1.מדובר בתביעה לקבלת הפרשי שכר ותנאים נלווים עבור העסקתו של התובע בעיריית אשדוד כמנהל יחידה לתכנון אסטרטגי ומידע לתקופת עבודה מ - 1.5.96 עד ליום 31.3.97 (להלן: העירייה). 2.עובדות המקרה והשתלשלות הענינים א.התובע הועסק בעירית ראשל"צ במשך 7 שנים בתפקידים שונים כאשר בתפקידו האחרון היה במסגרת מנהל ההנדסה . התובע שהה בחל"ת מ - 1.5.96 עד 30.4.97 . בעקבות הגשת מועמודתו לתפקיד מנהל יחידת תכנון אסטרטגי ומידע בנתבעת וקבלתו לתפקיד . ב.ב- 10.2.95 פירסם ארגון ג'ויינט ישראל (להלן: הג'וינט) מכרז פומבי לאיוש תפקיד מנהל היחידה לתכנון אסטרטגי ולמידע בעיריית אשדוד (להלן: המשרה). במכרז צויין כי תנאי השכר של הזוכה יהיו "מותאמים לשכר בכירים ברשויות המקומיות". כמו כן תנאי להצגת המועמדות היה מגורים באשדוד (להלן: המכרז הראשון). (נספח ב לכתב התביעה המתוקן). המועד האחרון להחזרת הטפסים היה ביום 5.3.95 (מוסכמה 3, פרוטוקול מיום 2.9.98). ג.ב- 12.2.95 פנתה גב' חיה ג'משי, שהייתה בתקופה הרלבנטית ראש תכנון אסטרטגי ברשויות מקומיות בארגון הג'ויינט, (להלן: גב' ג'משי), אל ראש עיריית אשדוד והודיעה לו כי המכרז לאיוש המשרה פורסם ע"י הג'ויינט וביקשה ממנו כי העירייה תפרסם אף היא את נוסח המכרז בעיתונות (נספח ב' לתצהיר גב' ג'משי). ד.ב- 22.9.95 פירסמה העירייה מכרז שמספרו 12/95 ו'. מפרטי המכרז עולה כי מדובר באותה המשרה. במכרז לא צויינו תנאי שכרו של הזוכה וכן לא הוזכר התנאי בדבר מגורים באשדוד (להלן: המכרז השני). (נספח א לכתב התביעה המתוקן). המועד האחרון להחזרת הטפסים היה ביום 13.10.95 (מוסכמה 3, פרוטוקול מיום 2.9.98). ה.התובע, דוקטור לכלכלה ומינהל עסקים ומנתח מערכות מידע מורשה, נענה למכרז השני (כפי שעולה מכותרת מכתבו הנלווה) ושלח לעירייה קורות חיים ביום 10.10.95 (נספח א2 לתצהיר התובע). ו.בתאריך 30.11.95 קיבל התובע זימון להופיע בפני ועדת בחינה של העירייה שתתכנס בתאריך 3.12.95 (מוצג נ/5). ז.בעקבות הופעתו בועדת הבחינה זומן התובע לראיון אצל ראש העירייה, בתאריך 8.12.95 (עדות התובע בעמ' 28 לפרוטוקול מיום 9.9.01). ח.לטענת העירייה הודע לתובע, בע"פ, ביום 13.12.95 כי נבחר לתפקיד. העירייה הציגה מכתבי דחייה שנשלחו, באותו התאריך, למועמדים אחרים (נספח ד לתצהיר מר גבאי). התובע אינו מאשר כי הודע לו בע"פ על זכייתו במכרז, אך מאשר כי לא קיבל מכתב דחייה כאמור (עמ' 28 לפרוטוקול מיום 9.9.01). יחד עם זאת מעיד התובע כי מס' ימים לאחר הראיון בלשכת ראש העיר הבין כי הוא המועמד המוביל לתפקיד והחלו לנהל עימו מו"מ לגבי שכרו (עמ' 28 לפרוטוקול מיום 9.9.01). ט.ב 17.1.96 קיבל התובע מכתב מטעם הג'ויינט (עליו חתומה גב' ג'משי) בזו הלשון: "אני שמחה על התענינותך במפעל היחידות לתכנון אסטרטגי ומידע ברשויות המקומיות. בהמשך להגשת מועמדותך לתפקיד שבנדון ועל מנת שנמשיך בתהליך המיון עמך אני מעבירה אליך טופס מועמדות. אודה לך אם תמלא את הפרטים בטופס ותחזירו אלי בהקדם. אעמוד עמך בקשר לאחר עיון בטפסים". העתק מהמכתב נשלח אל מזכירת העירייה, עו"ד שרה אלפסי, (להלן: גב' אלפסי) (נספח ב לתצהיר התובע). י.בתאריך 20.3.96 קיבל התובע מכתב מהג'ויינט, המודיע לו כי הוא נמצא מתאים למשרה וכי בקרוב יוזמן לפגישה עם ראש העירייה (נספח ג לתצהיר התובע). יא.ביום 31.3.96, קיבל התובע מכתב מהעירייה, המודיע לו כי זכה במכרז השני בעקבות הופעתו בפני ועדת הבחינה, וכי נבחר למשרה (נספח ה לתצהיר התובע). יב.התובע החל את עבודתו בעירייה ב 1.5.96 בתפקיד מנהל היחידה לתכנון אסטרטגי ולמידע (מוסכמה 1, פרוטוקול מיום 2.9.98). יג.התובע הבהיר, כי אינו מעוניין להיות מועסק בחוזה אישי, אלא ברצונו לעבוד לפי הדירוג המנהלי וזאת על מנת שלא לוותר על רציפות זכויותיו מעבודתו הקודמת בעיריית ראשון לציון (סע' 7 לתצהיר התובע וכן עדותו בעמ' 29 לפרוטוקול 9.9.01). יד.כל זמן שנמשך המו"מ בין התובע לבין העירייה, שולמו לתובע "מפרעות" בגובה 10,000 ₪ לחודש (נספחים י2 ו יב לתצהיר התובע). טו.בתאריך 13.6.96 התנהלה חליפת מכתבים בין גב' אלפסי לבין התובע. לפי מכתבה של גב' אלפסי סוכם עם התובע כי יועסק לפי חוזה עבודה רגיל כפי שמועסק כל עובד ארעי כאשר בהערות לחוזה יצויין כי הוא מוותר על זכותו לקבלת קביעות וניתן יהיה לפטרו בהתראה מוסכמת של מס' חודשים. (נספח ו לתצהיר התובע). בתגובה ענה התובע בו ביום (במכתב שמוען אל ראש העירייה) כי מכתבה של גב' אלפסי מנוגד לסיכום לפיו יועסק בחוזה זמני ל- 11 חודשים ולאחריו, במידה וחוות הדעת על עבודתו תהיה חיובית, תוענק לו קביעות. במכתב מתריע התובע כי הינו מועסק ללא חוזה עבודה (נספח ז לתצהיר התובע). טז.ב- 25.6.96 כותבת היועצת המשפטית של העירייה אל מר יצחק גבאי, אשר שימש בתקופה הרלבנטית כמנהל אגף כוח אדם בעירייה וכיום הוא משמש כמנכ"ל העירייה (להלן: מר גבאי): "... אשר למר סגל (הוא התובע - דנה): ההסכם לא הוכן בשל הודעתך כי טרם הושג סיכום מוסכם" (מוצג ת/1). כ.