספחים אלה עולה כי בגוף דוגמאות החוזים הדומים ביצע התובע שינויים רבים על מנת להתאימם ולהתקין נוסח חוזה שיתאים לנתבעת. זאת ועוד: אין לי ספק שאילו ידע הנתבע, כגרסתו, שהתובע מתעתד להעתיק את החוזה מאוגדן דוגמאות, לא היה מסכים לשלם לו 150 דולר עבור שעתֿֿעבודתו בהכנת החוזה. בעדותו של הנתבע, לפיה: "אני יצאתי מתוך הנחה שכשהוא לוקח חוזה קיים ומבצע בו שינויים ספציפיים, מינוריים, שעוסקים אך ורק במוצרים שלי, אז תעבור חצי-שעה, שעה, שעתיים, והייתי מוכן לתת את הסכום לשעה." (עמ' 33 לפרוטוקול, שורות 9-13) אין ממש, שכן בחוזה שכרֿֿהטרחה העריכו הצדדים כי תידרשנה כעשר שעות להכנת החוזה, ולא חצי שעה, ואף לא שעתיים. לו נכונה הייתה גרסת הנתבע, ברי כי היה עומד על הערכת שעות נמוכה בהרבה מזו שהוסכם עליה. עדי ההגנה העידו כי החוזה (נספח 30 לתצהיר התובע) הנו סטנדארטי, מאחר שהתובע לא ציין את המוצרים נשוא החוזה (ראו עדות הנתבע בעמ' 33, שורות 2-8 ועדות הגב' לויאן בעמ' 23, שורות 11-18). מקובלת עליי טענת התובע כי נתבקש לערוך חוזה המיועד לחברות שונות בהתאמה למוצרים שונים אשר יבקשו הנתבעים לייצג. עדות התובע על כי השקיע עשריםֿֿושתיים שעותֿֿעבודה בטיפול המשפטי הכרוך בהכנת החוזה לייצוג חברות זרות מקובלת עליי. יחד עם זאת, כעולה מהסכם שכרֿֿהטרחה, הערכה ראשונית של שעותֿֿעבודה בהכנת הטיוטה הראשונה של החוזה (לא כולל פגישות, התאמות פרטניות של הסכם ההפצה או ניהול משא-ומתן לכריתת ההסכם) היא של עשר שעות. עד למועד העברת הטיוטה הראשונה של החוזה לנתבעים חויבו אלה ב-21.5 שעות, מתוכן יש להפחית שעתיים וחצי בהן התקיימה הפגישה ביום 23.05.02, שאותה אין להכליל במסגרת ההערכה הראשונית, וכך נגיע לֿֿ19 שעות. אני סבורה כי על התובע היה להודיע לנתבעים על החריגה מהערכתו הראשונית כאשר הגיע לֿחמש-עשרה שעות חיוב (לא כולל פגישות, התאמות פרטניות וכיוצא באלה). כאשר נוסיף לכך שעתיים וחצי פגישה מיום 23.05.02, נגיע לֿֿ17.5 שעות. לפיכך, בנסיבות המקרה, על הנתבעים לשלם לתובע סך של 2,625$, בצירוף מע"מ, בגין הטיפול המשפטי בהכנת החוזה. 3. הטיפול המשפטי בנושאים אחרים בין בעלי-הדין לא נחתם חוזה שכרֿֿטרחה ספציפי בנוגע לטיפול המשפטי בשלושת הנושאים הנוספים: RFI למערכות PAPI לנחיתת מטוסים, המכללת לחינוך עלֿֿשם קיי בבארֿֿשבע וביטול הסכם ייצוג עם 'אומגה'. תביעת התובע היא, עלֿֿכן, לשכרֿֿטרחה ראוי. התובע העריך את מספר שעותֿֿהעבודה בחמש, הערכה המקבלת חיזוק במכתבו של הנתבע מיום 10.08.03 (נספח 43 לתצהיר התובע), בו העריך את הזמן שהושקע בטיפול בשלושתם יחד בכארבע שעות. לפיכך מקובלת עליי עדות התובע על כי השקיע חמש שעותֿֿעבודה בטיפול בנושאים אלו יחד. אשר לטיפול בנושא RFI למערכות PAPI לנחיתת מטוסים צירף התובע לתצהירו (כנספח 35) מכתב מאת הנתבעים שאותו שיגרה הגב' לויאן אליו כדי לקבל את הערותיו (ראו גם נספח 36 לתצהיר התובע). הנתבע הצהיר (בסעיף 87 לתצהירו) כי בעניין זה קיים שיחת טלפון קצרה מאוד, בת מספר דקות, עם התובע. אולם, כאשר עומת בחקירתו עם נספח 35 דלעיל, הוא העיד: ,,כנראה חוותֿֿדעתו הייתה כלֿֿכך קצרה שהשיחה ארכה רק שתיים-שלוש דקות. אני לא זוכר מה ביקשתי" (עמ' 33, שורות 22-26). תמוה שהנתבע זוכר את משך השיחה, אך אינו זוכר כלל מה ביקש מהתובע לבדוק. אשר לטיפול בנושא המכללה לחינוך בבארֿֿשבע - בכתב ההגנה