כללי התובענה שלפני, אשר הוגשה בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 2006, עוסקת בשאלה צרכנית רבת חשיבות: זכות היציאה של צרכן במהלך תקופת ההתקשרות. במקרה שלפני קבעו הצדדים בחוזה כי התקשרות למתן שירותים תהיה לתקופה של שלוש שנים, וכי במקרה של עזיבה במהלך תקופת ההתקשרות ישלם הלקוח לספק דמי יציאה, שיקבעו על ידי הספק. הספק העמיד את דמי היציאה בקירוב על מלוא סכום יתרת התמורה שהגיעה לו על פי החוזה עד לתום תקופת ההתקשרות. המבקש, שהודיע על רצונו להפסיק את ההתקשרות לאחר תקופה של כחצי שנה, טען כי קביעה זו של דמי היציאה נעשתה שלא כדין. לאור זאת הוגשה על ידו התובענה, ובמסגרתה בקשה להכרה בתובענה כייצוגית. במהלך הדיונים בתיק, ולאור הערות בית המשפט בדבר הסתירה הקיימת בין נוסח החוזה, המבטיח לכאורה ללקוח זכות יציאה במהלך תקופת החוזה, לבין הפרקטיקה בה נהג הספק, אשר סיכלה, הלכה למעשה, את אפשרות היציאה, הגיעו הצדדים להסדר פשרה, והביאו אותו לאישור בית המשפט בהתאם לסעיפים 18 ו- 19 לחוק תובענות ייצוגיות. הסדר הפשרה שהוגש תוקן לאור הערות בית המשפט, פורסם להתייחסויות לפי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות ואף נשלח לכל חברי הקבוצה. לאחר שלא התקבלו הערות כלשהן להסדר הפשרה המוצע, ולאחר שבחנתי אותו בשנית, החלטתי שיש מקום לאשרו, ולתת לו תוקף מחייב. להלן אפרט את הרקע והנימוקים להחלטתי זו, ואכריע בשאלות שהסדר הפשרה אינו נוקט לגביהן עמדה - גובה הגמול למבקש וגובה שכר הטרחה לבא הכוח המייצג. רקע 3. מר ניסים בלולו (להלן: "המבקש" או "מר בלולו") הגיש ביום 4.4.2011 כתב תביעה ובקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד דפי זהב בע"מ (להלן: "המשיבה" או "דפי זהב"). 4. העובדות העומדות ביסוד כתב התביעה הן, בתמצית, כדלהלן: א. מר בלולו התקשר ביום 17.12.2009 בהסכם עם דפי זהב במסגרתו רכש ממנה "חבילת פרסום" באינטרנט למשך 3 שנים, בתמורה לתשלום חודשי של 1,500 ₪ (בתוספת מע"מ). סך הכול היה מר בלולו אמור לשלם למשיבה במשך תקופת ההתקשרות סכום כולל של 54,000 ₪ בתוספת מע"מ. ב. מר בלולו החל בקבלת השירות, אולם לאחר כארבעה וחצי חודשים, משלא היה שבע רצון, ביקש להפסיקו. בתגובה, נדרש לשלם לדפי זהב סך של 52,200 ₪ (סכום זה כולל מע"מ), אשר הוגדרו על ידה כ"דמי יציאה". ג. לאחר שעיין במסמך עליו חתם, הבחין מר בלולו כי בצידו האחורי של הדף, ובאותיות קטנות, נקבע, בסעיף 30.2 שבחוזה, כי "במידה והמזמין הפסיק את הפרסום לפני תום תקופת ההתקשרות המינימאלית, ישלם המזמין דמי היציאה כפי שיהיו קבועים בדפי זהב בעת הפסקת הפרסום (להלן: דמי היציאה") דפי זהב רשאית לעדכן את דמי היציאה מעת לעת, ללא הודעה ללקוח" (להלן: "סעיף דמי היציאה"). עוד