1. החלטה זו ניתנת בבקשת ב"כ בנק דיסקונט לישראל בע"מ (התובע בת.א. 1347/09 והנתבע בת.א. 7580/09, להלן: "הבנק") לגילוי מסמכים ספציפיים שהועלתה במסגרת קדם משפט מיום 28/3/11. ב"כ הבנק דורש גילוי מסמכים המתייחסים להפקדות ולמשיכות בחשבון, שלגביו קיימת מחלוקת בין הצדדים בשאלה אם החשבון נוהל כחשבון נאמנות עבור לקוחותיו של עו"ד נחום סולן (הנתבע בת.א. 1347/09 והתובע בת.א. 7580/09, להלן: "עו"ד סולן") או כחשבון פרטי. בשל התנגדותו של עו"ד סולן לדרישת הבנק בטענת חיסיון עו"ד-לקוח, הורה בית המשפט לשני הצדדים להגיש סיכומים בסוגיית החיסיון. 2. ענייננו בתביעות הדדיות בין הבנק לבין עו"ד סולן. בתביעה שהגיש הבנק נתבע עו"ד סולן לפרוע את יתרת חובתו בחשבונות שניהל בבנק שנותרה לאחר קיזוז יתרות זכות. הקיזוז נערך בין חשבונותיו בתחילת חודש נובמבר 2008, שהם שלושה חשבונות עו"ש שהיו ביתרות חובה ושני פקדונות מט"ח. בתביעה שהגיש עו"ד סולן כנגד הבנק קובל האחרון, בין היתר, על כך שקיזוז שנערך בין חשבונותיו נעשה שלא כדין, שכן חשבונות, שמהם קוזזו הכספים, היו חשבונות נאמנות שכספיהם שייכים ללקוחותיו ולא לעו"ד סולן. 3. בסיכומים שהגיש עו"ד סולן בסוגיית החיסיון ובסיכומי התשובה שלו מעלה עו"ד סולן שלל טענות מדוע לא להיעתר לבקשת ב"כ הבנק ולא לגלות לו את המסמכים המבוקשים. מלבד טענת חיסיון עו"ד-לקוח טוען הפעם עו"ד סולן לחוסר רלוונטיות של המסמכים הנ"ל לפרשת תביעתו, משזו מבוססת על טענת היעדר חוקיות שבפעולת הקיזוז שביצע הבנק מחשבונות הנאמנות, אחת היא אם חרג עו"ד סולן כנאמן בחשבונות אלה מתפקידו אם לאו. עוד טוען עו"ד סולן כי גילויים עומד בניגוד לכללי איסור הלבנת הון ובניגוד לחיסיון מפני הפללה עצמית שעומד לרשותו בגין הליכי חקירה שנפתחו נגדו על ידי משטרת ישראל. לבסוף, נטען כי יש בגילויים כדי להביא להפרת חובת החיסיון בנקאי-לקוח, שמוטלת על הבנק ביחסיו עם "לקוחות הבנק". 4. הבנק דוחה בסיכומיו את טענות עו"ד סולן אחת לאחת. לטענתו, המסמכים המבוקשים רלוונטיים לקו הגנתו של הבנק שכופר בהיותם של החשבונות מושא הדיון חשבונות נאמנות במועד הקיזוז. הבנק מגביל את דרישתו לאסמכתאות לכל תנועה בחשבונות במהלך השנים 2007-2008, שכן לגבי תקופה זו הוגשו לאחר מועד הקיזוז חמש תביעות של לקוחותיו של עו"ד סולן כנגדו בטענה כי הפקידו כספים בידיו ולא קיבלו אותם חזרה בשל הקיזוז מושא המחלוקת. הבנק מכחיש כי הפרטים המבוקשים חסויים, משלטענתו חיסיון עו"ד-לקוח אינו חל על זהות הלקוחות, על הסכמי שכר הטרחה שנחתמו עמם וכן על פנקסי הנהלת החשבונות של עו"ד סולן המתעדים את הפעולות שביצע עו"ד סולן עבור לקוחותיו בחשבונות מושא המחלוקת. עוד טוען ב"כ הבנק כנגד הישענות של עו"ד סולן על הפטור החלקי מרישום הנהנים בחשבון הניתן לעו"ד הפותח חשבון עבור לקוחותיו לפי ס' 5(א)(7) לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשס"א-2001 (להלן:"צו איסור הלבנת הון") שזה אינו רלוונטי לסוגיית