כללי 1. סכסוך בין חברה העוסקת בהוצאה לאור של ספרי משפט לבין תאגידים שעיסוקם הפצת ספרות משפטית ושיווקה. כל אחד מהניצים סבור כי החוזה הופר על ידי משנהו, ולכן הוגשו תובענות כספית הדדיות. הנפשות הפועלות 2. במועד הרלוונטי לתובענה עסקה התובעת-הנתבעת שכנגד 1 (להלן: חברת כרמל) בהפצת ספרי משפט ושיווקם. לפי הרישום ברשם החברות בעלי המניותיה הם יאסמין ג'בילי (שאינה נתבעת בהליך דנן) ונידאל ג'בילי (הנתבע שכנגד מספר 5, להלן: נידאל), שהוא גם מנהלה. 3. נידאל ורעייתו סוהילה ג'בילי (הנתבעת שכנגד 6, להלן: סוהילה) קשורים לחברות נוספות: כרמל הוצאה לאור והפצות (1999) בע"מ (הנתבעת שכנגד 2, להלן: כרמל הוצאה לאור 1999) וכרמל הוצאה לאור והפצות 2004 ג.נ. בע"מ (הנתבעת שכנגד 4, להלן: כרמל הוצאה לאור ג.ג.). כמו-כן, לטענת הנתבעת-התובעת שכנגד (להלן: חברת סיגא) קיים קשר בין חברת כרמל הוצאה לאור ושיווק ספרות משפטית (2002) בע"מ (הנתבעת שכנגד 3, להלן: כרמל הוצאה לאור 2002) לבין יתר החברות, נידאל וסוהילה. 4. מרישום רשם החברות עולה כי עד ליום 30.11.03 היה נידאל בעל מניות יחיד בכרמל הוצאה לאור 1999 וגם שימש מנהלה. במועד זה העביר את הון המניות לסוהילה, שגם הפכה למנהלת החברה. כן עולה כי בעל המניות היחיד בחברת כרמל הוצאה לאור 2002ׂ הוא אבדאח מוחמד (להלן: אבדאח) והוא גם מנהלה. סוהילה בעלת מניות יחידה בכרמל הוצאה לאור ג.ג. והמנהלת בה. 5. חברת סיגא מוציאה לאור ספרים פרי עטו של השופט (בדימוס) אורי גורן (להלן: השופט גורן). במועד הרלוונטי לתובענה שימשה הגברת סימה גורן ז"ל, רעיית השופט גורן, מנהלת חברת סיגא. עם פטירתה ירש השופט גורן את מניות חברת סיגא ומאז הוא מנהלה. המחלוקת 6. ההליך דנן נסב סביב שני חוזים שנכרתו בין חברת סיגא, מצד אחד, לבין חברת כרמל (בעסקה אחת) וחברת כרמל הוצאה לאור בע"מ (בעסקה השנייה). מן הסתם מדובר בשמה המשובש של כרמל הוצאה לאור 1999 שכן נידאל, אשר במועד הרלוונטי היה בעל מניות בה ומנהלה, חתום בשם החברה על החוזה וערב לחיוביה (החברה תיקרא להלן: חברת הוצאה לאור). 7. עניינם של החוזים הללו שני ספרים שהוציאה חברת סיגא לאור - המהדורה השביעית של הספר 'סוגיות בסדר דין אזרחי' (להלן: הספר או ספר 'סוגיות') וכן 'קובץ תקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984' בעריכתו של השופט גורן (להלן: אוגדן 'התקנות'). 8. אף כי מבחינה כרונולוגית קדם החוזה בקשר לאוגדן 'התקנות' לעסקה הנוגעת לספר 'סוגיות', אדון תחילה בעסקה האחרונה זו, שכן עיקר המחלוקת קשורה לה והיקפה הכספי משמעותי יותר. עסקת ספר 'סוגיות' 9. ערב הוצאה לאור של המהדורה השביעית של ספר 'סוגיות', התקשרה חברת סיגא בחוזה מכר עם חברת כרמל (להלן גם: חוזה 'סוגיות') שנועד להעניק לאחרונה זכות השיווק וההפצה של הספר בקרב קהל היעד שלו. 10. ביום 23.10.02 נחתם חוזה, שלפיו התחייבה חברת סיגא להוציא לאור את ספר 'סוגיות' ב- 1400 עותקים. כן התחייבה שעותקים אלה יהיו מוכנים להפצה 'בסוף נובמבר 2002 לערך.' חברת כרמל מצדה התחייבה לרכוש את כל המלאי שיודפס ולהפיץ אותו בקרב הציבור. בפועל נמסרו העותקים של ספר 'סוגיות' בין 5.12.02 לבין 9.12.02. 11. בחוזה נקבע המחיר המומלץ לצרכן בסך 695 ₪ (כולל מס ערך מוסף, ששיעורו אז עמד על 18%) וכי חברת כרמל תרכוש את הספר תמורת 75% ממחיר זה. בהתאם לכך התחייבה לשלם בעבור כל עותק של ספר 'סוגיות' 521.25 ₪ כולל מס ערך מוסף. תמורת 1400 העותקים היה עליה לשלם אפוא לחברת סיגא 729,750 ₪ (כולל מע"מ). הוסכם כי חברת כרמל תהא רשאית למכור את הספר בהנחה, ובלבד שהדבר לא ישפיע על התמורה שתשלם לחברת סיגא. יוצא אפוא כי תמורת הפצת הספר ושיווקו היתה אמורה לקבל חברת כרמל עמלה מרבית בשיעור 25% מהמחיר המומלץ לצרכן. עוד הסכימו הצדדים, כי בהתראה בת שבועיים תהא חברת כרמל רשאית להזמין עותקים נוספים של הספר, ובלבד שהכמות המוזמנת לא תפחת מ-200 עותקים. כן סוכם בחוזה כי הוצאות ההפקה של הספר תחולנה על חברת סיגא ואילו בהוצאות הפרסום תישא חברת כרמל. 12. בהתאם לסעיף 6 לחוזה 'תעמוד [חברת] כרמל בהתחייבויותיה על פי ההסכם, מתחייבת [חברת] סיגא שלא להדפיס ולא למכור ספרים ממהדורה זו [המהדורה השביעית] לאחרים, לא ישירות ולא בעקיפין.' במילים אחרות, חברת סיגא התחייבה להעניק לחברת כרמל בלעדיות בהפצת ספר 'סוגיות' ושיווקו, ובלבד שהאחרונה תקיים את התחייבויותיה החוזיות. 