התברר למר בלולו, משיחות עם נציגי דפי זהב, כי האחרונה מעמידה את "דמי היציאה" על סך הקרוב ליתרת התמורה החוזית שהובטחה לה (בתוספת מע"מ) (דהיינו תשלום על כ- 30 חודשים שעליהם טרם שילם). ד. מר בלולו סרב לשלם את "דמי היציאה" אותם דרשה דפי זהב, והגיש את התובענה שלפני. בעקבות זאת החלה דפי זהב לנקוט נגדו בהליכים משפטיים, ובחודש אוגוסט 2011 אף הגישה תביעה בסדר דין מקוצר כנגדו על סכום של 56,125.48 ₪ (תא"ק 44209-08-11). 5. טענתו העיקרית של המבקש היא כי אין בסיס משפטי לחיובו ב"דמי יציאה" בהיקף זהה או קרוב לחיוב הכספי בו היה נושא לו היה ממשיך ומקיים את ההתקשרות. כך בוודאי כאשר החוזה אינו קובע מהם דמי היציאה, אלא מותיר עניין זה לשיקול דעתה של דפי זהב. 6. דפי זהב טענה בתגובתה לבקשת האישור כי למבקש אין ולא הייתה עילה להגשת התובענה הייצוגית. התובע הייצוגי מסתמך על עילת ההטעיה - וכאן לא התקיימה הטעייה כלל ועיקר. מר בלולו התחייב ל- 36 חודשים בתנאים שפורטו בטופס ההתקשרות עימו. למעשה, הוא עצמו מודה כי עיין בתנאי היציאה מן החוזה רק לאחר שנדרש לשלם את "דמי היציאה". מנגד, "דמי היציאה" שקבעה דפי זהב "משקפים, בין היתר, את הסתמכות המשיבה והשקעת מלוא המשאבים על ידה" (סעיף 11 לתגובה לבקשה לאישור תובענה כייצוגית). בנוסף טענה המשיבה כי מר בלולו "תוקף" את דפי זהב בהליך תובענה ייצוגית כתגובה לכך שהוא נדרש על ידה לשלם את חובו, מה שמטיל ספק בתום ליבו וביכולתו לשמש כתובע ייצוגי בהליך זה. 7. בתיק זה התקיימו מספר דיונים מקדמיים, בהם הושמעו הערות בית המשפט, ולאורם גובש הסדר פשרה, שהוגש ביום 24.4.2012. באותו מועד התקיים דיון בהסדר המוצע, ודפי זהב התבקשה להגיש מסמך הבהרות. לאור מסמך זה, העיר בית המשפט מספר הערות נוספות, ותשובות דפי זהב הוטמעו בנוסח מתוקן של הסדר הפשרה, שהוגש ביום 11.7.2012 (להלן יכונה נוסח אחרון זה: "הסדר הפשרה המוצע"). 8. לאחר שמצאתי כי יש מקום לפעול בקשר להסדר הפשרה המוצע לפי סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, הוריתי ביום 22.7.2012 על פרסום דבר ההסדר הצפוי בשני עיתונים (אחד יומי ואחד כלכלי), וכן על משלוח ההסדר המוצע לכל אחד מחברי הקבוצה, ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט ולממונה על הגנת הצרכן. ביום 24.10.2012 הודיע ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כי אין בכוונתו להתערב בהסדר המוצע. התנגדויות לא הוגשו, ואף אחד מחברי הקבוצה (למעט המבקש) לא התייצב לדיון שנקבע בעניין ליום 5.11.2012. עיקרי הסדר הפשרה המוצע 9. להלן יוצגו עיקרי הסדר הפשרה המוצע, כפי שפורטו בהודעת הצדדים מיום 11.7.2012: א. הבקשה לאישור התובענה כייצוגית תתקבל והתביעה תאושר כתביעה ייצוגית לפי סעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות. עילת התביעה תוגדר כנזק הכלכלי שנגרם לחברי הקבוצה לנוכח ניסוחו של סעיף דמי היציאה בהסכם ההתקשרות שעליו חתמו לקוחות דפי זהב בין התאריכים 14.10.2009 ל- 10.12.2010 (הכוונה לסעיף 30.2 להסכם ההתקשרות שצוטט בפסקה 4(ג) לעיל. יצוין כי בהסדר הפשרה המוצע נפלה טעות סופר, שכן ההפניה הנזכרת בו היא לסעיף 32 להסכם ההתקשרות). ב. חברי הקבוצה הנכללים בהסדר הפשרה הינם: לקוחות המשיבה שחתמו על הסכם ההתקשרות הכולל סעיף דמי יציאה בנוסח שצוטט בפסקה 4(ג) לעיל, ואשר ביקשו להתנתק מהשירות, אולם שומרו כלקוחות דפי זהב (להלן: "קבוצת הנשארים"). לקוחות אשר חתמו על הסכם ההתקשרות הכולל את סעיף דמי היציאה בנוסח שצוטט בפסקה 4(ג) לעיל, שביקשו להתנתק מהשירות, ונותקו כנגד חיוב בדמי היציאה ששילמו בפועל (להלן: "קבוצת העוזבים"). ג. עוד מוצע כי הסדר הפשרה יחול גם על לקוחות דפי זהב אשר מתנהל מולם הליך משפטי, אשר טרם ניתן בו פסק דין, ולולא קיומו של ההליך המשפטי היו משתייכים לקבוצת העוזבים (קרי, חתמו על הסכם ההתקשרות הכולל את סעיף דמי היציאה ובנוסף, ביקשו להתנתק מהשירות ונותקו כנגד חיוב בדמי יציאה ששולמו בפועל). ללקוח מסוג זה יוצע להצטרף לקבוצה בתנאי ההסדר, וזאת בתנאי שיסכים שההליך המשפטי המתנהל בינו ובין דפי זהב יימחק ללא צו להוצאות. ד. ביחס לקבוצת הנשארים, תעניק המשיבה לכל לקוח פיצוי בגובה 20% מהתשלום החודשי בגין כל חודש שבין הפנייה לשירות הלקוחות בבקשת ההתנתקות ועד לתום תקופת ההתחייבות או להפסקת הגבייה - לפי המוקדם. ה. מבלי לגרוע מהאמור לעיל, הסדר הפשרה מבהיר כי ביחס ללקוחות המשיבה אשר חתומים על הסכמי התקשרות הכוללים סעיף דמי היציאה בנוסח הנזכר בפסקה 4(ג) לעיל, אולם לא פנו וביקשו להתנתק מן השירות עובר להגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית (ועל כן אינם חלק מחברי הקבוצה) תנהג דפי זהב על פי ההסדר שלהלן: לקוח כאמור אשר יפנה בבקשה להתנתק מן השירות בטרם תום תקופת ההתחייבות, יחויב בדמי יציאה בשיעור של 20% מהתשלום החודשי כפול מספר החודשים שנותרו להתחייבות במועד הניתוק. ו. ביחס לקבוצת העוזבים תשיב דפי זהב לכל לקוח את ההפרש בין דמי היציאה ששילם בפועל לבין הפיצוי המוגדר שלהלן: 20% מהתשלום החודשי לכל חודש ממועד הביטול ועד לתום תקופת ההתקשרות או תשלום של חודש מלא בגין כל שנה בתקופת ההתחייבות הראשונית - לפי הנמוך מביניהם (להלן: "הפיצוי המוגדר"). למען הסר ספק יובהר, כי דפי זהב לא תגבה תוספת דמי יציאה ממי ששילם בפועל פחות מהפיצוי המוגדר. ז. בנוסף לכך, נקבע בהסדר הפשרה המוצע כי דפי זהב תשלם גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו, כפי שאלה ייפסקו על ידי בית המשפט במסגרת פסק-דין