התובע, שהוא גם הנתבע שכנגד (להלן: "התובע"), הגיש תביעה נגד הנתבע, שהוא גם התובע שכנד (להלן: "הנתבע"), בעניין הפסדים כספיים, שטען כי נגרמו לתובע בסך כולל של 222,671 ₪ ליום הגשת התביעה (10.6.2009) (ראו כתב התביעה המתוקן) בשל שותפות ברכישת נכסי נדל"ן במדינת פלורידה שבארצות הברית. לטענת התובע, סכומים אלה מהווים את חלקו היחסי של נזק כספי בו נשא התובע ואשר על הנתבע להשתתף בו. הנתבע מצידו הגיש כתב תביעה שכנגד בגין סכומים שהשקיע בשותפות ולטענתו יש להשיב לו. בתיק זה חברו התובע, הנתבע ואחיו של התובע, מר אמיר שרון, שהוא גם חבר ילדות של הנתבע (להלן: "אמיר") לשותפות לרכישת נכסים בפלורידה שבארה"ב. במסגרת הדיון בתיק הוצגו חמישה נכסים שנרכשו על ידי השותפות: ארבעה נכסים בחודש פברואר 2005 ונכס אחד בחודש מרץ 2005. רק לאחר הרכישות, ביום 11.4.2005 נחתם הסכם שותפות בין התובע, הנתבע ואמיר, הסכם שצורף נספח א' לכתב התביעה. במועד חתימת ההסכם היה מדובר בנכסים ובהתחייבויות הבאות: ביום 5.2.2005 הופקד סכום של 5,000 דולר בפרוייקט Old Cypress (להלן: "פרויקט סייפרס"). ביום 5.2.2005 הופקד סכום של 5,000 דולר בפרויקט Bella Terra (להלן: "פרויקט טרה"). ביום 8.2.2005 הופקד סכום של 2,000 דולר בפרויקט Calusa Palms (להלן: "פרויקט קלוסה"). ההסכם לרכישת הנכס נחתם ביום 7.2.05 וביום 2.3.05 שולם סך נוסף של 18,000 דולר. ביום 10.2.2005 הופקד סכום של 25,030 דולר בפרויקט 900 Biscayne (להלן: "פרויקט ביסקיין") על פי הסכם לרכישת נכס שנחתם ביום 7.2.05 וביום 21.3.05 שולם סך נוסף של 27,030 דולר. ביום 1.3.05 הופקד סכום של 32,900 דולר בפרויקט Portofino (להלן: "פרויקט פורטופינו") תאריך ההתחייבות 1.3.2005 בפרויקט פורטופינו, מועד תשלום 1.3.2005 סכום ששולם 32,900 דולר. התובע טען כי ביום חתימת הסכם השותפות כבר שולמו בפועל 114,960 דולר. עוד מצוין כי שתי ההפקדות של 5,000 דולר כל אחת הוחזרו לקופת השותפות ואינן מהוות חלק מהתביעה, כך שהתביעה מתרכזת בפרוייקט קלוסה, פרוייקט ביסקיין ופרוייקט פורטופינו. אשר לפרוייקט ביסקיין גם הוא אינו נתבע במסגרת התביעה, משום שהתובע רכש אותו לעצמו (ראו למשל סעיף 24(ג) לכתב ההגנה שכנגד). לפיכך, התביעה הצטמצמה לפרויקטים קלוסה ופורטופינו. העובדות המוסכמות 4. התובע באותה תקופה התגורר בפלורידה ועסק בתחום מסחר בקוסמטיקה וקמעונאות. הנתבע הוא קבלן במקצועו, אשר חיפש נכסים להשקעה ומתגורר בישראל. אמיר הוא מהנדס ומתעסק בבניה וניהול פרויקטים ומתגורר בלונדון. 5. בחודש פברואר 2005 נוצר קשר בין הצדדים בהקשר של השקעה בנדל"ן בפלורידה. בעניין זה התובע העיד, כי אמר לנתבע ש"השוק בפלורידה ממש חם אנשים קונים עושים פליפ, כלומר ישר מוכרים ומרוויחים" (עמ' 9 שורה 29 לפרוטוקול). משמעות השיטה, כפי שהוסבר בדיון היא, שבחוזי הרכישה בפלורידה הרוכש משלם בעת החתימה על חוזה הרכישה של נכס נדל"ן 10% מהתמורה, המכונה "פיקדון", ואת היתרה עליו לשלם עד למועד מסירת החזקה, המכונה "מועד הסגירה". עד למועד הסגירה מותר לכל רוכש למכור את זכויותיו החוזיות, ואולם אם לא מכר, פתוחה לו האפשרות שלא לשלם את היתרה, ובמקרה זה מוגבלת על פי דין זכותו של הקבלן לחילוט הפיקדון ששולם בעת הרכישה - כולו או חלקו, ומכאן שמידת החשיפה המקסימלית שיכולה להיות למשקיע היא אובדן הפיקדון, בעוד שהקבלן איננו יכול לתבוע מהרוכש לשלם את מלוא התמורה. 