1. זוהי תביעה כספית, לחיוב הנתבעת לשלם לתובעת סך של 231,059 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מירבית כחוק, ממועד הגשת התביעה ביום 4.12.96 ועד למועד התשלום בפועל, וכן לשלם לתובעת הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין. 2. התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר, כאשר הבקשה למחיקת הכותרת נדחתה, והרשות להתגונן נתנה - פרט לטענה אחת, והיא טענת הקיזוז של הפיצוי המוסכם בסך 50,524.80 ש"ח, מחמת היותה טענת כפל פיצוי (ראה: החלטת בית המשפט מיום 6.10.97 בהמ' 120125 בעמ' 4 להחלטה מול שורות 26 -31). 3. פרשת הראיות התנהלה על דרך של הגשת תצהירי עדויות ראשיות, ולאחר קיום החקירות הנגדיות בבית המשפט, הגישו ב"כ הצדדים סיכומיהם בכתב, המונחים בפני. 4. מטעם התובעת - העד מר שמואל צירקל, מי ששימש כמנהל התפעול בתובעת. מטעם הנתבעת העידו נילי ויעקב כפרי, בעלי המניות והמנהלים בנתבעת. 5. בטרם אגדיר את הפלוגתאות שבין הצדדים בתיק זה, אבהיר במספר מילים את הרקע ומקורה של התובענה. 6. הנתבעת היא חברה קבלנית אשר התקשרה ביום 24.6.93 בחוזה ת.א. 93/74 עם מ.ע.צ לביצוע עבודות תשתיות וסלילה לאורך כביש מס' 40, בקטע סגולה- גנים. (נ/1). 7. החוזה עם מ.ע.צ, אשר על פי עדותה של גב' נילי כפרי מנהלת בנתבעת היקפו כ- שמונה וחצי מליון ש''ח ובהצמדה למדד הסלילה, מדד בסיסי אפריל 93' (נ/1), כלל בין היתר התחייבות הנתבעת לבצע את עבודות השנוי וההרחבה במערכות הרמזורים הקיימות בצמתים "סגולה" ו- "גנים". 8. בצמתים אלה, ''סגולה" ו- "גנים", הקימה הנתבעת בזמנו את מערכות הרמזורים שהיו קיימות, טרם ההתקשרות בין מ.ע.צ לנתבעת, ואף תחזקה אותן משך מספר שנים. על פי עדותו של מר צירקל, מ.ע.צ המליצה בפני הנתבעת להתקשר עם התובעת, לצורך ביצוע עבודות השינוי וההרחבה של מערכות הרמזורים בצמתים הללו. על כן, פנתה הנתבעת אל התובעת, על מנת שהתובעת תגיש לנתבעת את הצעתה לביצוע עבודות שנוי, הרחבה וחיבור של מערכות הרמזורים בצמתים הללו, כקבלן משנה מטעמה, וניהלה עמה משא ומתן. 9. בין הצדדים נכרת ביום 28.6.93 חוזה קבלנות משנה בו התחיבה התובעת להתקין לחדש ולהרחיב שתי מערכות רמזורים בצמתים ''סגולה" ו"גנים" ; ותביעה זו ענינה - יתרת החוב לתשלום המגיע לתובעת לטענתה בגין העבודות הללו (נ/2). 10. הפלוגתאות שבין הצדדים מתיחסות לשלוש עיקריות: (א) אם היקף ההסכם שביניהם, על סך 505,248 ש"ח, כולל את העבודות בצמתים "סגולה" ו"גנים" בלבד, כגירסת התובעת, או שמא אף את העבודה הנוספת, עליה הוסכם בשלב מאוחר יותר, בצומת "ז'בוטינסקי" כגירסת הנתבעת. (ב) אם הוסכם בין הצדדים כי התשלומים המגיעים לתובעת בגין העבודות שביצעה וכן ערבות הביצוע, צמודים למדד סלילה 4/93, לפי תנאי ההצמדה והתשלום הנקובים בחוזה שבין הנתבעת למ.ע.צ - לשון אחר האם מדובר בחוזה "גב אל גב" כגירסת התובעת, או שמא לא נקבע בין הצדדים כל מנגנון "התיקרויות" כגירסת הנתבעת. (ג) שאלת זכותה של הנתבעת לקזז סכומים מסוימים מן "החשבון הסופי" אותו הגישה התובעת לנתבעת. 11. בין הצדדים התקיים תהליך מסודר של מו"מ, אשר במהלכו העבירה הנתבעת לתובעת, הזמנה להציע הצעות בדמות כתב כמויות ללא נקיבת סכומים כלשהם. 