זה. ח. עוד צוין בהסדר הפשרה המוצע כי הוסכם בין הצדדים, שכחלק מהסדר הפשרה ולאחר אישורו, יפנו הצדדים בבקשה משותפת לבית משפט השלום בהרצלייה לדחייתה של התביעה נושא תא"ק 44209-08-11 שהגישה דפי זהב נגד המבקש, ללא צו להוצאות. ט. על פי הסדר הפשרה המוצע פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה יהווה מעשה בית דין כלפי קבוצת הנשארים וקבוצת העוזבים, אשר יוותרו על כל טענה, תביעה או זכות, ככל שקיימת להם נגד דפי זהב בכל עניין הקשור ו/או בעל זיקה ו/או הנובע מטענות ו/או העילות ו/או הנזקים המופיעים בתובענה ו/או בבקשת האישור ו/או בהסדר פשרה זה, לרבות כלל הטענות הנטענות בדבר הטעייה, פגיעה באוטונומיה, הפרת חובה חקוקה ונזק כלכלי, כביכול, כלפי ציבור הלקוחות והפרת הוראות או כללים או הוראות חוק כלשהן והם יהיו מנועים מהגשת תביעה אישית ו/או ייצוגית, כנגד המשיבה, או כנגד צדדים קשורים לה ו/או שפועלים מטעמה, בעילות התביעה הנטענות. הסדר הפשרה איננו מהווה הסכמה ו/או הודאה של מי מהצדדים בטענות הצד שכנגד. דיון בחינת הסדר הפשרה המוצע 10. התובענה שלפני, כפי שהשכילו גם באי כוחה של המשיבה להכיר, מעוררת טענה צרכנית כבדת משקל: מחד גיסא, ספק (דפי זהב) מציע שירות למשך זמן ממושך (3 שנים), אולם מבהיר כי ללקוח תינתן זכות יציאה; מאידך גיסא, הספק שומר לעצמו את הכוח לקבוע את תנאי היציאה, והלכה למעשה הוא קובע תנאי יציאה כאלו ההופכים את מימוש זכות היציאה לבלתי כדאית בעליל. פשיטא, כי התנהלות כזו מצד הספק פוגעת בצפיותיו הלגיטימיות של הצרכן, ונראה כי קיימים כלים משפטיים המאפשרים לבית המשפט להתמודד עימה (כגון קביעה שהמדובר בתניה מקפחת בחוזה אחיד, ופסילתה לפי חוק החוזים האחידים, התשמ"ג - 1982, או קביעה שדרך הפעלת התניה מהווה חוסר תום לב בקיום חוזה, המפר את הוראת סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973)). 11. הנפגעים מהתנהלות זו נחלקים לשתי קבוצות: קבוצת הנשארים, קרי אותם לקוחות שביקשו לעזוב, ונרתעו בשל דמי היציאה הגבוהים. קבוצה זו מונה 155 לקוחות, וזאת לפי ניתוח שביצעה דפי זהב לפניות הלקוחות למדור "שימור לקוחות" (ראו סעיף 6 לתצהיר גב' עדי שניר, מנהלת שירות לקוחות בדפי זהב, שצורף כנספח 1 להסדר הפשרה המוצע). מקבוצה זו נשללה לכאורה באופן בלתי לגיטימי זכות הבחירה שהייתה אמורה להינתן להם על פי תנאי ההתקשרות; וקבוצת העוזבים, קרי אותם לקוחות שהחליטו לעזוב, ונדרשו לשלם את דמי היציאה שקבעה דפי זהב. קבוצה זו מונה, על פי הידוע לדפי זהב, 17 לקוחות (נתון זה איננו כולל לקוחות עימם מתנהלים או התנהלו הליכים משפטיים). מקבוצת העוזבים נגבו, לכאורה, סכומים מופרזים כדמי יציאה. 