החיסיון מושא המחלוקת. לטענת ב"כ הבנק, עו"ד סולן ממילא לא עמד בתנאים שנקבעו בצו הנ"ל, ולכן אין בכל מקרה תחולה לפטור הנטען במקרה דנן. לבסוף דוחה ב"כ הבנק על אתר כל ניסיון לייחס לבנק הפרת חיסיון בנק-לקוח, משעניינו של הדיון שלפנינו לא בחובת הבנק שלא לגלות לאחרים את ענייניהם הפיננסיים של לקוחותיו אלא בניסיונו של עו"ד סולן שלא לחשוף בהליך משפטי את מחדליו באופן ניהול החשבונות עבור לקוחותיו. כדי למזער כל פגיעה אפשרית בלקוחותיו של עו"ד סולן הביע ב"כ הבנק בסיכומיו נכונות לגילוים של המסמכים במסגרת דיון בדלתיים סגורות 5. נושא גילוי מסמכים מוסדר בתקנות 112-120 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. כשמועלית טענת חיסיון לגבי מסמך ספציפי קובעת תקנה 119 לקנות סדר הדין האזרחי כי "רשאי בית המשפט או הרשם שלא להעתר לבקשה לענין אותה שאלה או אותו מסמך, ולשם כך רשאי הוא לעיין במסמך כדי להחליט אם יש ממש בטענה זו; אין האמור בזה בא לגרוע מזכותה של המדינה לסרב להראות מסמך." 6. הפסיקה קבעה כי קודם שנדרשים לשאלת קיומו של חיסיון לגבי מסמכים ספציפיים, יש לברר את שאלת הרלוונטיות של המסמך לנושא הדיון. אם המסמך הוא רלוונטי הכלל הוא שיש לגלותו לבעל הדין שכנגד אלא אם עומדת לבעל הדין טענת חיסיון (ראה בש"א 15520/02 (מחוזי-חי) החסוי משה בן הרואה נ' טארק בדיר). 7. הגישה לגילוי מסמכים היא ליברלית. הפסיקה קבעה כי גם מסע דיג של מסמכים אצל היריב אינו פסול, ובלבד שהדיג יהיה קשור לתביעה גופה, ולא נועד לדוג במי היריב לצורך תביעה אחרת או לצרכים אחרים (ראה רע"א 6546/94 בנק איגוד בע"מ נ' אזולאי הנרי). בענייננו, עיון במסמכים המתייחסים לפעולות שביצע עו"ד סולן בחשבונות שמהם בוצע הקיזוז של חובותיו הפרטיים כלפי הבנק עשוי לשפוך אור על מהותם של הכספים שהופקדו בחשבונות ונמשכו מהם. אין ספק שיש במסמכים המבוקשים כדי לסייע לקו הגנתו של הבנק בתביעה שהגיש נגדו עו"ד סולן, שלצורך הצלחתו עליו להוכיח כי הכספים שנתפסו בחשבונות שניהל עו"ד סולן במסגרת פעולת הקיזוז היו שייכים לעו"ד סולן ולא ללקוחותיו. היה ויתברר מהמסמכים שיוצגו כי החשבון לא שימש את עו"ד סולן כחשבון הנאמנות בתקופה שלגביה מבוקש הגילוי, לא יוכל עו"ד סולן לטעון כנגד הקיזוז של הכספים, שהוחזקו בחשבון שלא במסגרת פעולת הנאמנות (על כך ראה בספרו של ש. כרם נאמנות 298-299 [מהדורה רביעית]). בניגוד לנטען בסיכומיו של עו"ד סולן לא מצאתי הכבדה מיותרת בדרישת הבנק, משדרישתו הוגבלה למסמכים שנערכו בתקופה של שנתיים קודם לפעולת הקיזוז, לאחר שעו"ד סולן עצמו נתבע בידי לקוחותיו בעקבות הקיזוז ביחס לתקופה זו. די בכך כדי לקבוע כי המסמכים שעשויים לבאר תנועות בחשבונות מושא המחלוקת הם רלוונטיים למשפט שלפנינו, וככאלה ראויים לגילוי. 