12. ביום 21.4.93 העבירה התובעת לנתבעת, הצעה לביצוע העבודות אשר הוטבעה בכתב יד על גבי כתב כמויות ששיגרה לה הנתבעת ואשר נלקח/ הועתק מכתב הכמויות שבחוזה (נ/1) מ.ע.צ - הנתבעת. התובעת אף שיגרה לנתבעת גירסה מודפסת של כתב הכמויות, מיום 27.4.93 (נספח א(1) א(2) לתצהיר נילי כפרי, עמ' 19 לפרוטוקול, שורה 30-23 ובעמ' 20 לפרוטוקול, שורה 8). 13. ביום 24.6.93, הגיע מר שמואל צירקל לפגישה במשרדי הנתבעת. תחילה פגש באמיר הופמן, עובד הנתבעת, ולאחר מכן במר יעקב כפרי, מנהל משותף עם גב' נילי כפרי, התובעת. באותה ישיבה דנו מר צירקל ומר הופמן בתנאי ההתקשרות בין התובעת לנתבעת. אציין כבר עתה כי הצדדים חלוקים לגבי תוכן הסיכום באותה ישיבה בסוגית ההצמדה - ההתיקרויות, ובכך אדון להלן. 14. לאחר הפגישה הזו, התובעת והנתבעת חתמו על החוזה ביניהן בכתב, לביצוע עבודות הרמזור בצמתים סגולה גנים (ת/2). 15. זמן מה לאחר חתימת החוזה ת/2 החלה התובעת בביצוע העבודות והשלימה אותן (סעיפים 15,14 לתצהיר עדותו הראשית של מר צירקל, עמ' 6 לפרוטוקול מיום 21.6.99 מול שורה 6). אין חולק כי הסכום הכולל ששילמה הנתבעת לתובעת בגין העבודות בחוזה עומד על סך של 340,686.88 ש"ח בצירוף מ.ע.מ (נספח יח' לתצהיר עדות ראשית של מר צירקל). 16. במהלך ביצוע העבודות בצמתים "סגולה"- "גנים", ולמעשה בסמוך לקראת סיום העבודות הללו, העבירה התובעת לנתבעת הצעה לביצוע עבודת רמזור נוספת בצומת ז'בוטינסקי ברמת גן (נספח ט' לתצהיר עדותו הראשית של מר צירקל). הנתבעת קיבלה את הצעת התובעת לביצוע עבודת הרמזורים הנוספים בצומת "ז'בוטינסקי" (נספח י' לתצהיר מר צירקל). 17. ביום 13.7.94 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה התובעת תבצע עבור הנתבעת, עבודות הקמה של מערכת רמזורים נוספת בצומת ''ז'בוטינסקי" (נספח י' לתצהיר עדות ראשית של מר שמואל צירקל) (להלן : חוזה ז'בוטינסקי) כאמור, לגירסת הנתבעת - הסכמה זו היא במסגרת החוזה הקיים של עבודות הצמתים סגולה גנים, ואילו לגירסת התובעת מדובר בהסכמה חדשה עצמאית ונפרדת מן הראשונה. 18. התובעת פנתה לנתבעת, בדרישה לשלם לה תשלומים שונים שהגיעו לה על פי החוזה "סגולה"-"גנים''; לרבות תשלום ההתיקרויות. הנתבעת, התכחשה לחובתה לשלם ההתיקרויות (סעיפים 25-24 לתצהיר צירקל). לטענת הנתבעת, דרישת התובעת היתה חסרת יסוד הואיל ולגירסתה - ההסכם בין התובעת לנתבעת לא כלל תשלום עבור ההתיקרויות, ועל כן הנתבעת דחתה את דרישתה של התובעת ודרשה כי התובעת תשלום ותבצע את העבודות בצומת "סגולה גנים" ו"ז'בוטינסקי" (נספחים יד'(1) ו- יד'(2) לתצהיר צירקל. 19. בנושא זה התקיימה ביום 9.8.94 פגישה בין הצדדים במשרדי הנתבעת. לאחר אותה פגישה הועברו בין הצדדים חליפת מכתבים, בהם הובהר כי הנתבעת אינה מתכוונת לשלם לתובעת בעבור ההתיקרויות, ומכיוון שכך, התובעת הודיעה לנתבעת כי איננה מוכנה לבצע את העבודות בצומת "ז'בוטינסקי" (נספחים יג(1); יג(2) ;יד(1) יד(3) לתצהיר צירקל). הסכם צומת "ז'בוטינסקי" בוטל. 20. משכך, הנתבעת נאלצה למצוא, קבלן משנה אחר לביצוע העבודות בצומת "ז'בוטינסקי". בסופו של דבר, לטענת הנתבעת בוצעו העבודות בצומת ז'בוטינסקי ע"י "סינגלור" בעלות של 166,889 ש"ח (ס' 10 לתצהיר נילי כפרי). בנקודה זו אציין כי הצדדים חלוקים בנוגע לזהותו של מפר הסכם צומת "ז'בוטינסקי". 