6. אין מחלוקת, כי בעקבות דברים אלה הנתבע הגיע לפלורידה ונפגש עם התובע. במהלך הביקור הכיר התובע לנתבע מתווכת פעילה באותו אזור והיא הציגה לו את הפרויקטים המכונים "פרויקט קלוסה" ו"פרויקט פורטופינו". התובע והנתבע חתמו שניהם על טופס ההרשמה לרכישת דירה בפרויקט קלוסה והתובע הפקיד סך של 2,000 דולר בכדי להבטיח רכישת הדירה. מחיר הדירה הנקוב היה 360,000 דולר. חוזה הרכישה נחתם על ידי התובע בשם הנתבע ובהסכמתו, וזאת רק לאחר שהנתבע שב ארצה. 7. בנוסף התובע הציע כי יעביר לשותפות את הזכויות בדירה שרכש קודם לכן במיאמי בפרויקט המכונה פרויקט בסקיין, אשר המחיר החוזי של הדירה היה 810,000 דולר והתובע רכש, לטענתו, שליש ממנו. התובע הודיע כי הפיקדון בפרויקט עומד על 20%, לפיכך תחויב השותפות בעלות הפיקדון בסך של 54,000 דולר. אין מחלוקת כי אמיר והנתבע הסכימו להצעת התובע. 8. ביום 1.3.05 שולם סך של 32,900 דולר כהפקדה על חשבון דירה בפרויקט פורטופינו לרכישת זכויות בנכס על פי חוזה שנחתם באותו יום. 9. אין גם מחלוקת כי התובע והנתבע הגישו הצעות לרכישת נכסים נוספים, אולם הצעתם לא התקבלה והפיקדון שהופקד בגינם על ידי התובע הוחזר לו. 10. חודש לאחר שהנתבע שב ארצה הגיע התובע לארץ. במהלך ביקורו מסר לו הנתבע סכום של 50,000 דולר כחלקו בשותפות. אין מחלוקת כי התובע הפקיד את הסכום שקיבל בחשבונו הפרטי. באותה עת טרם נפתח חשבון נפרד והתובע הוא ששילם את מלוא הכספים עד אותה עת. עד לאותו מועד הושקעו הסכומים הבאים: בפרויקט סייפרס 5,000 דולר, בפרויקט טרה 5,000 דולר (שני פרויקטים אלה אינם חלק מן התביעה), בפרויקט קלוסה 20,000 דולר, בפרויקט פורטופינו 32,900 דולר ובפרויקט בסקיין 57,143 דולר. בסך הכל 120,043 דולר (אציין כי בתצהיר התובע הוא מחשב ומגיע לסכום של 139,203 דולר- סעיף 14 לתצהיר). 11. אין מחלוקת כי בחודש מרץ 2005 נפגשו הנתבע, אמיר וב"כ התובע, עו"ד קוצר, בפלורידה, כאשר האחרון הכין חוזה שותפות, אשר נכתב באנגלית והנתבע ואמיר חתמו על ההסכם. בהמשך הגיעו הנתבע ואמיר לסניף הבנק של התובע בנייפלס שם התגורר התובע וחתמו על מסמכי פתיחת חשבון. אין מחלוקת, כי לאחר חתימת ההסכם שהה הנתבע עוד מספר שבועות בפלורידה במהלכן התברר לו, כי לא יוכל לקבל אישורי שהייה ועבודה בארה"ב ולפיכך שב ארצה. לאחר חתימת חוזה השותפות לא נחתמו עוד חוזים חדשים על ידי השותפות והתובע לא העביר כספים לחשבון החברה שנפתח. 12. אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע ביצע "סגירה" של העסקות, כלומר שילם סכום נוסף בכל אחד מן הפרויקטים במועד הסגירה ולקח משכנתא על מנת לשלם את יתרת הסכום. אין גם מחלוקת כי לאחר הרכישה פרץ משבר כלכלי, אשר לא אפשר מכירת הדירות ברווח מהיר כפי שצפו הצדדים. אין גם מחלוקת כי התובע שילם את תשלומי המשכנתא מחשבונו הפרטי וכי הוא פנה לראשונה לנתבע בדרישה לשאת בחלקו רק בשנת 2007. המחלוקות 13. הצדדים חלוקים בשאלת פרשנות ההסכם שנחתם בין הצדדים. התובע טוען כי פרשנותו הנכונה של