השופט ג' בך: 1. זהו ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים(השופט ש' ברנר) מיום 28.11.89, לפיו חוייבה המערערת, סולל-בונה בע"מ (להלן: הקבלן הראשי), לפצות את המשיב 3, אריה שמשון (להלן: הניזוק), בגין נזקי גוף שנגרמו לו במהלך עבודתו באתר הבניה שבניהול הקבלן הראשי. הודעת צד ג' ששלח הקבלן הראשי למשיבה 1, שרף עבודות צנרת בע"מ (להלן: קבלן-המשנה), ובה תביעת הקבלן הראשי לשיפויו על כל הסכום בו חוייב לפצות את הניזוק, שהיה עובדו של קבלן-המשנה, נדחתה. הערעור שלפנינו הוגבל על-ידי המערערת לשאלה אחת ויחידה: האם חייב קבלן - המשנה מכוח חוזה קבלנות - המשנה לשפות את הקלן-הראשי בגין סכום הפיצויים ששילם זה האחרון לניזוק. 2. אלה עיקרי העובדות, כפי שנקבעו על-ידי השופט קמא: (א) קבלן-המשנה עסק בעבודות צנרת באתר בניה שבניהולו וארגונו של הקבלן הראשי. באתר האמור הוקם מבנה בן שני אגפים: אגף מגורים ואגף לשימושו של בנק. (ב) בבוקר התאונה הועסקו שני עובדים של קבלן-המשנה בעבודה של סימון והכנת מקום ליציקת בריכת ביוב ליד החזית המזרחית של אגף הבנק, על פי הוראותיו של מנהל העבודה של קבלן-המשנה. (ג) מנהל העבודה של הקבלן-הראשי הורה לארבעה מפועליו לנקות את גג אגף הבנק מפסולת בנין ומציוד שנותרו שם. בין השאר נמצאו על הגג שתי חביות. אחת החביות הכילה שאריות של סיד מוצק ולכלוך נוסף. חבית זו גולגלה על-ידי הפועלים מגג אגף הבנק, שהיה בגובה של ששה מטר מעל פני הקרקע, והושלכה מטה. החבית, ששקלה יותר מחמישים קילוגרם, נחתה סמוך למקום עמידתו של הניזוק, נהדפה לכיוונו, פגעה בו ופצעתו קשה. (ד) בגין מעשה זה, ומחדליהם מקיום הוראות הבטיחות בעבודה, הורשעו ארבעת פועלי הקבלן הראשי ומנהל העבודה שלו, על פי הודאתם, בגרימת חבלה ברשלנות. 3. בתביעת הניזוק בערכאה קמא לפיצויים על פי עילה בנזיקין, קבע השופט, בנתחו את הממצאים העובדתיים האמורים וממצאים נוספים שאינם צריכים לענייננו, כי האחריות הנזיקית רובצת כולה לפתחו של הקבלן-הראשי, ואילו קבלן-המשנה פטור מכל חבות נזיקית שהיא. בהמשך פסק-דינו, בחן השופט את הוראות חוזה קבלנות-המשנה והגיע למסקנה, כי אין הן מטילות במקרה דנן כל חובת שיפוי על קבלן- המשנה. לפיכך נדחתה הודעת צד ג' ששלח הקבלן-הראשי. המחלוקת המשפטית בערעור נסובה, כאמור, אודות שאלה אחת: חבותו החוזית של קבלן המשנה כלפי הקבלן-הראשי. סעיפי החוזה הרלבנטיים לעניין זה הם סעיפים 13-15 לחוזה שבין שתי החברות הקבלניות, ונביאם כלשונם: "פרק ג' בטיחות, אחריות לנזיקים ובטוחים 13. אחריות קבלן-המשנה לבטיחות בעבודה א. קבלן - המשנה יהיה האחראי הבלעדי לכך שבמשך כל זמן ביצוע