בפני התנגדות לביצוע שטר. המשיב הגיש לביצוע שטר חוב חתום בידי המבקש, בסך 15,000 ₪. תיק ההוצאה לפועל נפתח בגין חוב של כ-4,500 ₪, ולבקשה לביצוע השטר צורף עותק מכתב דרישה המופנה למבקש, בו נדרש לשלם עלות של תיקונים שונים שנעשו בדירה אותה השכיר המשיב למבקש, על פי חוזה שכירות, וכן סכום מסוים עבור שכר דירה. מהמכתב הנ"ל עולה, כי הסכום הנדרש עמד על כ-8,000 ₪, מהם קוזז סכום של 1,000$, אשר היה בידי המשיב כפיקדון. המבקש הגיש התנגדות מפורטת, במסגרתה העלה טענות שונות כלפי המשיב. בין היתר נטען, כי לא גרם כל נזק בדירה, כי לא היה מקום לחיוב בשכר דירה נוסף לאחר הפסקת חוזה השכירות בהסכמה, ולאחר שהמשיב סירב לקבל כל דייר חלופי שהוצע. מאחר ועסקינן בשטר חוב אשר ניתן במסגרת הסכם לשכירת דירה, אין ספק כי יש ליתן למבקש רשות להתגונן, ולברר את טענות הצדדים לגופן. מדובר בצדדים קרובים לשטר, אשר רשאים להעלות טענות הנובעות מעיסקת היסוד שביניהם, כפי שנקבע ב- דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי, פ"ד נה(4) 193, 196: "אכן, בין צדדים קרובים דינו של שטר כדין חוזה. כל טענת הגנה העומדת לצדדים קרובים כנגד חבות על-פי שטר עומדת להם גם כנגד חבות על-פי חוזה. על-כן היה עושה השטר רשאי להעלות כנגד הנפרע את הטענה כי הסכום שבו הוא חייב על-פי עיסקת היסוד נמוך מסכום השטר. טענה זו - שאינה טובה כלפי אוחז כשורה - טובה היא כלפי צד קרוב או כלפי אוחז "סתם". אמת, השטר מעניק עילה עצמאית לאוחז, אך קיים קשר פנימי בין השטר לבין עיסקת היסוד. קשר זה מאפשר לעושה השטר לטעון להגנתו בתביעה על-פי השטר, כי חבותו השטרית פחותה היא לאור עיסקת היסוד. ושוב, הגנה זו עומדת לחייב רק כלפי אוחז "סתם". היא אינה עומדת לחייב כלפי אוחז כשורה". שטר החוב הוגש לביצוע בשל נזק נטען, ואילו המבקש מכחיש הנזק ואף טוען כי המשיב חייב לו כספים. טענות הגנה אלו יש לברר. אשר על כן, אני מקבלת את ההתנגדות, אף מבלי לקיים דיון במעמד הצדדים, וזאת בהתאם לסמכותי על פי תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. ההתנגדות מתקבלת. הליכי הוצל"פ מעוכבים. התצהיר ישמש כתב הגנה. נוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר. התובע יגיש תצהיר מטעמו, יחד עם רשימת מסמכים והעתקי המסמכים, בהתאם לתקנה 214ב1(1), תוך 30 יום מקבלת החלטה זו. אם לא יוגש תצהיר מטעם התובע, תוך המועדים שנקבעו לעיל, תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקש. עם העברת התביעה מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט עשוי להיווצר הפרש אגרה, אותו על התובע לשלם תוך 30 יום מקבלת דרישת הגזברות, שאם לא כן תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקש. חוזה שכירותחוזהמקרקעיןשכירות