החוזה היא שהוא מסמיך אותו לקבל הלוואה ולהשלים את רכישת כל הנכסים. הנתבע טוען כי השותפים מעולם לא הסמיכו את התובע לחתום על הסכם לשם קבלת הלוואה המובטחת בשעבוד לשם השלמת ההתחייבויות החוזיות וכי הכוונה הייתה שאם לא יסיימו את העסקה, ינוהל מו"מ עם הקבלן להשבת חלק מכספי הפיקדון ובכל מקרה לא ישולם סכום כלשהו מעבר לסכום ששולם כפיקדון. לטענת הנתבע, אמיר תומך בפרשנות שנתן הנתבע. בהקשר זה הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם התשלום בשלב הסגירה שביצע התובע בעבור הדירות בפרויקטים וכן לקיחת המשכנתא על ידי התובע היו בהסכמת הנתבע אם לאו. 14. עוד הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם התובע אמר מראש לנתבע כי אי עמידה בתנאי ההסכם תוריד את דירוג האשראי שלו ותגרום לו נזק. 15. הצדדים גם חלוקים ביניהם בשאלה מהם הסכומים שהשקיע התובע. גרסת התובע 16. התובע כתב בתצהירו בנושאים שבמחלוקת כך: "הנה כי כן בשלב חתימת ההסכמים, היו צפויים לקבוצה, השלמת תשלומים קרובה לשני פרויקטים וסוכם מראש כי אני אנקוט בצעדים מתחייבים לקבלת משכנתא להשלמת הרכישות.... ממילא לא נדרש מי מהצדדים להבאת הון נוסף מהבית, וקבלת המשכנתאות נלקחה בחשבון כבר בהסכמות נשוא הסכם השותפות. הטענה של הנתבע לפיה לא ידע שלוקחים משכנתא היא היתממות לשמה, שכן דובר על זה במפורש וזה נכלל בהסכם השותפות." (סעיפים 34-36 לתצהיר התובע). 17. בהמשך הוא כותב: "... בשום שלב לא העלה הנתבע כלפיי או כלפי אמיר רצון לסגת מההשקעה שלו או לא להיות נכלל בזכויות שהן פועל יוצא מההשקעות, והוא בחר לעשות כן רק כשהתברר לו שההשקעות לא נשאו פרי, כי יש הפסדים וכי עליו לשאת בחלקו בהם." (סעיף 38 לתצהיר). 18. עוד הוא גורס כי מעולם לא הועלתה על ידי הנתבע טענה של חריגה מסמכות או חתימה בהעדר הרשאה וטענה זו עלתה לראשונה רק בכתבי הטענות של הנתבע. עוד הוא טוען כי טענת הנתבע לפיה היה על החברה לנטוש זכויות בנכסים, טרם השלמת הרכישה, משמעותה הפרת הסכמים מפורשת וכי הדבר לא עלה מעולם ולא נדרש. 19. התובע גורס כי על הנתבע להשתתף בשליש מההשקעה בפרויקט פורטופינו בתשלומי המשכנתא בסך 101,589 דולר וכן בחשבונות חשמל 805 דולר, חשבונות לאגודת הבית 11,165 דולר ומגיני הוריקן בסך 7,500 דולר כאשר מסכום זה יש להפחית סכום בגין מכירת הדירה בסך של 63,582 דולר וסך הכל הוא תובע בגין פרויקט זה סך של 57,477 דולר (סעיף 13 לכתב התביעה המתוקן). אשר לפרויקט קלוסה, הוא נתבע להשתתף בשליש מהסך של 84,100 דולר, שכולל משכנתא, חשבונות לאגודת בית, עו"ד מיסים ועוד. כאשר לשיטתו הנתבע חב לו סך כל של 52,192 דולר שהם 219,937 ₪. גרסת הנתבע 20. הנתבע כתב בתצהירו כי התובע הציג בפניו את העסקאות כך "שבעת החתימה על חוזה הרכישה משלמים דמי קדימה בשיעור של עד 10% מסכום הרכישה, ואת היתרה בעת קבלת הנכס. בתקופה שבין החתימה על החוזה ועד לקבלת הנכס ניתן למכור את הזכויות - ובכל מקרה אין חובה לשלם את יתרת הנכס- כך שאם לא הצליח המשקיע למכור את הזכויות שרכש הוא רשאי לחזור בו מהתחייבותו, והחשיפה המכסימלית שלו הינה זכותו של הקבלן לשמור בידיו חלק או לכל היותר את מלוא סכום הפקדון. בכל מקרה לא רשאי הקבלן לבוא בטענה כלשהי לרוכש מעבר לזכותו לחלט את הפיקדון." (סעיף 12 לתצהיר). 