13. נידאל התחייב כערב לחיוביה של חברת כרמל לפי חוזה ספר 'סוגיות'. 14. את התמורה בעבור 1400 עותקים של ספר 'סוגיות' התחייבה חברת כרמל לשלם בתשלומים: ביום חתימת החוזה (23.10.02) מסרה שיק לתשלום מקדמה בסך 20,000 ₪, שמועד פירעונו ביום 4.11.02, שנפרע. נוסף על כך התחייבה לשלם את היתרה בשמונה תשלומים שווים, חודשיים ורצופים בסך 75,185 ₪ כל אחד, ותשלום נוסף לכיסוי מלוא מס ערך מוסף החל על העסקה (108,265 ₪). את התשלום הראשון בעבור עותקי הספר ואת התשלום בעבור המס היה על חברת כרמל לשלם ביום קבלת עותקי הספר (בסוף חודש נובמבר 2002 בערך) ואת יתר התשלומים בכל חודש עוקב. 15. חברת כרמל מסרה אפוא שיקים לתשלום הסכומים הללו שתאריך פירעונם מאוחר: נוסף על המקדמה, מסר נידאל (בשם חברת כרמל) תשעה שיקים משוכים על חשבונה של סוהילה - שיק על סך 108,265 ₪ שנועד לכיסוי המס החל על העסקה ומועד פירעונו ביום 15.1.03, ושמונה שיקים נוספים על סך 75,185 ₪ כל אחד שמועדי פירעונם החל מיום 12.12.02 וכלה ביום 12.7.03. 16. השיקים הללו הוצגו לפירעון וחוללו באי-פירעון על ידי הבנק הנמשך (למעט שיק המקדמה שכאמור נפרע), בין מחמת היעדר יתרה מספקת בחשבון (אכ"מ) ובין מחמת היות החשבון מוגבל. 17. חברת סיגא הגישה את השיקים לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים, סוהילה הגישה התנגדות לביצוע שטר, שנדחתה חלקית על ידי רשם בית-משפט השלום בחיפה. ערעור חברת סיגא על ההחלטה לתת רשות להתגונן חלקית התקבל על ידי בית משפט השלום, וערעור על פסק דינו נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה. 18. חלף השיק על סך 108,265 ₪ (לתשלום המס) מסר נידאל שני שיקים משוכים על חשבונו, אחד על סך 58,267 ₪ שמועד פירעונו ביום 24.1.03 והשני על סך 50,000 ₪ שמועד פירעונו ביום 31.1.03. שני שיקים אלה חוללו אף הם באי-פרעון על ידי הבנק הנמשך, והוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים. 19. במקום השיק שמועד פירעונו היה ביום 12.12.02 (על סך 75,185 ₪) שילמה חברת כרמל שלושה תשלומים בסך 51,900 ₪, בסך 6,200 ₪ ובסך 17,000 ₪. נוסף על כך זוכה חשבונה בסך 71,411 ₪ בגין החזרת 137 עותקים של ספר 'סוגיות'. חברת סיגא גם זיכתה את חשבון חברת כרמל בסך של 21,787 ₪ שהוא 8% מסכום עסקת מכר שנכרתה ישירות בינה לבין הנהלת בתי המשפט, כפי שיפורט בהמשך. 20. לאחר ניכוי מה ששולם תמורת ספר 'סוגיות' ולאחר זיכוי שווי 137 עותקים של הספר שהוחזרו וזיכוי עמלה בשיעור 8% בגין העסקה עם הנהלת בתי המשפט, נותר חוב בלתי מסולק בסך 541,452 ₪ (קרן). העסקה עם הנהלת בתי המשפט 21. כאמור, חברת סיגא התחייבה למכור לחברת כרמל 1,400 עותקים של ספר 'סוגיות'. לפי סעיף 6 לחוזה, התחייבה זו להעניק לחברת כרמל בלעדיות בהפצת הספר ושיווקו, ובלבד שחברת כרמל תעמוד בחיוביה החוזיים. 22. אין חולק כי חרף תניה חוזית זו התקשרה חברת סיגא בחוזה עם הנהלת בתי-המשפט, שלפיו רכשה האחרונה 445 עותקים של הספר. לגרסת חברת סיגא, משנת 1994 התקשרה ישירות עם הנהלת בתי המשפט ועובדה זו היתה ידועה לנידאל. לדבריה סוכם עם נידאל כי חברת כרמל תוביל את עותקי הספר לבתי-המשפט השונים ותמורת ההובלה תזכה בעמלה בשיעור 8% מהתמורה שתשלם הנהלת בתי- המשפט לחברת סיגא. 23. עוד הוסיפה חברת סיגא כי מכתבה של גברת סימה גורן ז"ל מיום 12.12.02, אותו העבירה לחברת כרמל בפקס, מאששת את גרסתה. וזו לשון המכתב: 'בהמשך לשיחתנו הטלפונית [עם נידאל] מועברת אליך ההזמנה של ריקי מזרחי [מהנהלת בתי-המשפט] כדי שתוכל להפיץ את הספרים: "סוגיות בסדר דין אזרחי" לבתי המשפט'. מכתב זה תומך לדבריה במסקנה כי בעסקה עם הנהלת בתי המשפט לא היה לחברת כרמל חלק, מלבד הובלת העותקים של הספר והפצתם - במובן מסירתם - בבתי המשפט השונים. כמו-כן, ההזמנה המתוקנת ששלחה בהמשך ריקי מזרחי לחברת כרמל מעידה אף היא על הסיכום האמור - בהזמנה זו (בניגוד להזמנה המקורית שנשלחה לחברת סיגא) לא צוינו מחירים, אלא פרטי בתי המשפט השונים בלבד, שלהם היה על חברת כרמל למסור את הספרים. 