21. בהמשך המגעים שקיימו הצדדים במהלך שנת 95, נאותה הנתבעת לשלם לתובעת את יתרת התמורה המגיעה בגין הסכם "סגולה" - "גנים" אל : סירבה לשלם לתובעת התיקרויות. הואיל והתובעת סירבה לוותר על זכויותיה לתשלום ההתיקרויות, סירבה הנתבעת לשלם לתובעת, גם את הסכום שאינו כלול בהתיקרויות ואינו שנוי במחלוקת. (סעיף 34 לתצהיר צירקל). 22. כאמור, ביום 4.12.96 הוגשה התביעה לתשלום: א. יתרת התשלומים אותם חייבת הנתבעת בגין העבודות על פי חוזה צומת סגולה וגנים בסך 104,780.3 ש"ח (לא כולל מע"מ). ב. יתרת התמורה המגיעה לתובעת לטענתה בגין התיקרויות, בסך כולל של 38,780.38 ש"ח (לא כולל מע"מ). ובסה"כ 167,135.30 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד סיום העבודות, ועד התשלום בפועל. על טענות ההגנה של הנתבעת עמדתי לעיל, ואוסיף ואציין כי הנתבעת טוענת טענת קיזוז שהותרה בדיון בבקשתה לרשות להגן, בגין שני סכומים: א. קיזוז בשל עלות העברת העבודות בהסכם צומת ז'בוטינסקי לקבלן משנה אחר. ב. נכוי 0.75% מעלות העבודות בעבור ביטוח העבודות. 23. הדיון בשאלת "ההתיקרויות", קרי כי התמורה המוסכמת על פי חוזה צומת "סגולה" "גנים" כוללת, או שמא אינה כוללת גם התיקרויות, ומוצמדת למדד הסלילה בסיס 4/93, נלמדת הן מאומד דעתם של הצדדים, והן מלשון החוזה. אומר מיד כי לאחר שבחנתי את לשון החוזה צומת "סגולה" "גנים" כמו גם את מכלול הראיות שהובאו בענין זה, גירסת הנתבעת נראית בעיני עדיפה על פני זו של התובעת. אבאר טעמי. 24. לצורך פירושו של החוזה, יש להעזר בהוראות סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 שלשונו: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו מתוך הנסיבות". ובהתאם, נקבעה לנו הירכיה של מקורות לפרשנות החוזה. המקור הראשון הוא החוזה עצמו, לשונו: " בפרשנות מסמך יש לנסות לרדת לכוונתו האמיתית, על יסוד הדברים הכתובים במסמך, בהתחשב ברקע הידוע של הענין. ולא תמיד קובע המובן המילולי של המילים שהשתמשו בהן שעה שהנסיבות מצביעות על כוונה אחת מזו העולה מן הפירוש הרגיל של הכתוב" ע.א. 630/79 אברג'ל נ' פלג את שטרית, חברה לבנין ופתוח בע"מ, פד"י לח(1) 633. אבחן איפוא תחילה את לשונו של החוזה נ/2. 25. הסעיפים הרלונטים לביאור כוונת הצדדים מלשון החוזה נ/2 בשאלת ההתיקרות הם: "הסכם עם קבלן משנה שם קבלן המשנה : אריאל הנדסת חשמל רמזורים ופקוח בע"מ תאריך ההזמנה: 28.6.93. סוג העבודה : עב' רמזורים ותקשורת. מקום העבודה: כביש 40 סגולה גנים. מועד גמר העבודה: לפי חוזה מ.ע.צ. 1. תנאים כלליים, תוכניות ומפרטים מהווים חלק בלתי נפרד מההסכם. .... 3. הצעת המחיר של קבלן המשנה מצורפת להסכם ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו. .... 6. תנאי תשלום : 7 ימים לאחר קבלת התשלום מנותן העבודה - מ.ע. .... 9. קבלן המשנה חייב לעבוד 24 שעות ביממה בהתאם לחוזה מ.ע.צ... (-) (-) " 26. טוענת התובעת כי חובתה של הנתבעת לשלם לה התיקרויות על פי חוזה צומת "סגולה" "גנים", מעוגנת בסעיף 1 להסכם, ומגולמת במונח "תנאים כלליים" המאמץ לתוכו, על פי הסכמת הצדדים, את הוראות חוזה מע"מ והנתבעת והתנאים המפורטים בו, לרבות בסוגיית ההתיקרויות, בבחינת חוזה צמוד לחוזה מ.ע.צ "גב אל גב", הן מבחינת מועדי התשלום והן מבחינת הצמדת התמורה להצמדה הקבועה בחוזה מ.ע.