1. בפני תביעה כספית על סך של 203,100 ₪ בנסיבות שבהם הנתבעים מוכרי דירה לתובעים, קוני דירה, לא השלימו את העסקה. הסכום הנתבע הוא 133,000 ₪ הפרש בגין עליית מחירי הדירות בשוק בין מועד העסקה לבין מועד רכישת דירה אחרת; פיצוי מוסכם בסך של 10,000 ₪ על פי זיכרון דברים; 31,700 ₪ פיצוי על הפרה נוספת; סך של 8,400 ₪ פיצוי על אובדן דמי שכירות מיום 10.10.08 ועד ליום 6.4.09; וכן סך של 20,000 ₪ פיצוי בגין חוסר תום לב. 2. הנסיבות נשוא התביעה הן כי ביום 30.5.08 הצדדים חתמו על זיכרון דברים לפיו, הנתבעים מכרו לתובעים את זכויותיהם בדירה ברחוב עמוס ירקוני 10/25 באר-שבע (להלן: "הדירה") כנגד תמורה של 417,000 ₪. כל צד יוצג על ידי עורך דין. ביום 10.6.08 העביר בא כוח הנתבעים, עו"ד טנא דותן, לבא כוח התובעים, עו"ד יגאל אובשייביץ נוסח סופי לחוזה מכר. לטענת התובעים, הנתבעים התחמקו מפגישה לחתום על חוזה מכר, על אף שסוכם על מועד מסירת חזקה של 30.8.08. התובעים שלחו מכתב התראה ביום 24.7.08, אך לא היה בכך כדי לשנות את התוצאה. ביום 4.8.08 נרשמה הערת אזהרה לטובת התובעים והדבר הובא לידיעת הנתבעים. אז, לטענת התובעים, תואמה פגישה באמצעות עורכי הדין לסוף אוגוסט 2008. הנתבעים הגיעו על פי המוסכם ביום שתואם, אך להפתעת התובעים הודיעו הנתבעים כי לא יוכלו לחתום על חוזה מכר עד שהם יחתמו על חוזה לרכישת דירה חלופית, וחתימה כאמור צפויה תוך מספר שבועות. התובעים המתינו לנתבעים ובינתיים הם נאלצו לפנות את דירתם בחודש אוקטובר 2008 ועברו לדירה שכורה קטנה יותר. כך חלפו גם מספר חודשים. עד שהתברר שהנתבעים ניהלו משא ומתן עם אחרים, במקרה מכרים של התובעים, על מכירת הדירה במחיר משמעותי יותר גבוה מהמחיר שסוכם עם התובעים. בלית ברירה רכשו התובעים ביום 5.2.09 דירה אחרת, קוטג' דו-קומתי עם שטח אדמה (עמ' 9 לפרוטוקול), בת 5 חדרים, במחיר של 550,000 ₪ לעומת דירת הנתבעים שהייתה בת 4.5 חדרים בקומה שמינית. אבל הדירה החדשה הייתה בשכונה פחות טובה הדורשת השקעה משמעותית. למועד הגשת התביעה יוצגו התובעים ע"י עורכת דין ענת נוי-אלקיים (פרי) ואילו הנתבעים יוצגו ע"י עו"ד פנחס רוזנצויג. גרסת הנתבעים הייתה שביום 30.5.08 הם חתמו עם התובעים על זיכרון דברים כאמור, ועל פיו היה על התובעים לשלם להם מקדמה בסך של 15,000 ₪ במעמד החתימה. יום 30.5.08 נפל על יום ששי ולפיכך התובעים התחייבו להעביר את המקדמה ביום א', 1.6.08. אלא שהתובעים הפרו את ההתחייבות שלהם ולא שילמו לנתבעים את המקדמה. על אף זאת, בא כוח הנתבעים העביר לבא כוח התובעים, ביום 10.6.08, אישור זכויות, דו"ח רשם המשכונות וטיוטת חוזה. עמדת עורך הדין של התובעים, עו"ד יגאל אובשייביץ, הייתה שמאחר ולא ניתן לקבל אישור זכויות מהמנהל, כי הדירה הייתה בשלבים אחרונים של רישום בלשכת רישום המקרקעין, אין טעם לקדם את העסקה עד לסיום הרישום כאמור. אישור הזכויות שהועבר היה של בא כוח החברה המשכנת. לאור עמדה זו של בא כוח התובעים ולאור אי תשלום המקדמה, הודיע הנתבע לתובעים כי זיכרון הדברים מבוטל וזאת כ-10 ימים אחרי המצאת אישור הזכויות וטיוטת חוזה המכר. אז התובעים שלחו מכתב התראה באמצעות בא כוחם ובהמשך, למרות שב"כ התובעים ידע שהעסקה בוטלה, רשמו