1. בפנינו תביעה לתשלום שכר עבודה, תמריצים עבור חודש יוני 2006, וכן לתשלום בגין שעות הוראה נוספות למילוי מקום ותגבור כפי שיפורט להלן. עוד מבקש התובע כי הנתבעת תעמיד את בסיס משרתו לחודשים יולי - אוגוסט 2006 על 0.66667 במקום 0.53148 וכי תחויב בתשלום הפרשי השכר בגין היקף משרה זה. כמו כן מבקש התובע כי תיקבע זכותו לקבלת תמריצים במהלך שנת הלימודים תשס"ז וכי הנתבע יהיה מנוע לפגוע במשרתו של התובע או בשכרו. התובע מבקש כי יפסקו לטובתו פיצויי הלנת שכר, פיצויים בגין עגמת נפש, והוצאות משפטיות. התובע מוסיף ומבקש כי תינתן לו הגנה מכח חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) - תשנ"ז - 1997, (להלן: "חוק הגנה על עובדים"). 2. התובע מועסק כמורה על ידי הנתבעת, מזה 15 שנים. במהלך שנת הלימודים 2006 (תשס"ו) התגורר התובע בישוב אופקים, יחד עם אשתו, גם היא עובדת של הנתבעת. התובע עבד בבית ספר המקיף הדתי בישוב. 3. מכח הוראות חוזר מנכ"ל משרד החינוך סו/1, מיום 1.9.05, בעניין תמריצים לעובדי הוראה וחינוך (נספח א' לכתב ההגנה) נוכח מגוריו ועבודתו של התובע בהיקף של למעלה מ- 50% משרה בעיירת פיתוח, קיבל התובע תוספות תמריצים לשכרו (להלן: "תמריצים שוטפים"). תמריצים אלו כוללים בין השאר את הרכיבים שלהלן: תוספת ותק ואזור פיתוח תמריץ מיוחד החזרי שכר דירה השתתפות בהפרשות חלק העובד לקרן השתלמות. 4. באותה עת, הועסק התובע גם כמורה על ידי המועצה האזורית ערבה בבית ספר תיכון עירוני "שיטים" שבישוב ספיר. 5. משרתו בבית הספר שיטים זיכתה את התובע בתמריץ אישי שהינו תמריץ הניתן לעובדי הוראה במקצועות נדרשים, המועסקים באזור עדיפות לאומית א', בתנאי שהומלצו על ידי הפיקוח. התובע קיבל את התמריץ במהלך שנת הלימודים תשס"ו מאחר והומלץ לכך, ובי"ס שיטים מצוי באזור זה (להלן: "תמריץ אישי"). 6. נדון כעת בתביעותיו השונות של התובע ובכל פרק נביא את טענות הצדדים והכרעתנו. תמריצים 7. תמריצים לעובדי משרד החינוך מוסדרים בהנחיות של המשרד מכח החלטת ממשלה. התמריצים השוטפים מוסדרים בחוזר מנכ"ל סו/1 מיום 1.9.2005 (נספח א' לכתב ההגנה). בחוזר זה מפורטים רכיבי התמריצים השוטפים, והתנאי לקבלתם הוא הגשת בקשה מתאימה על ידי מי שעובד ומתגורר באחד מישובי הפיתוח, בהם גם הישוב אופקים. 8. מנגד תמריצים אישיים לפי חוזה אישי מוסדרים בנוהל הפעלה "הסדרי תימרוץ ותיגמול מיוחדים (חוזים אישיים)", אשר צורף הן כנספח לסיכומי הנתבעת, והן כנספח ו' 2 לתצהירו של התובע. בעמוד 3 לנוהל נקבע: "מורים שאושרו לחוזים אישיים / הסדרי תימרוץ ותיגמול מיוחדים, אינם יכולים להנות גם מהתמריצים הניתנים באזורי עדיפות לאומית." 