12. לעומת זאת, יתר הלקוחות של השירות לא נפגעו כלל מההתנהלות האמורה: מרביתם, מן הסתם, מרוצים מהשירות, ולא היו מעוניינים כלל לעזוב; מקצתם, כך נמסר לי, ביקשו בשלב זה או אחר לעזוב, אולם שוכנעו להישאר מבלי שנושא דמי היציאה עלה כלל על השולחן. 13. הסדר הפשרה אליו הגיעו הצדדים מתייחס בעיקרו לשתי הקבוצות שנפגעו מהתנהלות דפי זהב: ביחס לקבוצת הנשארים, הוא קובע כי הם יהיו זכאים לפיצוי כספי בשיעור 20% מהתשלום ששילמו לדפי זהב בתקופה שממועד פנייתם בבקשה לעזוב ועד למועד בו עזבו או יכלו לעזוב את ההתקשרות. פיצוי זה משקף את הפגיעה בחופש הרצון של הלקוחות הללו, דהיינו את האפשרות שיתכן כי נאלצו להישאר לקוחות השירות בניגוד לרצונם בשל דמי היציאה שנקבעו על ידי דפי זהב. בשים לב לכך שהוצגו לי נתונים לפיהם חלק ניכר מהמשתייכים לקבוצה זו זוכו בהטבות נוספות על מנת לשכנעם להישאר לקוחות דפי זהב (וזאת במסגרת המשא ומתן שנוהל בעקבות פנייתם. ראו הודעת דפי זהב מיום 9.5.2012), פיצוי זה נראה בעיני סביר והוגן, בהינתן היקף הפגיעה בחופש הרצון. ביחס לקבוצת העוזבים, הרי שהסדר הפשרה קובע השבה של ההפרש בין דמי היציאה שנגבו מהם לדמי יציאה סבירים, שהוגדרו כנמוך מבין 20% מדמי היציאה שגבתה דפי זהב בעבר (דהיינו, דמי יציאה ששיקפו את יתרת התשלומים על פי החוזה) לבין תשלום חודש מלא בגין כל שנה בתקופת ההתחייבות הראשונית. יצוין כי בהודעתה מיום 9.5.2012 פירטה דפי זהב את כל הנמנים על קבוצת העוזבים (כאמור, 17 במספר), ומתברר כי לאור הסדר הפשרה המוצע מרביתם ידרשו לשאת (לאחר ההשבה) בתשלום עשרות, ומאות שקלים בלבד, וכי הסכום המרבי בו יישא אחד מהם יעמוד על 3,600 ₪ (וזאת מלקוח שלפני ההסדר חויב בתשלום של 43,200 ₪). לאור זאת סבורני כי הסדר הפשרה מגיע לתוצאה ראויה וצודקת גם ביחס לאוכלוסייה זו. עוד אציין כי קבוצת העוזבים אינה כוללת, מטעמים מובנים, לקוחות שניתן בהתדיינות עימם פסק דין. לעומת זאת, לקוחות עוזבים שמנוהלת מולם התדיינות שטרם הסתיימה בפסק דין, יהיו רשאים להצטרף להסדר, ולשלם את דמי היציאה המופחתים, כפי שנקבע ביחס לקבוצת העוזבים. לנוכח האמור, סברתי כי יש בהסדר הפשרה כדי להביא לתוצאה הוגנת וראויה הן ביחס לקבוצת הנשארים והן ביחס לקבוצת העוזבים. 14. ככל שהדברים נוגעים ליתר לקוחות השירות האמור של דפי זהב, הרי שסברתי כי הסדר הפשרה המוצע ראוי משלושה טעמים מצטברים: ראשית, לקוחות שלא פנו והתענינו בגובה דמי היציאה לא נפגעו, לכאורה, מדרך קביעתם על ידי דפי זהב; שנית, לקוחות שאינם משתייכים לקבוצת הנשארים או לקבוצת העוזבים אינם נמנים על חברי הקבוצה, כפי שהוגדרו בהסדר הפשרה, ולפיכך אין אישור ההסדר גורע מזכויותיהם; שלישית, בהסדר הפשרה נקבע כי ככל שמי מהם יפנה ויבקש לעזוב הוא יהיה זכאי לעשות כן כנגד תשלום דמי יציאה בשיעור של 20% מהתשלום החודשי כפול מספר החודשים שנותרו להתחייבות במועד הניתוק (ואולם, כמובהר, אין הסדר הפשרה מונע מלקוח כזה מלטעון כי יש לחייבו בסכום מופחת מהחיוב האמור). 