צ. 27. על כך מעיד מר צירקל, בסעיף 6 לתצהיר עדותו הראשית, כי בפגישת המו"מ שקיים עם אמיר הופמן, עובד הנתבעת, אמר לו זה כי הטיוטא מאמצת לתוכה בסעיף 1 במונח "התנאים הכלליים" את חוזה מ.ע.צ בו מוסדרת סוגית ההתיקרויות (עמ' 21 לפרוטוקול 17-12). 28. עדותו של מר צירקל לענין תוכן השיחה עם אמיר היא עדות יחידה, אשר כנגדה עומדת עדותם של נילי ויעקב כפרי בתצהירי עדותם הראשית, לפיהם, הכוונה במונח "תנאים כלליים" הינה לתנאים המהווים חלק בלתי נפרד מחוזה הנתבעת עם קבלני המשנה (סעיף 23 לתצהיר עדותה הראשית של גב' נילי כפרי). 29. החוזה נ/1 אינו מגדיר את פרשנות המונח "תנאים כלליים". עסקינן במונח סתום, שלא ניתן ללמוד עליו דבר מתוך החוזה עצמו. עיון בחוזה מ.ע.צ מלמד כי אין בו מסמך המכונה "תנאים כלליים", לעומת המונחים האחרים בסעיף 1 לחוזה נ/2, קרי "תכניות ומפרטים" המהווים חלק מחוזה מ.ע.צ. 30. עדותו של מר צירקל כי חוזי מ.ע.צ הם חוזים סטנדרטיים, בהם מופיעים באופן קבוע תנאים בדבר התיקרויות (עמ' 23 שורות 10-4), היא עדות שנמסרה בעלמא לאחר שהוא עצמו העיד את חוזה מ.ע.צ נ/1 והוראות השערוך שבו, כלל לא ראה עד מועד עדותו. (עמ' 17 לפרוטוקול שורה 14). ואמנם עיון בחוזה מע"צ נ/1 מעלה כי אין בו מסמך או מונח המכונה "תנאים כלליים". רק בהצעת המכרז, הנספחת לחוזה מ.ע.צ נ/1 נקבע: "התיקרויות תשולמנה לפי מדד סלילה + גשרים ובכפיפות לחוזה הסטנדרטי התשמ"ז. 31. משהודה מר צירקל כי מעולם לא ראה את חוזה מ.ע.צ, אין לקבל את טענתו כי הסכים לקבל על עצמו את כל "התנאים הכלליים" שבהסכם מ.ע.צ לטענתו, מבלי שראה אותם. 32. מאידך אינני מקבלת את גירסת הנתבעת ולפיה, המונח "תנאים כלליים" בהסכם צומת "גנים" "סגולה", מתיחס למסמך סטנדרטי הנוהג בנתבעת, ומכונה "תנאים כלליים". וטענתה, זהו מסמך שהוכן על ידי היועץ המשפטי של כפרי ומהווה חלק בלתי נפרד מכל הסכם של כפרי עם קבלן משנה. (סעיף 23 לתצהיר נילי כפרי, נספח ב' 18 לתצהיר נילי כפרי וחקירתה הנגדית בעמ' 2 לפרוטוקול). טענה זו אין בה ממש. 33. גב' נילי כפרי העידה כי הנתבעת נוהגת להחתים את קבלני המשנה אתם היא מתקשרת על התנאים הכלליים, אך יחד עם זאת, היא לא מצאה אף לא עותק אחד של אותם "תנאים כלליים" שהוא חתום על ידי הנתבעת או חברה קבלנית אחרת. 34. טוענת אריאל כי בפגישה שהתקימה בין אמיר הופמן לבין שמואל צירקל אמר לו אמיר כי כוונת המונח "תנאים כלליים" בסעיף 1 לחוזה צומת "סגולה" - "גנים" היא לחוזה מ.ע.צ. (סעיף 6 לתצהיר עדות ראשית צירקל), אשר בו מוסדרת סוגית ההתיקרויות. (עמ' 21 שורות 17-12). 35. אין מלבד עדותו של אמיר הופמן, שהנו העד הרלבנטי היחיד שהיה נוכח בפגישה עם צירקל כדי תנא דמסייע לגירסתה זו של התובעת. נטל הוכחה והראיה על התובעת. כדי שבית המשפט יכריע על פי עדות יחידה זו זקוק הוא ל"דבר מה" נוסף. התובעת לא הביאה את אמיר להעיד, והמנעותה מלהעידו, יוצרת חזקה שאילו הובא אמיר הופמן להעיד היתה עדותו פועלת לרעת התובעת. וראה: ע.א. 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ. נ' מתתיהו ואח' פד"י מה(4) 651, 658, 959. 36. טענת התובעת כי הואיל ואמיר הופמן הציג בפני צירקל מצג כאילו הוא מוסמך לנהל מו"מ ולסכם את התנאים מטעם הנתבעת לפיכך מצגה זו של הנתבעת בפני צירקל, נציג התובעת, מהווה הרשאה מהותית, הרשאה של ממש, המהווה השתק כנגד הנתבעת לטעון לחוסר הרשאתו, -היא טענה שאיננה מתישבת עם הראיות שהובאו. 