24. חברת כרמל כופרת בגרסתה זו של חברת סיגא, ולטענתה עסקת המכר שנכרתה ישירות בין האחרונה לבין הנהלת בתי המשפט נוגדת את המוסכם בחוזה. 25. במחלוקת זו עדיפה עליי גרסתה של חברת כרמל על פני זו של חברת סיגא. עסקת המכר בין חברת סיגא לבין הנהלת בתי המשפט נוגדת את לשונו הברורה של סעיף 6 לחוזה, שלפיו התחייבה חברת סיגא לא להדפיס ולא למכור לאחרים, במישרין או בעקיפין, עותקים מהספר (כפוף לקיום תנאי החוזה). על הטוען כי חרף לשונו הברורה של החוזה הושגה הסכמה שונה בין הצדדים לו, מוטל על כתפי מי שטוען זאת, קרי, על כתפי חברת סיגא. אותו הדין בנוגע לטענה החלופית, ולפיה במועד ביצוע העסקה לא עמדה חברת כרמל בחיוביה החוזיים. 26. חברת סיגא לא עמדה בנטל המוטל עליה. ראשית, מכתבה של גברת סימה גורן ז"ל נוקט לשון שאינה חד-משמעית. במהותו החוזה שנכרת בין חברת סיגא לבין חברת כרמל העניק לאחרונה בלעדיות בהפצת הספר ושיווקו. לכן דברי גברת סימה גורן ז"ל, ולפיהם הועברה הזמנת הנהלת בתי המשפט '..כדי שתוכל להפיץ את הספרים..' אינה מלמדת דווקא על העברה לצורכי הובלה בלבד. פרשנות סבירה של המסמך כי גברת גורן ז"ל העבירה את ההזמנה לידי המפיץ הבלעדי להמשך טיפולו. למותר לציין כי אם בעסקה זו היה מעמדה של חברת כרמל כשל שליח בלבד, שכל תפקידו למסור את הספרים לבתי-המשפט השונים, ניתן היה לצפות כי הדברים יאמרו בלשון ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים. גם ההזמנה המתוקנת של הנהלת בתי המשפט אינה יכולה לסייע לחברת סיגא, שכן אין ראיה כי הנהלת בתי המשפט היתה מעורה בפרטי היחסים בין חברת סיגא לבין חברת כרמל. שנית, אם אמנם סוכם כי תניית הבלעדיות אין כוחה יפה כלפי כולי עלמא ויש להוציא מגדרה עסקאות עם הנהלת בתי המשפט, אין הסבר מדוע לא מצא הדבר ביטוי בחוזה. לא זו בלבד שתניית הבלעדיות לא סויגה, אלא שצוין בחוזה כי כפוף לקיום חיוביה נתונה לחברת כרמל בלעדיות בהפצת הספר. שלישית, לגרסת נידאל נוסח החוזה על ידי חברת סיגא (ראה סעיף 3 לתצהירו, עליו לא נחקר), ובחקירתו הנגדית (ראה תשובה על שאלה מספר 1) אישר השופט גורן כי היה מעורב בניסוחו. ניתן היה לצפות כי עניין חשוב זה - הוצאת עסקה שהיקפה משמעותי - ימצא ביטוי בחוזה. רביעית, אף כי לגרסתה זה שנים משווקת חברת סיגא את הספר ישירות להנהלת בתי המשפט, לא הובאו ראיות חיוניות שהיו בהישג ידיה, כגון חוזים משנים קודמות (עם המפיץ ו/או גם עם הנהלת בתי המשפט) או מסמכים המעידים על תשלום עמלה מופחתת בגין מסירת עותקי הספר לבתי המשפט השונים. הימנעות בעל-דין מלהביא ראיות חיוניות שהיו בהישג ידו ללא הסבר מניח את הדעת מדוע עשה-כן, תומכת במסקנה כי לוּ הובאה הראיה היה בה כדי לתמוך בגרסת יריבו דווקא. ראה בסוגיה ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ' רוזנברג, מז(2) 605 [1993] והפסיקה המאוזכרת שם. כן ראה בספרו של י' קדמי, 'על הראיות', חלק רביעי, הוצאת דיונון מבית פרובק בע"מ [2009], עמוד 1889 ואילך. 27. אני קובעת אפוא כי חברת סיגא לא הוכיחה כי תניית הבלעדיות לא חלה על מכירת ספר 'סוגיות' להנהלת בתי המשפט. כפועל יוצא אני קובעת כי בהתנהגותה הפרה חברת סיגא את החוזה בינה לבין חברת כרמל. 28. חברת סיגא העלתה טענה חלופית, ולפיה אפילו יקבע בית המשפט כי בהתאם לתניית הבלעדיות אסור היה לה - לחברת סיגא - להתקשר בחוזה ישירות עם הנהלת בתי המשפט, הרי שחברת כרמל הפרה את החוזה עמה בכך שלא שילמה את חלק הארי של התמורה המוסכמת, ולכן אבדה לה ממילא זכות הבלעדיות בהפצה. 29. לפי סעיף 6 לחוזה 'סוגיות', לחברת כרמל בלעדיות בשיווק הספר והפצתו, ובלבד שתקיים את חיוביה החוזיים. אין חולק כי חברת כרמל הפרה את חיוביה החוזים, שכן מלבד תשלום המקדמה בסך 20,000 ₪ לא שילמה במועד את יתר התשלומים (וגם לאחר ששילמה סכומים מסוימים וחשבונה זוכה בגין ספרים שהחזירה, נותר חוב משמעותי). 