הרקע לתביעה: 1. עניינה של התביעה שלפניי בעבודות בניית שלד שביצעה התובעת עבור הנתבעים (להלן: "העבודות"). לטענת התובעת, הנתבעים סרבו לשלם את מלוא התמורה בגין העבודות. בכך התעשרו הנתבעים שלא כדין, בהתאם לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979. 2. אי תשלום מלוא התמורה בגין העבודות אף מהווה הפרה של "חוזה קבלנות לביצוע עבודות שלד (עבודה+חומרים) לבית מגורים" שנחתם בין הצדדים ביום 31.7.09 (להלן: "החוזה"). כתוצאה מהפרת החוזה נגרמו לתובעת נזקים על סך: 193,915 ₪. התובעת עתרה לחייב את הנתבעים לשאת בתשלום סכום זה . עיקר טענות התובעת: 3. התובעת היא חברה לבניין אשר שימשה, קבלן בנייה לחלק מהבתים בפרויקט ההרחבה הקהילית בקיבוץ גבעת ברנר (להלן: "הפרויקט"), בין כקבלן שלד בלבד ובין כקבלן עד גמר. 4. הנתבעים הם בני זוג אשר רכשו את הזכויות במגרש 134ב' בפרויקט (להלן: "המגרש") והזמינו מהתובעת את בניית שלד ביתם על פי תכניות שהמציאו. 5. ביום 31.7.09 נחתם בין הצדדים חוזה. את החוזה ניסחה נתבעת 2 שהינה עורכת דין במקצועה (להלן: "יפעת"). 6. בהתאם לחוזה התחייבה התובעת להתחיל בביצוע העבודות ביום 5.8.09. עוד נקבע בחוזה כי במעמד החתימה יעבירו הנתבעים לתובעת סט תכניות על פיו תעבוד התובעת. חרף האמור, סט תכניות הועבר לתובעת רק ביום 18.8.09. במועד זה התאפשר לתובעת להתחיל בביצוע העבודות. 7. משך ביצוע העבודות בהתאם לחוזה נקבע לשלושה חודשים עם אפשרות עיכוב של חודש ימים נוסף ללא פיצוי. 8. התמורה שנקבעה בחוזה עבור ביצוע העבודות הנה 340,000 ₪ בתוספת מע"מ. תמורה זו כללה גם קידוחים בקרקע ובלבד "שהקידוחים לא חוצים סלע או מים". תמורה זו לא כללה שינויים ותוספות שיבוצעו. 9. התובעת הציעה לנתבעים לערוך בדיקת קרקע טרם חתימתם על החוזה. אולם הנתבעים ביקשו לחסוך את עלות ביצוע הבדיקה ונמנעו מלבצעה. 10. בעת שהחלה התובעת לקדוח בקרקע התברר שיש צורך בחציית שכבת סלע. לפיכך הורה הקונסטרוקטור על הוספת קורת בטון בין היסודות. עבור פעולה זו, שהאריכה את משך ביצוע העבודות, נדרשו הנתבעים לשלם סכום נוסף מעבר למה שסוכם בחוזה. 11. זאת ועוד, סמוך לחתימה על החוזה, ביקשו הנתבעים לבצע שינוי בתכניות ולהגדיל את שטח המרתף בידיעה שתוספת זו כרוכה בתשלום נוסף ומאריכה את משך ביצוע העבודות. 12. הנתבעים סירבו לשלם עבור עבודות אלה. ביום 11.11.09 הגיעה נתבע 1 (להלן: "יהונתן") למשרדי התובעת. יהונתן מחה כנגד דרישת התשלום, התפרע, איים על מנהל התובעת, מר גבריאל רז (להלן: "גבריאל") ואף הודיע כי ימנע כניסת לקוחות למשרד התובעת. למחרת הגיע יהונתן שוב למשרדי התובעת ותלש ממקומו את האינטרקום שניצב בכניסה למשרד. 13. לנוכח התנהגות זו של יהונתן, הודיעה התובעת על רצונה להפסיק את ביצוע העבודות ולערוך חשבון. אולם, בעקבות פגישה שנערכה בין גבריאל לבין אביה של יפעת ואביו של יהונתן, הסכימה התובעת להמשיך בביצוע העבודות כדלקמן: א. התובעת תמשיך בביצוע עבודת בניית השלד מול אביו של יהונתן, ללא מעורבות מצד יהונתן ומבלי שיהונתן יגיע לאתר הבנייה במהלך שעות העבודה. ב. הנתבעים ישלמו עבור צינור שרשורי שנאלצה התובעת לרכוש. ג. מועד הסיום לביצוע העבודות יוארך ליום 31.1.10. ד. אביו של יהונתן יתקן את הנזק שנגרם לאינטרקום. ה. במידה שיהונתן יחדל מאיומיו, לא תוגש נגדו תלונה במשטרה. 14. במהלך חודש ינואר 2010 ביצעה התובעת עבודות נוספות עבור הנתבעים. עלות ביצוע עבודות אלה הסתכמה בסך: 51,000 ₪. אולם הנתבעים סרבו לשלם סכומים אלה. 15. ביום 1.2.10 הגיע יהונתן לאתר הבניה. יהונתן פנה אל גבריאל והודיע לו כי רק לאחר שתושלם בניית השלד יערכו חשבון סופי. מחשבון זה יפחיתו הנתבעים סכומים שמגיעים להם בשל נזקים שגרמה להם התובעת. 16. לאחר שגבריאל הסביר ליהונתן כי עליהם לשלם עבור עבודה שכבר ביצעה התובעת, איים עליו יהונתן כי "יזרוק אותו מהגג". בהמשך תקף יהונתן את גבריאל וגרם לו לחבלות בראשו ובחזהו. 17. סמוך למועד התקיפה פנתה יפעת לבית משפט השלום ברחובות בבקשה לקבלת צו בהתאם לחוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 במעמד צד אחד בטענה שגבריאל איים לגרום נזק לשלד ביתם. 18. ביום 3.2.10 ניתן צו האוסר על התובעת להיכנס למגרש. במועד זה שלחה התובעת לנתבעים מכתב דרישה לתשלום חוב על סך 68,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין ביצוע עבודות בניית שלד, לא כולל שינויים ותוספות. 19. למחרת שלחה יפעת מכתב תשובה ובו טענה כי התובעת איחרה בביצוע העבודה ולא תיקנה ליקויים שנדרשה לתקן. לפיכך חייבת התובעת לנתבעים 85,000 ₪. 20. באותו מועד הגיעו לאתר הבניה פקחי הרשות המקומית ומסרו לידי התובעת צו להפסקת עבודה בשל חריגות בנייה. צו זה הוצא מאחר שהשינויים שביקשו הנתבעים לערוך במרתף, נעשו ללא היתר בניה. 21. לנוכח הצו להפסקת עבודה והחלטת בית המשפט מיום 3.2.10, הייתה התובעת מנועה מלהיכנס לאתר הבניה ולסיים את העבודות בהתאם לחוזה. 22. ביום 27.1.10 פרסם יהונתן הודעה בפורום ההרחבה הקהילית בקיבוץ גבעת ברנר שכותרתה "אי המלצה על קבלן שלד=גבי רז= אי.די.ווי הנדסה". במסגרת הודעה זו הכפיש יהונתן את התובעת והזמין קוראים "לשמוע פרטים טרם קבלת החלטה מכרעת מסוג זה". 23. מדובר בפורום המיועד לבעלי מגרשים בהרחבה הקהילתית בקיבוץ. המשתתפים בו והקוראים אותו הם לקוחות קיימים ולקוחות פוטנציאליים של התובעת. מכאן שפרסום הודעה זו גרמה לפגיעה במוניטין של התובעת. 24. לאור ביצוע עבודות בניית השלד, ביצוע עבודות נוספות ובעבור הפגיעה במוניטין התובעת, עתרה התובעת לחייב את הנתבעים בפיצויים על סך 193,915 ₪ כולל מע"מ. עיקר טענות הנתבעים: 25. בהתאם להוראות החוזה, התובעת הייתה אמורה להתחיל בעבודות הבניה תוך שבעה ימים מיום החתימה על החוזה. 