ב 26.6.96 נשלח מכתב ע"י גב' אלפסי אל מר גבאי (נספח י לתצהיר מר גבאי). המכתב מסכם פגישה שנערכה בלשכת ראש העירייה בתאריך 24.6.96 אשר בה הובהר לתובע, כי בהתאם להחלטת מועצה מס' 264 מיום 6.12.95, יש להעסיק את התובע לפי חוזה אישי. החלטה 264 הנ"ל קובעת כי מנהל מחלקה ו/או אגף שיתקבלו לעבודה בעירייה החל מיום 1.1.96 יועסקו בחוזה אישי מיוחד (סע' 20 וכן נספח ז לתצהירו של מר גבאי). כא.בתאריך 1.7.96 כותב מר גבאי אל מר עודד לוי, שהיה בתקופה הרלוונטית מנהל מחלקת משכורות בעירייה (להלן: מר לוי): "הנדון: מרצ'לו סגל. סוכם בעבר לשלם לו שכר של 10,000 ₪ ברוטו, מאחר והנ"ל אינו מעוניין לחתום על חוזה אישי ועד להבהרת הנושא עם שובו של ראש העיר - במהלך חודש יולי 96'. יש לשלם לו 10,000 ₪ ברוטו לחודש ובנוסף לכך, לשלם לו ביטוח מקיף + חובה + טסט כמקובל למנהלים. לידיעתך, באם לא יסכים לתנאי המערכת ייאלץ לעזוב העירייה ועליו להחזיר את החלק היחסי בתשלום הטסט + הביטוחים" (מוצג ת/2). כב.בתאריך 21.7.96 שלח התובע מכתב אל ראש העירייה ובו הוא שב ומבקש להסדיר את תנאי העסקתו בעירייה (נספח ט לתצהיר התובע). כג.בתאריך 27.8.96 כותב מר לוי אל מר גבאי: "הנדון: תנאי העסקה למר מרצ'לו סגל. בתאריך 1.7.96 הנחית אותי לשלם לנ"ל 10,000 ₪ ברוטו + הוצאות אחזקת רכב עד להבהרת תנאי העסקתו ע"י ראש העיר במהלך חודש יולי (מוצג ת/2) מאחר ועדיין לא התקבל כל מסמך, מצאתי לנכון להסב את תשומת לבך לנושא" (נספח א לתצהיר מר לוי). כד.בתאריך 28.10.96 כתב מר לוי למר גבאי כי אינו יכול עוד לשלם מפרעות ללא הסדרה ברורה של תנאי העסקתו של התובע ולפיכך ישולמו לו המפרעות מעתה ע"פ הדרגה הנמוכה ביותר בדירוג המנהלי (נספח ב לתצהיר מר לוי). מר גבאי ענה בתגובה (בתאריך 29.10.96) כי יש להמשיך ולשלם את המפרעות לתובע כפי ששולמו עד כה וזאת עד לסיכום אופן העסקתו (נספח י2 לתצהיר התובע). כה.באותו התאריך (28.10.96) כותב התובע אל מנכ"ל העירייה דאז, מר גבי פארן: "מצ"ב מכתבו של מנהל מחלקת המשכורות ... אני מבקש: א. להוציא הוראה מיידית למחלקת משכורות לשלם לי בימים הקרובים את המפרעה בסכומים ששולמו לי עד כה. ב. להסדיר באופן מיידי וחוקי את תנאי העסקתי כפי שדובר בינינו לאחרונה" (מוצג ת/6). כו.בתחילת מרץ 97' קיבל התובע עותק מהסכם העסקה עליו התבקש לחתום. התובע סירב לחתום כיוון שהחוזה עליו התבקש לחתום היה שונה מדוגמת חוזה שהוצגה בפניו במהלך המו"מ שניהלה עימו העירייה וכמו כן סעיף השכר לא מולא. בתאריך 9.3.97 שלח התובע מכתב לראש העיר המפרט את ההבדלים בין החוזים הנ"ל (נספח יא לתצהיר התובע). כז. בתאריך 11.3.97 קיבל התובע מכתב מאת ראש העירייה המודיע לו על הפסקת עבודתו החל מתאריך 31.3.97 וזאת כיוון שהתובע לא חתם על חוזה להעסקתו (נספח יב לתצהיר התובע). כח.בתאריך 16.3.97 נשלח מכתב מאת מר לוי אל מנכ"ל העירייה ובו ביקש מר לוי הנחיה ע"פי איזה שכר יש לבצע את ההתחשבנות הסופית עם התובע, שכן שכרו מעולם לא נקבע באופן רשמי (מוצג ת/7). כט.באותו התאריך (16.3.97) שלח התובע מכתב אל ראש העיר ובו הוא מבקש כי ייערך עימו הסכם העסקה לשנה אחת כדוגמת הסכם השכר שנערך עם מנהל יחידת מיחשוב (החוזה לדוגמא - י.ה. ), כפי שלטענתו הובטח לו (מוצג נ/7). ל.בתאריך 24.3.97 שלחה גב' אלפסי מכתב אל התובע ובו היא מודיעה לו כי לא חל שינוי בהחלטה לעניין הפסקת עבודתו בעירייה וזאת מהטעם שעדיין לא חתם על חוזה עבודה, למרות המו"מ הממושך שהתנהל עימו (נספח יג לתצהיר מר גבאי). לא.בתאריך 30.4.97 קיבל התובע מכתב עליו חתום מר גבאי ובו פירוט זכויותיו בעקבות סיום עבודתו בעירייה: "פיצויי פיטורין בשיעור של 100%; פדיון חופשה של 11 יום; דמי הבראה - 10 ימים; דמי ביגוד רמה 4" (נספח טו לתצהיר מר גבאי). לב.בתאריך 1.5.97 נשלח מכתב מאת בא כוחו של התובע אל העירייה ובו דרישה לתשלום הפרשי שכר ותנאים נלווים בהתאם לשכר בכירים בטענה כי התובע התקבל לעבודתו בעקבות זכייתו במכרז פומבי עפ"י תנאי המכרז שפורסם ע"י העיריה בשיתוף הגו'ינט ב - 10.2.95 . (נספח כ לתצהיר התובע). 3.הצדדים חלוקים באשר לתנאי שכרו ועבודתו המוסכמים של התובע כפי שעולה מהפלוגתאות שיפורטו להלן . 4.רשימת הפלוגתאות (כפי שהיא מופיעה בפרוטוקול מיום 2.9.98) האם הוסכם בין הצדדים על תנאי שכרו של התובע ואם כן - מהם? בכפוף לפלוגתא 1: במידה ולא סוכמו תנאי שכר מפורשים, מה השכר לו זכאי התובע בגין עבודתו בשירות העירייה? בכפוף לפלוגתא 2: האם זכאי התובע להפרשי שכר ואם כן - לכמה? האם זכאי התובע להפרשי אחזקת רכב, ואם כן - לכמה? האם זכאי התובע לתוספת אש"ל, ואם כן - לכמה? האם זכאי התובע לתשלום בגין שיחות טלפון, ואם כן - לכמה? האם זכאי התובע להפרשי הפרשות לקרן תגמולים, ואם כן - לכמה? האם זכאי התובע להפרשי פיצויי פיטורים, ואם כן - לכמה? האם זכאי התובע לפיצוי בגין אי הפרשות לקרן השתלמות, ואם כן - לכמה? האם זכאי היה התובע להודעה מוקדמת של שלושה חודשים, ואם כן - האם זכאי התובע לפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת - ולכמה? האם זכאי התובע להפרשי תשלום בגין דמי הבראה, ואם כן - לכמה? האם זכאי התובע להפרשי פדיון חופשה, ואם כן - לכמה? 5.התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו . כן הוגשו תצהירים של ג'משי חווה שמילאה תפקיד של ראש תכנון אסטרטגי ברשויות המקומיות באירגון הגו'ינט ; של תומר יצחק ששימש כמנהל אגף משאבי אנוש בעירית נתניה ושל שלום ניצן סמנכ"ל למינהל ולכ"א בעירית ראשל"צ . מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של יצחק גבאי ששימש כמנהל כ"א וניהל את המשא ומתן עם התובע; תצהירה של עוה"ד שרה אלפסי ששימשה המזכירת עירית אשדוד ושל עודד לוי ששימש כמנהל מח' משכורות בנתבעת. המצהירים נחקרו על תצהיריהם. הצדדים הגישו סיכום טענות בכתב. פסק- הדין 6.תנאי העסקתו של התובע א.תמצית טענות התובע 1.טענתו העיקרית של התובע כפי שעולה מסיכום טענותיו הינה כי הצדדים לא הגיעו להסכמה באשר לשכרו ותנאי העסקתו ולפיכך הינו זכאי לשכר בשיעור שכר בכירים בשים לב למעמדו הבכיר ולחילופין על ביה"ד לקבוע מהו השכר הראוי לו זכאי התובע כאשר לטענתו זכאי לשכר בכירים כשכר ראוי . 2.במהלך המו"מ על תנאי שכרו הציג מר גבאי לתובע העתק חוזה שנערך עם עובד עירייה בדרג נמוך מזה של התובע (מנהל יחידת מיחשוב) ובו צויין שכר בסך 13,500 ₪ אשר נמחק בטיפקס (נספח ג לכתב התביעה). התובע מעיד כי מר גבאי ציין בפניו כי אם יחתום על חוזה אישי שכרו יהיה 14,000 ₪ (עמ' 29 לפרוטוקול מיום 9.9.01). 3.כיוון שהתובע לא הסכים לחתום על חוזה אישי, סוכם עימו כי יועסק כעובד עירייה זמני למשך 11 חודשים, ולאחר מכן, במידה וחוות הדעת עליו תהיה חיובית תוענק לו קביעות החל מיום 1.5.97 וישונו תנאי העסקתו (סע' 10 לתצהיר התובע). 4.תוך הסתמכות על ההבטחות הנ"ל החל התובע בעבודתו כאשר מדי חודש הועברו לו מפרעות בסך 10,000 ₪ בתוספת הוצאות ביטוח רכב ואגרת רישוי בלבד, ללא כל זכויות נוספות ובלא שנחתם עימו חוזה העסקה (סע' 11 לתצהיר התובע). 5.לטענתו הסכים לבסוף להעסקתו בחוזה אישי מיום 1.5.96 עד ליום 30.4.97 בשכר של כ - 14,000 ₪ לחודש, בתנאי שיקבל קביעות כעובד עירייה מן המניין החל מיום 1.5.96. דברים אלה העלה התובע על הכתב (סע' 20 ונספח ט לתצהיר התובע). 6.התובע מאשר ומצהיר כי היה מודע במהלך ניהול המשא ומתן להחלטת מועצת העיריה מיום 6.12.95 כי העסקתו תהיה על בסיס חוזה אישי ומיוחד (סעיף 6 לתצהיר התובע) . 7.רק בחודש מרץ 97' הוצגה בפני התובע טיוטת חוזה. אך מאחר ונוסח החוזה היה שונה מהותית מנוסח חוזהו של מנהל יחידת המיחשוב, שהוצג לו בעת המו"מ, ומאחר וסכום השכר החודשי לא מולא בו, סרב התובע לחתום על הטיוטה (נספח יא לתצהיר התובע). 8.לטענתו בתקופת העסקתו לא נחתם איתו הסכם , לא שולמו לו זכויות ותנאים נלווים לרבות הפרשות לקרן מנהלים או קרן פנסיה על מנת לשמור על רציפות זכויותיו . 9.לטענתו זכאי לשכר בכירים כיון שהמכרז הראשון והמכרז השני חד הם ותנאי שכרו צריכים להשתלם עפ"י המכרז הראשון . לפיכך טוען כי זכאי לשכר בשיעור 75% משכר הגג עפ"י חוזה בכירים. לחילופין טוען כי מעמדו ודרגתו תואמים מעמד של מנהל אגף הזכאי לפחות ל - 70% משכר בכירים ומדובר בשיעור סביר ומקובל . (סעיף 54 לסיכום טענותיו ). התובע מציין כי הסכים לחתום על חוזה אישי בשכר ברוטו של כ - 14,000 ₪ שהינו למעשה שכר המהווה 70% משכר הגג בסדר גודל של עירית אשדוד (נספח יא לתצהירו של מר גבאי ) . 10.לחילופין טוען התובע כי יש לייחס למשרתו הנ"ל מעמד של סגן מנהל אגף או מנהל יחידה ולפיכך זכאי לשכר בשיעור 65% משכר הגג עפ"י חוזה בכירים (נספח יד 2 לתצהיר ) התובע מפנה לתיאור המשרה בהתאם לסעיף 4.3 למסמך הקרוי "מדריך למנהל יחידה לתכנון אסטרטגי ומידע ברשויות מקומיות" מטעם הג'ויינט (להלן: המדריך), התפקיד אותו מילא התובע הינו "בדירוג דומה לזה של מנהלי אגפים / מינהלים ברשות ע"פ חוזה אישי" (נספח יד לתצהיר התובע). בנסיבות אלה טוען כי זכאי להפרשי שכר בלבד בסך 52,754.14 ₪ , נכון ליום 15.8.97 (נספח יד 1 לתצהיר התובע) . 11.לחילופי חילופין זכאי לשכר ראוי עפ"י המקובל לבעלי תפקידים המקבילים לו בהיררכיה העירונית ומפנה לתנאי העסקה של מנהל יחידת המחישוב הקודם בנתבעת אשר היה במעמד נחות ממעמד התובע והשתכר כ - 13,500 ₪ ברוטו , (נספח ג' לכתב התביעה בעמ' 29 לפרוטוקול ) . 12.התובע תובע הפרשי שכר והטבות עפ"י שכר בכירים בסך כולל של 147,724.56 ₪ (סעיף 69 לסיכום טענותיו) . ולחילופין תובע סך 127,509.89 ₪ (סעיף 69 לסיכום הטענות) . ולחילופי חילופין תובע שכר ראוי וטוען כי זכאי ל - 70% משכר בכירים (סעיף 69 לסיכום טענותיו) . ב.תמצית טענות הנתבעת 1.במכרז מיום 22/9/95 לא צויינו תנאי השכר של הזוכה. בועדת הבחינה נקבעה מסגרת השכר ואילו מטרת ניהול המו"מ לאחר מכן הייתה לצורך קביעת השכר הסופי. ההלכה הפסוקה הכירה באפשרות של קיום מו"מ עם בעל ההצעה הזוכה לשם שינויים בהתקשרות (בג"צ 118/83 אינווסט אימפקט בע"מ נ' המנהל הכללי של משרד הבריאות פ"ד לח(1) 729, 738-739). 2.