8. לא מצאתי ממש בכל טענות החיסיון שהעלה עו"ד סולן בסיכומיו כנגד גילויים של המסמכים. באשר לחיסיון עו"ד לקוח, זה אינו חל על הפרטים המבוקשים. מהפסיקה שהתייחסה לנושא בעבר עולה כי זהות הלקוח, כמו הסכמי שכר טרחה ופעולות שנעשו עבור הלקוח, אינם חסויים (ראה ב"ש (מחוזי- ת"א) 1529/83 ישראלי נ' מ"י). באותו פסק הדין אף נקבע כי גם מסמכי הנהלת חשבונות של עורך הדין אינם חסויים, מש"אין הם כוללים דברים שהוחלפו בין עו"ד ללקוחו אלא שיכול ויהיה בהם ללמוד מה עשה עוה"ד. מעשיו של עוה"ד המבצע פעולות עבור לקוחו אינם בגדר החסיון." באותו עניין אף קבע בית המשפט כי חששו של הלקוח, כשלעצמו, מגילוים של המסמכים בציבור, אינו מקנה להם חיסיון, משזה אינו מהווה חלק מההגדרה של מה כולל החיסיון לגבי עו"ד. בענייננו, נדרש עו"ד סולן לגלות לבנק מסמכים שמכילים אינפורמציה לגבי ההפקדות והמשיכות מהחשבון שבוצעו לפי הנטען עבור לקוחותיו במסגרת פעולות הנאמנות שביצע עבורם, ואלה כפי שראינו לעיל אינם חסויים. 9. גם חיסיון מפני הפללה עצמית המוסדר בסעיף 47 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 אינו יכול להועיל לעו"ד סולן במקרה זה. חיסיון זה מאפשר לבעל דין בהליך אזרחי שלא למסור ראיה שיש בה הודיה בעובדה שהיא יסוד מיסודותיה של עבירה שהוא מואשם בה או עשוי להיות מואשם בה. בענייננו, אמנם נפתחה חקירה פלילית בעקבות התלונות שהגישו לקוחותיו של עו"ד סולן למשטרת ישראל לאחר פעולת הקיזוז שנקט הבנק מחשבונותיו של עו"ד סולן, אלא שהתיק הפלילי שנפתח כנגד עו"ד סולן נסגר בתאריך 1/3/10 (החלטת הפרקליטות על סגירת התיק צורפה כנספח 6(1) לסיכומיו של עו"ד סולן). על החלטת הפרקליטות הוגשו עררים, ולמועד הגשת סיכומי עו"ד סולן טרם ניתנו החלטות סופיות בעררים אלה. מסיכומיו של עו"ד סולן משתמע כי החשש של עו"ד סולן ממסירת המסמכים המבוקשים נובע מהדרישה של הפרקליטות מיום 19/7/11 שלא להעביר מידע ממתלונן למתלונן כל עוד לא התבררו העררים שהוגשו על החלטה לסגור את התיק הפלילי נגדו (נספחים 6(2) ו-7 לסיכומי עו"ד סולן). ברם, בהוראות אלה שקיבל עו"ד סולן מהפרקליטות לא קיימת דרישה שלא למסור מידע רלוונטי לבית משפט במסגרת הליך אזרחי, שמתקיים באותו עניין, ולכן בקיום חובתו על-פי דין לגלות את המסמכים לצד שכנגד מכוח צו של בית המשפט, לא מסתכן עו"ד סולן בשיבוש הליכים פליליים שמתנהלים נגדו. בכל מקרה, גם אם עומד לטובתו של עו"ד סולן החיסיון מפני הפללה עצמית במקרה זה, חיסיון זה כפוף לסמכות בית המשפט להורות על הסרת החיסיון, תוך הענקת "חיסיון שימוש" בראיות המפלילות לפי סעיף 47 (ב) לפקודת הראיות. לכן גם אם יתקבלו העררים על החלטת הפרקליטות לסגור את התיק הפלילי כנגד עו"ד סולן, ויוגש נגדו כתב אישום, לא יהיה במסמכים המבוקשים (אם אכן יש בהם כדי להפלילו) משום ראיה קבילה בהליך הפלילי (אם אמנם יוגש). אגב אורחה, אוסיף, כי היות שהחקירה הפלילית בעניינו של עו"ד סולן הסתיימה, סביר להניח שהמשטרה כבר תפסה את כל המסמכים הדרושים לה לצורך החקירה, ולכן אין חשש ממשי כי השימוש שיעשה בית המשפט בסמכותו לפי סעיף 47(ב) לפקודת הראיות ישפיע על ההליכים הפליליים. אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, אין גם בדרכו של החיסיון מפני הפללה עצמית למנוע את גילוי המסמכים מושא הדיון בהליך שלפנינו. 