21. הנתבע טוען כי נוסח החוזים שהוצגו בפני בית המשפט תומך תמיכה מלאה בגירסת הנתבע כי במקרה והרוכש מחליט שלא להשלים את סכום הרכישה במועד הסגירה, עומדת לקבלן זכות אחת בלבד - והיא לחלט את סכום הפיקדון כולו או חלקו, והוא איננו יכול לתבוע תרופות נוספות מהקונה. הנתבע מפנה למבוא לחוזה נספח ג' לתצהיר התובע שם נאמר: "In the event of Homebuyer's breach or default under this Agreement, Builder may be entitle to retain some or all of Homebuyer deposit" וכן בסעיף 9 לחוזה: "Builder sole remedy shall be to terminate this Agreement and retain as liquidated damages Homebuyer's Deposit" 22. עוד הוא גורס כי לא שוחח כלל עם התובע על אפשרות נטילת הלוואה מובטחת במשכנתא מבנק בארה"ב, הואיל ולא הייתה כוונה להשקיע דבר מעבר להון עצמי בשיעור של 10% בנכסים שנרכשו. כמו כן לגרסתו, לא אמר לו התובע דבר אודות דירוג אשראי ונזק שיגרם לתובע בשל ירידה בדירוג האשראי עד אשר הוגש כתב הגנה לכתב התביעה שכנגד. הוא גם מציין כי אמר לתובע שיהיה מוכן להשקיע סכום שלא יעלה על 50,000 דולר. 23. לגרסתו הסכומים שהושקעו עד למועד חתימת החוזה היו: סך של 20,000 דולר בגין פרויקט קלוסה; סך של 32,900 דולר בגין פרויקט פורטופינו; וסך של 54,000 דולר בגין פרויקט ביסקיין, סך הכל 106,900 דולר כאשר בשלב זה השקיע כל שותף סך של 50,000 דולר סך הכל 150,000 דולר, מכאן שהייתה יתרה בסך של 48,000 דולר. 24. הנתבע מפנה לסעיף 4 לחוזה ולפיו הסכום שיושקע הוא 50,000 דולר על ידי כל שותף והשקעה מעבר לכך תעשה רק בהסכמתו המפורשת של השותף. עוד הוא מציין כי החוזה אינו קובע אפשרות של לקיחת משכנתא ללא הסכמה בכתב של כל השותפים (סעיף 35 לתצהיר). 25. הנתבע מעיד, כי בחודש אוקטובר 2005 התקשר אליו לפתע התובע ואמר לו שצריך להשלים את עסקת קלוסה, אך הנתבע לגרסתו הבהיר לו שאין בכוונתו להגדיל את החשיפה וכי על התובע לחזור בו מהעסקה ולדרוש את הפיקדון חזרה. לדבריו, התובע אמר לו שניתן לעשות זאת ולקבל את הפיקדון תוך 90 יום, ולא ציין כי יגרם לו נזק אשראי כלשהו. עוד לגרסת הנתבע, התובע אמר לו באותה שיחה כי הוא שוקל להשלים את העסקה על חשבונו והנתבע, לדבריו, לא התנגד לכך ובלבד שכאשר ימכור את הנכס ישיב לו את ההשקעה הראשונית. 26. הנתבע טוען כי השלמת העסקאות נעשתה על ידי התובע בלא ששיתף את הנתבע, הוא אף לא דיווח לו על מצב חשבון הבנק, למרות שביקש שישלחו לו דפי החשבון (סעיף 46 לתצהיר), וכי הוא לא ביקש את אישורו לקבלת ההלוואות, שלקח גם בשמו, ולמכירת הנכסים במחיר ובתנאים בהם הם נמכרו. עוד הוא מציין כי התובע לא מסר לנתבע כל דיווח אודות ההלוואות שניטלו על ידו ותנאיהם, אודות ניסיונו למכור את הנכסים, ואודות החוזים, שחתם גם בשם הנתבע, למכירת הנכסים. משכך טוען הנתבע, כי התובע נהג מנהג בעלים בנכסים ולכן הנתבע אינו חייב בהפסדים. 