כאשר פורסם המכרז היתה קיימת בעיריה מסגרת שכר למשרה המוצעת. מר משה כץ, קודמו בתפקיד של התובע השתכר כ-8,200 ₪. 3.שכרו של מר כץ נקבע בהתאם ל"תנאי השכר המקובלים אצל מנהלי יחידות תכנון בערים אחרות", כפי שהועברו אל העירייה ע"י מר מייק וייל מחברת מגמה - יועצים לניהול ותכנון (מוצג נ/9; עדות מר גבאי בעמ' 37 לפרוטוקול מיום 2.5.02). 4.בעקבות ולאחר זכיית התובע במכרז החלו התובע והעירייה במו"מ לסיכום תנאי העסקתו של התובע. 5.במהלך המו"מ הוצג בפני התובע חוזהו של מנהל יחידת המיחשוב. חוזה זה הינו בגדר דוגמה בלבד והיא אינה מחייבת. למותר לציין כי בחוזה זה לא נאמר דבר לגבי שכר בכירים (סע' 19 לתצהיר מר גבאי; עדות התובע בעמ' 29 לפרוטוקול מיום 9.9.01). 6.למן תחילת המו"מ הוצגה בפני התובע החלטת מועצת העירייה מיום 6.12.95 ולפיה "כל מנהל מחלקה ו/או אגף שיתקבל לעבודה בעירייה החל מ 1.1.96 יועסק במשך כל תקופת עבודתו ע"פ חוזה מיוחד (חוזה אישי). (סע' 10 וכן נספח ז לתצהיר מר גבאי; סע' 6 לתצהיר התובע). 7.הוסכם בין העירייה לבין התובע, כי התובע יועסק בחוזה אישי וישתכר 10,000 ₪. מסגרת השכר הובהרה לתובע עוד בראיון שנערך עימו בועדת הבחינה. הוא נבחר כמועמד מוביל לאחר שהודיע כי ציפיות השכר שלו תואמות מסגרת שכר זו. 8.בשים לב לשיעור שכרו של מר כץ, קודמו בתפקיד של התובע ובמהלך המו"מ עם התובע הסכים מר גבאי לשפר מעט את רמת השכר אשר נקבעה לתפקיד ולהעלות את השכר ל 10,000 ₪, זאת מאחר שהעירייה הייתה מעוניינת להעסיק את התובע והתרשמה מכישוריו. סכום זה בא לגלם, בין היתר, את הנסיעות של התובע לאשדוד. 9.מתחילת העסקתו בעירייה השתכר התובע 10,000 ₪ (מוצג ת/3). שכרו שולם לו כ"מפרעה" וזאת כיוון שעדיין לא הוסדרו רשמית תנאי העסקתו. 10.העירייה הסתמכה על המצג שהציג התובע הן בפני ועדת הבחינה והן במהלך המו"מ שנוהל עימו, ולפיו השכר המוצע לתפקיד תואם את ציפיותיו והעסיקה אותו בהסתמך על מצג זה. אשר על כן, שינוי רטרואקטיבי של חוזה העסקתו של התובע ישנה את מצבה של העירייה לרעה. 11.מעולם לא ניתנה לתובע הבטחה בדבר העסקתו כעובד קבוע שכן הבטחה זו הייתה היא בניגוד להחלטת מועצת העירייה ותוך חריגה מסמכות ועל כן לא היה בה כדי לחייב את העירייה (סע' 16 לתצהיר גב' אלפסי). 12.אי זכאות לשכר בכירים - התובע אינו זכאי לשכר בכירים . בפני ביה"ד לא הובאה כל ראיה לפיה שכרם של מנהלי יחידות לתכנון אסטרטגי ברשויות אחרות הינו שכר בכירים. מר כץ, קודמו של התובע באותו תפקיד, אשר נבחר ע"י מכרז של הג'ויינט, לא השתכר שכר בכירים. 13הסכם הבכירים ברשויות המקומיות והתנאים הניתנים על פיו מתייחסים לרשימה סגורה של תפקידים. הענקת שכר בכירים ו/או נגזרת שכר בכירים לבעלי תפקידים נוספים ברשות מקומית טעונה אישור משרד האוצר וזאת לאור הוראות סע' 29 לחוק יסודות התקציב התשמ"ה 1985 (להלן: חוק יסודות התקציב). 14.כים אותם הציג התובע ועדויותיהם של מר ניצן ומר יצחק מתייחסות באופן ספציפי לעיריית ראשון לציון ולעיריית נתניה (בהתאמה) ואין להם כל קשר לעיריית אשדוד. 15.עקרון השוויון בניהול מכרז לא ניתן לשנות בדיעבד תנאי מכרז באופן מהותי. כאמור, תנאי העסקה לפי הסכם הבכירים לא היוו חלק מהמכרז השני וסביר להניח כי לו היו מפורסמים כחלק מהמכרז השני, היו מועמדים נוספים ניגשים למכרז זה. 16.דו של התובע הוגדר בעיריית אשדוד כמקביל למנהל מחלקה. לרשות מקומית יש שק"ד רחב ביחס להגדרת תפקיד ומיקומו בהיררכיה העירונית. התובע לא הביא כל ראיה לכך שברשויות מקומיות אחרות הוגדרו מנהלי יחידות לתכנון אסטרטגי כמנהלי או כסגני מנהלי אגפים. 17.יצן ומר יצחק העידו שגם כאשר מהווה השכר נגזרת שכר בכירים, הרי שגובה השכר איננו קבוע ונתון לשיקול דעתה של הרשות. כך, בהתייחס למוצג נ/2 הקובע מדרג להעסקת עובדים בכירים באחוזים משכר מנכ"ל בעירית נתניה העיד מר יצחק כי המדרג נקבע ע"י ראש הרשות ומנהל כח אדם ברשות על סמך מספר רב של קריטריונים (עמ' 22 לפרוטוקול מיום 9.9.01). מר ניצן העיד כי טווח האחוזים של סגני מנהלי אגפים ומנהלי האגפים המשתכרים שכר כנגזרת שכר מנכ"ל המצויין במסגרת תכנית ההבראה בעיריית ראשון לציון אינו קבוע אלא נקבע בהתאם למו"מ שמתנהל עם המועמד (עמ' 5 לפרוטוקול מיום 23.4.01). 18.שכר ראוי - התובע העלה לראשונה את סוגיית השכר הראוי בסיכום טענותיו ולפיכך מדובר בשינוי חזית . 19.לגוף הטענה , התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי תפקידו היה מקביל במהותו ו/או בהיקפו ו/או בתקציבו ו/או בהיקף העובדים עליהם היה ממונה, למי מבעלי התפקידים המפורטים במוצג ת/4 עליו סומך התובע טענתו באשר לשיעור השכר הראוי (עמ' 49 לפר' מיום 2.5.01) 20.גם טענת התובע כי מנהל יחידת המחשוב הקודם בעירייה היה נמוך בהיררכיה העירונית מתפקידו של התובע לא הוכחה. החוזה האישי של מנהל יחידת המחשוב הוצג לתובע כטיוטה בלבד כאשר השכר המופיע בו ומהות התפקיד נמחקו בטיפקס. אשר על כן לא יכול התובע להסתמך על מסמך זה. 21.