העבודה על-ידו, לרבות בזמן ביצוע תיקונים בתקופת האחריות, יקויימו באתר סדרי עבודה תקינים וסדרי בטיחות נאותים למניעת נזקים לבנין ו/או נזקי גוף ורכוש כלשהם. ב. מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל יהיה קבלן-המשנה, בכל הנוגע לביצוע העבודה על-ידו, האחראי הבלעדי לקיום ושמירת הוראות פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) תש"ל-1970 והתקנות4 שהותקנו או שיותקנו לפיה, כפי שהן בתוקף היום וכפי שיהיו בתוקף בעת ביצוע העבודה על-ידו. ג. קבלן - המשנה מקבל על עצמו את כל האחריות בקשר לכל נזק, דרישה או תביעה כלשהם שיתעוררו בגין הפרת ההתחייבות או הוראה כלשהי החלים כאמור על קבלן-המשנה, ואם תוגש בקשר לכך תביעה כלשהי נגד סולל-בונה יהיה קבלן-המשנה חייב, והוא מתחייב בזה לפצות ולשפות את סולל-בונה על כל הנזקים וההוצאות שייגרמו לו, כתוצאה מכך. 14. אחריות קבלן-המשנה לנזקים א. קבלן - המשנה יהיה האחראי היחידי והבלעדי לכל נזק שייגרם כתוצאה ו/או עקב ביצוע העבודה על-ידו, לבנין ו/או לחומרים ו/או לעבודה ו/או לסולל-בונה, המזמין, המהנדס ועובדיהם, וצד שלישי אחר כלשהו, בין שהנזק הינו תוצאה ישירה מביצוע העבודה על ידי קבלן-המשנה ובין שהינו כתוצאה בלתי ישירה ובין שהנזק נגרם על ידי קבלן המשנה עצמו ו/או עובדיו ו/או הבא מכוחו ו/או כתוצאה מרכב ממונע, ציוד, מתקנים, כלי עבודה או חומרים של קבלן-המשנה ובין אם הנזק נגרם בצורה אחרת כלשהי. ב. קבלן - המשנה יהיה האחראי היחידי והבלעדי לכל תביעת נזיקין של עבדיו וכל הבאים מכוחם, אף אם תהיה להם עילת תביעה נגד סולל-בונה בגין היותו הקבלן הראשי בבנין. ג. קבלן - המשנה משחרר את סולל- בונה מכל אחריות בגין נזקים שייגרמו כאמור בס"ק (א) ו-(ב) דלעיל ובמקרה שתוגש נגד סולל-בונה דרישה או תביעה בקשר לנזיקים כאמור או שנזקים כאלה ייגרמו לה עצמה, יהיה קבלן-המשנה חייב והוא מתחייב בזה לפצות ולשפות את סולל-בונה על כל סכום שהיא תישא או עלולה לשאת בו, לרבות תשלום דמי שמאות, ריבית, שכ"ט עו"ד והוצאות משפטיות שתהיינה כרוכות בכך. ד. בכל מקרה של נזק כאמור תהיה סולל-בונה זכאית לעכב ולקזז מתוך הכספים שיגיעו לקבלן-המשנה ממנה את כל הסכומים שהיא עלולה לשאת בהם במקרה כזה, לפי שיקול דעתה, אלא אם כן ימציא לה קבלן-המשנה ערבות לשביעות רצונה לכיסוי כל נזק כזה לרבות ההוצאות הנילוות לכך. 15. בטוחים א. מבלי לפגוע באחריותו לנזיקים כאמור של קבלן-המשנה, מתחייב קבלן המשנה לקיים לצורך ביצוע העבודה לפי הסכם זה את הבטוחים כדלקמן: (1) בטוח אחריות מעבידים שיכסה את הסיכונים של קבלן-המשנה בפני תביעות של עובדיו, וכל הבא