27. אשר לפרויקטים הרי הנתבע טוען כדלקמן: 27.1. אשר לדירה בפרוייקט קלוסה, התובע צירף לתצהירו שלושה מסמכים: חוזה תיווך שנחתם על ידו, חוזה מכר בתמורה לסך של 405,000 דולר, אשר לטענת התובע בוטל על ידי הקונה, חוזה מכר נוסף לפיו מכר את הנכס בתמורה לסך של 364,000 דולר. יצויין כי שני החוזים נחזים להיות חתומים בידי הנתבע למרות שאין חולק כי הנתבע כלל לא ידע אודות קיומם ובוודאי שלא חתם עליהם. לטענת הנתבע מחיר הרכישה של הנכס בפרויקט קלוסה היה 366,000 דולר והוא נמכר בתמורה לסך של 364,000 דולר, הינו לא היה אמור להיגרם לתובע כל נזק, שכן הנכס נמכר במחיר בו נרכש והוא גרף את כל התמורה לכיסו. לטענת הנתבע התובע מנסה ליצור בטענות שאינן קוהרנטיות הפסד שכלל לא קיים. עיקר הנזק הנטען על ידי התובע הוא תשלום של החזרי משכנתא ששולמו על ידו והנתבע טוען כי החזר זה אינו צריך ליפול עליו. בנוסף הנתבע טוען כי התדפיסים שצורפו על ידי התובע לא מוכיחים את טענתו. לסיכום בנקודה זו הוא טוען כי התובע גם לא פעל כדי להקטין את נזקיו באמצעות השכרת הנכס. 27.2. אשר לדירה בפרויקט פורטופינו, התובע ציין כי העביר את הדירה לידידו מר אסף בשר בהתאם לחוזה שצורף על ידו כנספח 17 לתצהירו. התובע אישר כי בגין חוזה זה לא נמסרה כל הודעה או דיווח לנתבע וכי גם לא הושכרה בעת שהיתה בחזקת התובע. הרוכש שילם לתובע סך של 30,000 דולר ונטל על עצמו את יתרת המשכנתא שעמדה באותה עת (12.10.2007) על סך של 290,436 דולר, כלומר סה"כ הדירה נרכשה בתמורה לסך של 328,000 דולר ונמכרה בתמורה לסך של 320,000 דולר. תוך שהתובע מותיר אצלו את חלקו של הנתבע בפיקדון. הנתבע טוען לעניין זה כי לא צורפה כל אסמכתא של התובע לתשלומים שהוא טוען לסך של 67,000 דולר ואף אם היה הדבר כך חלקו של הנתבע בתשלום זה הוא 22,000 דולר לכל היותר שזה פחות מהיתרה שנותרה בחשבון השותפות. 28. אשר לפרויקט ביסקיין טוען הנתבע כי דירה זו נותרה בבעלות התובע והוא לא השיב לנתבע את השקעתו בדירה זו. הנתבע מסכים כי הדירה תישאר בבעלות התובע ובלבד שישיב לנתבע את השקעתו. 29. הנתבע טוען עוד כי במשך שנתיים לא היה כל קשר בינו לבין התובע ורק באוגוסט 2007 פנה התובע לנתבע, העביר לו מסמכים וטען כי על הנתבע להשתתף בנזקיו הנטענים. 30. הנתבע הגיש תביעה שכנגד ובה תבע את מלוא השקעתו בשותפות והתובע הגיש כתב הגנה. דיון והכרעה 31. לאחר ששמעתי את הצדדים וקראתי את סיכומיהם, אני מוצאת כי דין התביעה להידחות. להלן אנמק. 32. נתתי אמון בעדותו של הנתבע כי מטרת הצדדים הייתה לבצע השקעה מהירה ומוגבלת, כאשר מחד גיסא, לא הייתה כוונה להוסיף ולהשקיע יותר מהסכום ההתחלתי של 50,000 דולר ומאידך גיסא, הכוונה הייתה למכור במהירות את הזכויות, על מנת שלא יצטרכו להמשיך להשקיע, תוך עשיית רווח מהיר וסיכון לכל היותר של סכום ההשקעה. 33. ראו לעניין זה עדות אמיר: "ש. הסכמתם שכל אחד ישקיע 50 אלף דולר? ת. כן. 50 אלף דולר כל אחד. ש. מה לגבי יתרת התמורה, הנכס לא עולה 50 אלף דולר? ת. המטרה הייתה למכור את הנכס במעמד הסגירה שזה לעניות דעתי התשלום האחרון לפני שאתה מבצע איזה שהיא התחייבות הלאה-שזה משכנתא." (עמ' 27 שורות 20-24). ובהמשך: ש. לא חשבתם על האופציה שלא תמצאו קונה? ת. לא צפיתי את הנפילה ברמה הזו... ש. מה חשבתם שאם תפסידו? ת. במקרה הכי גרוע חשבנו למכור בסכום ההפסד. לא חשבנו להגיע למשכנתאות כי לא הייתה זו המטרה שלנו ולא היה לנו את הכסף לכך..." (עמ' 28 שורות 1-7). ושוב בעמ' 31: ש. אתה מאשר שכדי לקחת משכנתא הייתם צריכים להסכים לעשות התאמה נוספת? ת. בחוזה השותפות המטרה הייתה למכור לפני המשכנתא. ש. הייתם צריכים להסכים על זה? ת. כן, כי זה חרג מעבר לסכום ההשקעה." 