9. לטענת הנתבעת עובד אינו זכאי הן לתמריץ אישי והן לתמריצים שוטפים, ועל כן זכאותו של התובע לתמריץ אישי, וקבלתו במסגרת עבודתו בבית ספר שיטים שוללת זכאותו לתמריצים שוטפים מהנתבעת ומשום כך הופסק התשלום בחודש יוני 2006. משכך התמריצים השוטפים אושרו לתובע בשגגה בהיעדר מידע על העסקתו במקום עבודה נוסף ואישור התמריץ האישי שם. 10. לטענת התובע הוא זכאי לקבל את שתי מערכות התמריצים. התובע לפי עדותו החל לעבוד בבית ספר שיטים בתחילת שנת הלימודים 2005 (עמוד 5 שורה 3 לפרוטוקול מיום 5.2.07). 11. התובע אינו מכחיש כי עבד על בסיס חוזה אישי בבית ספר שיטים (עמוד 5 שורה 5-6 לפרוטוקול מיום 5.2.07). התובע הודה כי קיבל תמריצים כפולים (עמ' 5 שורות 9-12). כתב ההתחייבות שצורף כנספח לסיכומי הנתבעת עליו נדרשים לחתום עובדי הנתבעת במסגרת בקשה לתמריץ אישי מכיל אף הוא תנאי לפיו "ידוע לי כי בתמורה להתחייבותי זו, אהיה זכאי לקבל גמול מיוחד בגובה 80% מהשכר המשולב ולא אהיה זכאי לתמריצים הניתנים באזורי עדיפות לאומית." 12. היות והתובע עבד הן בבית ספר שיטים משנת 2005, והן בבית הספר הדתי באופקים במהלך שנה זו, והיות והתובע קיבל תמריצים שוטפים בגין משרתו באופקים, ותמריץ אישי בגין משרתו בשיטים הרי שלא נותר אלא לקבוע כי התובע קיבל תמריצים כפולים בניגוד לכללי הנתבעת ולהנחיותיה. מבחינה זו, התובע לא הראה כי קיימת לו זכאות לקבלת שני התמריצים בו זמנית. 13. ביום 5.6.06 נשלח לתובע המכתב שצורף כנספח ח/8 לתצהירו, ובו מובהר כי לא יהיה זכאי עוד לתמריצים שוטפים מחמת היותו מועסק בחוזה אישי. אמנם הנתבעת לא הוכיחה כי התובע פעל בידיעה או בזדון, כך למשל הציגה טופס התחייבות כללי, ולא כזה החתום על ידי התובע, אך אין בכך לשנות מהעובדה כי התובע קיבל שלא כדין תמריצים כפולים שלא היה זכאי לקבלם. מכאן שלא נמצאה עילה להורות לנתבעת להמשיך ולשלם לתובע כפל תמריצים. אשר על כן תביעתו של התובע לחייב את הנתבעת בהמשך תשלום תמריצים בשנת הלימודים תשס"ז נדחית. בהתאם לכך גם תביעתו של התובע לתמריצים שוטפים בגין חודש יוני 2006 נדחית מהנימוקים המפורטים לעיל. בטרם נבחן את יתר תביעותיו של התובע נבקש להעיר על התנהלותו של התובע בנוגע לתשלום החזרי שכר דירה במסגרת התמריצים השוטפים. התובע אינו מכחיש כי קיבל החזר בגין תשלום שכר דירה עבור אותה דירה בה התגורר עם אשתו, אף היא עובדת של הנתבעת, אשר באותה עת קיבלה גם היא תשלום החזר שכר דירה מהנתבעת, וזאת בניגוד להצהרה שנדרשו למסור לפיה אינם מקבלים סיוע מכל גורם נוסף (עמוד 4 שורות 24 - 30 לפרוטוקול מיום 5.2.07). התנהגות זו מוסיפה לתחושתנו, כי התובע מגיש תביעה