26. במועד החתימה על החוזה, היו בידי התובעת תכניות מהנדס. על בסיס תכניות אלה, הגישה התובעת לנתבעים הצעת מחיר. חרף האמור, החלה התובעת בביצוע עבודות הבניה באיחור של חודש. 27. התובעת התחייבה לסיים את עבודות הבניה תוך שלושה חודשים. בפועל, התובעת לא סיימה כלל את עבודות הבניה ואיחרה במועד מסירת הבית לידי הנתבעים. איחור זה נבע כולו מרשלנות התובעת ולנתבעים אין כל קשר לכך. 28. התובעת מעולם לא ביקשה מהנתבעים לערוך בדיקת קרקע. התובעת עצמה טענה כי בדיקות קודמות של קרקע האתר הראו שלא התגלו סלעים או מים בקידוחים שבוצעו במגרשים קרובים לזה של הנתבעים. כך, גם במגרש הנתבעים לא התגלתה שכבת סלע בעת ביצוע הקידוחים. 29. בידי הנתבעים תוצאות בדיקת קרקע של מגרש הצמוד לביתם, בעל אפיוני קרקע זהים למגרש שלהם. על פי ממצאי הבדיקה אין כל שכבת סלע או מים על גבי הקרקע. על סמך בדיקה זו, יצאו תכניות המהנדס. 30. צו הפסקת עבודה ניתן ביום 4.2.10, קרי שישה חודשים לאחר תחילת עבודות הבניה ושלושה חודשים לאחר שהיה על התובעת לסיימן. מכאן שאין בצו זה כדי להוות "גורם" לעיכוב בעבודות התובעת. 31. גבריאל איים לפגוע במזיד בשלד הבית אם לא יענו הנתבעים לדרישות תשלום. לכן, נאלצו הנתבעים לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת צו בהתאם לחוק למניעת הטרדה מאיימת. 32. הנתבעים פעלו בהתאם ללוח התשלומים [נספח ב' לחוזה] ושילמו לתובעת 298,000 ₪ כולל מע"מ מתוך 340,000 ₪, בהתאם להתקדמות קצב הבנייה. 33. התובעת לא השלימה את עבודות בניית שלד הבית, איחרה במסירת הבית לנתבעים ולא תיקנה ליקויים רבים שהתגלו במהלך ביצוע העבודות. בכך, הפרה התובעת את החוזה. 34. כתוצאה מהפרת החוזה נגרמו לנתבעים נזקים על סך 184,912 ₪. הנתבעים עתרו לקזז סכום זה מסכום התביעה. 35. בדיון שנערך לפניי העידו העדים הבאים: מטעם התובעת: מר גבריאל רז; אינג' ברגמן יגאל - מי שערך חוות דעת לעניין עלות השלמת ביצוע העבודות עבור התובעת (להלן: "אינג' ברגמן"). מטעם הנתבעים: מר יהונתן שגב; גב' יפעת פסטרנק; אינג' ולדיסלב סבוטין - מי שערך חוות דעת לעניין הליקויים שהתגלו בעבודות התובעת עבור הנתבעים (להלן: "אינג' סבוטין"). דיון והכרעה: הפרת חוזה: 36. כעולה מהחוזה, סעיף 4.5, התחייבה התובעת להתחיל בעבודה תוך 7 ימים מיום חתימתו. בסעיף 18 לחוזה שכותרתו "לוחות זמנים" נקבע שמשך ביצוע העבודות הינו "עד 3 חודשים מתאריך ההוראה על תחילת העבודה שתינתן ע"י המזמין". 37. בהמשך החוזה נכתב כדלקמן: "תחילת העבודה לא יאוחר מיום 5.8.09. תאריך סיום העבודה לא יאוחר מיום 5.11.09". בהקשר זה אציין כי הגם שהתאריך שצוין בראש החוזה הוא 31.8.09, הצדדים טענו כי החוזה נחתם ביום 31.7.09. עוד נקבע בסעיף זה 18 כדלקמן: "מובהר כי המועדים בחוזה מהווים תנאי עיקרי ויסודי בו". 38. לטענת התובעת, הנתבעים סרבו לשלם לה את מלוא התמורה בגין העבודות שביצעה. בכך, הפרו הנתבעים את החוזה והתעשרו שלא כדין. 39. גבריאל, מנהל התובעת, אישר בעדותו לפניי שעל פי החוזה, המועד לסיום העבודות הוא 5.11.09. לדבריו: "במועד הזה, בנובמבר, העבודה הייתה לקראת סיומה" [פר' עמ' 24, ש' 12]. 40. בהמשך חקירתו הנגדית, עומת גבריאל עם גרסתו במקום אחר: "ש. זה מדהים כי אתה כותב קצת לפני כן, שרק בסוף ינואר 2010, יצקת את הגג העליון. ת. או.קיי ש. האם ב-5.11.09 יצקת את הגג העליון. ת. לא. לא יצקתי. אם כתבתי אז כתבתי. תראה לי איפה.... (...) ש. מפנה לסעיף 15, רק ביום 18.8.09 העבירו הנתבעים לתובעת את התכניות (מצטט). ת. כן. ש. אני מוסיף 19 ימים, האם עמדת בתאריך היעד לסיום. ת. ב-15.8 לא קיבלתי תכניות. ש. האם במועד שקבוע בהסכם סיימת את העבודות השלד. ת. אתה מתכוון ל-5.11.09? ברור שלא". [פר' עמ' 24, ש' 13-16, 25-30] 41. לגרסתו של גבריאל, האיחור בסיום ביצוע העבודות נבע ממספר סיבות שאינן תלויות בתובעת: 42. ראשית, בהתאם להוראות החוזה, קיים תנאי מתלה למועד תחילת ביצוע העבודות. כך, סעיף 18 לחוזה מציין במפורש כי תחילת ביצוע העבודות תלויה בהמצאת תכניות העבודה על ידי הנתבעים. 43. רק ביום 18.8.09, קרי בחלוף 19 ימים מיום החתימה על החוזה, העבירו הנתבעים לתובעת את התכניות. במועד זה, התאפשר לתובעת להתחיל בביצוע העבודות. 44. שנית, כשהתחילה התובעת בביצוע העבודות, "הסתבר כי יש לחצוב חציבת סלע בחלק נכבד מין השטח...". לפיכך, הורה הקונסטרוקטור על קידוח נוסף, ביצוע ראש כלונס והוספת קורת בטון בין היסודות. במהלך הקידוח, "מכונה אחת לא הצליחה לעבור, ואחרי יום או יומיים החלפנו מכונה חזקה יותר עם קידוח יהלום" [פר' עמ' 19, ש' 12-13]. 45. טרם תחילת ביצוע העבודות הציעה התובעת לנתבעים לערוך בדיקת קרקע. אולם הנתבעים סרבו. קיומה של שכבת סלע במגרש והצורך לחצוב דרכה, האריכו את משך ביצוע העבודות. פעולות אלה יכלו להיחסך אילו הנתבעים היו "מקשיבים" לתובעת. 46. יחד עם זאת, גבריאל הסביר שאין ברשותו כל מסמך המעיד על ביצוע קידוחים בשכבת סלע על מגרש הנתבעים [פר' עמ' 19, ש' 20-24]. 47. בחקירתו הנגדית עומת גבריאל עם דו"ח המתעד קידוחי ניסיון שנעשו על גבי מגרש 134ב' השייך לנתבעים [נפח ג' ל-נ/2]. גבריאל נשאל האם על פי הדו"ח הייתה על גבי המגרש שכבת סלע והשיב כדלקמן: "ת. מה שאני רואה פה שסלע, אני רואה חול דק נקי עד חול כרכורי. ש. האם זה סלע. ת. כורכר זה סלע. ש. האם זה הצדיק קידוח יהלום. ת. בוודאי". [פר' עמ' 20, ש' 8-12] 48. סיבה נוספת לאיחור במסירת הבית נבעה, לטענת גבריאל, מרצון הנתבעים לבצע תוספת לקומת המרתף. 49. גבריאל הסביר כי ידע על התלבטות הנתבעים אם להגדיל את שטח המרתף לפני החתימה על החוזה. לדבריו: "היו צריכים לקבל אישור מהאדריכל ומהקונסטרוקטור שזה ניתן וזה שינוי תכנית אבל זה היה לפני חתימת הסכם" [פר' עמ' 21, ש' 11-13]. 50. במועד החתימה על ההסכם נלקחה תוספת זו בחשבון עת שנרשמה על גבי נספח ב' לחוזה, הוא נספח התשלומים. יחד עם זאת, הסביר גבריאל כי האמור בנספח ב' מתייחס לרצפת המרתף בלבד. בפועל בוצעו עבודות נוספות במרתף. עבודות אלה עיכבו אף הן את מסירת הבית לנתבעים. 