34. יש לציין כי גם התובע עצמו לא סתר גרסה זו משום שכאשר נשאל בחקירה הנגדית מה היה הסיכום בין הצדדים השיב: "יש חוזה לא זוכר מה סיכמנו." (עמ' 10 שורה 27). 35. לעניין היכולת של הקונה שלא להשלים את העסקה תוך סיכון סכום הפקדון בלבד הרי שהנתבע הפנה לחוזה קלוסה שצורף נספח ג' לתצהיר הנתבע. בחוזה זה שכותרתו Homebuyer's purchase agreement כתוב במבוא לחוזה: "In the event of Homebuyer's breach or default under this Agreement, Builder may be entitle to retain some or all of Homebuyer deposit" ובסעיף 9 לחוזה שכותרתו Default and breach כתוב: "Builder sole remedy shall be to terminate this Agreement and retain as liquidated damages Homebuyer's Deposit … if builder default under or breaches this agreement, homebuyer's sole remedy shall be to terminate this agreement and obtain a refund of homebuyer's deposit…" 36. מכאן שגם נוסח החוזה תומך בטענת הנתבע כי ניתן היה שלא להשלים את העסקה תוך סיכון סכום הפיקדון בלבד, וכך גם הקבלן, אשר אינו מסכן אלא את סכום הפיקדון אשר מושב לקונה, למעט במקרים יוצאים מהכלל המפורטים בסעיף ואינם רלוונטיים לענייננו. 37. אסמכתא נוספת לכך שזו הייתה מטרת הצדדים וכך נקבע בחוזה הרכישה היא הכתוב במייל ששלח התובע לאמיר ביום 5.9.05 בו כתב: "No more money from one partner will go out to show capability of payment (in case we can not pay we will just get out and that is it, we will get our investment money back within 90 days). 38. עוד נתתי אמון בעדותו של הנתבע כי החשש מירידת דירוג האשראי של התובע לא הובא לידיעתו. לעניין זה ניתן גם כן להסתמך על עדות אמיר : "ש. כשאתם ניהלתם את המו"מ ניר לא אמר לך שאם לא תבצעו את המכירה יפגע לו דירוג האשראי? ת. לא ידעתי על דירוג האשראי בארה"ב אני לא חי שם." (עמ' 28 שורות 10-12). 39. עוד נתתי אמון בעדותו של הנתבע כי בשיחת הטלפון בעניין סיום עסקת קלוסה שהתנהלה בינו לבין התובע הוא הודיע לתובע במפורש, כי אין בכוונתו ליטול הלוואה כלשהי, וכי אם לא ניתן למכור את הזכויות יש לבטל ולנסות לקבל את הפיקדון או חלקו בחזרה. קיבלתי גם את גרסת הנתבע כי באותה שיחה הציע התובע כי הוא ימשיך וירכוש את הזכויות החוזיות והנתבע הסכים לכך. ניתן למצוא סימוכין לכך בהעדר כל אסמכתא להסכמת הנתבע להמשך העסקאות ולתשלום סכום כלשהו מעבר לסכום של 50,000 דולר שהוסכם עליו ובוודאי שהצדדים לא התכוונו להמשיך בתהליך ולקחת משכנתא. נזכיר כאן שבחוזה השותפות נכתב במפורש בסעיף 4: "Each partner shall contribute 50,000$ to be used by the company to establish its capital position. Any additional contribution required of partners shall only be determined and established by consent of all parties. The current investment of the parties in The Company, hereby attached as exhibit A." 40. ובסעיף 7 לחוזה השותפות נכתב: "No partner shall enter into any bond.. or provide security … by which the partnership property may be attached … without the prior written consent of the other partners." 