ההחלטה ניתנת במסגרת בקשת המבקשת לדחות את התביעה על הסף, בהמשך לתגובה וכן בעקבות דיון אשר התקיים במעמד הצדדים במסגרת אותה בקשה. בבקשה נטען, בין השאר, כי די באמור בכתב התביעה על מנת לדחותה על הסף, שכן המשיב, שהינו התובע בתיק טוען כי נערך הסכם בינו ובין המבקשת לקבלת תמורה בגובה 50% מכל שכר טרחה שהמבקשת בהיותה עורכת דין תגבה מלקוחות שהמשיב מפנה אליה. על רקע זאת נטען כי מדובר בחוזה אשר נוגד את תקנת הציבור, פסול ובלתי חוקי שכן הוא נוגד את סעיף 58 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א - 1961 לפיו: "עורך דין לא יעסוק במקצועו בשותפות עם אדם שאינו עורך דין, ולא ישתף אדם כזה בהכנסותיו - אם ברוטו ואם נטו - בתמורה לשירותים, סיוע או תועלת לעסקו". כן נטען כי בהיות החוזה בלתי חוקי ופסול, יש לבטלו בהתאם לסע' 30 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג - 1973 (להלן "חוק החוזים") אשר קובע כי: "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור - בטל". בהקשר זה נטען כי כל ניסיון לאכוף את ההסכם או לקבל סעד כלשהו בגינו ינציח את אי החוקיות שבהסכם ובכל מקרה משלא קיימת זכות תביעה לא קיימת עילת תביעה. בתגובת המשיב, נטען, בין השאר, כי גם אם עניין לנו בהסכם שנוגד את תקנת הציבור, אין בכך בהכרח כדי למנוע את מתן הסעד המבוקש על ידי המשיב על פי כתב התביעה, ולעניין זה מפנה לסע' 31 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 אשר קובע כי: "הוראות סעיפים 19 ו-21 יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בטלותו של חוזה לפי פרק זה, אולם בבטלות לפי סעיף 30 רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן ובתנאים שימצא לנכון, לפטור צד מהחובה לפי סעיף 21, כולה או מקצתה, ובמידה שצד אחד ביצע את חיובו לפי החוזה - לחייב את הצד השני בקיום החיוב שכנגד, כולו או מקצתו". בהקשר זה נטען על ידי ב"כ המשיב כי אף אם מדובר בחוזה אשר נוגד את תקנת הציבור, אין בכך לשלול, בין השאר, את סעד ההשבה. כמו כן נטען כי ללא דיון הוכחות בית המשפט אינו יכול להפעיל את שיקול דעתו כנדרש כיצד לנהוג בעת שלפניו חוזה בלתי אכיף אשר נוגד את תקנת הציבור בכל הנוגע אף לסוגיית ההשבה. דיון סע' 21 לחוק החוזים קובע כי: "משבוטל החוזה, חייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה, ואם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויו של מה שקיבל". בנוסף לעילה הכספית והחוזית בפנינו תביעה בגין עשיית עושר ולא במשפט. סע' 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט - 1979 קובע אף הוא חובת השבת זכייה למזכה כאשר "אם בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה" יש "לשלם לו את שוויה". סע' 2 לחוק הנ"ל מאפשר לבית המשפט לפטור את הזוכה מחובת ההשבה, כולה או מקצתה "אם ראה שהזכייה לא הייתה כרוכה בחיסרון המזכה או שראה נסיבות אחרות העושות את ההשבה לבלתי צודקת". פסק הדין אשר ניתן לאחרונה על ידי בית המשפט העליון הנכבד מיום 9/5/12 במסגרת ע"א 4305/10 מזל אילן נ' יוסף לוי, [פורסם במאגרים המשפטיים], התעמק בסוגיה זו וכן בסוגיה של חוזה למרעית עין. לענייננו, נקבע כי אגב עריכת הסכם מכר בלתי חוקי על מנת להונות את רשויות המס, יש מקום להשאירו בתוקף וזאת על מנת לחייב את מי מבין הצדדים לשלם מס שבח אותו ניסו להתחמק מתשלומו אגב עריכת ההסכם הבלתי חוקי. בכתב התביעה נטען כי הייתה זו המבקשת/הנתבעת אשר שדלה את המשיב להעביר לה לקוחות וכי רק יותר מאוחר התברר לו כי עיסוק בשיתוף עם עו"ד נוגד את הדין. בכתב ההגנה מתואר כי היה זה המשיב/התובע אשר עבד יחד עם גרושתו שהיתה עו"ד במקצועה קודם לכן, ולאחר פרידה ממנה יזם והעביר לקוחות לידי המבקשת. בפנינו גרסה מול גרסה והמקום הראוי לבחון זאת, ואת שאלת הסעד שיש לתת ואם בכלל הינו לאחר דיון הוכחות בתובענה. מאמרו של המלומד דניאל פרידמן "תוצאות אי חוקיות בדין הישראלי לאור הוראות סעיפים 30-31 לחוק החוזים (חלק כללי) [אשר פורסם במאגר משפטי] דן, בין השאר, במצב שבו אשמת הצדדים אינה שווה ולסיבות בהן נחשבת האחריות לאי החוקיות כמוטלת בעיקרה על אחת הצדדים. כך המקרה בענייננו, ולו לכאורה, בו הנתבעת הינה עורכת דין במקצועה אשר כללי האתיקה והדין היו אמורים להיות לנגד עיניה, בעוד שהתובע איננו עורך דין במקצועו, הינו עניין נוסף שמן הראוי לבחון ולא במסגרת בקשה לדחיית התביעה על הסף אלא במסגרת דיון הוכחות. ראה פסקה 2 בעמ' 189 (חלק 2) במאמרו הנ"ל: "עם זאת עשויה להיות למידת האשמה של הצדדים וכן לאשמתם היחסית, חשיבות בכל הנוגע לשיקול הדעת של בית המשפט בגדר ס' 31 לחוק החוזים. שיקול דעת עשוי לעתים להביא לשלילת הזכות להשבה, או במקרים אחרים למתן סעד של קיום. העובדה שהצדדים לא היו in pari delicto עשויה לשמש גורם בעל משקל (אך, כמובן, לא גורם בלעדי) בהפעלת שיקול הדעת של בית המשפט לטובת אותו צד שאשמתו נופלת מזו של חברו. " לאור האמור לעיל, כאשר בית המשפט סבור כי יש מקום לנהל הליך של הוכחות על מנת לבחון את העובדות לצורך הפעלת שיקול הדעת המוקנה לו על פי חוק, הנני דוחה את הבקשה לדחיית התביעה על הסף. יחד עם זאת, יובהר כי אין בכך כדי לגרוע מטענות המבקשת לעניין היות החוזה בלתי אכיף ובלתי חוקי ואין בכך כדי לשלול העלאת הטענה לפיה בנסיבות העניין אין מקום לפסוק סעד כלשהו למשיב, התובע לאחר דיון ההוכחות. על כן הנני דוחה את הבקשה לדחיית התביעה על הסף והצדדים יהיו רשאים להתייחס לנושא ההוצאות בהמשך הדיון בתובענה. לאור זאת, הנני נותן במעמד זה צו הדדי לגילוי מסמכים בתצהיר עד ליום 12/7/12 והנני קובע קדם משפט נוסף בתיק ליום 15/7/12 לשעה 11:30. חוזהאכיפת חוזה