מר יצחק העיד כי היה משייך מנהל מחלקה לרמת שכר שבין 50% - 40% משכר מנכ"ל. ע"פ נתונים שהציג התובע (נספחים טו2 ו טו3 לתצהירו) שכר הבכירים בתקופת העסקתו היה כ 22,400 ₪. נגזרת שבין 40% - 50% נעה בטווח שבין 8,900 ₪ ל 11,000 ₪. אין חולק כי התובע השתכר בטווח זה. ג.ההכרעה לעניין טענתו של התובע בדבר זכאותו להשתכר נגזרת משכר בכירים 1.מסקנתנו, כי התובע לא השכיל להוכיח זכאותו להשתכר נגזרת משכר בכירים וכן אינו זכאי לתנאים הנלווים להסכם הבכירים. 2.כעולה ממכתבו של בא כוחו של התובע אל העירייה מיום 1.5.97 (נספח כ לתצהיר התובע) נסמכת דרישתו לקבל שכר בכירים על תנאי המכרז הראשון. התובע טוען, כי כיוון שמדובר באותה המשרה בדיוק הרי שהמכרז הראשון והמכרז השני חד הם ועל כן תנאי המכרז הראשון מחייבים את העירייה. 3.איני מקבלת טענתו זו. המכרז הראשון והמכרז השני אינם אחד וזאת למרות העובדה כי מדובר באותה המשרה בדיוק. הם פורסמו בהפרש של כ 7 חודשים, ע"י גופים שונים ובנוסחים שונים. כיוון שהתובע ענה למכרז השני בלבד הרי שכל מה שהוא יכול להסתמך עליו הם תנאי המכרז השני ותו לא. 4.עולה מהעדויות ומהראיות בתיק כי הג'ויינט אכן היה מעורב במכרז השני מבחינת הליך המיון ומבחינה זו בלבד. אין במעורבות זו שכל עניינה מיון המועמדים למשרה, כדי לקבוע או להתערב באופן אחר בקביעת תנאי שכרו של התובע. 5.אין חולק כי התובע נענה למכרז השני בלבד, היינו, מכרז מ-9/95 שפורסם על ידי העיריה. את קורות החיים הפנה לעירייה בלבד (נספח א2 לתצהירו והצהרת בא-כוחו בעמ' 14 לפר' מיום 23/4/01). התובע לא עירב ולא יידע את הג'ויינט בשום דרך בפנייתו לגבי המשרה האמורה. ולמרות זאת קיבל פנייה מהג'ויינט להשתתף בהליך המיון ואף עבר הליך מיון מטעמם. הדבר מעיד על שיתוף פעולה בין העייריה לבין הג'ויינט, למרות הכחשות העירייה וטענותיה לגבי נתק כביכול שאירע בינה ובין הג'ויינט בתקופה האמורה. גם עדותו של מר גבאי לעניין זה אינה אמינה ואינה נסמכת על כל ראיה (עמ' 38-43 לפרוטוקול מיום 2.5.02). העתק ממכתבה של גב' ג'משי המודיע לתובע על הליך המיון מטעם הג'ויינט, נשלח לגב' אלפסי ולמרות שזו מכחישה כי קיבלה מכתב זה הרי שהדבר מעיד על קשר בין הג'ויינט לבין העירייה. 6.גב' ג'משי העידה כי הג'ויינט קיבל את שמו של התובע דרך העירייה (עמ' 15 לפרוטוקול מיום 23.4.01). יחד עם זאת העידה גב' ג'משי כי ייתכן ושמו של מועמד שנבחר ע"י העירייה במסגרת מכרז של העירייה יועבר אל הג'ויינט לצורך אישור בלבד לבדיקה האם עומד בקריטריונים שקבע הג'ויינט (עמ' 17 לפרוטוקול מיום 23.4.01). גב' ג'משי מאשרת בעדותה כי בועדת הבחינה של העירייה, שהתכנסה ב 3.12.95, לא ישב נציג של הג'ויינט (עמ' 15 לפרוטוקול מיום 23.4.01). 7.התובע אישר כי החל מדצמבר 95' נוהל עימו מו"מ על תנאי שכרו (סע' 11 לסיכומי התביעה). גם טענה זו יש בה כדי להפריך את טענת התובע לפיה התקבל למשרה ע"י הג'ויינט ובתנאיו באשר מכתב הג'ויינט המודה לו על התעניינותו במשרה ומנחה אותו לעניין הליך המיון נשלח אליו רק ב 17.1.96. על כן אין התובע יכול לטעון כי הסתמך על תנאי השכר כפי שפורסמו ע"י הג'ויינט במכרז הראשון בעוד שהחל לנהל את המו"מ לעניין שכרו מול העירייה עוד בטרם פנו אליו מהג'ויינט לעניין המשרה. 8.כאמור, התובע פנה והגיש מועמדותו למשרה האמורה בעקבות המכרז השני שפורסם ובו לא הוצגו תנאי השכר המוצעים לזוכה במכרז. על כן אינו יכול לטעון להסתמכות, שכן כל שהסתמך עליו הוא המכרז השני. מעורבות הג'ויינט בהליך המיון בעקבות המכרז השני אין פירושה אימוץ תנאי השכר שפורסמו ע"י הג'ויינט במכרז הראשון. 9.טענה נוספת שמעלה התובע ע"מ לבסס זכותו לשכר בכירים היא הטענה לפיה נושאי משרה דומה לשלו ברשויות אחרות, מקבלים שכר בכירים, וזאת ע"פ הנחיה של הג'ויינט. גם טענה זו דינה להידחות. 10.מר גבאי מעיד (סע' 6 לתצהירו וכן עמ' 37, 39 לפרוטוקול מיום 2.5.02) כי העובד שקדם לתובע במשרה האמורה, נבחר ע"י הג'ויינט ושכרו מומן במחציתו ע"י הג'ויינט, אך הוא לא השתכר שכר בכירים, אלא שכר שנקבע ע"י העירייה, בהתאם לדירוג 11 - 12, שהוא דירוג של מנהל מחלקה (מוצג נ/1 וכן עדותו של מר גבאי בעמ' 37 לפרוטוקול מיום 2.5.02). 11.התובע העיד בנקודה זו כי בפועל מילא תפקיד של מנהל מחלקה (עמ' 33 לפר'). 12.גב' ג'משי העידה, כי בעת שהג'ויינט פועל מול רשות מקומית להקים יחידה לתכנון אסטרטגי הוא מבהיר כי השכר צריך להיות מקביל לשכר של בכירים. אך הג'ויינט אינו מתערב אח"כ בחוזה עצמו. החוזה נחתם מול העובד ומול העירייה (עמ' 10 לפרוטוקול מיום 23.4.01). עוד מוסיפה גב' ג'משי ומעידה כי "לא נכנסתי אף פעם לתנאים המדוייקים של העסקת העובד, זה היה בינו לבין הרשות ... אף פעם לא נתנו כסף לשכר, הג'ויינט השתתף בעלות הקמת היחידה ... לא הייתה מעורבת בחתימת החוזים ... אף פעם לא ראיתי חוזים וגם לא נכנסתי למו"מ, את עמדתי העברתי לראש הרשות ולמנהל היחידה והדברים היו מקובלים ... תהליך המיון הובהר להם וגם במכרזים שהוצאנו זה היה ברור. אף פעם לא נכנסתי למו"מ בתנאי העסקה" (עמ' 12 לפרוטוקול מיום 23.4.01). לאחר מכן העידה, כי הג'ונט הפסיק לממן עלויות הפעלה בפועל ועלויות אלה התחלקו בין הרשות המקומית ומשרד הפנים והג'וינט השתתף רק בפרוייקטים (עמ' 16 לפר'). 