37. אמנם הנתבעת לא הביאה כל ראיות לגבי זהותם של מורשי החתימה בחברה ולא הציגה בפני בית המשפט את הוראות תקנונה בענין זה. אלא שהוכח כי שמר צירקל, על פי עדותו, בפגישה במשרד הנתבעת ביום 24.6.93, היא הפגישה שבמהלכה הוצג לצירקל אותו אמיר הופמן (אם כי מר צירקל סבר ששמו אמיר כפרי, מפני שלא הזדהה בשם משפחתו), כמי שמוסמך מטעם הנתבעת לנהל מו"מ בפועל ולסכם את תנאי ההסכם, לא יצא את המקום לאחר פגישתו עם אמיר אלא: "המתנתי למר יעקב כפרי" (עמ' 24 שורה 7). 38. אילו כגירסתו, אמנם סיכם עם אמיר את פרטי ההסכם, מה צורך היה לו לצירקל להמתין למר יעקב כפרי. אין זאת אלא כי למר צירקל היה ברור כי אמיר איננו מוסמך לסכם בשם הנתבעת, ועל כן היה צריך להמתין למר יעקב כפרי. 39. ואמנם בסופו של דבר, הסיכום הסופי בין התובעת לנתבעת היה בפגישה של מר צירקל עם מר יעקב כפרי. סכום זה בא לידי בטוי במסמך שנחתם ע"י צירקל ויעקב כפרי (נספח ד' לתצהיר נילי כפרי). 40. בפגישה בין יעקב כפרי לבין שמואל צירקל עלה נושא תשלום ההתיקרויות: "לאחר משא ומתן ביני לבין יעקב כפרי סוכם שאריאל רמזורים תינתן הנחה של 6% למחירים שהציעה בכתב הכמויות. באותה שיחה חזרתי והבהרתי שההסכם בין כפרי לבין אריאל רמזורים יהיה צמוד למדד הסלילה, וגם יעקב כפרי אישר בפני שההסכם בין אריאל רמזורים לבין כפרי יהיה "גב אל גב" לחוזה מע"צ, הן מבחינת מועדי התשלום, והן מבחינת הצמדת המחירים שבכתב הכמויות, למדד חוזה מע"צ, (סעיף 9 לתצהיר עדותו הראשית של מר צירקל). 41. דברים הפוכים בדיוק מעיד מר יעקב כפרי בעדותו הראשית, (סעיף 4 לתצהירו) ואומר: "האמור בסעיף 9 לתצהיר צירקל אינו נכון. לא היה שום סיכום כאילו ההסכם עם אריאל רמזורים יהיה "גב אל גב" לחוזה מ.ע.צ הן מבחינת מועדי התשלום, והן מבחינת הצמדת המחירים בכתב הכמויות למדד חוזה מ.ע.צ". על דבריו אלא לא נחקר יעקב כפרי בחקירה הנגדית. 42. גירסתו של מר יעקב כפרי מקובלת עלי בנקודה זו. שכן היא נתמכת במסמך שהיווה בסיס לדיון בין מר יעקב כפרי לבין מר צירקל בפגישה ביניהם, נספח ד' לתצהיר נילי כפרי שהיא העמוד האחרון מההצעה שהגישה התובעת לנתבעת. על מסמך זה חתמו צירקל ויעקב כפרי בשם התובעת והנתבעת. בצד החתימות הוסיף מר שמואל צירקל בכתב ידו "24.6.96 סוכם עם יעקב כפרי 6% הנחה כללית יעקב" (עדות צירקל בעמ' 23 לפרוטוקול שורה 13, ובעמ' 24 לפרוטוקול, שורה 6). הצדדים סיכמו באותה פגישה את ענין ההנחה. ענין ההתיקרויות לא סוכם, לא נכתב במסמך לכתחילה, ואף בסיכום הישיבה לא הוסיף צירקל סיכום בענין התיקרויות בכתב ידו. 43. שמואל צירקל נחקר בנקודה זו בחקירה הנגדית, ותשובתו היתה כי: "תחום האחריות שלי היה ניהול תפעולי" וכי: "אין נוקטים בדקדוקים משפטיים כאלה ואחרים". (עמ' 24 לפרוטוקול שורות 22-8). גם לשיטתו של מר צירקל, במערכת יחסים בין קבלנים, על פי נסיונו, שני ענינים עקריים הם ביחסים שבעל פה: "מילה שלי כלפיך שאני אבצע לך את העבודה בטיב שנדרש וכי הלאה אתה כלפי תשלם לו כמו שצריך" (עמ' 24 לפרוטוקול שורות 21-16). הא ותו לא. 45. הענינים האחרים כגון: "הצמדות", "התיקרויות", וחוזה "גב אל גב", הם עניינים אשר "ההסכם כמי שהוסבר לי נספח ג' סעיף 1 כלל אותם ולכן לא היה טעם לרשום אותם מחדש". (עדות צירקל בעמ' 24 מול שורה 13-11), דהיינו צריכים להיות כתובים בהסכם, ואין די בהסכם בע"פ ביחס אליהם. 