10. באשר לטענת החיסיון בנק-לקוח והישענות על כללי איסור הלבנת הון, לא מצאתי בהם כל ממש. הפטור שעליו נסמך עו"ד סולן מרישום הנהנים בחשבון לפי צו איסור הלבנת הון אינו קובע חיסיון על מידע הקשור לנהנים בחשבון. הפטור שניתן לעו"ד הפותח חשבון עבור לקוחותיו מרישום הנהנים בחשבון ניתן בהתאם לתנאים שנקבעו באותו צו ולמטרה שחוקקו כללי איסור הלבנת הון. כללים אלה נועדו בעיקר למניעת הלבנת הון ומימון טרור ואין בינם לבין הצורך בבירור ראייתי במסגרת הליך משפטי של מידע הקשור להתנהלותו של עו"ד בחשבון שפתח עבור לקוחותיו דבר ולא כלום. כנ"ל לגבי חיסיון בנק-לקוח. חיסיון זה לא נועד להגן על עו"ד המבקש למנוע חשיפת מידע הקשור להתנהלותו בחשבון נאמנות שפתח עבור לקוחותיו אלא למנוע מהבנק חשיפת מידע בנקאי לגבי לקוחותיו. בפסיקה נקבע כי חיסיון בנק-לקוח הוא חיסיון אישי המאפשר לבנק ולאנשיו שלא לגלות במשפט מידע בנקאי הנוגע ללקוחות הבנק. חיסיון זה אינו פוטר את לקוח הבנק בהיותו בעל דין או אפילו עד במשפט מחובתו לגלות את ענייניו הבנקאיים (ראה רע"א 1917/92 סקולר נ' ג'רבי פ"ד מז(5) 764, 781-782). לא כל שכן עו"ד הנדרש לגלות מידע בהליך משפטי, שבו הוא בעל דין, באשר להתנהלותו בחשבון שהוא פתח עבור לקוחותיו, לא יוכל לחסות תחת חיסיון זה. 11. אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, אני מורה על גילוי המסמכים המתעדים את הפעולות בחשבונות שביצע עו"ד סולן עבור לקוחותיו בין השנים 2007-2008 כדלהלן: א) מסמכים המתעדים את זהותם של בעלי הכספים שהופקדו בכל אחת מההפקדות שבוצעו במהלך השנים 2007-2008 בחשבון 874310 ובשני פקדונות מט"ח שמספריהם 262831-979 ו-874310-911. ב) מסמכים ביחס להפקדות כאמור בס"ק א' דלעיל המתעדים את מטרת כל הפקדה שבוצעה בחשבונות הנ"ל. המסמכים הנדרשים לפי ס"ק א' וב' דלעיל כוללים העתקי קבלות שהוציא עו"ד סולן ללקוחות בגין הכספים שהופקדו כאמור והעתקי חוזים ומסמכי התקשרות אחרים שמתעדים את סכום כל הפקדה ומטרתה. ג) מסמכים המתעדים את זהותם של מי שלטובתם נמשכו כל אחת מהמשיכות שבחשבונות הנ"ל במהלך השנים 2007-2008. ד) מסמכים ביחס למשיכות כאמור בס"ק ג' דלעיל המתעדים את מטרת כל משיכה מהחשבונות הנ"ל. ה) עם המסמכים הנ"ל תוגש רשימה המפרטת את כל המסמכים הנמסרים במסגרת הגילוי. ו) כל מסמך מבין המסמכים הנ"ל שהיה ברשותו של עו"ד סולן ויצא מרשותו, עליו להצהיר במסמך נפרד שיוגש יחד עם המסמכים הנ"ל מה הם המסמכים שעברו מרשותו, למי הם הועברו, מתי ובאילו הנסיבות. 12. בשלב זה אני מורה לב"כ הבנק שלא לגלות את תוכנם של המסמכים שיתקבלו לצד שלישי כלשהו ולהבטיח שהשימוש בהם ייעשה רק לצורך ההליך הנדון. 13. עו"ד ימציא את המסמכים הנ"ל לב"כ הבנק עד ליום 5/4/11. 14. נקבע לקדם משפט נוסף ליום 7/6/11 בשעה 10:30. 15.חיסיוןבנק