13.אמנם בשנת 97' פירסם הג'ויינט מדריך שסיכם את תנאי העסקת מנהל יחידה לתכנון אסטרטגי (ה"מדריך" לעיל) ובו נאמר כי שכרו של מנהל יחידת תכנון אסטרטגי יהיה כפוף לשכר בכירים, אך ה"מדריך" אינו חל על התובע שהחל את המגעים עם העיריה לקראת קבלת המשרה בשנת 95', ואת הליך הקבלה מול הג'ויינט וכן את עבודתו בפועל בשנת 96' ועד אפריל 97'. הנפקת ה"מדריך" יכולה להעיד על רצינות כוונותיו של ארגון הג'ויינט ועל המחוייבות שהוא רואה בהסדרת תנאי העסקתם של מנהלי היחידות, אך כפי שהעידה גב' ג'משי עצמה אין הג'ויינט מתערב בחוזה העבודה שנחתם לבסוף בין העובד לבין העירייה, ובוודאי שלא בתקופה בה טרם פורסם ה"מדריך" הנ"ל. 14.לחיזוק טענתו בדבר זכאותו לנגזרת משכר בכירים הביא התובע כעדים מטעמו את מר יצחק מעיריית נתניה ואת מר ניצן מעיריית ראשון לציון. 15.מר יצחק נשאל בעדותו: "האם בעיריית נתניה יש מנהלי אגפים שאינם מקבלים נגזרת משכר מנכ"ל?" והשיב: "מי שבחר ללכת שלא במסלול של חוזה אישי לא קיבל אישור" (הכוונה לאישור משרד האוצר - י.ה) (עמ' 22 לפרוטוקול מיום 9.9.01). בסע' 5(ב) לתצהירו העיד מר יצחק כי "העובד שכיהן בעיריית נתניה במשרה מקבילה למשרתו של התובע נמנה על סגל העובדים הבכירים בעירייה". בעדותו בפני ביה"ד הוא מעיד כי אותו עובד, מר יואש אברהמי, לא קיבל נגזרת משכר מנכ"ל וזאת כיוון שבתקופת עבודתו (92' - 98') לא עבדו לפי נגזרת משכר מנכ"ל (עמ' 23 לפרוטוקול מיום 9.9.01). תקופת עבודתו של מר אברהמי בעיריית נתניה חופפת בחלקה לתקופת עבודתו של התובע בעיריית אשדוד. הדבר מפריך את טענתה של גב' ג'משי כאילו כל מנהלי היחידות המקבילים לתובע ברשויות אחרות עבדו לפי נגזרת משכר מנכ"ל. בחקירתו החוזרת נשאל מר יצחק מה היה קורה אילו אותו מר אברהמי היה חותם על חוזה אישי וענה כי אז היו מאשרים לו שכר לפי נגזרת של 75% משכר מנכ"ל (עמ' 24 לפרוטוקול מיום 9.9.01). אך כיוון שהדבר לא נעשה בפועל לא ניתן להסתמך על עדות זו, שכן מתן שכר כנגזרת משכר בכירים, מצריך אישור לפי סע' 29 לחוק יסודות התקציב, ואין באפשרותנו לדעת האם אישור כזה היה ניתן. 16.מר ניצן העיד, כי בהתאם לאישור מיוחד שקיבלה עיריית ראשון לציון ממשרד האוצר, מרבית מנהלי וסגני מנהלי האגפים מועסקים בחוזה אישי ושכרם נגזר משכר המנכ"ל (קרי שכר בכירים). (עמ' 5 לפרוטוקול מיום 23.4.01). מר ניצן מעיד כי בעיריית ראשון לציון אין מנהלי מחלקות המשתכרים שכר בכירים (עמ' 8 לפרוטוקול מיום 23.4.01). 17.לעניין עדויות אלה יש לשים לב לעובדה כי הן בעיריית נתניה והן בעיריית ראשון לציון נדרשו שני תנאים מקדמיים להעסקת מנהלי וסגני מנהלי אגפים לפי שכר בכירים: א. חתימת העובד על חוזה אישי. ב. אישור בהתאם לסע' 29 לחוק יסודות התקציב. שני תנאים אלה לא התקיימו בעניינו של התובע ועל כן הוא אינו יכול להקיש גזירה שווה. 18.נקודה שלישית ואחרונה לעניין זה: בכל המו"מ הארוך שניהל התובע עם העירייה לעניין תנאי העסקתו לא נזכר ולו פעם אחת הנושא של שכר בכירים. התובע מאשר עובדה זו בעדותו (עמ' 30 לפרוטוקול מיום 9.9.01). חילוקי הדעות שמנעו הגעה להסכם כתוב נסובו סביב השאלה האם יועסק התובע לפי חוזה אישי או לפי הדרג המנהלי. מעולם לא נוהל דיון על נושא שכר בכירים או נגזרת ממנו. הפעם הראשונה בה העלה התובע דרישה זו הייתה כחודשיים לאחר ניתוק יחסי עובד - מעביד בינו ובין העירייה, ולאחר שקיבל ייעוץ משפטי (נספח כ לתצהיר התובע). 19.גם בכל ההתכתבות העניפה שניהל התובע עם בכירים בעירייה לעניין תנאי העסקתו לא נזכרה ולו פעם אחת דרישתו להיות מועסק בשכר בכירים. 20.כמו כן מאשר התובע בעדותו כי מעולם לא הועסק בעירייה לפי הסכם בכירים (עמ' 34 לפרוטוקול מיום 9.9.01). 21.נימוקי הנתבעת בסיכום טענותיה מקובלים עליב בסוגיה זו לרבות הטיעונים בדבר שאלת זכאות התובע לקבלת הנילווים על פי הסכם הבכירים (ס' 60 לסיכום הטענות) הסיכום בדבר תנאי העסקתו של התובע. לטענת העירייה, בועדת הבחינה של המכרז נשאלו המועמדים מהן ציפיות השכר שלהם, באשר מסגרת השכר היוותה אחד הקריטריונים לזכייה במכרז. הן מר גבאי והן גב' אלפסי העידו, כי בועדת הבחינה נשאלו המועמדים מה ציפיות השכר שלהם והתשובה היוותה אחד הקריטריונים לבחירה (עדות מר גבאי בעמ' 43 לפרוטוקול מיום 2.5.02; עדות גב' אלפסי בעמ' 67 לפרוטוקול מיום 10.10.02). בתצהיריהם הם מעידים כי על בסיס זה נופה המועמד המוביל, מר אבו, שציפיות השכר שלו היו גבוהות מדי (סע' 12 לתצהיר מר גבאי; סע' 11 לתצהיר גב' אלפסי וכן עדותה בעמ' 67 לפרוטוקול מיום 10.10.02). אמנם העירייה לא השכילה להציג פרוטוקול מישיבת ועדת הבחינה שיכול היה לאשר את דברי העדים אולם מהשתלשלות הענינים שפורטה לעיל ושתפורט להלן עולה, כי התובע היה מודע למסגרת שיעור שכרו שהוצע לו בסך 10,000 ₪ וכן הוכח, כי מסגרת שיעור שכר זה היתה סבירה והגיונית בשים לב לשיעור שכרו של קודמו של התובע (מר כץ). 