46. משהקפיד בסיום הפגישה מר צירקל לחתום על מסמך מסכם, נספח ד' לתצהיר כפרי, ולהוסיף בכתב יד את שסוכם במהלך הפגישה, מתן הנחה של 6% ללא אזכור של תשלום ההתיקרויות, הרי אין זאת אלא משום שלא היה כל סיכום בין הצדדים בענין זה, כפי שהעיד יעקב כפרי (סעיף 4 לתצהירו). 47. יתר על כן. לאחר הפגישה וחתימת הסיכום, נספח ד', עם הנתבעת, צירקל שלח מזכר, המסמך נספח ב' לתצהירו, למנהל התובעת. לנתבעת לא נשלח העתק המזכר או מסמך אחר המתיחס לאותה פגישה. יש לציין שבאותו מזכר כותב מר צירקל: "היום הייתי בפגישה עם יעקב ואמיר מחברת כפיר יעקב בע"מ בנושאי ההתקשרות לעבודה בצמתים בקטע "סגולה" "גנים". סיכמתי אתם על תנאי תשלום והצמדה בהתאם לחוזה מע"צ "גב אל גב". 48. תוכנו של מזכר פנימי זה אינו עולה בקנה אחד עם הסיכום נספח ד' לתצהיר גב' נילי כפרי, כאשר בכתב ידו הוסיף את נושא ההנחה אך לא הוסיף כי ההצמדה היא בהתאם לחוזה מע"צ כפי שראה לנכון לציין במזכר נספח ב ' לתצהירו. 49. אינני מקבלת את גירסתו של מר צירקל כי תניה כה חשובה עקרית ומהותית בהסכם בין הצדדים סוכמה ביניהם בעל פה ולא הועלתה על הכתב; נוהג שכזה בין קבלנים נטען על ידו ולא הוכח. 50. כאמור, העיד מר צירקל כי לא ציין את נושא ההתיקרויות בכתב ידו בנספח ד' הואיל ונאמר לו כי ענין זה נכלל בחוזה עצמו. גם לגירסה זו אין על מה שתסמוך. 51. התובעת, היא שפנתה בהצעה לנתבעת לביצוע העבודות (סעיף 5 לתצהיר צירקל).בכתב הכמויות שהוצע על ידי התובעת לנתבעת, לא נזכר נושא ההתיקרויות. כך גם לא ציינה התובעת במכתב התובעת (נספח א' 1 לתצהיר נילי כפרי) שכותרתו "הצעתנו לאספקת והתקנת מערכת רמזורים בקטע מצומת סגולה את נושא ההתייקרות לצומת גנים פ"ת''. בהצעת התובעת אשר הוגשה ונוסחה על ידה, אין כל זכר לתשלום התיקרויות למחירים שבהצעה. אין מחלוקת שהצעת התובעת הנה חלק בלתי נפרד מההסכם שבין הצדדים (נ/2 סעיף 3), ואין בה סעיף התיקרויות. 52. טוענת התובעת כי מגמת חוזה צומת "סגולה" "גנים" היא שבכל דבר ודבר הוא הולך אחר חוזה מ.ע.צ גב אל גב, בכל דבר מפנה הוא לחוזה מע"צ ומכאן ניתן ללמוד כי כוונת הצדדים היתה אכן לקבוע ביניהם חוזה מסוג "גב אל גב" לחוזה מ.ע.צ. אינני מקבלת את הטענה. 53. בחוזה צומת "סגולה" - "גנים" אין אזכור לכך שהיא הוא "גב אל גב" לחוזה מ.ע.צ. סעיפי ההסכם המתיחסים לתנאי חוזה מ.ע.צ הם בענינים ספציפיים ומסוימים בלבד: (א) מועד גמר עבודה נקבע לפי חוזה מ.ע.צ. (ב) התכניות והמפרטים הם אלה שבחוזה עם מ.ע.צ. (ג) רמת ביצוע העבודה נקבעה לפי דרישות מפקח מטעם מ.ע.צ. (ד) כמויות העבודה נקבעות בין היתר ע"י מפקח מטעם מ.ע.צ. (ה) התשלומים מבוצעים 7 ימים לאחר קבלת תשלום של הנתבעת ממ.ע.צ. (ו) התחייבות התובעת לעבודה של 24 שעות ביממה, בהתאם לחוזה מ.ע.צ והפיקוח באתר. 54. אילו ההתיקרויות בחוזה בין התובעת לנתבעת הן כמו בחוזה מ.ע.צ, היו הצדדים מציינים זאת במפורש ב נ/2, שם שידעו לציין זאת לגבי הענינים האחרים שבהם יש הפניה מפורשת לחוזה מ.ע.צ. משלא קבעו כך הצדדים, אין ללמוד אלא כי לא היתה זאת כוונת הצדדים לקבוע ביניהם חוזה מסוג "גב אל גב" בכל דבר וענין לחוזה מ.ע.