51. בתצהירו אישר גבריאל כי ביום 1.2.10 עדיין עבדו במגרש פועלים מטעם התובעת. לדבריו, עסקו הפועלים בהשלמת עבודות אחרונות, משום שבשלב זה השלד כמעט הושלם [ס' 37 ל-ת/2]. 52. גבריאל אישר שבהתאם לסעיף 19.5 לחוזה, במידה שקיים איחור בביצוע העבודות, עומדת לנתבעים הזכות לשלם את מלוא התמורה רק לאחר ההשלמה הסופית והמלאה של העבודות [פר' עמ' 25, ש' 2-4]. 53. מנגד, לטענת הנתבעים, התובעת איחרה במועד תחילת ביצוע העבודות. התובעת אף איחרה איחור משמעותי במועד מסירת הבית, סירבה לתקן ליקויים ולא סיימה לבצע את העבודות במלואן. מכאן, שהתובעת הפרה את החוזה. 54. יהונתן הסביר שהאיחור במסירת הבית נבע מרשלנות התובעת בלבד. ראשית, בסעיף 18 לחוזה נכתב באופן מפורש שתאריך תחילת ביצוע העבודות הוא 5.8.09. ביום 3.3.09 קיבלו הנתבעים היתר לבניית הבית [נספח ב' ל-נ/2]. מכאן שבמועד החתימה על החוזה היו בידי התובעת תכניות הבית. לדבריו, התכניות "נמסרו לקבלן והקבלן נתן הצעת מחיר על בסיס התכניות" [פר' עמ' 46, ש' 23]. חרף האמור, התובעת החלה בביצוע העבודות רק בסוף חודש אוגוסט 2009. 55. שנית, לטענת יהונתן, במגרש הנתבעים לא התגלתה כלל שכבת סלע. אמנם יהונתן לא ערך בדיקת קרקע במגרש. אולם "הייתה חברה שהשם שלה מופיע בדוח, יובל רימון שעשו את בדיקות הקרקע בכל ההרחבה. ונקדחו קידוחי ניסיון ובדיקה אצלי במגרש וזה הובא לידיעתו של מר רז בטרם החלו העבודות" [פר' עמ' 44, ש' 14-16]. 56. בהתאם לממצאי הדו"ח לא התגלתה שכבת סלע על גבי המגרש השייך לנתבעים. לכן התובעת אינה יכולה לטעון שהסיבה לעיכוב במסירת הבית קשורה, בין היתר, להמצאות שכבת סלע על גבי המגרש. 57. יהונתן הסביר שמה שקרה בפועל הוא שהתובעת החלה בקידוחי יסודות הבית באיחור. מהקידוחים יצאה שכבת חרסית וחול כרכורי. קידוח היסוד האחרון, שהינו יסוד מרכזי בבית, נקדח על ידי התובעת בצורה עקומה. מר עמרני רמי, מהנדס הבית, אסר על התובעת לצקת את היסוד. חרף האמור, יצקה התובעת את היסוד העקום וגבריאל ביקש להסתיר עובדה מפני מר עמרני. 58. בסופו של דבר, ביקש מר עמרני מהתובעת לבצע קידוח נוסף, סמוך לקידוח העקום, בהתאם לתכנית תיקון שהועברה לה. 59. שלישית, התובעת לא פעלה באתר הבניה ברציפות. לדבריו, היו "ימים ושבועות שלא היה כל פועל באתר הבניה" [ס' 16 ל-נ/2]. 60. חרף האמור, המשיכו הנתבעים לשלם לתובעת בהתאם להתקדמות קצב הבניה, כאמור בנספח ב' לחוזה. כך, שילמו הנתבעים לתובעת סך 298,000 ₪ כולל מע"מ [פר' עמ' 42, ש' 28-29]. 61. יהונתן הסביר כי סעיף 19.5 לחוזה קובע במפורש כי "אם הקבלן לא ישלים את ביצוע העבודות במועד הקבוע על פי החוזה, לא יעביר המזמין לקבלן כל תשלומים שהם על חשבון שכר החוזה...אלא לאחר ההשלמה הסופית והמלאה של כל העבודות". 62. מאחר שהתובעת לא השלימה את כל עבודות בניית השלד, הרי שלנתבעים קמה הזכות לעכב את יתרת התמורה. עיכוב זה אינו עולה כדי הפרת החוזה. 63. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במוצגים, אני מעדיף במחלוקת זו את עמדת הנתבעים. ראשית, בהתאם לחוזה, התחייבה התובעת לסיים את העבודות עד ליום 5.11.09. בפועל, העיד גבריאל שביום 1.2.10 עוד עבדו פועלי התובעת "בהשלמת העבודות האחרונות" [סעיף 37 ל-ת/2]. מדובר בעיכוב משמעותי של כשלושה חודשים בסיום העבודות ומסירת הבית לנתבעים. שנית, אינני מקבל את גרסת התובעת לעניין ה"עיכובים" שגרמו למסירת הבית באיחור. בהקשר זה יש להתייחס לשתי סוגיות מרכזיות: א. עיכוב במסירת תכניות העבודה: לטענת התובעת, תכניות העבודה הוגשו לה באיחור של 19 ימים. מנגד טענו הנתבעים כי תכניות העבודה הועברו לתובעת במועד החתימה על החוזה. אין בידי לקבל טענה זו. סעיף 3.3. לחוזה קובע כדלקמן: "הקבלן מצהיר ומתחייב בזאת לבצע עבור המזמין את עבודות בניית השלד כמפורט בנספח ועפ"י תוכניות לביצוע ואישר כי חתם על תוכניות לביצוע". בסעיפים 9 ו-19 לחוזה מתחייבים הנתבעים למסור לתובעת תכנות עבודה מעודכנות. חתימת התובעת על גבי תכניות הביצוע, כאמור בסעיף 3.3, חתימתה על גבי החוזה ומסירת לוחות זמנים לביצוע העבודה מחזקים את טענת הנתבעים. מטעמים אלה, שוכנעתי כי במועד החתימה על החוזה, היו בידי התובעת תכניות העבודה. אף אם אקבל את גרסת התובעת לפיה נמסרו לה תכניות העבודה רק ביום 18.8.09 הרי שלנוכח המועד המאוחר לתחילת העבודה - 5.8.09 - מדובר באיחור של 13 ימים במסירת תכניות העבודה. אין באיחור זה כדי להצדיק עיכוב כה ניכר, של כשלושה חודשים, במסירת הבית לידי הנתבעים. ב. שכבת סלע שהתגלתה בקרקע: לטענת התובעת בעת הקידוחים בקרקע התגלתה שכבת סלע אשר הקשתה את הליך הקידוח והאריכה אותו. מנגד, טענו הנתבעים כי על גבי הקרקע לא התגלתה שכבת סלע. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני מעדיף במחלוקת זו את גרסתו של יהונתן. עדותו של יהונתן הייתה ברורה וחדה. על פי גרסתו, נקדחו קידוחי ניסיון במגרש הנתבעים [פר' עמ' 44 ש' 14-17]. על פי תצהירו של יהונתן הקודחים לא נתקלו בשכבת סלע והקידוח האחרון נערך בצורה קלוקלת, כאשר המהנדס אסר על התובעת ליצוק בטון לתוכו. למרות זאת, פעלה התובעת ויצקה את היסוד. על רקע הפרת הוראת המהנדס נדרשה התובעת לבצע יסוד נוסף, כך שאין כל קשר בין הטענה לקרקע סלעית לביצוע היסוד הנוסף. גרסתו של יהונתן חוזקה בדו"ח הקידוח [נספח ג' ל-נ/2], ממנו ניתן ללמוד כי אכן בוצע קידוח גם במגרש 134 ב, הוא מגרש הנתבעים. זאת עוד, אף אם אניח לזכותה של התובעת שהיה בשינויים אלה כדי לעכב את מועד מסירת הבית, היה על התובעת למסור לנתבעים הודעה על כך, בהתאם להוראת סעיף 23.4 לחוזה. על פי סעיף זה, מקום בו הקבלן נזקק לבצע שינויים אשר יחייבו הארכת מועדי ביצוע של העבודות, עליו להודיע על כך למפקח והמפקח יהיה רשאי לאשר לקבלן דחייה בביצוע החוזה בשל השינוי. אומנם, במקרה דנן לא מונה מפקח, אך לנוכח משך העיכוב הרב בביצוע העבודות, היה על גבריאל לפעול בהתאם למנגנון החוזי במובן זה שהיה עליו למסור הודעה לנתבעים בדבר העיכובים שנוצרו. כזו לא עשה. גם בכך יש להחליש את טענת הנתבעת כאילו עניין התוכנית או עניין "הקרקע הסלעית" הם שעיכבו את ביצוע העבודות. שלישית, אינני מקבל את טענתה העקרונית של התובעת, שעיכוב התשלומים מצד הנתבעים גרם להשהיית העבודות. בסעיף 19.5 לחוזה נקבע בזו הלשון: "אם הקבלן לא ישלים את ביצוע העבודות במועד הקבוע על פי החוזה, לא יעביר המזמין לקבלן כל תשלומים שהם על חשבון שכר החוזה...