הכחישו הנתבעים כי התובע טיפל בעניין זה וטענו כי לא ביקשו ממנו כל עזרה משפטית או ייעוץ משפטי, שכן משרד פרקליטים אחר ייצג אותם בעניין זה. לעומת זאת, בחקירתו בביתֿֿהמשפט (עמ' 33 לפרוטוקול, שורות 30-31), טען הנתבע שאינו זוכר אם התובע טיפל בכלל באותו עניין, אולם בהמשך החקירה אישר כי תוך כדי שיחה עם התובע שאל אותו שאלה חברית בעניין (עמ' 34, שורות 1-2; ראו גם סעיף 90 לתצהיר הנתבע). הנתבע אישר כי שלח לתובע את המסמכים שצורפו כנספחים 37 ו-38 לתצהיר התובע. בדף הנלווה לנספח 38 ביקש הנתבע את התייחסות התובע לכל החומר שנשלח, ואם אפשר, עוד באותו יום. הנתבע העיד כי התובע לא התייחס למסמכים ששלח לו. כדבריו: "איפה ההתייחסות? אני שאלתי שאלה ידידותית. הוא לא התייחס. עובדה שאין שום מסמך בו התייחס לזה. אילו התייחס, היה צריך לצרף איזשהו מסמך עם הוכחה שעשה משהו. זה שאני שלחתי לו מסמכים...?" (עמ' 34 לפרוטוקול, שורות 10-12) התובע הצהיר (סעיף 86 לתצהירו) כי בשיחה שקיים עם הנתבע הצביע על סעיפים חשובים לנתבעים ופירט את אפשרויות הפעולה והסיכונים שבהן. כמו-כן הצהיר, כי הסביר שייעוץ כולל ניתן לתת רק לאחר בירור עובדות נוספות, אך הנתבעים הסתפקו בסיועו עד לאותו שלב. התובע לא נחקר על כך חקירה נגדית, ועדותו זו מקובלת עליי. אשר לטיפול המשפטי בקשר לביטול חוזה הייצוג עם 'אומגה' - ביום 12.09.02 שלחה הגב' לויאן שלושה מכתבים לעיונו של התובע וביקשה את הערותיו (נספח 39 לתצהיר התובע; הגב' לויאן אישרה כי פנתה בעניין זה לתובע - עמ' 23, שורות 30-31). התובע הצהיר (סעיפים 88 ו-89 לתצהירו) כי בחן את המסמך שהָעבר אליו לצורך גיבוש עמדה וכי ביום 17.09.02 הסביר לנתבעים את הסיכונים שבאופן ביטול החוזה והציע חלופות. כן הצהיר, כי הציע לעיין בחוזה אותו מבקשים לבטל, אך הנתבעים הסתפקו בייעוץ עד לאותו שלב. אני קובעת כי שכרֿֿטרחה בסך של 100$ לכל שעתֿֿעבודה אותו תובע התובע הנו השכר הראוי בנסיבות העניין, שכן בין הצדדים כבר הוסכם בעבר על שכרֿֿטרחה בסך 150$ לשעתֿֿעבודה ו- 100$ לשעה - הוא התעריף הנמוך - מקום בו שולב בשכר גם אחוז מההצלחה. לפיכך, משקיבלתי את גרסת התובע על כי השקיע חמש שעותֿֿעבודה בטיפול בשלושת הנושאים הנוספים יחד, הרי שהוא זכאי לסך של 500$, בצירוף מע"מ, מהנתבעים. סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה. אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע שכרֿֿטרחה בגין הטיפול המשפטי בחמשת הנושאים נשוא התובענה בסך בשקלים השווה לֿֿ9,675 דולר ארה"ב. מסכום זה יש לנכות סך של 2,300 דולר אשר נפסק לתובע ביום 23.11.04, כך שמתקבל סך של 7,375$, לפי שערו היציג של הדולר הידוע ביום 20.04.03 (4.579 ש"ח לדולר), יום הוצאת החשבון נספח ג' לכתב התביעה. אשרֿֿעלֿֿכן, על הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 33,770 ₪, בצירוף מסֿֿערךֿֿמוסף, כשסכום זה נושא ריבית והפרשי הצמדה, כחוק, מיום 20.04.03 ועד למועד התשלום המלא בפועל. חיוב הנתבעים יחד ולחוד הנו, כאמור, מכח הסכמת הצדדים אשר קיבלה תוקף של החלטה. כמו-כן, ישאו הנתבעים, יחד ולחוד, בהוצאות התובע ושכרֿֿטרחת פרקליטתו, בסך 15,000 ₪, בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית, כחוק, מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל. עורך דיןחוזהשכר טרחת עורך דיןשכר טרחההסכם שכר טרחה