מהו "חייב מוגבל באמצעים" ? מה הדין בסוגיית חייב מוגבל באמצעים ? מה המשמעות של הכרזה על חייב מוגבל באמצעים ? ##(1) הגדרת "חייב מוגבל באמצעים":## מנגנון ה'הכרזה' נועד ליתן פתרון למצב, בו נקבע הסדר תשלומים על פי המועדים הקבועים בסעיף 69ג לחוק, וידוע מראש כי החייב אינו יכול לעמוד בהסדר זה, ולכן יהיה צפוי למאסר (ד' בר אופיר הוצאה לפועל – הליכים והלכות (מהדורה 6, 2005) 330). ההסדר הקבוע במנגנון מאפשר לחייבים, אשר אין באפשרותם לפרוע את חובותיהם בתוך הזמן שנקבע לכך בחוק, לפרוע את חובותיהם תוך שמירה על זכויותיהם. מנגד, מאפשר ההסדר להטיל מגבלות שונות על אותם חייבים על מנת לעודדם לפרוע את חובותיהם בפרקי זמן סבירים, ועל מנת למנוע שימוש לרעה במנגנון (פרשת איטונג, בעמ' 219; דברי ההסבר להצעת החוק, בעמ' 296). עוד צוין בדברי ההסבר להצעת החוק, כי "במקרים מסוימים ייתכן, שדווקא הטלת ההגבלות תפגע ביכולת הפירעון של החייב. במקרים אחרים ייתכן, שהיא תמנע את שיקומו הכלכלי, לאחר שנקלע למצוקה מפאת נסיבות שלא היו בשליטתו" (שם, בעמ' 298). ההוראות בנוגע להכרזה על חייב כמוגבל באמצעים מצויות בפרק ז'1 לחוק ההוצאה לפועל. הוראות אלו התווספו לחוק בשנת 1994 (חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 15), התשנ"ד-1994, ס"ח 1479, עמ' 284) כחלק מסדרה של תיקונים מקיפים לחוק זה, שעניינם צמצום השימוש במאסר כאמצעי לאכיפת חיובים, תוך אימוץ גישתו של המשנה לנשיא אלון בעניין פר"ח הנזכר (ראו דברי ההסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 14) (צווי הבאה וחייבים מוגבלים באמצעים), תשנ"ד-1994, ה"ח 2251, עמ' 292). ##(2) ביטול הגבלות על חייב מוגבל באמצעים:## בעת שמוכרז חייב כחייב מוגבל באמצעים, רשאי רשם ההוצאה לפועל להטיל על החייב הגבלות שונות, ובהן, בין היתר, הגבלתו כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981. מטרת ההגבלות, כפי שמצוין בסעיף 69ד לחוק ההוצאה לפועל, היא גם להבטיח את פירעון החוב וגם למנוע יצירת חובות נוספים. במקרים מסוימים ייתכן שדווקא הטלת ההגבלות תפגע ביכולת הפרעון של החייב, במקרים אחרים ייתכן שהיא תמנע את שיקומו הכלכלי, לאחר שנקלע למצוקה מפאת נסיבות שלא היו בשליטתו (כגון, פיטורים ממקום עבודה). לרשם ההוצאה לפועל סמכות לבטל הגבלות אשר מוטלות על חייב מוגבל באמצעים, וזאת בהתאם לסעיף 69ח לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, הקובע: "קבע רשם ההוצאה לפועל כי החייב מוגבל באמצעים, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להסיר את ההגבלות שהוטלו על החייב בצו הביניים, כולן או מקצתן, או להוסיף מגבלות לפי סעיף 69ד". על פי רוב, נוהגים רשמי ההוצאה לפועל, כעניין שבשגרה, להטיל על חייבים מוגבלים באמצעים, אשר תיקיהם השונים רוכזו בתיק איחוד, את ההגבלות הקבועות בחוק, ובהן ההגבלה האמורה. הגבלתו של חייב כלקוח מוגבל בבנק היא מסוג ההגבלות שמקיימות בעיקר את התכלית של מניעת יצירתם של חובות חדשים, שכן אין בה כדי להבטיח את פירעונו של החוב הקיים או להשפיע על הפירעון באופן ישיר. לצד הסמכות להטיל על חייב מוגבל באמצעים הגבלות, קבועה בחוק הסמכות לבטל את ההגבלות, כאמור – כאשר מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת. ##(3) חייב מוגבל באמצעים - מה אומר החוק ?## 69ג. (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי להכריז על חייב, שהגיש בקשה למתן צו תשלומים לפי חוק זה, כחייב מוגבל באמצעים (להלן – חייב מוגבל באמצעים), אם ביקש לפרוס את תשלום חובו לתקופה העולה על אחת מהמפורטות להלן, לפי הענין: (1) שנתיים – אם סכום החוב אינו עולה על 20,000 שקלים חדשים; (2) 3 שנים – אם סכום החוב עולה על 20,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים; (3) 4 שנים – אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים. לענין זה, "החוב" – לרבות יתרת החוב ולרבות