1. בפני תביעה כספית בסכום של 5,000 ₪, בשל הפרת חוזה להזמנת עבודות דפוס. 2. התביעה הוגשה תחילה נגד הנתבע בלבד, והתובע התנגד לבקשה שהוגשה על ידי הנתבע לתקן את כתב התביעה באופן שתוגש כנגד הנתבעת. במהלך הדיון ניתנה החלטתי לפיה תוקן כתב התביעה והנתבעת צורפה כבעלת דין, ואולם לאור המשך התנגדותו של התובע, לא נמחק הנתבע מכתב התביעה. גרסת התובע 3. בכתב התביעה טען התובע כי ביום 10.04.09 התקשר עם הנתבע והזמין עבודות גרפיקה וכן הדפסת 300 פוסטרים, על פי טופס ההזמנה אשר צורף לכתב התביעה. לטענתו, היה על הנתבעים לספק את עבודות הדפוס בתוך שבוע ימים. 4. לטענת התובע, מלוא המחיר שנקבע, בסכום של 2,000 ₪ שולם לנתבעים מראש. למרות ששילם את מלוא הסכום מראש, נאלץ לטענתו להזמין את עבודות הדפוס במקום אחר, וזאת משום שהנתבעים לא סיפקו את עבודות הדפוס בתוך הזמן שעליו הוסכם, היינו עד לתאריך 26.04.09. התובע הוסיף, כי אף שהעבודה לא בוצעה, הוא לא קיבל את כספו בחזרה. 5. במהלך הדיון שהתקיים בפני, טען התובע כי בניגוד להסכם, דרש הנתבע תוספת תשלום של 2,000 ₪ בעבור עבודות הגרפיקה. לשם השוואה, הגיש התובע מספר הצעות מחיר שקיבל מבתי דפוס שונים, לפיהן מסתכמת תוספת התשלום בעבור עבודות גרפיקה בלא יותר מ- 10% ממחיר העבודה. 6. כן טען התובע במהלך הדיון: "אני רוצה להגיד שבכל העולם יש חוק שמישהו בא להזמין פוסטרים, הגרפיקה היא בתוך הסכום, אין דבר כזה שהגרפיקה היא משהו מיוחד. אפשר להתקשר ולשאול כמה עולה הגרפיקה, גרפיקה 10% מההזמנה ולא 2,000 ₪. הוא בא חמש דקות ועושה כל מיני צבעים, צריכים לעשות ראש שחור, בן אדם עושה זאת צ'יק צ'ק. 40 שנים עבדתי במוסקבה, בבית הדפוס." 7. באשר לעבודות הגרפיקה, העיד התובע כי ישב עם הגרפיקאים מטעם הנתבעים פעם אחת בלבד, למשך מחצית השעה, הוא אף הלין על מקצועיותם. גרסת הנתבעים 8. בכתב ההגנה נטען כי לאחר שהתובע לא סיפק קבצים המתאימים לעבודות שהזמין, נדרשה מחלקת הגרפיקה בבית הדפוס לעדכן ולהתאים את הקבצים להזמנה. עבודות מחלקת הגרפיקה נערכו בהנחיית התובע ובתיאום עמו במשך 3-4 ימים. 9. לגרסת הנתבעים ביטל התובע את ההסכם בגין אי כדאיות, ולא ביצע את ההזמנה במקום אחר. יתר על כן, לשיטתם עומדת להם זכות הקיזוז, לפיה על התובע לפצות את הנתבעים ב-5,000 ₪ בגין עבודות הגרפיקה והדפוס, עוגמת נפש ושכ"ט עו"ד. 10. לכתב ההגנה צורף תצהיר מטעם עובד בית הדפוס, מר אלעד בר לב, אשר הצהיר כי התובע קיים עימו לפחות ארבע פגישות בקשר לעבודות הגרפיקה, ופירט כי ביצע שינויים בתמונות, לשביעות רצונו המלאה של התובע. 11. עוד נטען, כי התובע אישר את ההדפסה, וביקש להמתין עם ביצועה עד אשר יציג את הקבצים בפני ציירת. כעבור מספר ימים, ביטל התובע את הזמנת עבודות הדפוס, הודיע כי קיבל הצעת מחיר מוזלת וביקש את כספו חזרה. 12. העובד האמור לא התייצב לדיון ועל כן אין לייחס לתצהיר האמור משקל כלשהו. 13. יחד עם זאת, בדיון, העיד הנתבע על היקפה ומשכה של עבודת הגרפיקה, והגיש לבית המשפט דו"ח מחשב, המעיד, לשיטתו, על כך שעבודות הגרפיקה נערכו על ידי גרפיקאי בבית הדפוס. כמו כן, הגיש הנתבע לבית המשפט את התמונה המקורית, וכן את התמונה הערוכה בעקבות עבודות הגרפיקה שבוצעו, והדגים באמצעותן את היקף העבודה הגרפית שבוצע . 14. הנתבע הדגיש בעדותו כי התובע היה שבע רצון מעבודות הגרפיקה, שארכו 4 ימים, וטען שהנתבע הפר את ההסכם לעבודות הדפוס, כך: "זה היה ברור כל הזמן שהוא משלם על האקסטרה של הגרפיקה בלי קשר להזמנה של ההדפסה...הם עבדו 4 ימים ברוטו". דיון והכרעה 15. לאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו, בכתבי הטענות ובעדויות, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. 16. עיון בטופס ההזמנה מיום 20.4.09, אשר צורף לכתב התביעה, מלמד על כך שהסיכום בין הצדדים נסב על "הדפסת פרוצס 300 X 2 על כרומו 300 גר + לימינציה על 80 גליון מבריק". עוד הוסכם שהתמורה תהיה בסכום של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ. 