זוהי בקשה לסילוק התביעה על הסף. העובדות הצריכות לעניין: המשיב הינו אזרח ותושב ישראל העוסק בארגון נסיעות של קבוצות ישראלים לבתי קזינו לחו"ל. המבקשת, אף היא אזרחית ותושבת ישראל, הצטרפה לאחת הנסיעות שארגן המשיב לרומניה. בחודש ספטמבר 04' במהלך שהותה של המשיבה בבית הימורים ברומניה הלווה המשיב למבקשת סכומי כסף שונים בסך כולל של 153,600 דולר בהם עשתה המבקשת שימוש לשם רכישת אסימוני משחק באותו בית הימורים. לטענת המבקש, התחייבה המשיבה בפניו להשיב לו את כספי ההלוואה באמצעות זכיותיה בבית ההימורים או לחלופין- מיד עם שובה לארץ. הצדדים שבו לארץ. המבקשת החזירה למשיב חלק מן הסכומים ונותרה חייבת לכאורה את סכום התביעה. בבקשה זו טוענת המבקשת כי יש להורות על סילוקה של תביעת המשיב על הסף וזאת מן הטעמים הבאים (מבלי לזנוח את טענתה לפיה פרעה המבקשת את מלוא חובה בגין הפסדיה בבית ההימורים): בענייננו מדובר בחוזה לפיו העמיד המשיב למבקשת אשראי לצורך רכישת אסימוני משחק בבית ההימורים ולפיכך מדובר בחוזה הימורים ומשחקים אסורים. חוזה כזה נקבע בפסיקה כחוזה בלתי חוקי עליו חולשות הוראות סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 ("החוק") לחלופין, וגם אם נאמר כי עסקינן בחוזה שאיננו חוזה בלתי חוקי עדיין יש לראות בחוזה שנכרת בין הצדדים להליך זה כחוזה בלתי מוסרי או כזה הנוגד את תקנת הציבור ובית המשפט אינו יכול ליתן יד לאכיפת ההסכם. לחלופין, וגם אם נאמר כי על ההסכם שבין הצדדים לא חולשות הוראות סעיף 30 עדיין יש לקבוע כי חולשות על ענייננו הוראות סעיף 32 לחוק לפיו "חוזה של משחק, הגרלה או הימור שלפיו עשוי צד לזכות בטובת הנאה והזכייה תלויה בגורל, בניחוש או במאורע מקרי יותר מאשר בהבנה או ביכולת אינו עילה לאכיפה או לפיצויים" המשיב, מיותר לציין, מתנגד לבקשה. טענתו, בתמצית, היא כי אין עסקינן בחוזה בלתי חוקי שכן המקום בו נערכה העסקה מכוחה הוגשה התביעה נערכה ברומניה שבה אין איסור פלילי על עריכת הימורים. כן נטען כי ההסכם שנערך בין הצדדים להליך זה אינו בלתי מוסרי או נוגד את תקנת הציבור ואפילו כך הוא - עדיין אין בכך כדי לשלול את זכותו של המשיב להשבה מלאה או חלקית של כספי ההלוואה או האשראי. עוד נטען כי לסעיף 32 לחוק אין תחולה על ענייננו ואף לו הייתה תחולה לסעיף האמור לא היה בכך כדי לסייע למבקשת שכן סעיף 32 לחוק שולל אמנם מתן סעד של אכיפה או פיצויים אך הוא איננו שולל את סעד ההשבה. דיון לאחר שעיינתי בטענות הצדדים נחה דעתי כי דין בקשה זו להידחות. את הבקשה יש לבחון לאור המדיניות השיפוטית לפיה יהיה מקום לנקוט באמצעי הדראסטי של סילוק התביעה על הסף מקום בו גם אם יוכיח התובע את כל העובדות המפורטות בכתב התביעה עדיין לא יהיה בכך כדי לזכותו בסעד המבוקש על ידו. במקרה שלפנינו, וכפי שיבואר להלן, לא שוכנעתי כי אלו הם אכן פני הדברים. אפתח בטענה לפיה עסקינן בחוזה בלתי חוקי או בלתי מוסרי או סותר את תקנת הציבור עליו חולשות הוראות סעיף 30 לחוק. בענייננו, ובשונה מפסקי הדין בהם נתמכת בקשה זו, אין מדובר בהימורים שבוצעו בשטח ישראל והנתפסים ברשתו של חוק העונשין הישראלי אלא בהימורים שבוצעו במקום בו לכאורה הדבר מותר. עוד אומר כי אינני משוכנע כי במקרה שלפנינו מדובר בהסכם בלתי מוסרי או כזה הנוגד את תקנת הציבור. בעניין