ריבית והפרשי הצמדה עד למועד ההכרזה. (ב) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה לפי סעיף קטן (א), אם לא צירף החייב לבקשתו הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א). (ג) הודעה על הכרזה של חייב מוגבל באמצעים תימסר לזוכה. ##(4) שיקול דעת להכריז על חייב מוגבל באמצעים:## המחוקק מסר לראש ההוצאה לפועל שיקול דעת בבואו להחליט בבקשה להכריז על חייב כמוגבל אמצעים (לדיון בדבר פרשנות התיבה "רשאי" בהקשר הסעיף דנן ובהקשרו של פרק ז'1 לחוק, בו שוכן הסעיף, ראו בר"ע 678/05 הנזכרת). לשיטתי, הדברים נלמדים גם מן התכליות העומדות בבסיס חוק ההוצאה לפועל בכלל, ובבסיס הוראת סעיף 69ג בפרט. סמכות רשם ההוצאה לפועל להכריז על חייב כמוגבל באמצעים, היא סמכות שבשיקול דעת המאפשרת לו לשקול ולאזן בין כלל השיקולים של כל מקרה על פי נסיבותיו (ראו: ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' פואד חדיד,פ"ד נז (4), וכפועל יוצא סמכותו של רשם ההוצאה לפועל שיקול הדעת שלא להכריז על חיייב כמוגבל באמצעים, גם כאשר הוא אינו יכול לפרוע את חובותיו בתקופה העולה על התקופות הנקובות בסעיף 69ג(א) לחוק הוצאה לפועל (ראו: רע"א 824/06 בנק הפועלים בע"מ נ' שלמה גרתי). ##(5) להלן החלטה בנושא הכרזה על חייב מוגבל באמצעים:## השאלה הנדרשת להכרעה בהחלטה זו היא, האם חלה חובה על ראש ההוצאה לפועל להכריז על חייב כ"חייב מוגבל באמצעים", אם נתן צו תשלומים שממנו עולה, כי החייב אינו יכול לפרוע את החוב בתקופה הקבועה בסעיף 69ג'(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. ראש ההוצאה לפועל, כב' הרשם מרדכי כדורי, בהחלטתו מיום 10.2.05, השיב על שאלה זו בשלילה, ונמנע מלהכריז על המשיבה כחייבת מוגבלת באמצעים. על החלטה זו מונחת לפניי בקשת רשות ערעור זו של המבקשת. תמצית העובדות הדרושות לעניין 1. ביום 29.1.04 ניתן פסק דין נגד המשיבה ראובן רבקה (להלן: "המשיבה") בת.א. 11463/03 בבית משפט השלום בירושלים, ולפיו על המשיבה לשלם למבקשת סך של 28,043 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, כמפורט בפסק-הדין, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. 2. המשיבה לא מילאה אחר חיובה בפסק הדין, וביום 18.2.04 הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים בקשה לביצוע פסק הדין. 3. ביום 25.3.04 התייצבה המשיבה לפני ראש ההוצאה לפועל יחד עם בעלה לצורך ביצוע חקירת יכולת, בהתאם לסעיף 67(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק" או "חוק ההוצאה לפועל"). על יסוד שאלון ומסמכים שמסרה המשיבה, בהתאם לסעיף 7א'(א) לחוק, ולאחר חקירת יכולת שנערכה בהעדר ב"כ המבקשת, הורה ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשם עאסי עבאס) על תשלום החוב בשיעורים חודשיים של 500 ₪ (להלן: "צו התשלומים"). 4. ביום 26.9.04 הגישה המשיבה בקשה לשינוי צו התשלומים ולהפחתת סכום ההחזר החודשי ל-200 ₪. בעקבות בקשתה נערכה למשיבה חקירת יכולת נוספת ביום 12.10.04, בהעדר ב"כ המבקשת, ובסיומה הורה ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשם מרדכי כדורי), כי צו התשלומים יעמוד בעינו. 5. ביום 14.10.04 הגישה המבקשת בקשה להכריז על המשיבה כחייבת מוגבלת באמצעים בנימוק, כי "לאור גובה החוב עולה כי אין ביכולתה של החייבת לפרוע את החוב במשך התקופות הקבועות בסעיף 69ג'(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967". עוד באותו יום ניתנה החלטת ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשם כדורי) כדלקמן: "אין הנטען בבקשה, כשהוא לעצמו, כדי לחייב את הכרזת החייבת כחייבת מוגבלת באמצעים". 6. המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בירושלים (בר"ע 473/04) וטענה, כי ראש ההוצאה לפועל חייב להכריז על המשיבה כחייבת מוגבלת באמצעים אם נתן צו תשלומים ממנו עולה, כי החייבת איננה יכולה לפרוע את חובה במשך התקופה הקבועה בסעיף 69ג'(א) לחוק, ואין לו שיקול דעת בענין. ביום 10.1.05 נתן כב' השופט בעז אוקון פסק דין בבר"ע הנ"ל, והורה על החזרת ההליך לראש ההוצאה לפועל על מנת שידון בשאלה שהעלתה המבקשת לגופה, ויקבע מימצאים, על יסוד בדיקה שערך, אם יש או אין ביכולתה של המשיבה לפרוע את החוב בתקופה שנקבעה בחוק, תוך מתן אפשרות לצדדים לטעון בנקודה זו. החלטת ראש ההוצאה לפועל 7. בהתאם לפסק-דינו של בית המשפט המחוזי, הורה ראש ההוצאה לפועל לצדדים להגיש עמדתם. לאחר קבלת עמדת המבקשת, ומשלא ניתנה עמדת המשיבה, נתן ראש ההוצאה לפועל החלטה מנומקת אשר בסופה הכריע, כי לאור גובה החוב- כ-29,000 ₪ - וצו התשלומים החודשי - בסך של 500 ₪ לחודש - אמנם אין ביכולתה של החייבת לפרוע את החוב בתקופה הקבועה בסעיף 69ג'(א)(2) לחוק (שלוש שנים - א.פ.), אולם אין בכך כדי לחייב הכרזתה כחייבת מוגבלת באמצעים. את מסקנתו זו ביסס ראש ההוצאה לפועל על שני נימוקים מרכזיים: הנימוק האחד, על פרשנות תכליתית של חוק ההוצאה לפועל; הנימוק השני, כי במקרה דנן אין להחיל הוראותיו של סעיף 69ז'(ב) לחוק, אשר על פיו קיימת חובה על ראש ההוצאה לפועל להכריז על חייב כמוגבל באמצעים משניתן "צו תשלומים סופי" כנגדו, שכן סעיף זה חל רק במקום בו ניתן "צו ביניים", על פי הוראותיו של סעיף 69ד' לחוק, ובמקרה דנן לא ניתן כנגד החייבת צו ביניים כאמור. טיעוני המבקשת 8. טענות המבקשת בתמצית הן שתיים: ראשית, ראש ההוצאה לפועל חרג מסמכותו הקבועה בחוק, כאשר דחה את הבקשה להכריז על המשיבה מוגבלת באמצעים. שנית, ולחלופין, גם אם ייקבע כי ראש ההוצאה לפועל פעל במסגרת סמכותו, הרי ששיקול דעתו במקרה דנן לא היה סביר ולפיכך על בית משפט זה להתערב בהחלטתו. חריגה מסמכות כיצד? לטענת המבקשת, על פי לשון החוק משניתן צו תשלומים והובהר כי המשיבה אינה יכולה להחזיר את החוב בתקופה הנקובה בסעיף 69ג'(א) לחוק, אין לראש ההוצאה לפועל כל שיקול דעת האם להכריז עליה כחייבת מוגבלת באמצעים אם לאו, אלא שהחוק מחייב אותו להכריז עליה ככזו. המבקשת סומכת את טיעוניה על סעיפים 69ג'(א), 69ד' ו-69ז' לחוק, ועל פרשנות לשונית ותכליתית של סעיפים אלו. לתמיכה בטיעוניה הפנתה המבקשת לפסק דינו של כב' השופט ע. קמא בבר"ע (י-ם) 3110/97 עמנואל גלוברמן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, תק-מח 97(3), 673, שם נקבע, כי שיקול דעתו של ראש ההוצאה לפועל מצוי אך בתחום של היכולת לפרוע את החוב בתקופה האמורה בסעיף 69ג'(א) לחוק. לפיכך, לשיטת המבקשת, משקבע ראש ההוצאה לפועל, כי החייב אינו יכול לפרוע את חובו בתקופה האמורה, חייב הוא להכריז על החייב מוגבל באמצעים. כמו כן, הפנתה המבקשת לפסק-הדין בע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' חדיד פואד, תק-על 2003(2) 1168 (להלן: "פרשת איטונג"), אשר לטענתה תומך אף הוא בפרשנות המוצעת על ידה. אשר לטעות בשיקול דעת נטען, כי גם אם ייקבע כי ראש ההוצאה לפועל פעל במסגרת סמכותו וכי נתון לו שיקול דעת בשאלה אם להכריז על החייב מוגבל באמצעים אם לאו, הרי שבמקרה דנן הפעיל ראש ההוצאה לפועל את שיקול הדעת באופן לא סביר. לטענת המבקשת, החלטת ראש ההוצאה לפועל עלולה ליצור מצב שבו במקום לשמש מכשיר יעיל לגביית חובות, הופכים הליכי ההוצאה לפועל להיות "עיר מקלט" למשיבה. לשיטת המבקשת, יישום הדברים במקרה דנן ועריכת האיזון בין התכליות השונות העומדות בבסיס חוק ההוצאה לפועל מביא לתוצאה החד-משמעית, כי היה על ראש ההוצאה לפועל להכריז על המשיבה מוגבלת באמצעים. 9. המשיבה, שאיננה מיוצגת, לא הגישה עד כה את טענותיה, על אף ההחלטה שניתנה ביום 21.3.05 המורה לה לעשות כן. המסגרת המשפטית 10. ההסדר בענין הכרזת חייב מוגבל באמצעים, המצוי בפרק ז'1 לחוק, נוסף לחוק ההוצאה לפועל במסגרת תיקון מספר 14 בשנת 1994. הסדר זה נועד לאפשר לחייבים, אשר אין באפשרותם לפרוע את חובותיהם תוך פרקי הזמן הקבועים בחוק, לפרוע את חובותיהם תוך הגנה על זכויותיהם, ומאידך, ההסדר מאפשר להטיל מגבלות שונות על חייבים, על מנת שיפרעו את חובותיהם ללא יצירת חובות נוספים באופן בלתי אחראי (דברי ההסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 14)(צווי הבאה וחייבים מוגבלים באמצעים), התשנ"ד-1994, הצ"ח 2250, ה' באדר תשנ"ד, 16.2.1994, עמ' 296-298). 