התובעים הערת אזהרה. עובדה שנודעה לנתבעים בעת הגשת התביעה בחודש מרס 2009. הוסף כי הערת האזהרה טרם הוסרה למועד הגשת כתב ההגנה. במחצית חודש אוגוסט 2008, מצאו הנתבעים דירה לרכישה והם רצו לדעת האם התובעים בכל זאת מעוניינים ברכישת הדירה, ולשם כך זומנה פגישה במשרדו של עו"ד טנא דותן. לפני הכניסה לפגישה הדגיש הנתבע כי ניהול משא ומתן וחתימה על חוזה כפוף לכריתת חוזה לרכישת דירה חלופית. בפועל, רכישת דירה חלופית לא צלחה והנתבעים הודיעו לתובעים שהם לא מוכרים את דירתם. אבל מאן דהו התקשר אחר כך לברר האם הדירה למכירה ובאיזה מחיר, ומכיוון שהנתבע חשד שזה בשליחות התובעים, הוא דרש סכום מופרז. הנתבעים חלקו על חובתם לשלם לתובעים כל פיצוי. 4. בשלב ההוכחות העידו התובעים את ה"ה סורוקה קונסטנטין שהתקשר לנתבעים לברר האם הדירה למכירה והם דרשו עבור הדירה, לפי עדותו, 550,000 ₪ (עמ' 1 לפרוטוקול). לפי עדותו, הוא התקשר על פי השלט שהיה מחוץ לדירה. אך כשהציגו לו צילומים של השלטים (תיק מוצגים של התובעים) הוא לא זכר את השילוט. הוא גם לא זכר מתי הוא התקשר לנתבעים. עדה נוספת שהעידה הייתה פולינה קורפצ'בסקי שלא זכרה מתי בחודש ספטמבר היא התקשרה לנתבעים. לפי עדותה: "קיבלתי מס' טלפון והייתי אמורה להגיד שראיתי את השלט ושלא באתי מטעם אחי. אמרתי שקוראים לי פולינה והוא אמר שקוראים לו יניב" (עמ' 2 לפרוטוקול). היא התבקשה לבדוק אם הנתבעים מוכרים את הבית (עמ' 3 לפרוטוקול, מול שורה 3). העדה מסרה שהיא מתווכת דירות והיא התרשמה שהדובר מעוניין למכור את הדירה (עמ' 3 לפרוטוקול). בהמשך היא תקנה שאז היא לא הייתה מתווכת דירות. השיחה הוקלטה והוגשו תמליל ודיסק עם הקלטה. תגובת הנתבע הייתה שהוא ניחש מי מתקשר והגדיל את הסכום בכוונה (עמ' 17-18 לפרוטוקול). התובעת אישרה בעדותה שהיא ובעלה הגיעו ביום ששי עם זיכרון דברים שעליו מחיקות טיפס ובמקום מולאו פרטים (עמ' 4 לפרוטוקול). זיכרון הדברים המקורי הוגש וסומן נ/1. על פי עדותה ביום ששי היה מאוחר מדי לגשת לעורך דין ולכן סוכם שילכו ביום א', אך אז הנתבע התקשר לומר שבגלל שאין טאבו הדבר צריך להידחות (עמ' 5 לפרוטוקול). באשר לאי תשלום המקדמה - היא העידה שהם רצו לשלם ביום ששי, אך הנתבעים דחו זאת כי ביום א' ייחתם חוזה ואז תשולם המקדמה (עמ' 6 לפרוטוקול). אבל גרסת התובע, בעלה, שגם העיד שהתשלום היה צריך להיות בחתימה אבל הנתבע אמר שהוא צריך כסף מזומן "הסברנו שברגע שנחתום על החוזה, אין לי בעיה לתת לו את הכסף הזה. לא היה חוזה ולכן לא שולם" (עמ' 7 לפרוטוקול). הנתבע נשאל אותה שאלה בחקירה נגדית והשיב: "אני ביטלתי את העסקה כי הם לא העבירו שום סכום. הם לא נענו לדרישות עורך הדין שלי. לא הראו. הם החזיקו שאם קונים בית מותר להם למשוך איך שהם רוצים...." (עמ' 14 לפרוטוקול). בנושא זה הוא שוב נשאל מדוע התשלום לא בוצע והוא השיב שהיוזמה לדחייה מיום ששי ליום ראשון הייתה של התובעים (עמ' 15 לפרוטוקול, מול שורה 17). הוא הוסיף שהעלה את הנושא הכספי כמה פעמים. באשר להתניית החתימה ברכישת נכס אחר הסביר הנתבע שהעסקה בוטלה ע"י בא כוח הנתבעים ועל ידו (עמ' 16 לפרוטוקול). אח"כ כשנמצאה דירה לרכישה, הוא פנה לתובעים לחדש את העסקה, אך בתנאי של סגירת