30. חברת כרמל אינה חולקת על האמור לעיל ברם לטענתה, לא זו בלבד שחברת סיגא התקשרה ישירות עם הנהלת בתי המשפט טרם הפרה היא - חברת כרמל - את החוזה, אלא שבהתנהגותה זו גרמה לה חברת סיגא להפר את החוזה עמה. ביום 11.12.02 התקשרה חברת סיגא בחוזה עם הנהלת בתי המשפט בעוד שרק ביום 12.12.02 היה עליה לשלם את התשלום הראשון. 31. הגעתי למסקנה כי בעניין זה הדין עם חברת כרמל. 32. ביום 11.12.02, כאשר קיבלה חברת סיגא את ההזמנה מהנהלת בתי המשפט טרם הגיע מועד התשלום הראשון (מלבד המקדמה, ששולמה) ולכן טרם הפרה חברת כרמל את החוזה עם חברת סיגא. אמנם נכון, תתכן הפרה צפויה [ראה סעיף 17 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א- 1970] ברם במקרה דנן לא נטענה הפרה צפויה, וממילא לא הוכחה. 33. אני קובעת אפוא כי חברת סיגא לא הוכיחה כי לפני התקשרותה עם הנהלת בתי המשפט הפרה חברת כרמל את החוזה עמה, ולכן לא היתה רשאית לפעול בניגוד לתניית הבלעדיות. עסקת אוגדן 'התקנות' 34. ביום 7.10.02 נכרת חוזה (להלן גם: חוזה 'התקנות') בין חברת סיגא לבין חברת הוצאה לאור, שעניינו אוגדן 'התקנות' שהראשונה הוציאה לאור. במועד חתימת החוזה הושלמה הדפסתם של 1142 עותקים של אוגדן 'התקנות'. 35. בהתאם לחוזה זה, שתנאיו דומים לאלה של חוזה 'סוגיות', התחייבה חברת הוצאה לאור לרכוש את כל מלאי אוגדן 'התקנות' תמורת 303,200 ₪. מלבד מקדמה בסך 10,000 ₪ ששולמה ביום חתימת החוזה, היה על חברת הוצאה לאור לשלם את היתרה בחמישה תשלומים שווים, חודשיים ורצופים בסך 41,158 ₪ כל אחד, החל מיום 20.10.02 וכלה ביום 20.2.03. ביום התשלום הראשון (20.10.02) היה על חברת הוצאה לאור לשלם גם את מס הערך המוסף החל על העסקה (בסך 46,250 ₪). 36. נידאל ערב לחיוביה של חברת הוצאה לאור לפי חוזה 'התקנות'. 37. לתשלום יתרת התמורה כולל מס ערך מוסף מסרה חברת הוצאה לאור שיק אחד על סך 41,158 ₪ משוך על חשבונה של כרמל הוצאה לאור 2002 ועוד חמישה שיקים בסכום זהה משוכים על חשבונה של סוהילה. מתוך שיקים אלה חוללו באי-פירעון ארבעה שיקים על סך 41,158 ₪ כל אחד, ובסך הכול 164,632 ₪. 38. חלף השיקים שחוללו באי-פירעון שילמה חברת הוצאה לאור 91,158 ₪ בסכומים ובמועדים שונים. ביום 10.3.03 שולם התשלום האחרון, כך שנכון למועד זה נותרה יתרת חוב בסך 73,476 ₪ בגין עסקת אוגדן 'התקנות'. כתבי הטענות 39. חברת כרמל הגישה כתב התביעה ובו תבעה מאת חברת סיגא סך של 359,275 ₪. סכום זה מורכב משניים: שווי עסקת מכר של 445 עותקים של ספר 'סוגיות' לפי המחיר המומלץ לצרכן (309,275 ₪) ופיצוי בגין אבדן רווח (המוערך על ידה בסך 50,000 ₪) בשל הדפסת עותקים נוספים של הספר ומכירתם ישירות לצרכן. 40. נוסף על תביעתה הכספית עתרה חברת כרמל לסעד של מתן חשבונות כדי לאמוד את מלוא נזקיה בגין הדפסת עותקים נוספים של הספר ומכירתם. חברת כרמל שמרה על זכותה לבקש תיקון סכום התביעה לאחר קבלת חשבונות. 41. לטענת חברת כרמל, הפרה חברת סיגא את החוזה עמה בכמה מישורים: האחד, בניגוד לחוזה עמה התקשרה ישירות עם הנהלת בתי-המשפט ומכרה לה 445 עותקים של הספר 'סוגיות'; השני, בניגוד לחוזה הדפיסה עותקים נוספים של ספר 'סוגיות' ומכרה אותם לצדדים שלישיים; השלישי, ספר 'סוגיות' סופק באיחור לעומת המועד החוזי המוסכם, ואיחור זה היסב לה נזק. נוסף על כך טענה חברת כרמל, כי גם אם צודקת חברת סיגא בטענתה כי היא - חברת כרמל - הפרה את החוזה בכך שלא שילמה את מלוא התמורה המוסכמת בשתי עסקאות הללו, הרי שאין לראות באי-ביצוע התשלום הפרה יסודית מצדה. לפיכך היה על חברת סיגא לתת לה ארכה סבירה לתקן את ההפרה, והיות שהודיעה על ביטול החוזה בלא שנתנה ארכה מתאימה, גם בכך הפרה את החוזה עמה. 42. חברת סיגא מצדה הגישה תביעה שכנגד לתשלום יתרת חובהּ של חברת כרמל בגין עסקת ספר 'סוגיות' (541,452 ₪, קרן) ויתרת חובהּ של חברת הוצאה לאור בגין עסקת אוגדן 'התקנות' (73,476 ₪, קרן). סכום התביעה הכולל מסתכם בסך 676,673 ₪ (קרן). 43. בכתב התביעה שכנגד נתבעים חברת כרמל, כרמל הוצאה לאור 1999; כרמל הוצאה לאור 2002ׂ וכרמל הוצאה לאור ג.