11. בשל מהותה הפרשנית של השאלה השנויה במחלוקת במסגרת ערעור זה, אביא את הוראות החוק הרלבנטיות כלשונן. סעיף 69ג' לחוק קובע כדלקמן: "69ג. הכרזה של חייב מוגבל באמצעים (א) ראש ההוצאה לפועל רשאי להכריז על חייב, שהגיש בקשה למתן צו תשלומים לפי חוק זה, כחייב מוגבל באמצעים (להלן - חייב מוגבל באמצעים), אם ביקש לפרוס את תשלום חובו לתקופה העולה על אחת מהמפורטות להלן, לפי הענין: (1) שנתיים - אם סכום החוב אינו עולה על 20,000 שקלים חדשים; (2) 3 שנים - אם סכום החוב עולה על 20,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים; (3) 4 שנים - אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים. לענין זה, "החוב" - לרבות יתרת החוב ולרבות ריבית והפרשי הצמדה עד למועד ההכרזה". סעיף 69ד' לחוק, הדן בהגבלות אשר ניתן להטיל על חייב שהוכרז מוגבל באמצעים, קובע כך: "69ד. הגבלות של חייב מוגבל באמצעים (א) הכריז ראש ההוצאה לפועל על חייב מוגבל באמצעים, יתן צו תשלומים לפי בקשתו, עד לבדיקת יכולתו (להלן - צו ביניים), ורשאי הוא להטיל עליו בצו הביניים את ההגבלות המפורטות להלן, כולן או חלקן, כדי להבטיח את פרעון החוב ולמנוע יצירת חובות נוספים: (1) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; (2) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981; (3) הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986. (ב) חייב מוגבל באמצעים לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל ענין בתאגיד...". המשכו של הליך ההכרזה על החייב כמוגבל באמצעים, הרלבנטי לענייננו, מצוי בסעיף 69ז' לחוק הקובע כך: "69ז. בדיקת יכולת וצו תשלומים סופי (א) ניתן צו ביניים, יקיים ראש ההוצאה לפועל בדיקה בדבר היכולת של החייב, בין על יסוד העיון בבקשת החייב לפי סעיף 69ג והמסמכים שצורפו לה, וכל מידע אחר שנמצא לפניו, ובין בחקירת יכולת כאמור בסעיף 67; ובלבד שראש ההוצאה לפועל יתן לזוכה הזדמנות לטעון טענותיו בכתב, ואם ביקש הזוכה חקירת יכולת לפי סעיף 67, יורה ראש ההוצאה לפועל על קיומה. (ב) ראש ההוצאה לפועל יתן צו תשלומים בהתאם ליכולת החייב כפי שיקבע על יסוד הבדיקה שערך, כאמור בסעיף קטן (א), ויקבע כי הוא מוגבל באמצעים אם אין ביכולתו לפרוע את החוב במשך התקופה הקבועה בסעיף 69ג(א), או כי הוא אינו מוגבל באמצעים וכי יש ביכולתו לפרוע את החוב במשך תקופה כאמור; ראש ההוצאה לפועל ינמק את קביעתו". 12. על פי מובנן הלשוני הפשוט של הוראות החוק תהליך הכרזתו של חייב מוגבל באמצעים מורכב ממספר שלבים: בשלב הראשון, רשאי ראש ההוצאה לפועל להכריז על חייב מוגבל באמצעים, לאחר שהחייב הגיש בקשה למתן צו תשלומים על פי החוק (סעיף 7א' לחוק) ובבקשתו ביקש לפרוס את חובו לתקופה העולה על התקופות המפורטות בסעיף, בהתחשב בגובה החוב (סעיף 69ג'(א) לחוק). בשלב השני, ורק לאחר שראש ההוצאה לפועל הפעיל את שיקול דעתו והחליט להכריז על החייב מוגבל באמצעים, ניתן צו ביניים בו למעשה קובע ראש ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי בקשתו של החייב עד לבדיקת יכולתו הכלכלית (סעיף 69ד' לחוק). בצו הביניים מוסמך ראש ההוצאה לפועל גם להטיל על החייב את ההגבלות המפורטות בחוק כדי להבטיח את פרעון החוב ולמנוע יצירת חובות נוספים. יצויין, כי ישנן הגבלות החלות באופן אוטומטי על החייב עם הכרזתו כמוגבל באמצעים ללא שיקול דעת של ראש ההוצאה לפועל, כגון: האיסור לייסד תאגיד או להיות בעל עניין בתאגיד וכיו"ב. בשלב השלישי, לאחר מתן צו הביניים, מקיים ראש ההוצאה לפועל בדיקה בדבר יכולת החייב, בין על פי המסמכים