3.באשר לשיעור שכרו המצופה של התובע העידו, הגב' שרה אלפסי ומר יצחק גבאי עדויות תואמות בנקודה זו. מדובר בעדויות של עדים שנכחו בוועדת הבחינה ולא מצאתי כל עילה שלא ליתן אמון בגירסתם זו. שיעור השכר שנלקח בסופו של דבר בין השיקולים לבחירת התובע כאחד משלושת המועמדים שנבחרו בוועדת הבחינה. 4.כאמור, המו"מ לקביעת שכרו לרבות תנאי עבודתו של התובע התנהל על בסיס הציפיות ההדדיות של הצדדים בדבר מסגרת השכר בסך של כ-9,000 ₪ שהציגה העיריה למועמדים בוועדת הבחינה. במהלך המו"מ, אשר החל לאחר שנבחר התובע כמועמד ובמסגרתו, הסכים מר גבאי לשפר שיעור השכר לתובע ולגלם בתוכו את החזר הוצאות הנסיעה של התובע לעירית אשדוד. למותר לציין, כי בחירת התובע לתפקיד, ככל שהוכח בפני נובעת גם מכישוריו שהוצגו בפני. 5.התובע דרש בתחילה לעבוד כעובד עירייה מן המניין (ע"פ דירוג מנהלי) במעמד ארעי למשך 11 חודש ולאחר מכן קבלת מעמד של עובד קבוע רטרואקטיבית ממועד תחילת עבודתו אולם, בהתאם להחלטת מועצת העיריה מסגרת העסקתו של התובע היתה במסגרת חוזה עבודה אישי ולא כעובד קבוע (עדות הגב' אלפסי בעמ' 99 ועמ' 73 לפר'). למן תחילת המו"מ שנערך בין מר גבאי לבין התובע בדבר העסקתו על בסיס חוזה אישי ומיוחד נאמר לתובע, כי בהתאם להחלטת מועצת העיריה מיום 6/12/95 כל מנהל מחלקה ו/או אגף שיתקבל לעבודה בעיריה החל מ-1/1/96 יועסק על פי חוזה מיוחד (חוזה אישי) (ס' 20 לתצהירו של מר גבאי ונספח ז' לתצהיר). התובע אינו חולק על העובדה, כי החלטת המועצה הוצגה בפניו וכי נאמר לו למן תחילת המו"מ כי העסקתו תהיה בחוזה אישי (עמ' 27 לפר') ואף באחת הפגישות הוצג לו הסכם מיוחד כדוגמא (עמ' 28 לפר') אולם בס' 7 לתצהירו ציין התובע, כי הוא בקש והעדיף שלא להיות מועסק על בסיס חוזה אישי על מנת לשמור על רציפות זכויותיו. ואמנם, בסופו של דבר, הסכים התובע להעסקה בחוזה אישי ושלא כעובד מן המנין כפי שבקש להיות מועסק מלכתחילה. אולם, החל להתעקש ולדרוש שכר גבוה יותר כתנאי להעסקתו בחוזה אישי כאשר לטענת התובע גבאי הבטיח לו שכר בשיעור כ- 14,000 ש"ח. התובע העיד, כי הסיבה היחידה בגינה העדיף שלא להיות מועסק בחוזה אישי היה לשמור על רציפות זכויותיו במקום עבודתו הקודם בעירית ראשל"צ. אולם, הוכח לאור גירסת הנתבעת, כי שמרה על רציפות זכויותיו גם במסגרת העסקתו בחוזה אישי באמצעות הפרשה לקרן "מבטחים" (ס' 30 לסיכום טענותיה). עמדת התובע מאששת את טענת העיריה לפיה התובע ידע מהי מסגרת השכר לה הוא צפוי שכן סירב לחתום על חוזה אישי אך לא מטעם של תנאי שכר אלא בשל רצונו לשמור על רציפות הזכויות (ס' 7 לתצהיר התובע ועדותו בעמ' 29 ו-31 לפר'). 6.לאחר שסירב לחתום על חוזה אישי החל מו"מ לקביעת תנאי העסקתו. אין כל הוכחה כי המו"מ היה לענין גובה השכר. התובע החל לנהל מו"מ עם גורמים שונים בעיריה וערך פגישות רבות כפי שעולה מכתבי טענותיו והנספחים עד כי בסופו של דבר אין מחלוקת בין הצדדים, כי המו"מ בסופו של דבר לא הבשיל לידי חוזה חתום. במכתב מיום 21.7.96 (נספח ט לתצהיר התובע) מאשר למעשה התובע את הנטען ע"י העירייה לפיה היה סיכום בע"פ בינו ובין מר גבאי לפיו במידה ולא יועסק ע"י חוזה אישי (כדרישת התובע) ישתכר משכורת של 10,000 ₪ ברוטו. באותו מכתב מציין התובע חלופה שנייה והיא העסקה בחוזה אישי. לעניין חלופה זו כותב התובע: "ניתן לי לדוגמה חוזה אישי שהסכום הנקוב בו היה 13,500 ₪ ברוטו. מר גבאי הבהיר שהסכום פתוח למו"מ בינינו" (נספח ט לתצהיר התובע). לפי עדותו של התובע המסמך היחיד התומך בטענתו כי הוצע לו שכר של מעל 10,000 ₪ במסגרת העסקה בחוזה אישי הינו החוזה לדוגמה (עמ' 31 לפרוטוקול מיום 9.9.01). אולם, כפי שיצויין להלן החוזה לדוגמה שהוצג לתובע אינו מהווה מקור להסתמכות או לראיה בדבר תנאי העסקה מוסכמים על הצדדים. 7.במהלך המו"מ הוצג בפני התובע חוזה לדוגמה אשר המשרה והשכר הרשומים בו הוסתרו ע"י העייריה (נמחקו בטיפקס). פעולה זו של העירייה מעידה, כי לא היה בכוונתה לחשוף בפני התובע פרטים לעניין החוזה הספציפי אלא כל מטרתה הייתה להציג בפניו דוגמה לחוזה אישי, כפי שהעירייה מצפה לחתום עם התובע. כל פרשנות שנותן התובע לחוזה לדוגמה הינה על דעתו בלבד ואינה מחייבת את העירייה. על כן אין שייכות לעובדה כי מדובר בחוזה של מנהל יחידת מיחשוב ואין שייכות לשכרו של אותו עובד, שכן, כאמור, לא היה בכוונת העירייה לחשוף פרטים אלה בפני התובע. באשר לא הייתה כוונה לחשוף פרטים אלה הרי שלא הייתה כוונה להציע לתובע שכר ותנאי העסקה המושפעים מהחוזה לדוגמה. 8.הוכח, כי בפועל שולם לתובע במשך כל תקופת העסקתו שכר של 10,000 ₪ לחודש. עובדה זו תומכת בשיעור היקף השכר המוסכם אף אם צויין כי מדובר בתשלום כ"מפרעה". עמדת הנתבעת, כי אין כינוי התשלום מעיד על מהותו מקובלת עלי. מר יצחק גבאי ומר עודד לוי העידו, כי התשלום כונה כ"מפרעה" שכן טרם הוסדרו רשמית תנאי השכר וטרם נחתם חוזה העסקה. 9.