נ. בנוגע לשלוש החברות האחרונות נטען כי קיימים בינן לבין חברת כרמל יחסי קרבה המצדיקים הרמת מסך התאגיד. כן נתבעים נידאל וסוהילה, אישית. נידאל נתבע מכוח ערבותו לחיובי חברת כרמל וחברת הוצאה לאור וסוהילה נתבעת מכוח תורת הרמת מסך התאגיד. 44. כן נטען כלפי נידאל וסוהילה כי ביצעו מעשי מרמה והונאה כדי לחמוק מנושים בכך שערבבו בין החברות השונות ללא קשר לשאלה מי צד לעסקה; פרסמו את החברות תחת שמות שונים של מכירה והפצה של ספרים; מסרו שיקים משוכים על חשבונות החברות השונות; שינו את שמות החברות והשתמשו באותו דפוס התנהגות כלפי נושים שונים. לכן יש להורות על הרמת מסך ההתאגדות ויש לחייבם אישית בגין חובותיה של החברות הקשורות. השאלות הטעונות הכרעה 45. התשלומים המפורטים בתצהירו של השופט גורן (הזהה לתצהיר רעייתו ז"ל ואשר ניתן לאחר היא הלכה לבית עולמה) כמו גם הסכומים שבהם זוכה חשבונה של חברת כרמל אינם שנויים במחלוקת (ראה תצהירם של השופט גורן ושל נידאל). 46. המחלוקת נעוצה בשאלת זכות חברת כרמל למלוא התמורה בגין מכירת ספר 'סוגיות' להנהלת בתי המשפט או לעמלה בלבד. אם זכאית למלוא התמורה, מהו המחיר שעל בסיסו יש לחשב את הסכום - המחיר שבפועל נמכר הספר להנהלת בתי המשפט או המחיר המומלץ לצרכן בחוזה. אם זכאית חברת כרמל לעמלה בלבד, חלוקים הצדדים על שיעורה - 25% מהתמורה בעבור 445 עותקים של הספר לפי המחיר המומלץ לצרכן (כטענת חברת כרמל) או 8% בלבד ממחיר המכירה בפועל (כטענת חברת סיגא). כן חלוקים הצדדים בנוגע לזכות חברת כרמל למתן חשבונות ולפיצוי בגין הדפסת עותקים נוספים של הספר ומכירתם. הטענות המקדמיות 47. בעלי הדין העלו שתי טענות מקדמיות, שמן הראוי להכריע בהן תחילה: חברת סיגא שבה והעלתה טענה, ולפיה קיים מעשה בי-דין בעטיו ראוי לדחות את התובענה שהגישה חברת כרמל. חברת כרמל מצדה טענה כי תצהירם של השופט גורן ורעייתו ז"ל אינם קבילים כראיה. תצהירה של גברת סימה גורן ז"ל, שממילא לא הוגש כראיה, אינו קביל בהיותו אמרה של נפטר שתוכנה אינה נוגדת את האינטרס של המנוחה; תצהירו של השופט גורן רובו ככולו עדות מפי השמועה, ולכן אינו קביל. מעשה בי-דין 48. סיגא נקטה נגד נידאל וסוהילה הליכים משפטיים במסגרת בקשה לביצוע שטר. רשם בית משפט זה דחה את ההתנגדות לביצוע שטר על חלק מהסכום ונתן רשות להתגונן על היתרה. ערעור שהגישה חברת סיגא לבית משפט השלום בחיפה נתקבל, כך שנדחתה ההתנגדות לביצוע שטר על מלוא סכום השיקים שהוגשו לביצוע. על פסק דין זה הוגש ערעור שני לבית המשפט המחוזי בחיפה אשר דחה אותו. 49. בהסתמך על החלטת בית משפט השלום ובית מהמשפט המחוזי עתרה חברת סיגא בבקשה להורות על דחיית התובענה שהגישה חברת כרמל על הסף. בקשתה זו נתקבלה בחלקה, ובהחלטתי בה קבעתי כי קיים מעשה בי-דין בנוגע למספר עותקים של הספר שסיפקה חברת סיגא לחברת כרמל (1400 עותקים). ואמנם, בסיכומי טענותיו לא חזר בא כוח חברת כרמל על טענותיו בעניין זה, כך שכיום מוסכם על הכול כי חברת סיגא סיפקה 1400 עותקים של הספר. 50. יתר הטענות נדחו. איני רואה לשוב ולדון בהן במסגרת פסק-הדין. קבילות תצהירי עדות ראשית של חברת סיגא 51. לאחר מתן תצהיר עדות ראשית ובטרם נחקרה עליו בחקירת שתי וערב, הלכה גברת סימה גורן ז"ל, מנהלת חברת סיגא, לבית עולמה. לפיכך במקום תצהירה הוגש תצהיר השופט גורן, מנהלה החדש של חברת סיגא. בהתאם לכללים שהותוו ברע"א 3202/03 מדינת ישראל נ' חגי יוסף, פ"ד נח (3) 541 [2004] השיב השופט גורן בכתב על שאלות שהפנה אליו בא כוח חברת כרמל. 52. בסיכומיו העלה בא כוח חברת כרמל טענה, ולפיה תצהירה של גברת סימה גורן ז"ל לא הוגש, ולכן יש להתעלם מתוכנו. ככל שדעת בית המשפט תהא שונה, אזי יש לפסול תצהירה שכן מדובר באמרה של נפטר שבנוגע לה לא התקיים אף לא אחד מהחריגים שעל-פיהם ניתן היה להכשיר עדות מפי השמועה. 53. את עדותו של השופט גורן יש לפסול לטענתו בשל היותה כל כולה מפרי השמועה. 54. חברת סיגא סבורה כי אין לקבל גישתה זו של חברת כרמל, המסתמכת על גישה שפסה מן העולם. 