זה מקובלים עלי דבריו הבאים של כב' השופט רבלין בפרשת מרינה שיפינג ליין (ע"א (ב"ש) 52/93 ימיני נ' מרינה שיפינג ליין תק-מח 95(3), 31): "... כאמור, אין מחלוקת כי ניהול המשחקים על סיפון האוניה של המשיבה לא נפל ברשתו של חוק העונשין בישראל בכל הנוגע להוראות המתייחסות לעריכת משחקי הימורים. אין גם מקום לקביעה כי ההסכם שנכרת בין המערער למשיבה, כשלעצמו, נגוע בפסלות מוסרית או סותר את תקנת הציבור כמשמעות המושגים האלה בסעיף 30 לחוק החוזים. האיסור לעסוק בהימורים, גם בתחומי מדינת ישראל, אינו איסור מוחלט והוא בטל מקום בו ניתן היתר מוקדם של שר האוצר לעריכת המשחק או ההגרלה. עצם קיומה של האפשרות הזו לקבלת היתר נוטלת מחוזה ההימורים את תווית הפסול שמחמת תקנת הציבור." דברים אלה יפים אף לענייננו, בשינויים המחויבים. עוד אציין כי גם אם אניח כי מדובר בהסכם בלתי חוקי עליו חולשות הוראות סעיף 30 לחוק עדיין אין בכך כדי לסתום את הגולל על תביעת המשיב. אמת, בפועל יימנע בית המשפט מקביעת השבה הדדית מלאה שעה שנכרת הסכם בלתי חוקי מהטעם שמשמעות הדבר בפועל היא מתן יד לאכיפת הסכם בלתי חוקי. יחד עם זאת, יש לזכור כי לבית המשפט סמכות לסטות מעיקרון ההשבה ההדדית המלאה תוך התחשבות בנסיבות העניין (דרגת אי החוקיות או חומרתה, האם יש לראות באחד הצדדים אחראי יותר או פחות מחברו לאי החוקיות), תנאי החוזה והתנהגות הצדדים לחוזה (ד' פרידמן "תוצאות אי החוקיות בדין הישראלי לאור הוראות ס' 30-31 לחוק החוזים (חלק כללי), עיוני משפט ה' (תשל"ז)618). נראה אפוא כי אין מקום להקדים את המאוחר ולקבוע כבר כעת באופן גורף ומבלי לבחון את תנאי החוזה, התנהגות הצדדים לו ואת יתר נסיבות העניין כי המשיב אינו זכאי להשבה כלל. אשר לתחולת סעיף 32 לחוק על ענייננו. אקדים ואומר כי אינני משוכנע כי בין הצדדים להליך זה נכרת "חוזה של משחק, הגרלה או הימור שלפיו עשוי צד לזכות בטובת הנאה והזכייה תלויה בגורל, בניחוש או במאורע מקרי יותר מאשר בהבנה או ביכולת . . ". פרופ' ג' שלו בספרה מגדירה חוזה עליו חולשות הוראות סעיף 32 באופן הבא: "חוזה משחק הוא חוזה להשתתפות במשחק שלפיו עשוי צד לזכות בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק. חוזה הגרלה הוא חוזה שלפיו עשוי צד בהעלאת גורל או באמצעי אחר לזכות בטובת הנאה. חוזה הימור הוא חוזה שלפיו עשוי צד על ידי ניחוש תוצאות של פעולה מסוימת או על ידי התרחשות מאורע מסוים לזכות בטובת הנאה" (ג' שלו, דיני חוזים, (דין, תש"ן) עמ' 409) יישום האמור על ענייננו אינו מוביל בהכרח למסקנה כי בחוזה של הגרלה, משחק או הימור עסקינן. גם המבקשת איננה טוענת כי על פי ההסכם שנערך עם המשיב השבת האשראי שהוקצה או ההלוואה שניתנה יהיו תלויים בהתקיימות תוצאה מסוימת או בגורל או בהתרחשותו של מאורע מסוים. הספק בדבר תחולתו של סעיף 32 לחוק על ענייננו די בו בשלב זה כדי להימנע מקביעה כי יש מקום להורות על סילוקה של התובענה על הסף. מה גם שצודק ב"כ המשיב בטענתו לפיה שלילת סעד האכיפה והפיצויים לגבי חוזה עליו חולש סעיף 32 לחוק אין משמעותה שלילת סעד ההשבה וגם מטעם זה עשוי המבקש לזכות בסעד לו הוא עותר בתביעתו, במלואו או בחלקו. התוצאה לאור כל האמור דין הבקשה להידחות. הוצאות בקשה זו יובאו בחשבון בעת הדיון בתביעה העיקרית.חוזההימורים