בחוסר נקיון כפיים ובחוסר תום לב. עוד נוסיף, כי הצדדים התייחסו לשאלת זכותו של התובע להיות מומלץ לצורך קבלת חוזה אישי, ובכלל זה התייחסו הצדדים לתפקוד התובע. לא מצאנו מקום להכריע בשאלה זו, מקום בו קבענו כי התובע לא היה זכאי לשני התמריצים בו זמנית. היקף משרתו של התובע 14. הנתבעת טוענת כי התובע הועסק בהיקף של 208.33% משרה, ובכך חרג מהגבלת היקף המשרה של הנתבעת העומדת על 140% משרה כוללת בלבד. משום כך הופסק תשלום השכר לתובע מחודש מאי 2006 ועד לסוף אותה שנת לימודים. 15. התובע אינו מכחיש כי עבד למעלה מ- 100% משרה אך כפי שנראה להלן מתחמק מלומר עליה אמת: "ש: אתה עבדת בשלושה מקומות בבית ספר שיטים, במשרד החינוך, ובעיריית אופקים נכון? ת. זה נכון, יש לי גם מקום עבודה רביעי, במשרד החינוך עסקתי בהכנה לבגרויות ובדיקת בחינות בגרות. ש. היקף העבודה שלך היה 208.3 אחוזי משרה ? ת: המספר הוא לא נכון ש: אתה עבדת מעל 100% משרה ת: במשרד החינוך לא עבדתי מעל 100% ש: בכלל המשרות? ת: בדיעבד כן. " (עמוד 3 שורות 12-20 לפרוטוקול מיום 5.2.07) 16. לטענת הנתבעת מדובר במשרה מצטברת בגובה למעלה מ 208.33% בבית ספר באופקים, בבית ספר שיטים, ובעיריית אופקים, כאשר כל מקום עבודה לא ידע על משנהו. התובע לא טרח לידע מי מהגורמים על קיומם של מעבידים נוספים, ובנקל יכול היה לעשות כן, אשר על כן אנו מוצאים פגם בהתנהלותו של התובע המצדיק את פעולת הנתבעת. 17. עובד הוראה רשאי לעבוד עד 140% משרה אצל כלל מעסיקיו, והדבר מותנה בקבלת אישור מראש מהנתבעת. כך עולה מהנחיות משרד החינוך בדבר חוזים אישיים/ תגמול ותימרוץ עובדי הוראה אשר צורפו כנספח לסיכומי הנתבעת. 18. סוגיה זו אף נבחנה בעבר על ידי בית הדין האזורי בתל אביב, ובבית הדין הארצי ונקבע כי אין מקום לבטל את המגבלה באחוזי המשרה של עובד הוראה שכן מגבלה זו מטרתה לוודא כי עבודתו של עובד ההוראה לא תיפגע באיכותה מפאת כמותה (ראה עע 1158/02 ד"ר אשר משיח נ' מ"י), כך בפסק הדין מצוטט תצהירו של מר שמעון שטמפפר מטעם משרד החינוך : "רציונל הכלל בדבר ההגבלה הינו ברור. הכלל משקף סטנדרט הוראה רצוי מבחינת משרד החינוך וצרכניו ועל פיו על מנת שמורה יוכל לתפקד כראוי לטובת תלמידיו, לטובתו עצמו, ולטובת המערכת כולה, אין לאפשר לו להיות מועסק מעל שיעור של 140% אחוזי משרה. מורה אשר יועסק מעל 140% משרה לא יוכל לתפקד כראוי ועבודתו עלולה להיות לקויה. בכך משקף הכלל אינטרסים לגיטימיים של המערכת." 19. יפים הדברים שבעתיים שעה שמדובר במקום עבודה נוסף המרוחק לפי עדותו של התובע למעלה מ- 150 ק"מ ממקום מגוריו (סעיף ג' לתצהיר עדות ראשית מטעם התובע). 