55. במקרה דנן, לא ביקשה חברת סיגא להסתמך על תצהירה של המנוחה, אלא על תצהירו של השופט גורן שהוגש במקומו, הזהה בתוכנו לתצהיר רעייתו המנוחה, לרבות הנספחים לו. 56. בהתאם לגישה המסורתית, אמרה של נפטר אינה קבילה כראיה בהיותה עדות מפי השמועה שלא ניתן לחקור את מוסרה. לכלל הפוסל עדות מפי השמועה חריגים אחדים. אחד החריגים נוגע לאמרה של נפטר, שתהא ראיה קבילה אם מתקיימים שלושה תנאים: על פניה נוגדת האמרה את האינטרס הממוני או הרכושי של הנפטר; בעת מסירת האמרה ידע הנפטר כי עלולה זו להביא לפגיעה באינטרס הרכושי או הממוני שלו; העובדות עליהן מושתתת אמרתו משקפות את ידיעתו האישית של הנפטר (ראה ע"א 2576/03 וינברג נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים [21.2.2007] והפסיקה המאוזכרת שם). 57. אין חולק כי תצהירה של גברת סימה גורן ז"ל אינו נוגד את האינטרס הממוני או הרכושי שלה. נהפוך הוא. תוכנו נועד לבסס את גרסתה של חברת סיגא ולהוכיח את צדקתה וכל זאת כדי להגן על זכויותיה הממוניות של החברה. ברי אפוא כי לא התקיים במקרה דנן החריג האמור, ולכן לכאורה צודקת חברת כרמל בטענתה. 58. ואולם, במרוצת השנים חלו בתחום דיני הראיות שינויים ותמורות. ממבחני קבילות פורמליים מסתמנת מגמה, ולפיה מועבר הדגש למבחנים גמישים של מהימנות ומשקל. בהתאם לגישה זו ככלל, תהא הראיה קבילה ובית-המשפט יידרש להכריע בנוגע למידת המשקל שתינתן לה ולמהימנותה (ראה 8493/06 עזבון המנוח ציון כהן ז"ל נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, [17.10.2010] והפסיקה המאוזכרת שם). 59. לנוכח המגמה האמורה, לו היה מוגש תצהירה של גברת סימה גורן ז"ל היה ראוי לקבלו כראיה. בנוגע לתצהירו של השופט גורן הרי שלגרסתו, עליה לא נשאל וממילא לא נסתרה, הגם שבתקופה בה ישב על כס השיפוט לא היה מעורב בניהול חברת סיגא, ידע היטב על הנעשה הן מדיווח שקיבל מרעייתו המנוחה והן משום שנטל חלק במשא ומתן ואף היה מעורב בניסוח החוזה עם חברת כרמל. למותר להוסיף כי חברת סיגא היא חברה משפחתית שעיסוקה בתחום מצומצם ומוגדר - הוצאה לאור של ספרים פרי עטו של השופט גורן. לכן גם אם לא ניהל את החברה היה ללא ספק מעודכן בנעשה בה. 60. לפיכך יש לקבל את התצהיר של השופט גורן כראיה. מסקנה זו מקבלת משנה תוקף שכן התצהיר מבוסס בעיקרו על מסמכים שאינם שנויים במחלוקת. 61. לאחר הסרת אבני נגף אלה ניתן לגשת לגוף העניין. זכות חברת כרמל למלוא התמורה בגין העסקה עם הנהלת בתי המשפט 62. חברת כרמל סבורה כי זכאית לקבל את מלוא התמורה על בסיס המחיר המומלץ לצרכן בחוזה, ולא את המחיר המופחת שלפיו הושלמה העסקה. לטענתה אלמלא הפרה חברת סיגא את החוזה עמה, היו כספי העסקה עם הנהלת בתי המשפט מועברים ישירות אליה, וכך בחודש דצמבר 2002 היו מופקדים בחשבונה 309,275 ₪. תשלום זה היה מאפשר לה לפרוע במועד את חלק הארי של תשלומיה לחברת סיגא, שהרי עד ליום 12.1.03 היה עליה לשלם לחברת סיגא 170,370 ₪ (20,000 ₪ המקדמה, שיק בסך 75,185 ₪ שמועד פירעונו ביום 12.12.02 ושיק בסך 75,185 ₪ שמועד פירעונו ביום 12.1.03). עוד היא מוסיפה כי אלמלא ההפרה היתה נמנעת התדרדרותה הכלכלית. 63. חברת סיגא מצדה טוענת כי אין בסיס לטענתה זו של חברת כרמל, שהרי לו ביצעה היא את העסקה לא היתה זכאית למלוא התמורה, אלא לעמלה בלבד. לא זו אף זו, סביר להניח שתמורת העסקה היה משולם לה אותו סכום ששולם לחברת סיגא (272,340 ₪) ולא מעבר לכך. 64. נקבע לעיל, כי חברת סיגא הפרה את החוזה עם חברת כרמל בכך שמכרה עותקים של ספר 'סוגיות' להנהלת בתי המשפט וקיבלה ממנה את התמורה. 65. כאמור, לפי חוזה 'סוגיות' היתה חברת כרמל זכאית לעמלה בשיעור 25% מהמחיר המומלץ לצרכן, ואף למטה מכך לוּ מכרה את הספר בהנחה. לפיכך כדי לזכות בתביעתה היה על חברת כרמל להוכיח כי הפרת החוזה הסבה לה נזק השווה ערך למלוא התמורה בגין העסקה. חברת כרמל לא עמדה בנטל זה. אמירה בעלמא, ולפיה לולא ההפרה היה ביכולתה לקיים את התחייבויותיה אין בה די כדי להוכיח כי נגרם נזק בכלל, ובהיקף הנטען בפרט. 66. לא זו אף זו, חברת כרמל לא הוכיחה קשר סיבתי בין התדרדרותה הכלכלית וחוסר יכולתה לקיים את חיוביה לבין הפרת החוזה מצדה של חברת סיגא. אמנם נכון, העסקה עם הנהלת בתי המשפט קדמה למועד תשלום השיק הראשון שמסרה חברת כרמל, וגם התשלום היה ביום 12.12.02 (ראה חשבונית מס/קבלה שהנפיקה חברת סיגא ומצורפת לתצהיר נידאל). סביר להניח שאם ביום 12.12.02 היו נכנסים לקופתה של חברת כרמל 309,275 ₪ (או הסכום המופחת ששילמה הנהלת בתי המשפט לחברת סיגא -272,340 ₪ כולל מע"מ) היה נפרע השיק שמסרה ואשר מועד פירעונו 12.12.12, ובהנחה שלא היו לחברת כרמל התחייבויות כספיות נוספות, יתכן כי היו נפרעים גם שני התשלומים של חודש ינואר 2003 (התשלום הנוסף בעבור הספר והשיק בעבור המס שמועד פירעונו היה ביום 15.1.03). 