מכוחם, על כל נזק העלול להגרם להם תוך ועקב עבודתם בשרות קבלן-המשנה בביצוע העבודה נשוא הסכם זה, לרבות מקרה שתהיה לעובדיו עילת תביעה נגד סולל-בונה כקבלן הראשי בבנין. (2) בטוח כל הסיכונים - קבלנים אשר יכלול בטוח העבודה, החמרים, תוצרת גמורה ובלתי גמורה, בפני כל סיכון, וכן יכלול בטוח נגד כל נזק העלול להגרם לגופו ו/או רכושו של צד שלישי, לרבות המזמין, סולל-בונה, המהנדס ועובדיהם, או צד שלישי אחר כלשהו, תוך כדי ועקב ביצוע העבודה על ידי קבלן-המשנה לפי הסכם זה, כאשר גבול האחריות בבטוח צד ג' ובבטוח לפי סע"ק(3) להלן ייקבע מדי פעם בפעם על ידי סולל-בונה. גבולות האחריות לצד ג' יהיו מליון שקל לתובע ולמספר בלתי מוגבל של אירועים משך תקופת הביצוע כולל תקופת הבדק. הסכומים חושבו לפי מדד יוקר הבניה של דצמבר 1981 ויותאמו מחדש על פי תנודות המדד. (3) בטוח חובה על פי החוק של כלי רכב ממונע של קבלן-המשנה שיופעל וציוד הבנין, וכן בטוח בפני סיכוני צד ג' של כל ציוד מיכני וציוד עבודה אחר שיופעל על ידי קבלן-המשנה באתר הבנין, כאשר גבול הבטוח לנזקי רכוש לצד שלישי בבטוחים הנ"ל היה כמפורט בסע"ק (2) לעיל. ב. קבלן-המשנה מתחייב לדאוג שכל פוליסות הבטוח בגין הבטוחים הנ"ל יהיו גם על שם סולל בונה והמזמין כבעלי הפוליסות, ושפוליסות הבטוח יכללו סעיף על אחריות מצטלבת. עם חתימת הסכם זה מציג קבלן-המשנה את פוליסות הבטוח שלו שהן ברות תוקף עד למועד בו יסיים את עבודתו על פי הסכם זה. ג. קבלן -המשנה מתחייב כל עוד לא נסתיימה העבודה ולא נמסרה לסולל-בונה, לרבות בזמן ביצוע התיקונים בתקופת האחריות, להחזיק את הבטוחים הנ"ל בתוקף, לשלם באופן סדיר ושוטף את דמי הבטוח שהוא יהיה חייב בהם ולמלא בדייקנות את כל התנאים וההתנאות בפוליסות הבטוח הנ"ל. ד. קבלן-המשנה מתחייב להמציא לסולל-בונה עוקים מהפוליסות ולהוכיח להנחת דעתה, בכל פעם שיידרש לכך על-ידה,תשלום דמי הבטוח ומילוי אחר כל תנאי הפוליסות. ה. במקרה שקבלן-המשנה לא יבצע את הבטוחים הנ"ל או לא יחזיקם בתוקף, כולם או אחד מהם, תהיה סולל-בונה רשאית לבצע את הבטוחים הנ"ל עבור קבלן המשנה ועל חשבונו ולנכות את כל ההוצאות הכרוכות מכך מכל סכום שיגיע לקבלן - המשנה ממנה". 5. בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי נדונו, בין היתר, מספר סוגיות משפטיות בקשר לסעיפים הנ"ל של החוזה, כגון השאלה אם המדובר בחוזה אחיד, על פי חוק החוזים האחידים התשמ"ג-1982, ואם הסעיפים האמורים, במידה שהם מתפרשים כנגד הקבלן המשנה, מכילים "תנאים מקפחים" במובן החוק הנ"ל, וכן השאלה שמא תנאים אלה, כאשר מטילים הם חבות רחבה על קבלן-המשנה, הינם בטלים מהטעם שנוגדים הם את תקנת הציבור. לאור מסקנתי בדבר הפרשנות הנכונה של סעיפי החוזה הנ"ל אין אני רואה צורך להיזקק לטיעוני הצדדים בנושאים אלה, ולקבוע עמדה לגביהם. נבחן איפוא את הסעיפים האמורים במטרה להיווכח אם יש בהם, או באחד מהם, כדי להטיל אחריות בנזיקין על קבלן המשנה בקשר לפציעתו של הניזוק. 