אלא רק לאחר ההשלמה הסופית והמלאה של כל העבודות". התרשמתי לחיוב מגרסתו של יהונתן ואני רואה בה גרסה מהימנה. עוד התרשמתי שיהונתן בקיא ביותר בכל הנוגע להליך הבניה ו"חי" אותו. יהונתן הסביר שהעיכוב במסירת הבית נבע מאיחור במועד תחילת ביצוע העבודות, היעדר פועלים בשטח באופן רצוף וקידוח כושל של יסוד מרכזי של הבית. לא כך הוא באשר לגרסתו של גבריאל. גרסתו הייתה בלתי אחידה ובלתי משכנעת. כך, גבריאל טען תחילה כי בחודש נובמבר העבודה הייתה לקראת סיומה. רק לאחר שעומת עם תצהירו, לפיו במחצית השניה של חודש ינואר 2010 סיימה התובעת לצקת את הגג, שינה את גרסתו ואמר "אם כתבתי אז כתבתי". כשנשאל בשנית האם בנובמבר 2009 סיימה התובעת את עבודות השלד השיב: "ברור שלא". גבריאל אף לא תמך את גרסתו בראיות נוספות שיהא בהן לחזק אותה. הואיל והתובעת התעכבה בביצוע העבודות, חל עיכוב משמעותי במסירת שלד הבית לנתבעים. יתרה מזאת, התובעת לא השלימה עד תום את העבודות אותן התחייבה לבצע בהתאם לחוזה. על אף העיכוב, המשיכו הנתבעים לשלם לתובעת בהתאם ללוח התשלומים [נספח ב' לחוזה]. החלטת הנתבעים לעכב את יתרת התשלומים עד אשר תושלם העבודה במלואה, נעשתה בהתאם להוראות החוזה, אינה מהווה הפרת חוזה וממילא אינה מצדיקה את העיכוב בעבודות מצד התובעת. 64. מטעמים אלה אני קובע שהתובעת היא שהפרה את החוזה, בעצם האיחור המשמעותי בהשלמת העבודות. סעיף 18 לחוזה עוסק בלוחות זמנים לביצוע העבודות. סעיף 18.4 קובע כדלקמן: "מובהר כי המועדים בחוזה מהווים תנאי עיקרי ויסודי בו". מכאן שהפרת החוזה על ידי עיכוב בביצוע העבודות, הנה הפרה יסודית כאמור בסעיף 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: "חוק התרופות"). 65. סעיף 7(א) לחוק התרופות קובע כי נפגע מהפרה יסודית של החוזה רשאי לבטלו. הביטול יכול להיעשות מיידית, ללא מתן ארכה [ראו: דניאל פרידמן, נילי כהן, חוזים, כרך ד', תשע"א, עמ' 327]. 66. הודעה על ביטול החוזה אינה טעונה צורה פורמאלית. כך הודעת הביטול יכולה להיעשות על ידי התנהגות, שאינה מילולית, כמו: הגשת תביעה או נקיטת פעולה אחרת המלמדת על זניחת העסקה וויתור על קיומה בעין [ראו: גבריאלה שלו, יהודה אדר "דיני חוזים - התרופות לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי", התשס"ט, עמ' 642]. 67. בענייננו, ביום 3.2.10, לבקשת הנתבעים, ניתן על ידי כבוד השופטת צבר בבית משפט השלום ברחובות צו זמני האוסר על גבריאל להיכנס אל מגרש הנתבעים "מספר מגרש 134ב' בקיבוץ גבעת ברנר, בין בעצמו ובין באמצעות מי מעובדיו" [נספח 7 ל-ת/2] (להלן: "צו מניעה"). ביום 9.2.10 הוארך תוקפו של צו המניעה למשך 90 ימים [נספח 13 ל-ת/2]. 68. צו מניעה הנו "פעולה אחרת" המלמדת על רצונם החד משמעי של הנתבעים בביטול החוזה. מכאן שצו המניעה מהווה הודעת ביטול מטעם הנתבעים. 69. בהתאם לסעיף 9 לחוק התרופות, משבוטל החוזה קמה חובת השבה הדדית. הן המפר והן הנפגע חייבים להשיב האחד לשני את מה שקיבלו על בסיס החוזה. את ההשבה ניתן לבצע בעין, או בשווי, באמצעות תשלום סכום כסף המשקף את השווי (האובייקטיבי) של מה שקיבל כל אחד מהצדדים לחוזה [גבריאלה שלו, יהודה אדר, עמ' 558]. העבודות שביצעה התובעת והעבודות שנדרשה התובעת לבצע - עקרון ההשבה ההדדית: 70. החוזה נשוא התביעה דנן הנו חוזה בניה פאושלי. התמורה שנקבעה בחוזה עבור ביצוע כלל העבודות נשוא החוזה הינה סך 340,000 ₪ בתוספת מע"מ. 71. גבריאל אישר בעדותו כי הנתבעים שילמו עבור עבודות שביצעה התובעת, בהתאם לנספח ב' לחוזה כדלקמן: גמר יסודות, רצפת מרתף, קירות מרתף, רצפת 00 קומת קרקע, מחיצות חוץ 3.0+ ותיקרה 3.0+ [פר' עמ' 25, ש' 5-7]. 72. לדבריו, לנתבעים נותר חוב כלפי התובעת בגין עבודות שביצעה כדלקמן: מחיצות 6.0+, גג, מחיצות פנים, מסירה וגדרות. מאחר שאת העבודה שביצעה התובעת לא ניתן להשיב בעין, עתרה התובעת לחייב את הנתבעים להשיב לה את שווי העבודות שבוצעו על סך 102,000 ₪ בתוספת מע"מ. 73. גבריאל הסביר כי התובעת השלימה את כל העבודות שהתחייבה לבצע בהתאם לחוזה. כך השלימה התובעת את יציקת הגג, בנתה מחיצות פנימיות ובנתה גדרות מסביב לבית [פר' עמ' 25, ש' 15-25, עמ' 26, ש'1-31]. 74. כשנשאל האם בשלב ביצוע עבודת המחיצות הייתה התובעת באיחור בהתאם לחוזה, השיב: "אני מבחינתי לא נמצא באיחור" [פר' עמ' 25, ש' 14]. 75. לשם הוכחת טענתה, צירפה התובעת את חוות דעתו של אינג' ברגמן אשר ביקר במגרש ביום 4.2.10 [ת/1]. בחוות דעתו פירט אינג' ברגמן מהן העבודות שנותר להשלים על גבי המגרש כדלקמן: א. גג: השלמת יציקת קטעי קירות מעקה בהיקף הגג + התקנת טפסנות בצידם השני של הקירות והשלמת יציקות בטון בקירות. ב. חניה: השלמת יציקות רצפה עם קורות, יציקת רצפת בטון, השלמת טפסנות ויציקת פרגולת בטון. ג. שביל גישה לבנין: השלמת יציקת רצפה. עלות ביצוע השלמת העבודות בהתאם לחוות הדעת הינה: 19,472 ₪ בתוספת מע"מ. 76. בעדותו לפניי, הסביר אינג' ברגמן כי טרם עריכת חוות הדעת לא הוצג לפניו החוזה. יחד עם זאת, בדק את המבנה ומצא "שהעבודות שנותר להשלים הם אלה המצויות בחוות הדעת" [פר' עמ' 11, ש' 28-29]. 