15. העובדה כי למרות שההסדר נשלח בדואר לכל חברי הקבוצה (דהיינו לכל הנמנים על קבוצת הנשארים וקבוצת העוזבים), ואיש מהם לא ביקש להתנגד להסדר המוצע, כמו גם הודעת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כי לא יתערב בתוכנו של הסדר הפשרה - אף הן מחזקות את הטעמים לאישור הסדר הפשרה המוצע. 16. לנוכח האמור לעיל, אני סבור שהסדר הפשרה מביא הן לקביעה בדיעבד של דמי יציאה סבירים, עבור קבוצת העוזבים, והן לפיצוי הולם על הפגיעה בחופש הרצון של קבוצת הנשארים. במצב דברים זה אני סבור שיש לאשר את הסדר הפשרה בהתאם לנוסח המפורט בהודעה שנמסרה ביום 11.7.2012. מינוי בודק 17. הצדדים סברו, ובצדק, כי בנסיבות המקרה דנן אין צורך במינוי בודק לצורך אישור הסדר הפשרה, וזאת בהתאם לסעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות. תנאי הסדר הפשרה מדברים בעד עצמם, שווי ההטבה המוצעת לחברי הקבוצה הינו כספי, והוא ברור על פניו, ואיננו דורש מומחיות מיוחדת. 18. זאת ועוד. מינוי בודק עשוי לעכב שלא לצורך את ביצועו של הסדר הפשרה, ולהטיל על הצדדים הוצאות כספיות נוספות. אחד הנימוקים שבגינם הסכימה המשיבה להסדר הפשרה הינו החיסכון בעלויות ניהול ההליך. במקרה דנן, לנוכח סיכויי התביעה, סכום הסדר הפשרה ויתרונותיו לחברי הקבוצה, מינוי בודק יטיל על הצדדים עלויות נוספות, אשר אינן נדרשות לצורך הערכת הסדר הפשרה. 19. לאור זאת סברתי שניתן לאשר את הסדר הפשרה ללא מינוי בודק. פרסום הסדר הפשרה לחברי הקבוצה 20. מכיוון שמדובר בקבוצה ממוקדת שהיקפה מצומצם, ומכיוון שברשות המשיבה מצויים מלוא פרטי ההתקשרות עם חברי הקבוצה, הנני עושה שימוש בסמכותי מכוח סעיף 25(ה) לחוק תובענות ייצוגיות, וקובע כי הדרך היעילה ביותר ליידע את חברי הקבוצה בדבר הסדר הפשרה היא באמצעות מכתבים ומיילים שיישלחו על ידי המשיבה. מדובר בקבוצה ממוקדת וקטנה יחסית, שבאפשרות המשיבה לזהותם ולאתרם במאמץ ובעלות סבירים. כמו כן, נוכח הקשר הרציף של המשיבה עימם, יש באפשרותה למסור הודעה אישית לכלל חברי הקבוצה באופן ובעלות סבירים. 21. ההודעות לחברי הקבוצה ישלחו בדואר רשום לכתובת העדכנית של חברי הקבוצה שבידי דפי זהב, וכן לכתובת המייל של חברי הקבוצה הרשומה אצל דפי זהב (ככל שרשומה כתובת כזו), וזאת בתוך 14 יום ממועד מתן החלטה זו. בהודעות יימסר מידע על דבר אישור הסדר הפשרה וכן על דרך ביצוע ההחזרים הכספיים. לכל הודעה יצורף עותק של פסק דין זה. 22. כספי ההחזר יועמדו לרשות חברי הקבוצה בתוך 30 יום ממועד מתן פסק דין זה. ביצוע ההחזרים יעשה במידת האפשר באמצעות זיכוי כרטיס האשראי