67. ואולם, היות שחלק הארי של התשלום אמור היה להגיע ממילא לחברת סיגא, מבחינתה של חברת כרמל מדובר במימון ביניים ולזמן קצר בלבד, שהיה מאפשר לה - לטענתה - לפרוע שלושה תשלומים מחובהּ לחברת סיגא (המקדמה [ששולמה קודם לכן] ותשלומי דצמבר 2002 וינואר 2003). אף לגרסתה של חברת כרמל לא היה בכוחה לשלם 108,265 ₪ שנועדו למס ערך מוסף החל על העסקה, ואותם היה עליה לשלם ביום 15.1.03. 68. יתרה מכך, היקף התחייבויותיה של חברת כרמל עלה על זכויותיה, שהרי חרף העובדה שמכרה תוך פרק זמן קצר 1263 עותקים של הספר וקיבלה תמורתם 877,785 ₪ (695 * 1263= 877,785) לא עלה בידיה לקיים את חיוביה כלפי חברת סיגא. 69. יוצא אפוא כי חברת כרמל לא הוכיחה כי נגרם לה נזק השווה ערך למלוא התמורה בעבור עסקת המכר עם הנהלת בתי המשפט, ולכן דין חלק זה של תביעתה להידחות. ביצוע העסקה במחיר מופחת 70. הנהלת בתי המשפט שילמה לחברת סיגא בעבור 445 עותקים של הספר מחיר מופחת לעומת המחיר המומלץ לציבור (695 ₪ כולל מס ערך מוסף) המסתכם בסך 272,340 ₪. מחיר כל ספר הסתכם אפוא בסך של 612 ₪. 71. כאמור, סעיף 3 לחוזה אִפשר לחברת כרמל למכור את הספר במחיר מופחת לעומת המחיר המומלץ, ובלבד שהתמורה לחברת סיגא לא תשתנה. לטענת חברת סיגא, בשים לב להיקף העסקה ולתנאי התשלום הנוחים, סביר להניח כי לוּ ביצעה חברת כרמל את העסקה היתה גם זו מתקשרת בחוזה בתנאים דומים. 72. הגעתי למסקנה כי בעסקה בין חברת כרמל לבין הנהלת בתי המשפט היתה האחרונה משלמת אותו מחיר שבפועל שילמה לחברת סיגא. ראשית, מדובר בעסקה בהיקף ניכר שבה רכשה הנהלת בתי המשפט 445 עותקים של הספר שהם כ-33% מכלל כמות הספרים שרכשה חברת כרמל מאת חברת סיגא. כבר בחוזה בין בעלי הדין צוין כי חברת כרמל רשאית למכור את הספר בהנחה, וסביר להניח כי כאשר בעסקה בהיקף ניכר עסקינן יסכים מוכר להעניק הנחה לקונה, לעתים מפליגה. שנית, וזהו העיקר, עם המכתב של גברת סימה גורן ז"ל מיום 12.12.02 קיבל נידאל העתק מהזמנת הנהלת בתי המשפט, ובה צוין מחיר הרכישה. לוּ סבר נידאל כי המחיר הנקוב אינו מקובל עליו ניתן היה לצפות כי יגיב מיד ויודיע על עמדתו, לחברת סיגא או להנהלת בתי המשפט. תחת זאת החריש ולא אמר מאומה בנוגע למחיר עד להגשת תובענה זו. 73. אשר על כן אני קובעת כי מכירת עותקים מהספר להנהלת בתי המשפט תמורת 612 ₪ בעבור כל יחידה היה על דעת חברת כרמל או למצער בהסכמה שבהתנהגות. כפועל יוצא אני קובעת כי יש לחשב את העמלה לה זכאית חברת כרמל על בסיס סך של 272,340 ₪ כולל מע"מ. שיעור העמלה 74. לגרסת חברת סיגא בעסקה עם הנהלת בתי המשפט סוכם בינה לבין חברת כרמל כי בעבור מסירת עותקי הספר לבתי המשפט השונים תזכה האחרונה בעמלה מופחתת בשיעור 8% בלבד משווי העסקה בינה לבין הנהלת בתי המשפט. 75. נקבע לעיל כי חברת סיגא לא הוכיחה את גרסתה בנוגע לעסקה עם הנהלת בתי המשפט. לפיכך יש לקבוע כי חברת כרמל זכאית לעמלה בהתאם לחוזה, קרי, עמלה מרבית בשיעור 25%. 