6. אין הקבלן הראשי יכול להיבנות מתנאי השיפוי שבסעיף 13 לחוזה. על פי סעיף זה מוטלת החובה על קבלן המשנה לדאוג לכך, שיקויימו באתר העבודה סדרי עבודה תקינים וסדרי בטיחות נאותים "במשך כל זמן ביצוע העבודה על-ידו". נקבע בסעיף זה כי "בכל הנוגע לביצוע העבודה על ידו" יהיה קבלן המשנה האחראי הבלעדי לקיום הוראות הבטיחות הנכללות בחוקים והתקנות הרלבנטיים. ובאשר לקבלן הראשי נאמר במפורש, שאם ייגרם נזק למאן דהוא בעקבות הפרת אחת ההתחייבויות או ההוראות החלות על קבלן המשנה, הרי מתחייב האחרון לפצות ולשפות את סולל-בונה (הקבלן-הראשי) על כל הנזקים וההוצאות שייגרמו לה אם תוגשנה נגדה תביעות בגין הנזקים האמורים. לדעתי עולה מסעיף זה ברורות, כי האמור בו חל רק על תוצאות אי קיום סדרי הבטיחות בעבודה שנתגלו במסגרת עבודתו של קבלן-המשנה באתר. במקרה דנן, בו הפרת הוראת הבטיחות בעבודה רובצת בלעדית לפתחו של הקבלן-הראשי, אשר פועליו גרמו לתאונה באופן בלעדי ובמישרין, אין סעיף 13 מטיל חובת שיפוי כלשהי על קבלן-המשנה לטובת הקבלן-הראשי. 7. הסעיף העיקרי של החוזה, אשר סביבו מתמקד ערעור זה, הינו סעיף 14(ב), בו נאמר כזכור, כי - "קבלן-המשנה יהיה האחראי היחיד והבלעדי לכל תביעת נזיקין של עובדיו וכל הבאים מכוחם, אף אם תהיה להם עילת תביעה נגד סולל-בונה בגין היותו הקבלן הראשי בבנין". סעיף 14(ג) לחוזה משלים את התמונה בקובעו, כי קבלן המשנה משחרר את סולל-בונה מכל אחריות בגין נזקים שייגרמו לאותה חברה עקב הגשת תבעות נגדה כאמור לעיל, והוא מתחייב לפצות ולשפות את סולל-בונה על כל סכום שיהיה עליה לשאת בו בקשר לכך. בא-כוח המערערת, הקבלן הראשי, טוען, כי סעיפים אלה מקנים למרשתו זכות שיפוי כנגד קבלן המשנה על סכומי הפיצוי שחייבת היא לשלם לניזוק. בין היתר מוצא הוא תמוכין לטיעונו בנוסח סעיף 14(א) לחוזה. סעיף זה מתייחס לאחריות קבלן-המשנה כלפי נזקים שיגרמו לצד שלישי, ועל כן אין הוא לדעתי נוגע במישרין לענייננו, כאשר סעיף 14(ב) דן בזכויות עובדיו של קבלן-המשנה במפורש. אך המערערת מצביעה על כך, שאחריות קבלן-המשנה, על פי סעיף 14(א), מוגבלת לנזק שייגרם "עק ביצוע העבודה על ידו", ואילו בסעיף 14(ב) אינו מופיע סייג זה. מכאן מנסה המערערת ללמוד, כי האחריות הבלעדית של קבלן-המשנה עבור נזק שייגרם לעובדיו בשטח האתר