שהגיש ובין באמצעות חקירת יכולת, ובהתאם לבדיקה כאמור נותן צו תשלומים סופי. לאחר מתן צו התשלומים הסופי על ראש ההוצאה לפועל לקבוע כי החייב מוגבל באמצעים אם אין ביכולתו לפרוע את החוב במשך התקופות הקבועות בחוק, או כי הוא אינו מוגבל באמצעים אם יש ביכולתו לעשות כן (סעיף 69ז'(ב) לחוק). במילים אחרות: ההליך הנדרש כדי לקבוע כי החייב מוגבל באמצעים נצרך למספר שלבים אלה: הגשת הבקשה על ידי החייב למתן צו לתשלומים, הכרזת ראש ההוצאה לפועל כי החייב מוגבל באמצעים, מתן צו ביניים ומתן צו תשלומים סופי לאחר בדיקת יכולת החייב. ברי, כי לא ניתן להגיע לשלב הסופי מבלי שניתן קודם צו ביניים, אשר הוא לכשעצמו לא יינתן אם לא הכריז ראש ההוצאה לפועל על החייב כמוגבל באמצעים, כאשר הכרזה זו נתונה לשיקול דעתו של ראש ההוצאה לפועל. דיון 13. מבחינת ההליכים בהליך שבענייננו מתברר, כי לא נתקיימו כל השלבים הנדרשים להכרזת החייבת כמוגבלת באמצעים. המשיבה הגישה בקשה למתן צו לתשלומים (לפי סעיף 7א' לחוק). ראש ההוצאה לפועל, לאחר חקירת יכולת, נתן צו ולפיו חייב אותה בתשלום של 500 ₪ לחודש לפי סעיף 7א'(ג) לחוק. לאחר שהמשיבה הגישה בקשה להפחית את גובה התשלום החודשי זומנה המשיבה לחקירת יכולת נוספת לפני ראש ההוצאה לפועל, אשר דחה בקשתה והותיר את גובה ההחזר החודשי על סך 500 ₪. ראש ההוצאה לפועל לא מצא לנכון להכריז עליה כחייבת מוגבלת באמצעים, על אף שהדבר היה בשיקול דעתו לפי סעיף 69ג' לחוק. בהחלטתו נשוא החלטה זו, לאחר שסקר את התכליות העומדות בבסיסו של חוק ההוצאה לפועל - להביא למימוש פסקי דין שניתנו על ידי בתי המשפט השונים, מחד, ומאידך הגנה על החייב, כך שהנקיטה בהליכי הוצאה לפועל נגדו תבוצע באופן שלא תביא למחיצתו (רע"א 4905/98 פר' יוסף גמזו נ' נעמה יהושע ואח', פ"ד נה(3) 360, 374-375) - נתן ראש ההוצאה לפועל נימוק מדוע זה לא הכריז על החייבת כמוגבלת אמצעים, באומרו: "לא הרי חייב כנגדו מתנהלים מספר רב של תיקים מסוג המחאות, כהרי חייב כנגדו תיק אחד בלבד מסוג פסקי דין. ברור כי במקרה הראשון יש תועלת רבה בהכרזת החייב כחייב מוגבל באמצעים, צעד העשוי למנוע ממנו להמשיך את השימוש בהמחאות ויצירת חובות נוספים. לעומת זאת, הטלת הגבלות על חייב כנגדו תיק אחד מסוג פסק דין עלולה דווקא להביא להפסקת פעילותו הכלכלית ובכך להקשות עליו למלא אחר חיוביו על פי פסק הדין ובכך לפגוע בתכליתו הראשונה של חוק ההוצאה לפועל". נימוק זה, גם אם הינו נימוק יחיד, מקובל וראוי הוא, ולפיכך אין מקום להתערב בהחלטתו של ראש ההוצאה לפועל. הנה כי כן, החלטתו של ראש ההוצאה לפועל ניתנה במסגרת סעיף 7א' לחוק ההוצאה לפועל בלבד. ואף אם תאמר כי ניתנה במסגרת סעיף 69ג' לחוק, כי אז ראויה וסבירה החלטתו שלא להכריז על החייבת כמוגבלת באמצעים. מטבע הדברים, אין מקום להידרש להוראת סעיף 69ד' לחוק, שכן אליה יש להידרש רק משהכריז ראש ההוצאה לפועל על החייבת כמוגבלת באמצעים, וכמובן שאין לבחון הוראותיו של סעיף 69ז' לחוק, שכן, כאמור, החייבת לא הוכרזה כמוגבלת באמצעים על פי סעיף 69ד' לחוק ולא ניתן "צו ביניים" על פי סעיף זה. נוסיף, כי אין ללמוד מבר"ע 3110/97 הנ"ל לעניין פרשנות סעיף 69ז' לחוק והחובה החלה על ראש ההוצאה לפועל, שכן שם הכריז ראש ההוצאה לפועל על המבקש - גלוברמן - כ"חייב המוגבל באמצעים", ואילו כאן נמנע ראש ההוצאה לפועל מלהכריז על החייבת ככזו. די היה בדברינו עד כה לדחות את בקשת המבקשת למתן רשות ערעור. ברם, מעבר לנדרש ולאור טענותיה הנרחבות של המבקשת לפרשנות הראויה לשיטתה לסעיף 69ז' לחוק נוסיף דברים אלה. פרשנות סעיף 69ז' לחוק ההוצאה לפועל 14. כאמור, לטענת המבקשת, פרשנותו הנכונה של סעיף 69ז'(ב) לחוק היא, כי משקבע ראש ההוצאה לפועל את צו התשלומים הסופי, לאחר בדיקת יכולתו של החייב, חייב הוא להכריז על החייב מוגבל באמצעים, אם הוא עומד בתנאי הקבוע בהמשך הסעיף, דהיינו אם הוא אינו יכול לפרוע את חובו בתקופות הקבועות