20. אשר על כן התובע אינו זכאי עוד לעבוד בהיקפי המשרות שעלו על 140%. שכר עבודה עבור חודש יוני 2006 21. אין חולק על כך שהתובע המשיך לעסוק באותה מתכונת ובאותו היקף משרה עד לתום שנת הלימודים תשס"ה, דהיינו עד סוף חודש יוני 2006. 22. בעקבות הגילוי בדבר העסקת התובע במשרה נוספת נשלחה אליו ביום 5.6.06 הודעת הנתבעת לפיה לא ישולם לתובע שכר בגין חודש יוני עקב אי הסדרת היקף המשרה המאושר על ידי הנתבעת (נספח לתצהירה של נציגת הנתבעת גב' זיוה קמר - מנהלת אגף שכר מורים במחוז דרום). 23. לטענת התובע מכתבי הנתבעת בדבר ניכוי השכר לא הגיעו לידיו לפני הניכוי בפועל, אלא רק לאחר ברור שערך בעקבות הניכוי (עמוד 5 שורות 17-18 לפרוטוקול מיום 5.2.07). 24. הנתבעת תומכת את הניכוי בהלכת פסק דין משיח לעיל, אלא שבאותה פרשה דן בית הדין בתשלום עבור שעות נוספות. איננו סבורים כי דין שעות נוספות כדין שכר עבודה. התובע הועסק על ידי הנתבעת במהלך חודש יוני 2006, והוא זכאי לשכר ראוי בגין עבודתו בפועל. לו רצתה הנתבעת להגביל את עבודתו של התובע בחודשים אלו עקב החריגה מהיקף המשרה המותר היה עליה לעשות כן בפועל, ולא לקבל את שירותיו מחד ולמנוע ממנו תשלום שכר עבודה ראוי מאידך. 25. אשר על כן על הנתבעת לשלם לתובע שכר עבודה בגין חודש יוני 2006, אך ללא התוספת של כפל תמריצים. שכר זה לא ישא פיצויי הלנה מאחר והיתה מחלוקת אמיתי בין הצדדים בקשר לזכאות התובע לשכר זה בהתחשב בכך שעבד בהיקף משרה חריג וקיבל תמריצים כפולים שלא כדין. תיקון אחוזי משרה בחודשים יולי אוגסט 2006 26. לטענת התובע שכרו בחודשים יולי ואוגוסט 2006 חושב באופן שגוי היות והנתבעת הפחיתה את אחוזי משרתו ל- 0.53148, זאת לעומת 0.66667 אחוז במשכורות שקדמו לחודשים אלו. 27. התובע טוען עוד בסעיף 15 לתצהירו כי הנתבעת גרעה משכרו לאחר שטענה כי נעדר מעבודתו. 28. תביעה זו הופיעה לראשונה בכתב התביעה המתוקן והנתבעת הודיעה כי אין בכוונתה להגיש כתב הגנה מתוקן. בתצהיריה ובסיכומיה של הנתבעת לא ראינו התייחסות מפורשת לסעד זה, יחד עם זאת הנתבעת שבה והדגישה בפני התובע כי ההיעדרות אליה מתייחס התובע בתביעתו אינה העדרות בפועל, כי אם שיקוף של ניכויים משכרו בעקבות הגילוי על היקף משרתו, וצמצומה על ידי הנתבעת (סעיף 6 לתצהירה של הגב' זיוה קמר, נספח ד' לתצהירה זה, ועמוד 9 שורות 28-29 לעדותה בפרוטוקול מיום 5.2.07). 29. לא הוכח על ידי מי מהצדדים מה הם אחוזי המשרה שיש ליחס לתובע בחודשים אלו. בנסיבות אלו התרשמנו שלא מדובר בהיעדרות בפועל שיש להוכיחה, אלא בצמצום משרה מכח מגבלות הדין. בהתחשב בעובדה כי לא מדובר בשכר בגין עבודה שבוצעה בפועל כפי שארע בחודש יוני 2006, אלא בחודשי הקיץ בהם לא מתקיימים לימודים. זאת כאשר, לא מצאנו כי יש מקום לקבוע כי התובע זכאי לשכר בגין אחוזי משרה העולים על המשרה המקסימאלית המותרת לעובד הוראה. 