של חבר הקבוצה (ככל שהוא לקוח של דפי זהב המשלם את חשבונו באמצעות כרטיס אשראי), או באמצעות העברה בנקאית או משלוח צ'ק (לפי בחירתו של חבר קבוצה שאין אפשרות להשיב לו כספים באמצעות כרטיס אשראי). כספים שלא ידרשו בתוך 120 יום ממועד משלוח ההודעות, ואשר גם במאמץ סביר לא ניתן יהיה לאתר את הזכאים להם, יועברו לעמותה העוסקת בצדקה, שזהותה תסוכם בין בא הכוח המייצג לבין דפי זהב, ותאושר על ידי בית המשפט. הגמול למבקש ושכר הטרחה לבא הכוח המייצג 23. הצדדים לא הגיעו להסכמה בעניין גובה הסכומים עליהם ראוי להמליץ במקרה זה. לטענת ב"כ דפי זהב מן הראוי שלא לפסוק שכר טרחה גבוה במקרה זה בשים לב לליקויים שונים שנפלו בבקשה להכרה בתובענה כייצוגית, ולתפקיד שמילא בית המשפט בקידום אינטרס הקבוצה במסגרת הסדר הפשרה. לעומת זאת, לטענת בא הכוח המייצג מן הראוי לפסוק שכר טרחה משמעותי, מאחר ומדובר בתביעה מוצדקת, אשר הביאה תועלת משמעותית לחברי הקבוצה. 24. אני נוטה להסכים הן עם עמדת בא כוח דפי זהב והן עם עמדת בא הכוח המייצג. מחד גיסא, אכן ראוי היה שבא הכוח המייצג יהיה גורם פעיל ומשמעותי יותר במסגרת ההליך, וכי יעמוד ביתר תקיפות על האינטרסים של חברי הקבוצה. מאידך גיסא, בא הכוח המייצג הוא שבחר בהליך של תובענה ייצוגית, והביא בכך תועלת לא רק ללקוח שפנה אליו (דהיינו המבקש), אלא גם ליותר מ- 170 לקוחות אחרים של המשיבה. 25. באיזון שבין שני השיקולים הללו, ובשים לב לכך שהסכום הנפסק לטובת הקבוצה עומד על כ- 400 אלף ₪, סברתי כי ראוי להעמיד את הגמול לבא הכוח המייצג והמבקש על 120 אלף ₪, ולחלקו כך ש- 40 אלף ₪ יינתנו כגמול למבקש, ו- 80 אלף ₪ (סכום זה כולל מע"מ) יינתנו לבא הכוח המייצג. 26. בשולי הדברים אעיר כי מהסדר הפשרה עולה כי הסכמת הצדדים היא שהמבקש לא יישא בכל תשלום "דמי יציאה". הסדר מסוג זה לא ניתן לאשר, שכן הוא מקנה למבקש תנאים טובים יותר מאלו שניתנו ליתר חברי הקבוצה. על המבקש לשלם "דמי יציאה" בהתאם לקריטריונים שנקבעו ביחס לכל קבוצת העוזבים. למיטב הבנתי דמי יציאה אלו עומדים על כ- 4,500 ₪ (בתוספת מע"מ), והם יקוזזו מהגמול שנפסק לטובת המבקש. 27. הגמול למבקש ומחצית שכר הטרחה לבא הכוח המייצג ישולמו על ידי המשיבה תוך 14 יום לאחר שפסק דין זה יהפוך להיות חלוט. יתרת שכר הטרחה לבא הכוח המייצג תשולם בתוך 14 יום לאחר שהצדדים יעבירו הודעה בדבר השלמת ביצוע ההסדר הפשרה. סיכום 28. הנני נותן אישורי להסדר הפשרה המוצע, כפי נוסחו בהודעה שמסרו הצדדים ביום 11.7.2012 (בכפוף לתיקון טעות הסופר הנזכרת בפסקה 9(א) לעילׂ)ׂ. 29. הגמול למבקש ושכר הטרחה לבא הכוח המייצג יהיו כאמור בפסקאות 25 - 27 לעיל. 30. הצדדים ימסרו הודעה בדבר השלמת ביצוע הסדר הפשרה עד ליום 14.4.2013. 31.חוזהתביעה ייצוגית