בסעיף 69ג'(א) לחוק וכי בשלב זה אין לראש ההוצאה לפועל שיקול דעת להימנע מהכרזה שכזו. 15. בבואנו לפרש את משמעותו של חוק כלשהו יש לפנות, בראש ובראשונה, ללשונן של הוראות החוק. בענייננו, לאחר שהחייב הגיש בקשה למתן צו תשלומים, מעניק החוק לראש ההוצאה לפועל בסעיף 69ג' לחוק סמכות להכריז עליו מוגבל באמצעים. החוק נוקט לשון "רשאי", ופרשנותו המקובלת של מונח זה היא, כי מדובר בסמכות הכרוכה בשיקול דעת ולא בסמכות חובה. (א' ברק, פרשנות במשפט, כרך שני-פרשנות החקיקה (הוצאת נבו, תשנ"ג), 120 ; ע"פ 1152/91 סעיד בן אסמעיל סיקסיק נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(5) 8, 30). 16. כאמור לעיל, הוראות החוק הנוגעות להמשכו של התהליך להכרזה על חייב מוגבל באמצעים אינן נוקטות לשון רשות, אלא לשון ציווי: "יתן צו תשלומים (זמני-בסעיף 69ד' לחוק- א.פ.) ; ... יקיים ראש ההוצאה לפועל בדיקה בדבר היכולת של החייב... (סעיף 69ז'(א) לחוק) ; יתן צו תשלומים (סופי - סעיף 69ז'(ב) לחוק - א.פ.)... ויקבע כי הוא מוגבל באמצעים... " (סעיף 69ז'(ב) לחוק- ההדגשות שלי - א.פ). אכן, הסעיף נוקט לשון ציווי- ("יתן" ו-"יקבע"), ומקובל כי ביטויים מסוג זה מתפרשים כסמכות חובה (ראה, למשל, הפרשנות לתיבה "יתן"- תב"ע (י-ם) שן/738-3 רשאד עבד אלטיף בואטנה נ' אגודת קרית נוער, תק-עב 90(3), 215 והאסמכתאות המובאות שם ; הפרשנות לתיבה "יעביר מכהונתו"- בג"צ 103/96 עו"ד יוסף פנחס כהן נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', פ"ד נ(4) 314, 321-322 ; והפרשנות לתיבה "יתקינו"- בג"צ 295/65 הלל אופנהימר ואח' נ' שר הפנים והבריאות, פ"ד כ(1) 309, 325-326). זו גם הפרשנות שניתנה בבר"ע (י-ם) 3110/97 הנ"ל, עליו נסמכה המבקשת, ובה נקבע כי לאור העובדה שמדובר בסמכות חובה, שיקול דעתו של ראש ההוצאה לפועל מצוי אך ורק בתחום יכולתו של החייב לפרוע את חובו. אולם, כאמור, יש לאבחן את ההחלטה שם, שכן במקרה דשם הכריז ראש ההוצאה לפועל על גלוברמן כ"חייב מוגבל באמצעים", עובדה שלא נתקיימה בענייננו, כאמור לעיל. יחד עם זאת, דעתי היא כי לאור התכליות העומדות בבסיסו של חוק ההוצאה לפועל בכלל, וההסדר בענין חייבים מוגבלים באמצעים בפרט, יש לפרש את הסעיף באופן המעניק לראש ההוצאה לפועל שיקול דעת האם להכריז על חייב מוגבל באמצעים אם לאו, ואבהיר. פרשנות תכליתית- סמכות בשיקול דעת 17. הפרשנות המילולית של דבר החקיקה היא לעולם נקודת המוצא, אך לעולם אין היא נקודת הסיום. עקרון היסוד בפרשנות חקיקה הוא, כי: "אין השופט רשאי להסתפק בבדיקה הלשונית, שכן החוק אינו אך טקסט בלשני גרידא. החוק הוא יצירה נורמאטיבית, הבאה להגשים תכלית חברתית. והוא ביטוי למדיניות. על הפרשן לחשוף, מבין קשת האפשרויות הלשוניות, אותה משמעות אשר תגשים את מטרת החוק". (ד"נ 40/80 פאול קניג נ' יהושע כהן, פ"ד לו(3)701, 713-714). עקרון זה עובר כחוט השני בפסיקת בתי המשפט בישראל (א. ברק, שם, בעמ' 85-89). לענייננו יפים דבריו של כב' השופט ד' לוין בע"א 260/83 מנהל מס שבח מקרקעין נ' יוסף אברהם, פ"ד לט(2) 96, 100: "כאשר ניסוחו של חוק הוא לכאורה ברור מבחינה לשונית, ובכל זאת המשמעות האמיתית של החוק אינה מתבהרת די הצורך מקריאת הדברים כפשוטם, במקרה זה יש להעמיק בתולדות החוק ובמגמותיו כדי להבין את המטרה החקיקתית שברקעו... כאשר לשון החוק כפשוטה מעמידה בפני המעיין בחוק אופציות לשוניות שונות, על השופט לבחור באותה אופציה לשונית, המגשימה את תכלית החוק". 18. כידוע, את תכליתה של הוראת חוק ניתן ללמוד, בין היתר, על פי ההקשר החקיקתי בו היא מצויה שהרי "כשאנו באים לפרש סעיף אחד בחוק, אין לראותו כסעיף בודד, עומד בפני עצמו ותלוש מסביבתו. יש לקראו ולפרשו יחד עם ולאור שאר הוראות החוק שבו הוא מצוי". (ע"א 26/54 בנדיטו אלונזו נ' ירוחם בן דרור, פ"ד י(1) 97, 104 ; א. ברק, שם, עמ' 306-308 והאסמכתאות המובאות שם). 