77. את חוות דעתו תמך אינג' ברגמן בתמונות. לדבריו, מתמונות אלה ומביקורו בשטח עולה במפורש כי רוב העבודה על גבי המגרש בוצעה. כך, הוקמו גדרות, מחיצות פנימיות, יציקת גג, טפסנות ועוד [פר' עמ' 12-15]. 78. יחד עם זאת, אינג' ברגמן נשאל בעדותו האם ראה מחיצות פנימיות או חדרים והשיב כדלקמן: "ת. לא זוכר, אבל תן לי לענות לך בצורה מדויקת. אתה ממש מלחיץ, לא יודע למה, אבל לי זה לא תורם. תמונה מספר 25 שאליה אתה מפנה אותי, רואים במבט הזה שהוא מבט חלקי, רואים שתי נקודות שהם לא ברצף, יש קיר שבו מקובע החלון, מיד לאחר מכן יש איזה שהוא פתח מעבר בדירה, ובהמשך יש מחיצת בלוקים. הקטע הזה של ההמשך הוא לא יציאה למרפסת, הוא קיר שמפריד בין חללים בקומה העליונה, שהוא נקרא מחיצה. קיר שמפריד בין חללים נקרא מחיצה. ש. אתה אומר את זה מניתוח התמונה כעת או מזיכרונך. ת. לא מזיכרוני, אלא מניתוח התמונה. ש. אם אומר לך שכל החלל של קומה ב' עובר לביקורך באתר לא הייתה מחיצה של חדר אחד מתוך שלושה חדרים שאמורים להיות שם. ת. למעט מה שמצוין בתמונות איני יכול להוסיף כי איני זוכר". [פר' עמ' 14, ש' 15-20] 79. בהמשך אישר אינג' ברגמן כי לא ראה בבית מעקות יצוקים. אינג' ברגמן אף אישר כי יציקת הגג לא הושלמה במלואה. לדבריו: "...בסעיף 2.1 לחוות הדעת ציינתי במפורשות מה נדרש להשלים, מדובר בקטעי קירות, מעקה והיקף הגג" [פר' עמ' 14, ש' 31-32]. 80. כשנשאל האם ראה במרתף אביזרים של חור האוורור השיב: "איני יודע אם היו שם. על פי רוב לא מקבעים אותם ליציקה. לפי התמונה אין" [פר' עמ' 16, ש' 2-3]. בהמשך הסביר אינג' ברגמן כי אינו זוכר אף אם נבנה במרתף קיר הדף [פר' עמ' 16, ש' 8-9]. 81. הנתבעים חלקו על עמדת התובעת וממצאי חוות דעתו של אינג' ברגמן. לטענתם נותרו בשטח עבודות רבות שהתובעת לא ביצעה. לשם הוכחת טענה זו, ערך יהונתן ביום 12.7.10 מסמך בן 11 עמודים שכותרתו "עלות השלמת עבודות על-בסיס מחירון דקל 02/09" [נספח טו' ל-נ/2] (להלן: המסמך"). 82. בהתאם למסמך זה, עלות ביצוע העבודות שטרם ביצעה התובעת במגרש הנה: 99,912 ₪ כולל מע"מ. יהונתן הסביר שחישוב זה נערך על ידו "בתור מהנדס" על בסיס מחירון דקל. לדבריו, הוא אינו מהנדס בניין אלא "מהנדס חומרים עם השכלה ברמה גבוהה, שיודע לעבור על מחירון דקל ביחד עם חבר שלי שהוא קבלן..." [פר' עמ' 46, ש' 16-17]. 83. יפעת הסבירה בעדותה כי מאחר שהתובעת לא השלימה את בניית שלד הבית, "בסופו של דבר יונתן סיים" את העבודות [פר' עמ' 52, ש' 14]. 84. לדבריה, יהונתן "בנה לבד חלק גדול מהדברים כי לא היה לנו כסף. הוא ואביו בנו חלק גדול מהדברים. לא היה לנו כסף" [פר' עמ' 52, ש' 16-17]. ובהמשך: "רק לפני כ-9 חודשים עברנו לגור בבית הזה" [פר' עמ' 53, ש' 12-13]. 85. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במוצגים אני מקבל את טענת התובעת בסוגיה זו, אך באופן חלקי. 86. התובעת תמכה את טענתה בחוות דעתו של אינג' ברגמן אשר ביקר במגרש ביום 4.2.10. גבריאל העיד כי במועד זה "השלד כמעט והושלם לגמרי" [סעיף 37 ל-ת/2]. התמונות שצירף אינג' ברגמן לחוות דעתו מחזקות את גרסתו של גבריאל. מעיון בתמונות נראה שמרבית שלד הבניין גמור ואף בוצעו מספר מחיצות פנימיות, הגג יצוק וישנן גדרות מסביב לבית. 87. יחד עם זאת, אינג' ברגמן העיד כי לא ראה מעקות יצוקים בבית, לא זוכר אם נבנה קיר הדף במרתף ולא יכול לאשר שהותקנו במרתף כל האביזרים הקשורים לחור האוורור. 88. אינג' ברגמן צירף לחוות דעתו 41 תמונות. במהלך עדותו הופנה אינג' ברגמן לתמונה מס' 25 ונשאל כדלקמן: "ש. האם אתה רואה מחיצות" ת. אני לא רואה מחיצות אבל זה מבט צדדי". [פר' עמ' 14, ש' 6-10] 89. עיון בתמונה מס' 25, שהיא צילום של חלק מחלל הקומה השנייה מעלה כי לא קיימות כלל מחיצות בחלל זה. 90. מנגד, הנתבעים לא צירפו חוות דעת מומחה. יהונתן ערך מסמך המעיד לכאורה על העבודות שנותרו לבצע בשטח. יחד עם זאת, בהיעדר תמונות להמחשה, בהתחשב בעובדה כי יהונתן אינו עד ניטרלי ויש לו עניין רב בתוצאת פסק הדין ובהתחשב בעובדה כי יהונתן אינו מהנדס אזרחי בתחום בניה, הרי שמסמך זה הינו בעל משקל נמוך. 91. יפעת העידה לפניי כי יהונתן ואביו סיימו את בניית השלד בעצמם. יחד עם זאת, הנתבעים לא צירפו הנתבעים חשבוניות בגין השלמת העבודות שביצעו באופן עצמאי [פר' עמ' 52, ש' 22-23, 28-29]. 92. מטעמים אלה אני קובע כי העבודות שנותר להשלים על גבי המגרש הן העבודות המתוארות בחוות דעתו של אינג' ברגמן. עלות עבודות אלה הינה 19,472 ₪ בתוספת מע"מ. סכום זה כולל את עלות יציקת רצפה בעובי 20 ס"מ שיש לבצע בחניה. עלות ביצוע עבודה זו הושמטה מחוות דעתו של אינג' ברגמן והוספה על ידו במהלך עדותו [פר' עמ' 15, ש' 23]. 93. לעבודות אלה יש להוסיף גם את עלות ביצוע העבודות שלא ביצעה התובעת והן: בניית מחיצות בקומה שניה (מחיצות 6.0+), בניית קיר הדף, יציקת מעקות והשלמת אביזרים לפתח האוורור. 94. בהתאם לנספח ב' לחוזה עלות ביצוע מחיצות פנים הינה 5% מסכום החוזה (כלומר 5% מתוך 340,000 ₪ שהם 17,000 ₪). יחד עם זאת, מאחר שלא הוכח כי בקומה השנייה לא הוקמו מחיצות כלל, אני מעמיד את עלות ביצוע עבודה זו על סך 2.5%, קרי 8,500 ₪. 95. לעניין עלות יציקת מעקות, בניית קיר ההדף והשלמת אביזרים לחור האוורור במרתף - אלא לא הוכחו לפניי אף הם על ידי הנתבעים. חרף האמור, על דרך האומדנא אני מעמיד את עלות ביצוען של עבודות אלה על סך 4,000 ₪. 96. סך עלות העבודות אותן לא ביצעה התובעת ואשר נדרש להשלימן הנו 31,972 ₪: (19,472 ₪ + 8,500 ₪ + 4,000 ₪). רכיב זה יובא בחשבון במסגרת טענות הקיזוז אותן העלו הנתבעים. 97. מכאן, שהתובעת ביצעה על גבי המגרש את העבודות הבאות: גג, מחיצות פנים (קומת קרקע) מסירה וגדרות, כאמור בנספח ב' לחוזה. התמורה בגין עבודות אלה, בהתאם לנספח ב' לחוזה הנה 93,500 ₪ בתוספת מע"מ כדלקמן: מחצית ממחיצות 6.0+ : 2.5% X 340,000 ₪ - 8,500 ₪ גג : 10% X 340,000 ₪ = 34,000 ₪. מחיצות פנים (קומה ראשונה): 5% X 340,000 ₪ = 17,000 ₪. מסירה + גדרות: 10% X 340,000 ₪ = 34,000 ₪. 