30. אשר על כן התובע זכאי כי בסיס משרתו בחודשים יולי ואוגוסט 2006 יעמוד על 0.66667 ככל שהיקף משרה זה משקף את אחוזי משרתו, ללא כפל תמריצים, ובהיקף משרה שאינו חורג מהמותר. שעות תגבור ומילוי מקום 31. התובע עותר לתשלום שכר בגין עבודה במילוי ותגבור בהיקף של 48 שעות. מדובר בשעות שהתקיימו לקראת בחינות הבגרות במתמטיקה, מועד חורף קיץ ומועדים א-ב בתשס"ו. 32. הנתבעת טוענת, כי התובע לא הוכיח כי מדובר בשעות עבודה המוכרות על ידי הנתבעת וכי הן התקיימו בידיעתה ובאישורה המוקדם. התובע לא הוכיח כי שעות אלו נעשו תחת הנתבעת כמעסיקתו שעה שהנתבעת מציינת בכתב ההגנה ובתצהיריה כי מדובר בעיריית אופקים. 33. היות והתובע ממילא עבד במשרה גבוהה בהרבה מזו המותרת על ידי הנתבעת, סביר כי שעות נוספות אלו לא היו מאושרות על ידי הנתבעת לו נתבקשה לאשרן, ובכך אנו מוצאים תימוכין לגרסת הנתבעת. 34. התובע לא הוכיח, אם באמצעות תצהיר מטעם מנהל בית הספר, ואם בדרך אחרת כי שעות אלו הן שעות עבודה אותן התחייבה הנתבעת לשלם. לא יתכן כי התובע יעשה דין לעצמו בעניין זה, ואף יתבע את הנתבעת על תשלום עבור שעות אלו, כאשר לא היתה מעסיקתו. לא זאת אף זאת. גם לו הוכיח התובע כי הנתבעת היא מעסיקתו בשעות העבודה הנוספות בגינן תבע תשלום, הרי שהלכת פסק דין משיח המוזכרת לעיל אובחנה על ידינו בכל הנוגע לשכר עבודה, אולם שעה שמדובר בתשלום עבור שעות נוספות, בהתחשב בהיקפי המשרה בהם עבד התובע אין מקום לקבל טענותיו. טענות נוספות 35. התובע מבקש כי בית הדין יתן לו הגנה מכח חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) - תשנ"ז - 1997, אולם התובע לא הראה ולו ראשית ראיה לפגיעה בתובע בעקבות הגשת תלונה. התובע טוען לקשר בין התנהלות הנתבעת לבין תביעה שהגיש נגד מי מטעמה, אולם לא מצאנו ולו ראיה קלושה כי אכן נהגה הנתבעת בתובע באופן מפלה או פוגעני המצדיק גם פיצוי לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה תשמ"ח - 1998, או כל פיצוי נוסף אחר. 36. היות ומרבית תביעותיו של התובע נדחו, לא מצאנו מקום לחייב את הנתבעת בהוצאות משפטיות. סוף דבר 37. הנתבעת תשלם לתובע שכר עבודה בגין חודש יוני 2006, בהתאם להיקף המשרה שעבד בו, והתמריצים המגיעים לו כדין בשל כך. הסכום ישא ריבית והצמדה כחוק מיום 1.7.06 ועד לתשלום בפועל. 38. התובע זכאי כי בסיס משרתו בחודשים יולי ואוגוסט 2006 יעמוד על 0.66667 אחוזי משרה במגבלות שבסעיף 30 לעיל. חוזהחוזה אישי