19. כאמור, ניסוחו של סעיף 69ז'(ב) לחוק לכאורה מביאנו לכלל מסקנה, כי סמכותו של ראש ההוצאה לפועל להכריז על חייב מוגבל באמצעים לאחר בדיקת יכולתו הכלכלית היא סמכות חובה ואין בצידה כל שיקול דעת מלבד בעצם קביעת צו התשלומים אשר תוחם את יכולתו של החייב לפרוע את החוב. אלא מאי? שאין זו הפרשנות היחידה, הברורה והחד-משמעית של הסעיף ולפיכך לא תמה דרכנו הפרשנית. יש מקרים בהם ההקשר הפנימי של הדברים עשוי להביא לידי כך, כי לדיבור "חייב" תינתן משמעות מרשה או מסמיכה (א. ברק, שם, בעמ' 120). קל וחומר כאשר הסעיף אינו נוקט לשון "חייב" אלא לשון ציווי סתם. יש והציווי טומן בחובו את האפשרות להפעיל את הסמכות בהתאם לשיקול דעתו של בעל הסמכות, בהתאם, כמובן, לתכליות העומדות בבסיס החוק המעניק סמכות זו. בענייננו, החוק המסמיך הוא חוק ההוצאה לפועל ונפנה כעת לבחינת התכליות העומדות בבסיסו. 20. את תכליותיו של חוק ההוצאה לפועל ניתן לחלק לשני סוגים: תכליות ספציפיות ותכליות כלליות. התכליות הספציפיות הן מחד, יצירת מנגנון יעיל לגביית חובות ולמימוש פסקי דין, ומאידך, הגנה על חייבים שמצבם הכלכלי אינו מאפשר להם לפרוע את חובותיהם. התכליות הכלליות הן מחד, הגנה על קניינם של הזוכים ומאידך, הגנה על כבוד האדם של החייב ועל חירותו. (רע"א 4905/98 הנ"ל, שם ; רע"א 5368/01 פנחס יהודה ואח' נ' עו"ד יוסף תשובה ואח', פ"ד נח(1) 214, 219 ; ע"א 9136/02 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' שרה רייז, פ"ד נח(3) 934, 941 ; פרשת איטונג, סעיף 5 לפסק-הדין). מטבע הדברים, לעיתים קרובות תכליות אלו עומדות בסתירה ונדרש איזון בין התכליות המתנגשות. נקודת המוצא של איזון זה נותנת משקל נכבד לזכויותיו של הזוכה, שהרי זכותו מעוגנת בפסק דין סופי שניתן לטובתו. יחד עם זאת, לא ניתן לקבוע נוסחה כללית וגורפת ולומר מראש זכותו של מי מבעלי הדין תגבר. הדין צריך להיחתך על פי האיזון שנעשה בין הנסיבות המיוחדות של כל עניין (ד. בר-אופיר, הוצאה לפועל, הליכים והלכות, מהדורה שישית, פרלשטיין-גינוסר בע"מ, 32). אם כך, כיצד יתבצע האיזון העדין בין התכליות המתנגשות מבלי להעניק לראש ההוצאה לפועל שיקול דעת כלל?! אלא על כרחך אתה אומר, כי יש להעניק לראש ההוצאה לפועל שיקול דעת בנושא. 21. למסקנה זו ניתן להגיע אף אם נבחן את התכלית העומדת בבסיסו של ההסדר הספציפי של הכרזה על חייב מוגבל באמצעים. ההסדר נועד, בראש ובראשונה לחייבים, אשר אין באפשרותם לפרוע את חובותיהם תוך פרקי הזמן המרביים הקבועים בחוק. בשל כושר הפירעון הנמוך של חייבים אלו, אין הם יכולים להגיש בקשה למתן צו איחוד תיקים, שכן אין הם עומדים בדרישות הכספיות למתן צו כזה (ראה סעיפים 74ו' ו-74ט' לחוק). לפיכך נקבע בחוק מסלול אחר באמצעותו ניתן יהיה לגבות מחייבים אלו את חובותיהם בצורה יעילה, תוך הגנה על זכויותיהם. מסלול זה הוא הכרזה על החייבים כמוגבלים באמצעים. לאחר ההכרזה ניתן יהיה להטיל עליהם מגבלות שונות כדי להבטיח את פירעון החוב ולמנוע מהם יצירת חובות נוספים (פרשת איטונג, סעיף 9 לפסק-הדין). לאחר ההכרזה ניתן יהיה אף ליתן צו לאיחוד תיקים של חייב שלו מספר תיקי הוצאה לפועל, וזאת למרות שמלכתחילה חייב זה לא היה זכאי לאיחוד תיקים בשל כושר הפירעון הנמוך שלו. 22. החוק מעניק לראש ההוצאה לפועל שיקול דעת רחב גם לאחר ההחלטה אם להכריז על חייב מוגבל באמצעים. כך, למשל, רשאי הוא, לאחר שהכריז על חייב מוגבל באמצעים, להסיר את ההגבלות שהוטלו על החייב בצו הביניים, כולן או חלקן, או להוסיף הגבלות וזאת מטעמים מיוחדים שירשמו (סעיף 69ח' לחוק). בנוסף, אף אם החליט ראש ההוצאה לפועל שלא להכריז על חייב מוגבל באמצעים, רשאי הוא לקבוע, כי המגבלות שהוטלו עליו בצו הביניים יישארו בתוקפן (סעיף 69ט' לחוק). זאת ועוד. על פי סעיף 69י' לחוק רשאי ראש ההוצאה לפועל, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשה, לבטל הכרזה של חייב כמוגבל באמצעים. מה הטעם במתן שיקול דעת רחב בעת ביטול ההכרזה אם אין לראש ההוצאה לפועל שיקול דעת בעת ההכרזה עצמה ?! 