98. לנוכח הפרת החוזה על ידי התובעת, עתרו הנתבעים לחייבה בתשלום פיצויים מוסכמים בסך 12,000 ₪, בהתאם לאמור בסעיף 19.4 לחוזה. 99. מנגד, לטענת התובעת, הנתבעים בלבד אחראים להימשכות העבודה מעבר למה שנקבע בחוזה. מכאן שאין לחייב את התובעת בפיצויים. 100. במחלוקת זו אני מעדיף את עמדת הנתבעים. כפי שקבעתי לעיל, התובעת איחרה במסירת הבית לנתבעים והפרה את החוזה. סעיף 19.4 לחוזה קובע פיצוי מוסכם מראש עבור כל יום איחור במסירת הבית על סך 200 ₪. בהתאם לחוזה התובעת הייתה אמורה למסור את הבית לנתבעים לא יאוחר מיום 5.11.09. 101. בסיפא של סעיף 19.4 נקבע כדלקמן: "מבלי לפגוע באמור לעיל, הקבלן יקבל ארכת חסד ("גרייס") של 30 יום בלבד לסיום כל עבודות השלד". מכאן, חישבו הנתבעים את האיחור במסירת הבית החל מיום 5.12.09 ולמשך חודשיים. 102. מטעמים אלה אני קובע שבגין ראש נזק זה רשאים הנתבעים לקזז 12,000 ₪. 103. סיכומו של דבר: אני קובע שעל הנתבעים לשלם לתובעת 81,500 ₪ בגין עבודות הבניה שביצעה במגרש לאחר ניכוי הפיצוי המוסכם. האם ביצעה התובעת עבודות נוספות ושינויים במגרש: 104. התובעת עתרה לחייב את הנתבעים בתשלום סך 67,942 ₪ בגין עבודות נוספות ושינויים שביצעה במגרש. לטענת גבריאל מתוך סכום זה שולמו 17,940 ₪. לכן חייבים הנתבעים בתשלום סך: 50,002 ₪. 105. לשם תמיכה בטענתה, צירפה התובעת רשימה של עבודות נוספות שביצעה על גבי המגרש [נספח 14 ל-ת/2]. גבריאל אישר כי חתימת הנתבעים אינה מופיעה על גבי מי מבין התוספות המנויות בנספח 14 [פר' עמ' 23, ש' 2-4]. 106. בין יתר העבודות הנוספות והשינויים, עתרה התובעת לחייב את הנתבעים בתשלום עבור צינור שרשורי והגדלת שטח המרתף. 107. בעדותו טען גבריאל כי הנתבעים לא שילמו בעבור הצינור השרשורי. לדבריו: "לא. לא שולם. בסופו של דבר מר שגב במשרדי, הוא לא רצה לשלם..." [פר' עמ' 22, ש' 4]. 108. בהמשך, שינה גבריאל את גרסתו וטען שהנתבעים שילמו עבור הצינור השרשורי אולם "...עד שזה שולם נעשו כמה דברים בדרך שעצרנו את העבודה. שולם לאחר שהעבודה נפסקה" [פר' עמ' 22, ש' 11-12]. 109. לטענת גבריאל הנתבעים סרבו לשלם עבור הגדלת שטח המרתף. גבריאל אישר כי הגדלת שטח המרתף עוגנה בנספח ב' לחוזה שכותרתו "לוח תשלומים משפחת שגב מגרש 134ב". בתחתית העמוד נכתבה כותרת: "שינויים". תחת כותרת זו נכתב כדלקמן: "מרתף-הגדלת שטח המרתף כ-13 מ"ר, רצפה בלבד תחויב בנוסף ב 6,000 ₪". 110. בחקירתו הנגדית נשאל גבריאל מדוע אם כן דרש תשלום נוסף עבור הגדלת שטח המרתף והשיב כדלקמן: "כי זה התקבל לפני שהתכניות, אם מדובר ברצפה בלבד בלי חיזוקים נוספים ועמודים נוספים וקורות נוספות ובלי כלונסאות, זה היה לפי תכנית קונסטרוקציה, כאשר קיבלנו את התכניות מהמהנדס, כי כשסיכמנו לא היו תכניות, כאשר סיכמנו את ה-6,000 ₪ כתוב "רצפה בלבד". אני אמרתי שאיני יודע מה הקונסטרוקטור יבקש כי אתם מגדילים, יתכן שנצטרך עמודים, וחיזוקים וזה נתמחר כאשר יהיו תכניות קונסטרוקציה, במידה ואין אז אין, במידה ויש אז נתמחר". [פר' עמ' 21, ש' 18-23] 111. שינוי נוסף בגינו עתרה התובעת לחייב את הנתבעים בתשלום הינו שכבת הסלע שהתגלתה על פני המגרש, לטענתה והצורך לחצוב בה. גבריאל הסביר כי קדח שלוש כלונסאות על גבי המגרש. אחד הכלונסאות "נבנה בסטיה כיוון שנתקלנו בסלע קשה" [פר' עמ' 20, ש' 15]. 112. נוכח האמור, הורה הקונסטרוקטור על קידוח נוסף, ביצוע ראש כלונס והוספת קורת בטון בין היסודות. לשם תמיכה בטענתו צירף גבריאל מכתב מאת הקונסטרוקטור, חברת "אגרא הנדסה בע"מ תכנון וניהול פרוייקטים" [נספח 2 ל-ת/2] בו נכתב כדלקמן: "הנדון: תיקון כלונס 9 מצ"ב קורה מקשרת בין יסוד 8 ליסוד 9 מחדש. ביצוע קורה זו תבוצע בשלב של יציקת הרצפה של המרתף לאחר אישור הח"מ". 113. גבריאל הסביר כי טרם הגשת התביעה דנן לא שלח כל דרישת תשלום לנתבעים מאחר ש"ביקשנו שיהיה מפקח ולא היה מפקח, ממי אני יכול לבקש?" [פר' עמ' 23, ש' 22]. 114. ביום 3.2.10 שלח ב"כ של גבריאל לראשונה מכתב דרישת תשלום לנתבעים [נספח 8 ל-ת/2]. באמצעות מכתב זה דרשה התובעת תשלום עבור העבודות שביצעה. גבריאל אישר בעדותו שמכתב זה לא כלל כל דרישת תשלום באשר לעבודות הנוספות שביצעה התובעת במגרש [פר' עמ' 5-7]. 115. מנגד, לטענת הנתבעים, העבודות הנוספות שבוצעו על ידי התובעת מעטות. לדברי יהונתן, "תוספת וחצי היחידה שהייתה היא הנמכת חצר ורצפת מרתף כל מה שמשתמע לנציג התובעת שבקיא בעובדות ושל מה שמשתמע מכך" [פר' עמ' 43, ש' 3-4]. 116. לדבריו, "יש תוספות שמר רז יצר בצורה סחטנית. כמו הצינור השרשורי. אני שילמתי 10,000 ₪ בניגוד לרצוני. גם הנמכה של החצר האנגלית, שילמתי 2,500 ₪ בניגוד לרצוני. שילמתי עבור תוספת המרתף כפי שמצוין והנמכת החצר האנגלית כפי שרז ביקש..." [פר' עמ' 43, ש' 18-20]. 117. הסכום הכולל אותו שילמו הנתבעים לתובעת בגין התוספות שבוצעו הינו 21,000 ₪ כולל מע"מ. 118. יהונתן הסביר בעדותו שבהתאם לחוזה, "כל תוספת צריכה להיות מאושרת על ידינו. הכל צריך לעבור באישורנו. הוא [גבריאל - א.ש.] לא יכול לבצע תוספת אם לא אישרנו" [פר' עמ' 43, ש' 15-16]. 119. לדבריו, העבודה שכללה תוספת למרתף תומחרה במעמד החתימה על החוזה בסך 6,000 ₪ והוספה לחוזה בכתב יד משום ש"במהלך כתיבת החוזה הייתה לי וליפעת התלבטות אם להגדיל או לא להגדיל...ההסכם נערך מראש על ידנו, ומר רז הוסיף את התיקונים וההשגות שלו, ותיקנו והדפסנו את ההסכם אצל מר רז, בדקה ה-90 אנו [הוספנו - א.ש.] את הענין של הרחבת המרתף. זה היה ידוע למר רז" [פר' עמ' 43, ש' 8-11]. 120. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במוצגים, אני מעדיף במחלוקת זו את עמדת הנתבעים. ראשית, אין ברשימת השינויים שבוצעו, לטענת התובעת [נספח 14 ל-ת/2], כדי להוות ראיה לכך ששינויים אלה אכן בוצעו. רשימה זו אינה חתומה על ידי המזמין כאמור בסעיף 23.1 לחוזה. הרשימה אף אינה מגובה באסמכתאות לביצוע העבודות בפועל והיא כוללת בתוכה עבודות שהתמורה בגינן שולמה או תומחרה בחוזה, כגון צינור שרשורי ויציקת רצפת מרתף. שנית, סעיף 13 לחוזה קובע כי על הקבלן לנהל יומן עבודה. סעיף 23.4 קובע כי על הקבלן לרשום ביומן העבודה גם את רשימת השינויים שביצע המזמין. בהיעדר יומן עבודה לא ניתן לדעת מהם העבודות הנוספות והשינויים שבוצעו על ידי התובעת. נטל ההוכחה לעניין זה מוטל על כתפי התובעת. בעדותו נשאל גבריאל האם ניהל יומן עבודה והשיב כדלקמן: "ש. האם ניהלת יומן עבודה. ת. בוודאי. אני קבלן שלד, אני לא חייב לנהל יומן עבודה. ש. מפנה לסעיף 13 להוראות ההסכם, האם ניהלת יומן עבודה. ת. יש יומן עבודה פנימי של החברה. אנו ניהלנו יומן עבודה של החברה...כן. נוהל יומן עבודה. ש. האם תוכל להראות לי אותו. ת. לא". [פר' עמ' 22, ש' 26-32] שלישית, התובעת לא צירפה ראיה או חוות דעת לעניין דרך חישוב עלות העבודות הנוספות והשינויים. כך, דורשת התובעת 13,200 ₪ עבור "ימי בטלות עובדים עקב המתנה לתיקון תוכנית יסודות 8 ימים 4 עובדים"; 2,500 ₪ בגין "תוספת יום שופל להרחבת החפירה עקב התוספת"; 2,500 ₪ בגין "תוספת לפינוי אדמה"; 2,205 ₪ בגין "תשלום עבור ציוד בנייה שהושאר באתר 105 רגליים טלסקופיות לתמיכת גג וקורות". דרישות תשלום אלה לא גובו בכל אסמכתא אשר תעיד על נכונותן. רביעית, עיון בנספח ב' לחוזה מעלה כי השינוי הכרוך בהרחבת המרתף נכתב בכתב יד. עובדה זו מחזקת את גרסתו של יהונתן. יהונתן הסביר כי, במהלך החתימה על החוזה הוא ויפעת התלבטו אם להגדיל את המרתף. ההחלטה לעשות כן נלקחה "בדקה ה-90", לאחר שהחוזה הודפס. לכן שינוי זה הוסף בכתב יד ולצידו חתימות הצדדים. חתימתו מעידה כי גבריאל ידע כבר במעמד החתימה על החוזה על רצון הנתבעים להרחיב את המרתף ואף תמחר פעולה זו באופן מפורש ב-6,000 ₪. חמישית, לטענת גבריאל נדרשה התובעת ליצוק כלונס נוסף לאור קיומה של שכבת סלע על פני המגרש. אינני מקבל טענה זו. כפי שקבעתי התובעת לא הוכיחה שעל גבי המגרש התגלתה שכבת סלע. אין במכתב שצירפה התובעת מהקונסטרוקטור כדי ללמד על הוספת כלונס נוסף בפועל. מכתב זה אף אינו מלמד על הצורך ביציקת כלונס נוסף לאור קיומה של שכבת סלע על גבי המגרש. 121. מטעמים אלה אני קובע כי התובעת לא הוכיחה שביצעה עבודות נוספות ושינויים על גבי המגרש. מכאן שאין לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת עבור עבודות נוספות ושינויים. פגיעה במוניטין: 122. לטענת התובעת, ביום 5.2.10 פרסם יהונתן בפורום של הפרויקט באינטרנט הודעה שתכנה כדלקמן: "אי המלצה על קבלן שלד=גבי רז="אי די ווי הנדסה" שלום רב, לאור ההמלצות על הקבלנים השונים ברצוני לציין את שביעות הרצון מקבלן כאינדיבידואלית בלבד. אני מאוכזב עד מאוד מגבי ומרמת ביצוע השלד, מקצועיותו וכן מאי עמידו בלוחות הזמנים שנקבעו עימו. כל מי שמעוניין לשמוע פרטים נוספים טרם קבלת החלטה מכרעת מסוג זה מוזמן לדבר איתי ו/או לפגוש אותי ליד השלד..." [נספח 12 ל-ת/2] 123. גבריאל הסביר כי מדובר בפורום המיועד לבעלי מגרשים בפרויקט כך שהמשתתפים בפורום זה והקוראים בו הם לקוחות קיימים ולקוחות פוטנציאליים של התובעת. 124. לטענתו, לאחר פרסום זה אנשים שפנו אליו לצורך קבלת הצעה לבניית ביתם, חזרו בהם בשל הרושם הרע שיצר פרסום זה והחשש שהותיר אצלם מפני עבודה מול התובעת [סעיף 48 ל-ת/2]. 125. פרסום זה לטענת התובעת פגע במוניטין שלה והסב לה נזק על סך 30,000 ₪. התובעת עתרה לחייב את הנתבעים בפיצויה בגין ראש נזק זה. יודגש כי התובעת לא עתרה לחייב את הנתבעים בפיצויים מכוח חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. 126. מנגד, לטענת הנתבעים, הפרסום בוצע בפורום סגור של הפרויקט הספציפי. האמור בפרסום הינו אמת ואין בו כדי לפגוע בתובעת. פרסום זה אינו יכול לפגוע במוניטין התובעת משום לתובעת אין מוניטין. 127. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי במוצגים אני מעדיף במחלוקת זו את עמדת הנתבעים. 128. פרופ' ויסמן בספרו י' ויסמן דיני קניין - חלק כללי, תשנ"ג, עמ' 360 הגדיר מוניטין של עסק כדלקמן: "במוניטין של עסק הכוונה לכוח המשיכה של עסק הגורם לבואם של לקוחות. הגורמים למוניטין עשויים להיות מגוונים, כגון כוח המשיכה של הסימן המסחרי של המוצר או השירות המוצע על ידי העסק; איכות המוצר או השירות; מחירי המוצרים או השירותים; יעילות העסק, מיקומו, וכדומה" בע"א 7493/98 שרון נ' פקיד שומה - יחידה ארצית לשומה, פ"ד נח(2) 241, 247-248 (2003) נקבע כדלקמן: "המוניטין מבטאים, איפוא, את מכלול היתרונות שנצברו לעסק בשל תכונותיו - מיקומו, שמו הטוב, דימויו, איכות השירותים שהוא מציע ואיכות המוצרים שהוא מספק. העסק בעל המוניטין משמר את הרגלם של לקוחותיו לשוב ולפקוד אותו" 129. הנטל להוכחת קיומם של מוניטין מוטל על התובעת. בע"א 18/86 מפעלי זכוכית ישראליים פניציה בע"מ נ' les verreies de saint gobain, פ"ד מה(3) 224 נקבע כדלקמן: "על התובע, אם כן, להראות, בראש ובראשונה, כי הטובין שלו רכשו מוניטין בציבור, דהיינו: שהציבור מקשר אותם אתו או לפחות עם מקור מסוים (שהנהו הוא), אף אם אינו מזהה אותו בשמו". 130. במקרה דנן, לא הוכחו קיומם של מוניטין לתובעת. כך לא הוצגו נתונים באשר להיקף עסקי התובעת, הערכה של מספר לקוחותיה, תקציב הפרסום שהושקע בהפצתה ברבים, או "הרגל" שרכשו לקוחותיה ברכישת שירותיה. 131. מטעמים אלה אני קובע שהתובעת אינה זכאית לתשלום בגין טענתה לעבודות נוספות. טענת הקיזוז מצד הנתבעים: 132. בכתב הגנתם טענו הנתבעים כי כתוצאה מעבודות התובעת על גבי המגרש נגרמו להם נזקים בסך 172,912 ₪ אותם עתרו לקזז מסכום התביעה כדלקמן: א. עלות השלמת עבודות הבניה [כאמור בנספח טו' ל-נ/2] על סך: 99,912 ₪. ב. תיקון ליקויים שהתגלו בעבודות שביצעה התובעת על סך: 63,000 ₪. ג. חילוט ערבות הנתבעים על סך 10,000 ₪ בגין אי פינוי פסולת מאתר העבודה. 