לצורך איתור אומד הדעת ,יש לבחון גם את השאילה הנוגעת ליחס בין ההסכם המודפס,לבין ההסכם שכתוב ביד וגם את השאלה הנוגעת לתכני ההסכם שבכתב יד.   אשר לייחס בין ההסכם המודפס הסטנדרטי להסכם שבכתב יד , אזכיר שכנקודת מוצא יש ליתן משמעות לרישום שנעשה בכתב יד מתוך הנחה שהצדדים העניקו לו תשומת לב מיוחדת בפרט משמדובר בנתבעת שיש לה ככלל מסמכים מודפסים הה נחה היא שהתכלית שביסוד ההסכם משתקפת במסמך בכתב יד. למתן תוקף לרישום בכתב יד אף במקרה של סתירה על הוראות מודפסות.ראה למשל מפי כב' השופט שמגר בעא 84 / 702 יובל גד בעמ נ' מנהל מס שבח מקרקעין פ"ד מ (4) 802, עמוד 807 (7.1.87)( להלן:"עניין גד"). ראה כב' השופט כהן בעא 75 / 802 שלום ו-אסתר נגר נ' יעקב מרקוס פ"ד ל (3) 29, עמוד 31(10.5.1976)( להלן:"עניין שלום"):"כידוע במקרה של סתירה בין חלק מודפס של חוזה ובין חלק הכתוב בכתב-יד, יש להעדיף את החלק הכתוב בכתב-יד, כמשקף את הכוונה האמיתית של הצדדים לחוזה " באשר להסכם שבכתב יד קיימת מחלוקת פרשנית ביחס למובן החוזה כפי שנכתב ביד נוכח מחיקה המילה "מכשירים" ומשנותרה המילה "קווים". מובנה של המחיקה לא תמיד חד משמעי. כב' השופט בך בעא 83 / 15 יהודית בירס נ' מזל פונס פ"ד לז (4) 267 275(23.10.83)( להלן:"עניין פונס").חוזהאומד דעת