17. בטופס ההזמנה פורטו ההסכם והתנאים הכללים. כך למשל נקבע בסעיף 1 שהצדדים להסכם הינם המזמין והנתבעת. עוד הוסכם בין הצדדים, בסעיף 2, שכל שינוי או תיקון בפרטי ההזמנה יתומחר בנפרד, גם אם נמסר בעל פה או טלפונית. לא הייתה בהסכם האמור כל התייחסות לעבודות גרפיקה או למועד ביצוע העבודה. 18. מעיון בחשבונית המס שצורפה לכתב התביעה, עולה כי החשבונית מיום 26.04.09, וכן כי הסכום ששולם בסך 2,000 ₪ הינו "ע"ח עבודות גרפיקה והדפסת פוסטרים". מכך ניתן להסיק, כי המחיר אינו סופי. 19. לא הוצג בפני כל מסמך נוסף המעיד על הסכמה מחודשת בין הצדדים בדבר שינוי פרטי ההזמנה, בדבר תשלום עבור עבודות גרפיקה, או בדבר תמחור חדש. 20. מעדויותיהם של הצדדים ניתן ללמוד על כך שהנתבעת ועובדיה ביצעו עבודות גרפיקה עבור התובע. המחלוקת הינה בשאלה מהו היקף העבודות ומשכן, והאם היה בין הצדדים סיכום על תמחירן. 21. בשים לב לכך שהנתבעת הקפידה לרשום טופס הזמנה מפורט, המפרט לא רק את פרטי ההזמנה, אלא גם תנאים כללים להסכם, במיוחד בשים לב לכך שהתובע מתקשה בשפה העברית, אני סבורה שהיה על הנתבעת לסכם עם התובע מראש ולהעריך בפניו את עלויות עבודות הגרפיקה, טרם ביצוען, ובאופן נהיר. יתכן שאילו היה התובע יודע מראש מהו מחירה של שעת עבודה, או מהו מחיר העבודה בכללותה, היה נמנע מלכתחילה מלהתקשר עם הנתבעת בהסכם. 22. על צד לחוזה מוטל לגלות למשנהו רק פרטים אשר לפי הדין, הנוהג או הנסיבות יש לגלותם. סבורני כי בהתאם לנסיבות, הפרה הנתבעת את חובת הגילוי באשר לעלות עבודות הגרפיקה. משמעותה של הפרת חובת הגילוי בשלב הטרום חוזי עשויה לעלות כדי הפרת חובת תום הלב במשא ומתן המעוגנת בסעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"), וכן, עשויה היא להגיע לכדי הטעיה חוזית ובמקרים מסוימים אף לעלות כדי הפרת החוזה. (ראו: ע"א 3051/08 סאסי קבלני בנין, עפר וכבישים (1986) בע"מ נ' מדינת ישראל, משרד הבינוי והשיכון, ע"א 838/75 ספקטור נ' צרפתי, עא 2469/06 רונן סויסה נ' חברת זאגא בגוש 5027 חלקה 1 בע"מ, עא (י-ם) 5798/04 מאיר כרמל נ' מרדכי לוי (פורסם במאגרים)). 23. אף אם היה אי גילוי בתום לב (במבחן הסובייקטיבי), תקום לצד השני ברירת ביטול, ככל שהתקיימו לגביו התנאים המפורטים בסעיף 15 לחוק החוזים (דניאל פרידמן נילי כהן, חוזים 846 (1992)). לפיכך, משמצאתי כי הנתבעים הפרו את חובת הגילוי , עומדת לתובע האפשרות לבטל את ההסכם. הזכות לביטול ההסכם משמעה גם זכות להשבת תשלומים אשר שולמו על פי ההסכם. 24. מעבר לנדרש, יוער, כי אמנם, טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה איננה בגדר טעות. הוראת סעיף 14(ד) לחוק החוזים קובעת כי צד לחוזה אינו יכול להתנער מחוזה שערך על רק סמך הטענה שהעסקה אינה כדאית לו. ואולם ככל שהטעות מתייחסת גם- אבל לא רק - לכדאיות העסקה, היא עשויה להיות בת פועל, ובלבד שיתקיימו בה הדרישות שמציב החוק. כמו כן, אי התאמה קלה בין מחיר השוק לבין המחיר החוזי אינה בגדר טעות (גבריאלה שלו דיני חוזים- החלק הכללי - לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי 297-314 (2005). 25. במקרה דנן עלות עבודות הגרפיקה שווה למחיר ההדפסות, כך שלמעשה היה על התובע לשלם בעבור עבודות הדפוס מחיר כפול מהמחיר שהניח שישלם מלכתחילה. בשים לב לכך שהתובע תמך הנחתו זו בהצעות מחיר שהגיש לבית המשפט, לשיטתו, קיים פער משמעותי בין מחיר השוק לבין המחיר החוזי. סיכום 26. אשר על כן, אני מקבלת את התביעה, כנגד הנתבעת. הנתבעת תשיב לתובע בתוך 30 ימים, את הסכום ששילם לה בעבור עבודות הדפוס, על פי ההסכם בינהם, בתוספת הוצאות משפט בסך 500 ש"ח. 27. לאור ההסכמה בין הצדדים לפיה הנתבעת בלבד היא הצד להסכם, וכיון שהתובע לא הוכיח שקיימת עילה אישית נגד הנתבע, המאפשרת את הרמת מסך ההתאגדות, נדחית בזאת התביעה נגד הנתבע. התובע ישלם לנתבע תוך 30 ימים, הוצאות משפט בסכום של 500 ₪. 28. ככל שהסכום לא ישולם תוך 30 ימים, יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין עד יום התשלום בפועל. חוזהגרפיקה