צ. 55. טוענת התובעת כי חיזוק נוסף לגירסתה ניתן למצוא במכתבה של הנתבעת לתובעת, נ/4, שהוא מזכר הנוגע לערבות הביצוע להסכם. לטענתה יש לראות בערבות הביצוע סממן נוסף של הפנית הצדדים אל חוזה מ.ע.צ, והיות חוזה צומת "סגולה" "גנים",חוזה "גב אל גב" לחוזה מ.ע.צ. 56. בחוזה צומת "סגולה" "גנים",אין זכר לערבות ביצוע. מסתבר כי התובעת והנתבעת הסכימו ביניהן, שלא בחוזה, כי התובעת תמציא ערבות ביצוע ישירות למ.ע.צ, כדי שערבות זו תוחלף אחר כן בערבות הבדק, הואיל והתובעת מבצעת את שירותי הבדק והאחזקה ברמזורים עבור מ.ע.צ, כפי שצויין במכתב הצעת המחיר של התובעת מיום 22.4.93. בסופו של דבר הענין לא יצא אל הפועל הואיל ומ.ע.צ לא הסכימה לקבל ערבות ביצוע ממי שאין לה חוזה עמו. 57. המוצג נ/4 הוא מזכר מיום 27.7.93, אשר הוציאה הנתבעת לתובעת, בענין ערבות הביצוע להסכם, והתיחסותו היא לחוזה שבין הנתבעת למ.ע.צ. אין למסמך זה כל קשר לתשלום התיקרויות למחירי החוזה, צומת "סגולה" - "גנים" (וראה עדותה של נילי כפרי בעמ' 5 לפרוטוקול). 58. הנתבעת הוציאה חשבון ב- 10.5.94 ולא נכללו בו התיקרויות. התובעת החרישה ולא ניתן הסבר לכך. (עמ' 27 לפרוטוקול שורה 21). התובעת עצמה בחשבון הסופי שהוציאה לנתבעת, נספח ט' לתצהיר צירקל, כותבת בעצמה הצמדה קבוע ללא כל הצמדה (דף מס' 16 לחשבון נספח ט' לתצהיר צירקל). 59. על כך נחקר מר צירקל והוא מעיד ואומר: "ת. קבוע ללא הצמדה אני לא יודע מה פירושו, אני לא איש הנהלת חשבונות" (עמ' 29 לפרוטוקול שורות 16-20). מר צירקל לא יכול היה לתת הסבר לחישובי התיקרויות בחשבון שצורף לתצהירו (עמ' 29 לפרוטוקול שורה 21, עמ' 30 לפרוטוקול שורה 14). 60. התובעת לא הוכיחה איפוא את הסכם ההתיקרויות המגיע לה, אשר לטענתה היה על הנתבעת לשלם לה. טענת התובעת כי על הנתבעת לשלם לה עבור ההתיקרויות, נדחית. חוזה "ז'בוטינסקי". 61. התובעת פנתה ביום 13.7.94 לנתבעת בהצעה לבצע עבודת רמזור בצומת נוספת, "ז'בוטינסקי". בהסכם זה, שהוא איננו חלק מחוזה צומת "סגולה" ''גנים'', החילו הצדדים את התנאים בחוזה סגולה - גנים גם על עבודות ז'בוטינסקי (גם על עבודות ז'בוטינסקי). חוזה ז'בוטינסקי הוא חוזה נפרד העומד בפני עצמו, שנכרת כשנה לאחר חוזה ''סגולה'' ''גנים'', לאחר קיום מערכת מו"מ נפרדת ולפנינו שתי כוונות שונות של הצדדים. 62. גם תוכנם של שני החוזים שונה. בחוזה "סגולה" "גנים" מתייחסים לשנוי והרחבה של מערכות רמזורים קיימות והפעלתם השוטפת. חוזה ז'בוטינסקי עוסק בעבודות הקמה והרכבה של מערכת רמזורים, בצומת שאינו מרומזר כלל, במפרטים טכניים וכתבי כמויות שונים ובצמתים שונים. 63. כל אחד מהחוזים הללו יכול לשמש יסוד לצמיחת עילות וטענות משפטיות שונות. שני החוזים שנחתמו בין התובעת לנתבעת הם שני חוזים נפרדים. העובדה שבחשבון הסופי שהוציאה התובעת לנתבעת וכללה בו את העבודות בז'בוטינסקי כחלק מחוזה "סגולה" "גנים", אין בה כדי ללמד על היות שתי העבודות בחוזה אחד, אלא מסגרת עסקית רחבה ובה שתי עסקאות שונות. 64. אין מחלוקת כי התובעת לא ביצעה את העבודות בצומת ז'בוטינסקי. ביטול חוזה ז'בוטינסקי עם הנתבעת לא היה כדין. 65. אינני מקבלת את הטענה כי אי תשלום ההתיקרויות ע"י הנתבעת עולים לכדי הפרה צפויה, אשר התבררו לתובעת לאחר חתימת חוזה ז'בוטינסקי. הוכח כי עוד בטרם נחתם חוזה ז'בוטינסקי היה ברור לתובעת כי אין בכוונת הנתבעת לשלם לה התיקרויות. 