41. מכאן שלא ניתן היה לקחת משכנתא ללא הסכמה בכתב של כל השותפים. ואין מחלוקת כי הסכמה כזו בכתב לא הוצגה וככל הנראה על פי כל הנסיבות הסכמה כזו לא ניתנה, לפחות לא מצידו של הנתבע ולכן פעולת התובע נעשתה על דעתו תוך שהוא הופך לבעלי הנכס. 42. יתר על כן, גם סעיף 21 לחוזה קובע: "Any addition, alteration, or modification shall be in writing, and no oral agreement shall be effective.", דהיינו אין אפשרות להוספה או שינוי לחוזה אלא בכתב. 43. לפיכך איני מוצאת כי הוכח לי שנתנה התחייבות של הנתבע להמשיך ולקחת משכנתא ולכן אין בסיס לתביעת התובע לחייב את הנתבע בהוצאות אלה. אציין כי העובדה שבתוך הסכומים המפורטים בנספח "א" להסכם השותפות נכללה הוצאה של 317 דולר כעלות המשכנתא אינה מהווה לטעמי הסכמה של הנתבע לקבלת משכנתא ולתשלום סכומים של מאות אלפי דולרים. הנתבע העיד כי כאשר חתם על המסמך לא שם ליבו לסכום כה פעוט של 317 דולר וחשב שמדובר בעמלות (ראו עמ' 38 שורות 14-19) ואני נותנת אמון בעדותו במיוחד כאשר העיד כי הוא אינו בקי בשפה האנגלית, טענה אשר לא נסתרה, ונתן לאמיר, עליו סמך, לבחון את הכתוב בהסכם. 44. אשר לטענת התובע כי בסעיף 13 להסכם השותפות נקבע מנגנון פרישה מההסכם בהתראה של 3 חודשים בכתב כאשר שאר השותפים יחזירו לשותף הפורש את השקעתו ללא רווח וכן כי נקבע מנגנון בסעיף 10 לחוזה השותפות אשר קובע חלוקת רווחים והפסדים, הרי שסעיפים אלה אינם מהווים תחליף לאסמכתא להסכמת הנתבע לקחת משכנתא על הדירות, ולכך נדרשת הסכמה בכתב, אשר לא הוצגה. גם העובדה שהנתבע לא כתב במפורש ביום 30.8.05 במייל שכתב לאמיר כי אינו מסכים ללקיחת משכנתא אינה מהווה הסכמה ללקיחת משכנתא. אציין כי עיון בחלופת המיילים (נספח 6 לתצהיר אמיר) מעלה שביום 29.8.05 שלח התובע לאמיר מייל ובו כתב: "what are we doing with the mortgage on portofino and the money we have to put on the other property…? Tamir disappeared completely." ובהמשך ביום 31.8.05 כתב התובע לאמיר : "The closing on Portofino is today. I am going to close on it." (ההדגשה הוספה- ע.ר.) ובמייל שנכתב לאחר מכן מאמיר לתובע (ביום 1.9.05) דורש אמיר פרטים רבים אודות החשבון והוצאות שהיו תוך שהוא מציין שהנתבע אינו מוכן לשלם דבר בלא לקבל דפי חשבון ואסמכתאות. 45. מחלופת מיילים זו עולה במפורש שהנתבע מעולם לא הסכים לסגירת העסקה ובוודאי לא ללקיחת משכנתא וכי התובע פעל בעניין זה על דעת עצמו בלבד, כפי שציין במייל מיום 31.8.05, כי הוא יבצע את הסגירה וזאת כאשר אין מחלוקת כי בשלב זה לא הייתה לו כל הסכמה של הנתבע. 46. מכאן שאיני מקבלת את תביעת התובע ואיני מוצאת כי הנתבע הסכים להעלאת שיעור השקעתו מעבר ל- 50,000 דולר ובוודאי לא הסכים בכתב ללקיחת משכנתאות על אותם נכסים. 