לאור האמור לעיל, הוכח, כי לתובע הוצע לעבוד בשכר ששיעורו כ-10,000 ₪ לחודש ובעקבות הצעה זו החל לעבוד בפועל. המחלוקת היתה באשר לאופן העסקתו ומטעמים שהעלה התובע לאחר שנבחר לתפקיד. היינו, העסקה כעובד מן המנין או העסקה בחוזה אישי. אולם, אין מחלוקת, כי לא הוכחה כל הצעה או הסכמה לתשלום שכר בשיעור גבוה יותר גם אם דובר בהעסקה בחוזה אישי. 10.הוכח, כי שיעור שכרו הנ"ל של התובע הינו אף שיעור השכר הראוי במקרה הנדון לאור הראיות שהוצגו בפני. אין ספק, כי ניתן לבחון שיעור שכרו הראוי של התובע ע"פי אחת משתי חלופות: החלופה הראשונה היא תשלום שכר בהתאם לדירוג המנהלי; החלופה השנייה היא תשלום שכר לפי חוזה אישי. (ראי עדויות מר ניצן בעמ' 1 לפרוטוקול מיום 23.4.01; ומר יצחק בעמ' 18 לפרוטוקול מיום 9.9.01). עפ"י החלופה של דירוג מנהלי הוגדר התובע כמנהל מחלקה והתובע מאשר עובדה זו בעדותו (עמ' 33 לפר' מיום 9/9/01) סע' 85 לחוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות בישראל (הסכם קיבוצי מס' 7008/202) (להלן: חוקת העבודה) קובע כי לגבי מנהל מחלקה ברשות מקומית רמה א' מתח הדרגות יהיה בין 10 - 12 כאשר תיתכן דרגה אישית 12+. התובע מבקש לקבוע, כי מעמדו בעירייה מקביל לזה של מנהל אגף או לחילופין לזה של סגן מנהל אגף. דרישתו זו נסמכת על ה"מדריך" שפורסם ע"י הג'ויינט בשנת 97' ואשר קובע כי נושאי המשרה האמורה יכהנו כראשי אגפים או ראשי מינהלים. אך לעניין ה"מדריך" הוחלט כי אינו חל על התובע ועל כן התובע אינו יכול להסתמך עליו. כמו כן נסמך התובע על נושאי תפקיד מקביל ברשויות מקומיות אחרות באותו סדר גודל של אשדוד. לעניין זה העיד מר יצחק, כי נושא משרה מקבילה בעיריית נתניה דורג כמנהל אגף וכי דירוג כמנהל מחלקה הינו הפרה של ההבנות שהושגו עם הג'ויינט (עמ' 23-24 לפרוטוקול מיום 9.9.01). מר ניצן מעיד כי נושא משרה מקבילה בעיריית ראשון לציון דורג כסגן מנהל אגף (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 23.4.01). יחד עם זאת העיד מר ניצן, שלפי עדותו הינו בקיא בנושאי כוח אדם (עמ' 1 לפרוטוקול מיום 23.4.01), כי לרשות יכולה להיות יד חופשית בהגדרת התפקיד וכי אין חפיפה בין הגדרות התפקיד בעיריית ראשון לציון ועיריית אשדוד. לכל רשות מקומית נתון שיקול דעת באשר להגדרת התפקידים של בעלי המשרות בה. ייתכן וברשות מקומית אחת יוגדר התפקיד כמנהל אגף וברשות אחרת יוגדר התפקיד כמנהל מחלקה (עמ' 7-8 לפרוטוקול מיום 23.4.01). ה"מדריך" שהוציא הג'ויינט ב 97' נועד לעשות סדר בעניין זה והוא קובע כי העובד הנושא במשרה הנ"ל יוגדר כמנהל אגף, אך כאמור "מדריך" זה אינו חל על התובע ומכל מקום אינו יכול לבוא במקום שיקול דעתה של הרשות. גם סע' 24 לחוקת העבודה קובע כי הרשות תקבע את דרגתו של עובד ע"פ תפקידו. על כן יש לקבוע, כי בהתאם לדירוג המנהלי דרגתו של התובע, שהוגדר כמנהל מחלקה, הינה דרגה 12. 11. פסיקת שכר ראוי אפשרית רק בהעדר הסכמה הנוגעת לגובה השכר. שכן ההלכה קובעת, כי משלא הוסכם על שכר העבודה זכאי העובד ל"שכר ראוי". שכר ראוי ייקבע שעה שאין הסכמה חוזית על גובה השכר, הסכמה אינדיבידואלית או קיבוצית מפורשת או מכללא. במקרים שאין ללמוד על הסכמה מכל סוג שהוא, ישולם לעובד "שכר ראוי" שהוא השכר המקובל בשוק העבודה המשתלם לבצוע עבודה דומה (דב"ע לה/1-1 פפהשוילי נ' אלוביצ'יק , פד"ע ו 323). מעדותו של מר יצחק, שהעיד מטעם התובע, עולה, כי שכרו של מנהל מחלקה בעיריית נתניה חושב לפי 40% - 50% משכר מנכ"ל. הכוונה לעובדים שחתמו על חוזה אישי ואשר שכרם אינו נקבע ע"פ הדירוג המנהלי. יחד עם זאת מעיד מר יצחק כי העובד שכיהן בעיריית נתניה במשרה מקבילה לא השתכר שכר שהוא נגזרת משכר בכירים אלא בהתאם לדירוג המנהלי (עמ' 24 לפרוטוקול מיום 9.9.01). העירייה הפנתה לשכרו של קודמו של התובע בתפקיד, מר כץ (מוצג נ/9; מוצג נ/10, סע' 22 לסיכומי העירייה). אלא ששכרו של מר כץ נקבע בהתאם לדירוג המנהלי וכפי שנפסק לעיל אין לקבוע את שכרו של התובע לפי הדירוג המנהלי, וזאת בהתאם לכוונת הצדדים לחוזה. על כן לא ניתן לומר כי העירייה סתרה את ראיות התובע לעניין שכרו כפי שעליו להיקבע בהתאם לחוזה אישי. שכר הבכירים הממוצע בתקופת העסקתו של התובע היה כ-22,400 ₪ (נספח טו לתצהיר התובע). לפיכך, שכר שבין 40% עד 50% משכר בכירים נע בסביבות ה- 11,000 ₪. בנסיבות אלה, מסקנתי, כי השכר ששולם לתובע בפועל לרבות הנילווים כפי שצויינו בתלושי השכר הינו גם השכר הראוי במקרה הנ"ל. 12.לפיכך, התובע לא השכיל להוכיח, כי זכאי לשכר בכירים . יחד עם זאת הוכח, כי מסגרת שכרו המוסכם של התובע היתה בסך 10,000 ₪. לא הוכחה הסכמה לשיעור שכר גבוה יותר בהעסקה בחוזה אישי וכן הוכח, כי שיעור שכר זה לרבות הנילווים ששולמו לתובע במהלך עבודתו הינם גם שיעור השכר הראוי במקרה הנדון. 13.מכל שנאמר לעיל, דין תביעת התובע - להידחות. 14.התובע ישלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד סך כולל של 2,500 ₪ + מע"מ. 15.זכות ערעור תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. חוזהחוזה אישיעירייה