66. כבר ביום 30.3.99 הוציאה התובעת חשבון ראשון לביצוע עבודות בצומת "סגולה" ו"גנים". 67. הנתבעת הוציאה חשבון נגדי ביום 10.5.94 חודשיים לפני חתימת חוזה ז'בוטינסקי. החשבון שהנתבעת הוציאה לא כלל תשלום התיקרויות. 68. חרף זאת הציעה התובעת ביום 13.7.94 לנתבעת להתקשר עמה בחוזה ז'בוטינסקי תוך שהיא מציינת בהצעתה כי כל "המחירים בחוזה המקורי יחולו גם לגבי עבודה נוספת זו". נושא תשלום ההתיקרויות, שוב לא הועילה בהצעת התובעת לנתבעת, על כן אין מקום לטענת ההפרה הצפויה. 69. משלא ביצעה התובעת את העבודות בצומת ז'בוטינסקי, הפרה היא את החוזה עם הנתבעת. הפרת התובעת את החוזה עם הנתבעת, מזכה את הנתבעת בפצויים. 70. טענת הנתבעת כי פעלה להקטנת נזקיה מהפרת החוזה ע"י התובעת וחיפשה קבלן אחר לביצוע עבודות בצומת ז'בוטינסקי לא הוכחה. לא הוצג כל חוזה התקשרות בין הנתבעת לבין חברה אחרת ולא הוצגו קבלות/חשבוניות בדבר התשלום לקבלן אחר. על כן, אני דוחה את טענת הנתבעת כי היא זכאית לקזז מסכום התביעה את סכום ההפרש בין עלות ביצוע העבודות על ידי התובעת לפי חוזה ז'בוטינסקי, לבין עלות ביצועה ע"י הקבלן האחר. 71. כך גם אני דוחה את טענת הנתבעת כי היא זכאית לפיצוי בגין הוצאות אשר הוציאה לטענתה להקטנת הנזק כעלויות בטיפול בהעברת העבודה לקבלן אחר. הנתבעת לא הוכיחה את הסכומים הנתבעים ופרט לאמירות כלליות בלתי מבוססות בעדות הגב' כפרי כי מדובר בהוצאות בגין התכתבויות ודיונים לא הונחה כל תשתית עובדתית לראש נזק זה ועל כן נדחית טענת קיזוז זו. 72. טענת הנתבעת לקיזוז סכום הפיצוי המוסכם היא טענה שלא הותרה כטענת הגנה בבקשת הרשות להתגונן ועל כן נדחית. 73. כך גם נדחית טענת הנתבעת לקיזוז על הורדה עבור ביטוח בצומת ז'בוטינסקי. הנתבעת לא הוכיחה ששילמה את סכום הביטוח. ממילא התובעת לא עבדה בצומת ז'בוטינסקי ולא הגישה חשבון לתשלום ועל כן אין חשבון לנכות ממנו. עם זאת זכאית הנתבעת לקזז מחשבון יט' 0.75% מן התמורה, בהתאם לסעיף 8 להסכם נ/2. 74. טענות הנתבעת בדבר אי התאמות בחשבונות הסופיים של התובעת נספחים יח' יט לתצהיר צירקל, לא הוכחו, לא בתצהיר עדויות ראשיות של הנתבעת, ולא בחקירות הנגדיות בבית המשפט. סיכום: 75. מכל האמור לעיל- אני מקבלת את תביעת התובעת כי מגיעה לה יתרת תמורה בגין עבודות צומת "סגולה" "גנים" על פי החשבונות הסופיים נספחים יח' יט' לתצהיר צירקל בסך 104,780 ש"ח (לא כולל מע"מ) בנכוי 0.75% עבור הביטוח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד סיום ביצוע העבודות 31.7.94, ועד התשלום בפועל. התביעה לתשלום התיקרויות בסך 38,780 ש"ח נדחית. טענות הקיזוז, פרט לנכוי 0.75% בגין ביטוח, בחוזה "סגולה" "גנים" - נדחית. אני מקבלת איפוא את התביעה בחלקה בלבד. אני מחייבית את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 104,780 ש"ח בנכוי 0.75% עבור ביטוח, בצירוף מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 31.7.94 ועד התשלום בפועל. כמו כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 15,000 ש"ח הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד התובעת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. חוזהעמוד השדרהכאבי גב / בעיות גב