עסקה נגדית (עמ' 16 לפרוטוקול). כשנערכה הפגישה המשותפת במשרד עו"ד טנא דותן הנתבע התקשר למוכר, אך גילה שאותו אדם לא מוכר את הנכס שלו. 5. העולה מהראיות הוא שהנתבעים ביקשו למכור את דירתם והתובעים הגיעו עם זיכרון דברים שמולא ביום 30.5.08, יום ששי, כאשר התמורה סוכמה, התשלומים, ללא מועד תשלום למעט המקדמה, מועד מסירת החזקה, פיצוי מוסכם וכן תשלום מקדמה במעמד החתימה של זיכרון הדברים. למרות זאת, המקדמה לא שולמה ובהסכמה התשלום נדחה ליום א' (גרסת התובע מס' 2, הנתבע מס' 2). גרסת התובעת מס' 1 הייתה שהם רצו לשלם ביום ששי והנתבע דחה זאת ליום ראשון, כשאז ייחתם חוזה. אני מעדיפה את גרסת התובע על פני גרסת אשתו, שנתמכת בגרסת הנתבע, שלא יום ששי הפריע לשלם אלא הרצון של הנתבע בכסף מזומן, דבר שחייב דחייה ליום א'. אין מחלוקת שהמקדמה לא שולמה כאשר התובע מס' 2 מתקן את התחייבותו מתשלום בחתימת זיכרון דברים, דחייה ליום א', ובמקום זאת דחייה למועד חתימה החוזה. בפועל, לאחר שעורכי הדין היו מעורבים, התברר שנכון למועד חתימת זיכרון הדברים והחתימה הצפויה על חוזה המכר, אישור הזכויות היחיד שניתן היה למסור לתובעים היה של באי כוח החברה המשכנת. על פי גרסת הנתבעים בכתב ההגנה היה זה בא כוח התובעים שהציע לדחות את החתימה עד ליום הרישום של הזכויות (סעיף 18 לכתב ההגנה). על אף שעו"ד אובשייביץ ייצג בעסקה רק את התובעים, הוא לא זומן להעיד ולהכחיש גרסה זו. 6. על פי התשתית הראייתית שהונחה בפניי, השתכנעתי כי התובעים הפרו את העסקה נשוא זיכרון הדברים. כמו כן, השתכנעתי שהנתבעים ניסו לקיים את העסקה למרות ההפרה ובא כוחם, עו"ד טנא דותן, שלח טיוטת חוזה מכר, אישור זכויות ואישור משכון והיה זה בא כוח התובעים בשם התובעים שסבר כי אין למהר כל עוד לא הסתיים הליך רישום הזכויות. גם השתכנעתי כי על בסיס נתונים זה, הנתבע הציג תנאי חדש של התניית העסקה ברכישת דירה אחרת אחרי שהתובעים שינו את המוסכם. לא השתכנעתי מהעדים שהנתבעים פעלו בחוסר תום לב וחמקנות למכור את הדירה לקונים המוכנים לשלם סכום יותר גבוה משמעותית. התנהלות התובעים רחוקה מלעמוד במבחן תום הלב הנדרש מצד לעסקה ומצד תובע העותר בפני ביהמ"ש להורות לצד השני לכבד את התחייבויותיו. התובעים שלחו שליחים לבחון האם הדירה עומדת למכירה ותוכן עדותם מעיד על כך. התובעים רשמו הערת אזהרה לאחר שב"כ הנתבעים או הנתבע הודיע על ביטולו העסקה. למרות שרכשו בינתיים נכס אחר הערת האזהרה לא בוטלה על ידם, גם נכון למועד עדותו של התובע בנובמבר 2010, מעל שנה אחרי שהם רכשו נכס אחר והם לא תובעים עתה אכיפת זיכרון הדברים כחוזה המכר (עמ' 10 לפרוטוקול). ככל שמדובר בהערת האזהרה - טוען התובע כי פעל בייעוץ עורך דינו, עו"ד יגאל אובשייביץ. טוב הייתה עושה עו"ד נוי-פרי (אלקיים) באת כוחם אילו ייעצה להם, לפני הגשת התביעה, להסיר את הערת האזהרה האמורה. בהעדרו של עו"ד יגאל אובשייביץ לא אביע עמדה על דברי התובע בפני או בא כוח הנתבעים על הפן האתי של סוגיה זו. סוף דבר 7. מכל הטעמים לעיל, התובעים לא הוכיחו את עילת התביעה ואת זכותם לסעדים המבוקשים. התביעה נדחית. התובעים ישלמו לנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. חוזהמקרקעיןחוזה דירה