133. זכות הקיזוז מעוגנת בסעיף 20 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א - 1970, ובסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. הנטל להוכיח את טענת הקיזוז מוטל על הטוען אותה [ע"א 2196/93 מכבסת שלג חרמון בע"מ נ' סלע חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3) 744, 746 (1996)]. 134. הואיל והנתבעים טוענים שכתוצאה מהעבודות שביצעה התובעת וכתוצאה מעיכוב במסירת מכון הכושר נגרמו להם מספר נזקים, אדרש לכל ראש נזק בנפרד: א. עלות השלמת עבודות הבניה לטענת הנתבעים עלות השלמת הבניה הינה: 99,912 ₪. כפי שקבעתי לעיל, עלות השלמת עבודות הבניה להן התחייבה התובעת הינה סך 31,972 ₪ בתוספת מע"מ. חלק מהעבודות שיש לבצע הוזכרו בחוות דעתו של אינג' ברגמן - מומחה התובעת. מאחר שמדובר בעבודות שהתובעת לא השלימה על אף שהתחייבה לבצען אני קובע שקמה לנתבעים זכות הקיזוז בגין ראש נזק זה על סך 31,972 ₪. ב. תיקון ליקויים שהתגלו בעבודות התובעת: לטענת הנתבעים, בעבודות שביצעה התובעת התגלו ליקויים רבים. לשם תמיכה בטענתם צירפו הנתבעים את חוות דעתו של אינג' ולדיסלב סבוטין [נ/1]. אינג' סבוטין ערך ביקור במגרש ביום 22.1.10. בהתאם לחוות דעתו, עלות תיקון הליקויים שהתגלו בעבודות שביצעה התובעת הינה 63,232 ₪ כולל מע"מ. מנגד, לטענת התובעת, אין ליתן כלל משקל לחוות דעתו של אינג' סבוטין ממספר סיבות: חוות דעתו נערכה כאשר התובעת עוד עבדה בשטח; חוות דעתו מבוססת על דברים שמסר לו יהונתן ואינג' סבוטין לא בירר דברים אלה מול הקונסטרוקטור; חלק מליקויים המפורטים בחוות הדעת אינם באחריות התובעת אלא נעשו על ידי קבלני משנה. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במוצגים אני קובע שלנתבעים עומדת זכות קיזוז חלקית, כמפורט להלן: ראשית, אינג' סבוטין הסביר בעדותו כי חוות הדעת שערך נכונה ליום 22.1.10 בלבד. לאחר מכן "לא הייתי יותר בשטח" [פר' עמ' 31, ש' 32]. בין יום 22.1.10 לבין יום 3.2.10 - הוצאת צו המניעה חלפו כשבועיים. בזמן זה עבדה התובעת במגרש ויתכן שחלק מהליקויים תוקנו. כך, אינג' ברגמן ביקר במגרש ביום 4.2.10. בהתאם לחוות דעתו הליקויים היחידים שנמצאו קשורים לאיטום. בנוסף, בחוות דעתו ציין אינג' סבוטין מספר רב של פעמים את המילים "כפי שנמסר לי". כך קבע בחוות דעתו כי בגין סטייה חריגה בעבודות השלד יש לחייב את התובעת בסך 18,000 ₪ אולם חלק ממסקנותיו לעניין זה נסמכו על דברים שנמסרו לו. יחד עם זאת, אין להתעלם מקובץ התמונות שצירף אינג' סבוטין לחוות דעתו [נ/1א]. עיון בתמונות אלה מעלה חשיפה של ברזלים מתוך הקירות, קירות מחוספסים ורווחים בין בלוקים. בנסיבות אלה אני קובע, על דרך האומדנא, שיש להפחית 20% מהסכום אותו מבקשים הנתבעים לקזז כדלקמן: 63,232 ₪ X 20%= 50,585 ₪. שנית, סעיף 5.1 לחוזה קובע כי לקבלן ידוע שהמזמין עומד להעסיק קבלני משנה לצורך ביצוע עבודות אינסטלציה, חשמל ואיטום. מכאן שהסעיף העוסק בליקויים הקשורים לאיטום, ניקוז ובידוד אינו מתייחס לעבודות שביצעה התובעת ואין לחייבה בגינם. בהתאם לחוות דעתו של אינג' סבוטין עלות תיקון הליקויים הקשורים לאיטום, ניקוז ובידוד הינה: 15,000 ₪. יש להפחית סכום זה מהסכום אותו מבקשים הנתבעים לקזז כדלקמן: 50,585 ₪ - 15,000 ₪ = 35,585 ₪. סיכומו של דבר אני קובע שבגין ראש נזק זה עומדת לנתבעים זכות קיזוז על סך: 35,585 ₪. ג. חילוט ערבות על סך 10,000 ₪ בגין אי פינוי פסולת: לטענת הנתבעים, חרף פניות חוזרות ונשנות מטעמם, סירבה תובעת לפנות את פסולת הבניין ממגרש השכן בו השתמשה בניגוד לדין. לפיכך חולט עירבון הנתבעים על סך 10,000 ₪ על ידי קיבוץ גבעת ברנר. בהתאם לסעיף 14.7 לחוזה, רשאים הנתבעים לנכות סכום זה מיתרת התשלום לתובעת. מנגד טענה התובעת כי טענת הנתבעים לחילוט העירבון לא נתמכה במסמך כלשהו שיעיד מהו הסכום, אם בכלל, אשר חולט. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני מעדיף במחלוקת זו את עמדת התובעת. לשם הוכחת טענתם צירפו הנתבעים שני מכתבי התראה לפינוי פסולת ממגרש השכן שמספרו 134א' מיום 2.11.109 ומיום 22.11.09. מכתבי התראה אלה הוצאו על ידי מחלקת הפיקוח מטעם הועד המקומי גבעת ברנר [נספח יג ל-נ/2]. בנוסף צירפו הנתבעים מכתב מב"כ הועד המקומי גבעת ברנר שכותרתו: "חילוט ערבויות - הועד המקומי ברנר/מגרש 134ב'". על אף כותרת המכתב, מתוכנו עולה כי לנתבעים ניתנה ארכה נוספת בת 3 ימים לפינוי הפסולת. אין במכתבים אלה הוכחה לחילוט העירבון בפועל. כאמור, במכתבים אלה ניתנו לנתבעים ארכות חוזרות ונשנות לפינוי הפסולת. הנתבעים לא צירפו מסמך המעיד על חילוט העירבון ומהו הסכום שחולט. מטעמים אלה אני קובע שבגין ראש נזק זה לא עומדת לנתבעים זכות הקיזוז. 135. סיכומו של דבר: בגין עלות השלמת ביצוע העבודות ותיקון ליקויים שנמצאו בעבודות קודמות, רשאים הנתבעים לקזז מסכום התביעה סך 67,557 ₪. לאחר ביצוע הקיזוז, היתרה לתשלום על ידי הנתבעים בגין העבודות שביצעה התובעת הינה כדלקמן: 13,943 ₪ קרן לפני מע"מ= (81,500 ₪ - 67,557 ₪). 136. לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים והן נידחות. 137. סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה. אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת 13,943 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל ובצירוף מע"מ כדין אשר ישולם כנגד חשבונית מס. לנוכח התוצאה אליה הגעתי ובהתחשב בכך שהנתבעים כבר חוייבו בהוצאות בגין מחיקת ההודעה לצדדים שלישיים, אני קובע שכל צד ישא בהוצאותיו ובשכר טרחת בא כוחו. תשלום פסד הדין יבוצע לא יאוחר מיום 16.2.14 חוזהבניהחוזה בניהשלד מבנהקבלן