על פי הודאתה, מורשעת הנאשמת בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו - 1955, על כי נעדרה מיחידתה, XX, מיום 30/04/09 ועד יום 09/01/12, בסך הכל 985 ימים, בהתאם לכתב האישום ולפרטים הנוספים. הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בהיעדרות למשך 985 יום עוד משלב מיטב. עמדת התביעה למאסר בפועל שישקף את חומרת העבירה. לבית הדין הוגש גם טופס תלונה אם כי הקשרו מעט שונה ואין בו תנאי להפעלה. במוקד דברי באת כוחה של הנאשמת נסיבותיה האישיות החריגות מאוד, שני הוריה נכים, האחד בשיעור 100 אחוז והאם בשיעור 65 אחוז, ללא ספק נכויות גבוהות מאוד. פשיטא כשמדובר בעולים שמצב בריאותם כאמור לכך גם השלכות כלכליות חד משמעיות. לדברי הנאשמת עיקר היעדרותה, למעשה השתמטותה באשר עוד מהבקום לא עברה לכל שירות משמעותי אחר נועד לסייע למשפחה. בנסיבות אלה ימנע בית הדין ממצוי הדין עם הנאשמת ועם זאת לתקופת מאסר שתתן ביטוי לחומרת העבירה אין מנוס. סוף דבר, אני גוזר כדלקמן א. מאסר לתקופה של שלושה (3) חודשים בחישוב מיום מעצרה 10/01/12. ב. תרצה שישים (60) ימי מאסר נוספים אם בשנתיים הקרובות תעבור עבירה נוספת על סעיף 94 לחש"צ. · זכות ערעור תוך 15 יום. ·עריקותשאלות משפטיותצבאשירות צבאי