23. סבורני, כי קריאת ההוראות הנוגעות להכרזת חייב מוגבל באמצעים כמכלול אינה מותירה מקום לספק. כפי שראינו לעיל, החוק מעניק לראש ההוצאה לפועל שיקול דעת רחב בעניינים שונים נוספים הקשורים להכרזה על חייב כמוגבל באמצעים. כך, לדעתי, יש לפרש אף את ההוראה בסעיף 69ז'(ב) לחוק. אין כל הגיון בהגבלת סמכותו של ראש ההוצאה לפועל לתחומו של כושר הפירעון של החייב בלבד. הגבלה מעין זו אינה עולה בקנה אחד עם תכליותיו ומטרותיו של החוק. 24. מסקנה זו מתחזקת לאור הסיפא לסעיף 69ז'(ב), הקובעת כי: "ראש ההוצאה לפועל ינמק את קביעתו". מדוע שראש ההוצאה לפועל יאלץ לנמק את קביעתו אם קביעתו אינה אלא תוצר של חישוב מתמטי גרידא, הנוגע לכושר פירעונו של החייב? מקריאה של הסיפא ניתן ללמוד, כי המחוקק ביקש להעניק לראש ההוצאה לפועל שיקול דעת להחליט, לאחר שביצע את האיזון המתאים, האם להכריז על חייב מוגבל אמצעים. יחד עם זאת ועל מנת להבטיח כי שיקול הדעת יופעל בסבירות ולאפשר ביקורת שיפוטית על החלטתו, על ראש ההוצאה לפועל לנמק את החלטתו. כך בדיוק פעל כב' ראש ההוצאה לפועל בענייננו. מעיון בהחלטתו, אשר הובאה לעיל, עולה, כי ראש ההוצאה לפועל סבר, כי במקרה דנן אין כל טעם בהכרזה על המשיבה כמוגבלת באמצעים. אין המדובר במקרה בו למשיבה מספר תיקים מסוג מחאות, בו ישנה חשיבות להכרזה עליה כמוגבלת באמצעים בכך שיוטלו עליה מגבלות, אשר ימנעו ממנה ליצור חובות נוספים. מדובר בחייבת, אשר נפתח נגדה תיק הוצאה לפועל אחד בשל אי ביצוע פסק דין שניתן נגדה בשל כך שהיא מתקשה בתשלום החוב במלואו. הכרזתה של המשיבה כחייבת מוגבלת באמצעים במקרה זה, עלולה לפגוע ביכולתה לפרוע את חובה ובכך להשיג את המטרה ההפוכה (ראה דברי ההסבר להצ"ח, שם, 298). 25. פרשנות המעניקה שיקול דעת לראש ההוצאה לפועל, בענין נוסף הקשור להכרזת חייב כמוגבל באמצעים, ניתנה בפרשת איטונג, עליה נסמכה המבקשת (ע"א 2097/02 הנ"ל). בפרשת איטונג עלתה שאלת היחס בין הכרזה על חייב מוגבל באמצעים לבין מתן צו איחוד תיקים ובית המשפט העליון נדרש להעניק פרשנות לסמכות המוענקת לראש ההוצאה לפועל בסעיף 69ו'(א) לחוק ההוצאה לפועל, אשר זו לשונו: "הוכרז חייב כמוגבל באמצעים, והיו תלויים ועומדים נגדו מספר תיקים, יתן ראש ההוצאה לפועל צו לאיחוד התיקים, לפי פרק ז'3, בשינויים המחויבים, אף אם לא נתקיימו ההוראות שבסעיפים 74ו ו-74ט; נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהוכרז כמוגבל באמצעים, יצורף התיק לצו האיחוד". (ההדגשות שלי-א.פ.) לכאורה, הפרשנות הנכונה לסעיף, הנוקט לשון ציווי כמו בענייננו, היא כי משהוכרז חייב מוגבל באמצעים, אשר לו מספר תיקים, יש ליתן צו איחוד תיקים באופן אוטומטי. בית המשפט בפרשת איטונג, בחן את ההסדר בדבר הכרזת חייב מוגבל באמצעים ואת ההסדר הנוגע לאיחוד תיקיו של חייב לאור תכליותיו של חוק ההוצאה לפועל. מסקנתו היתה, כי לאור תכליות אלו יש בסמכותו של ראש ההוצאה לפועל להימנע ממתן צו לאיחוד תיקיו של חייב מוגבל באמצעים, דהיינו לראש ההוצאה לפועל ישנו שיקול דעת בענין זה (ראה פרשת איטונג, סעיפים 15-16 לפסה"ד). 26. העולה מן המקובץ הוא, כי תכליותיו של חוק ההוצאה לפועל בכלל, ותכליותיו של ההסדר בענין חייב מוגבל באמצעים בפרט, מביאות לכלל מסקנה, כי הסמכות אשר הוענקה לראש ההוצאה לפועל להכריז על חייב מוגבל באמצעים לאחר בדיקת יכולתו של החייב היא סמכות ברשות, המעניקה לראש ההוצאה לפועל שיקול דעת, לבצע איזון בין התכליות והאינטרסים המתנגשים בכל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו, ולקבוע האם יש מקום להכריז על חייב פלוני מוגבל באמצעים אם לאו. סיכום 27. מן הטעמים המפורטים לעיל, מסקנתי היא כי החלטת ראש ההוצאה לפועל בדין יסודה, ולפיכך דין בקשת רשות הערעור להידחות. 28. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. 29.שאלות משפטיותחייב מוגבל באמצעים