47. בקצרה אציין, כי גם בחינת הנזק שנגרם לתובע למעט המשכנתאות מצביע על כך שאין הצדקה לסכום התביעה. הדירה בפורטופינו נמכרה במחיר של 30,000 דולר ובנוסף נטל על עצמו הרוכש את יתרת המשכנתא, לפיכך לא נוצר הפסד אצל התובע למעט סכומי המשכנתא, אשר התובע טען כי שולמו בגינה סך של 66,000 דולר (ללא אסמכתא), כאשר סכום זה בחלוקה לשלוש עומד על 22,000 דולר, ולכך יש להוסיף כי התובע לא השיב לנתבע את הסכומים שהפקיד. אשר לדירה בקלוסה, הרי שזו נמכרה בסך של 364,00 דולר לאחר שנרכשה בסך של 366,00 דולר מכאן שגם לגביה אין הפסד למעט 2,000 דולר. אשר למשכנתא הרי שהתובע תבע את כל תשלומי המשכנתא, אשר עליו לשלם בגין דירה זו, תביעה שאין לה בסיס כאשר הדירה נמכרה במחיר הרכישה, ולכל היותר יכול התובע לתבוע את הפרשי הריבית אשר לא הוכחו וממילא גם בדירה זו לא הוחזר לנתבע סכום הפיקדון. התביעה שכנגד 48. הנתבע הגיש תביעה שכנגד ובה תבע את הסך של 50,000 דולר שהועברו לידי התובע במסגרת העסקה. לטענתו, ההוצאות שהיו לשותפות במועד חתימת הסכם השותפות עמדו על סך של כ- 105,000 דולר ולכן נותרה יתרה של 45,000 דולר אשר לא ברור מה עלה בגורלם ובכל מקרה התובע חייב להשיב לנתבע את חלקו בסך של 15,000 דולר (ראו סיכומי הנתבע סעיף 81). לטענת הנתבע בהחלטתו של התובע לרכוש את הנכסים בעצמו הוא רכש את חלקו של הנתבע בשותפות. לטענתו אמר לתובע במפורש כי אם ירכוש את הנכסים בעצמו יהיה עליו להשיב לנתבע את השקעתו. 49. התובע טען כי בתביעה זו משנה הנתבע את הסכם השותפות וזאת בהסכמה בעל פה בין שניים מהשותפים בלבד וללא כל אסמכתא בכתב. 50. לטעמי גם דין תביעה זו להידחות. 51. קיבלתי את טענת התובע כי במועד הסגירה אי אפשר היה למכור את הזכויות החוזיות לצד ג' ברווח ולכן עמדו לפני התובע שתי אפשרויות: האחת, ביטול החוזים תוך ספיגת ירידה משמעותית בדירוג האשראי של התובע והשנייה, המשך החוזים בעצמו ללא השותפים, אשר סירבו להמשיך ולהשקיע. 52. העובדה שהתובע מצא עצמו לכוד באותה דילמה, משום ששותפיו היו תושבי חוץ ארה"ב, אשר לא יכלו לקחת משכנתא ולא רצו להמשיך ברכישת הנכסים, גרמה לתובע ליטול לבדו את הוצאות המשכנתא והוצאות נוספות הכרוכות ברכישת בתים כמו תשלומי עורך דין, מתווך, ועד בית ושאר סכומים ששולמו על ידי התובע לבדו בגין רכישת הבתים, וזאת כאשר מדובר בעסקאות שנעשו מלכתחילה על דעת כל השותפים ובהסכמתם. 53. בסיטואציה כפי שנוצרה, כלומר כאשר שניים מן השותפים לא יכלו להמשיך ולא רצו להמשיך ולהשקיע, והתובע מצא עצמו ללא ברירה בשל ירידת דירוג האשראי שלו בלבד, וכאשר אין ספק שהוציא הוצאות רבות ונכנס לתשלומים רבים, אשר נבעו מרכישת הדירות, לרבות, תיווך, ביטוח, ועדי בית ואף תשלומי משכנתא רבים, הרי שאין מקום כי התובע ישיב לנתבע את השקעתו. ראו לעניין זה את התשלומים, שתבע התובע, כאשר רק התשלום למתווכת בגין מכירת נכס אחד הגיע לכלל 13,364 דולר וכן הוצאות נוספות שהוציא בגין הנכסים כמפורט בתביעה בשל ביטוחים, מיסים, שמאות ועוד (סעיף 74 לתצהיר התובע), אשר עוברים את הסך של 15,000 דולר, כפי חלקו הנטען של הנתבע ביתרת הכסף. 54. לפיכך אני מוצאת כי יש לדחות את התביעה שכנגד של הנתבע. סוף דבר 55. אני דוחה את התביעה ואת התביעה שכנגד. 56. אין צו להוצאות. 57. הפיקדון שהפקיד התובע בתיק בסך של 15,000 ₪ יושב לבא כוח התובע. חוזהדיני חברותמקרקעיןחוזה דירהשותפות