חלה אף אם הנזק נגרם שלא עקב ביצוע העבודה על ידו. 8. טענה זו דינה להידחות. אמנם נכון הדבר, שבסעיף 14(ב) לחוזה אין מופיעות המילים "עקב ביצוע העבודה על ידו"; אולם לעומת זאת נאמר באותו סעיף משנה, כי קבלן המשנה יהיה אחראי עבור תביעות עובדיו "אף אם תהיה להם עילת תביעה נגד סולל-בונה בגין היותו הקבלן הראשי בבנין". לדעתי עולה מהמלים הארונות של הסעיף בעליל, כי זכות השיפוי עומדת לקבלן הראשי אך ורק אם חבותו כלפי עובדו של קבלן המשנה צמחה מ"היותו הקבלן הראשי בבנין", היינו מכוח אחריותו השילוחית לכל הנעשה באתר שתחת פיקוחו. אולם כאשר חבותו של הקבלן הראשי לנזקי עובדו של קבלן-המשנה נובעת מעוולה שבוצעה על-ידו במישרין באמצעות פעולה עצמאית של עובדיו הוא, אשר אינה קשורה לעבודת קבלן המשנה, אזי אין המדובר עוד ב"נזק בגין היותו הקבלן הראשי". נראה לי, כי פרשנות זו מתבקשת מנוסח החוזה. אך אפילו סברתי, כי מילות החוזה סובלות באותה מידה גם פירוש רחב יותר של זכות השיפוי, עדיין הייתי מעיף את הפרשנות המצומצמת, וזאת תוך יישום הכלל, שבמקרה של ספק יש לפרש חוזה כנגד האינטרס של מנסחו (ראה, לדוגמא, ע"א 631/83 המגן נ' מדינת הילדים, פ"ד ל"ט(4) 561, 572; וע"א 682/82 בן אריה נ' "סהר" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד ל"ז(3) 589, 603). אשר על כן לא תעמוד למערערת זכות השיפוי על פי סעיף 14(ב) לחוזה. 9. נותר לנו לדון בסעיף 15 לחוזה, בו מוטלת חובה על קבלן-המשנה לדאוג להוצאת כל פוליסות הביטוח הדרושות, לרבות ביטוח עובדיו. מסתבר, כי קבלן-המשנה לא מילא חובה זו. אך גם מחדל זה אין בו כדי להביא תועלת למערערת, שכן גם בסעיף 15א(1) לחוזה, בו נדרש קבלן-המשנה לבטח את עובדיו כנגד כל נזק אפשרי העלול להיגרם להם תוך ועקב עבודתם בשרות קבלן-המשנה, בביצוע העבודה נשוא ההסכם הנדון, נאמר בסוף: "... לרבות מקרה שתהיה לעובדו עילת תביעה נגד סולל-בונה כקבלן הראשי בבנין" (ההדגשה שלי, ג' ב'). מתבקשת איפוא שוב המסקנה, כי קבלן-המשנה התחייב להוציא פוליסת ביטוח אף ביחס לעילות תביעה אפשריות כנגד סולל בונה, במסגרת אחריותה השילוחית של זו. מאידך גיסא לא היה זה מחובת קבלן-המשנה לבטח את עובדיו כנגד נזקים העלולים להיגרם להם במישרין על- ידי מעשי עוולה אישיים של עובדי סולל בונה, אשר אינםקשורים לעבודת קבלן-המשנה. 10. סוף דבר: הנני סבור כי יש לדחות את הערעור. הייתי מטיל על המערערת לשלם למשיבה הוצאות משפט ושכר-טרחת עורך-דין בסך 10,000 ש"ח, נכון להיום. השופט ד' לוין: אני מסכים. השופט א' מצא: אני מסכים. הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ג' בך. חוזהקבלן