76. במקרה דנן נמכר כל עותק של הספר תמורת 612 ₪ כולל מע"מ. לפי החוזה הסכימו חברת סיגא וחברת כרמל כי זו הראשונה תקבל סך של 521.35 ₪ תמורת כל עותק של הספר. לפיכך זכאית חברת כרמל במקרה דנן להפרש בין המחיר המוסכם עם חברת סיגא לבין מחיר המכירה בפועל, ומכאן לעמלה בסך 90.75 ₪ כולל מע"מ (612 - 521.25 = 90.75) ובסך הכול 40,383.75 ₪ כולל מע"מ (90.75 * 445 = 40,383.75). אי-אספקה במועד 77. כאמור, חברת סיגא התחייבה לספק 1400 ספרים 'בסוף חודש נובמבר 2002 לערך'. בפועל סופקו עותקי הספר ביום 5.12.02 וביום 9.12.02. חברת כרמל סבורה כי עותקי הספר סופקו באיחור, ובכך הפרה חברת סיגא את החוזה עמה. עוד טוענת כי הפרה זו הסבה לה נזק, שכן בעטיה נבצר ממנה למכור את כל עותקי הספר. 78. אין לקבל טענה זו. סעיף 41 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 קובע כי "חיוב שלא הוסכם על מועד קיומו, יש לקיים זמן סביר לאחר כריתת החוזה, במועד שעליו הודיע הנושה לחייב זמן סביר מראש." במקרה דנן לא סוכם על מועד מדויק לקיומו של החיוב, אלא על מועד משוער בלבד. הדבר מובן שהרי מועד קיום החוזה היה תלוי בצד שלישי - בית הדפוס. לפיכך לא זו בלבד שאספקת הספר בתחילת חודש דצמבר 2002 עולה בקנה אחד עם הסכמת הצדדים, אלא שבנסיבות העניין מדובר בזמן סביר לעומת המועד החוזי המשוער. 79. גרסת חברת כרמל, ולפיה בשל סמיכות הזמנים לסוף שנת המס, שבה מגדילים קונים בכוח את רכישותיהם, היה מועד האספקה מעיקרי החוזה. אספקת עותקי הספר רק בחודש דצמבר מנעה ממנה לבצע עסקאות. 80. דין טענה זו להידחות. ראשית, לא הוכח כי בשל מועד אספקת ספר 'סוגיות' נמנע מאן דהו מלרכוש אותו. ראוי להזכיר כי מדובר בספר מקצועי שקהל היעד שלו מוגדר. אין להניח אפוא כי המניע להחלטה לרכשו (להבדיל מעיתוי הרכישה) נבע משיקולי מס, ומכל מקום ממועד האספקה ועד סוף שנת המס נותר די זמן לרכוש את הספר. שנית, לו היה פער הימים בעל חשיבות עליונה מבחינתה של חברת כרמל, ניתן היה לצפות כי תעמוד על קביעת מועד מוגדר לקיום החיוב. שלישית, מתוך 1400 עותקים של הספר שסופקו לה, החזירה חברת כרמל 137 עותקים בלבד, שלא נמכרו (מן הסתם כדי להקטין את הנזק). עובדה זו תומכת במסקנה כי מועד האספקה לא השפיע על הקונים בכוח ולא גרם להם שלא לרכוש את הספר. 81. אשר על כן אני דוחה את טענת חברת כרמל בנוגע לאיחור באספקה. הדפסת כמות עודפת בניגוד לחוזה 82. בהתאם לסעיף 6 לחוזה התחייבה חברת סיגא להימנע מלהדפיס עותקים נוספים של הספר ולשווקם שלא באמצעות חברת כרמל. איסור הדפסה זה נועד להבטיח את בלעדיות ההפצה שניתנה לחברת כרמל והותנה בקיום חיוביה החוזיים של האחרונה . 83. אין חולק כי מלבד העותקים שמכרה להנהלת בתי המשפט, הדפיסה חברת סיגא עותקים נוספים של ספר 'סוגיות' (ראה תשובתו של השופט גורן לשאלה 12 בחקירתו הנגדית שלפיה הודפסו 2115 עותקים של הספר). בשל כך טוענת חברת כרמל כי היא זכאית לסעד של מתן חשבונות כדי ללמוד על כמות העותקים הנוספים שהודפסו, ובעקבות זאת על היקף הפסדיה. זכות חברת כרמל למתן חשבונות 84. תובענה למתן חשבונות מתבררת בדרך כלל בשני שלבים, כאשר נטל ההוכחה רובץ על כתפי המבקש לזכות בסעד: 'תובענה למתן חשבונות מתנהלת בדרך כלל בשני שלבים: בשלב הראשון קובע בית המשפט אם התובע אכן זכאי לחשבונות מן הנתבע. אם בית המשפט מכריע כי התובע זכאי לחשבונות, מוציא בית המשפט צו למתן חשבונות ועובר לשלב השני, ובו נדרש הנתבע לשכנע שהחשבונות שנמסרו נאותים. רק אחר כך יקבע אם הוא מחויב בתשלום על פי החשבונות. ראו ע"א 127/83 בר לב ואח' נ' לוינזון ואח' [1], בעמ' 255. בענייננו ביקשה מהדרין וקיבלה היתר לפיצול סעדים, ולכן הסעד המבוקש היה רק מתן החשבונות, תוך שמהדרין שומרת לעצמה את הזכות לתבוע על פי החשבונות בתביעה נפרדת. לפיכך בית המשפט צריך היה לדון רק בשני השלבים של התביעה למתן חשבונות, בלא לדון בחיוב הכספי. בשלב הראשון היה עליו לבחון אם מהדרין זכאית לחשבונות - ואם כן להורות לה למסור את החשבונות :בשלב השני היה עליו לבחון את החשבונות שיימסרו על פי הצו ולקבוע אם הם מספקים ואמינים.' ע"א 127/95 מועצת הפירות ייצור ושווק נ' מהדרין בע"מ ואח' וערעור שכנגד, פ"ד נא(4) 337 בעמוד 344 [31.8.97]. 85. בשלב הראשון על התובע נטל השכנוע כי הוא זכאי לחשבונות מן הנתבע שממנו נתבקשו החשבונות, ובסיומו נותן בית משפט צו למתן חשבונות. בשלב השני, הבא רק לאחר מתן צו למתן חשבונות, על הנתבע נטל השכנוע כי החשבונות שמסר נאותים. רק לאחר מכן יבוא שלב החיוב הכספי של הנתבע שחויב ליתן חשבונות (אלא אם נתבקש פיצול סעדים). 86. כאמור, החוזה העניק לחברת כרמל בלעדיות בהפצת ספר 'סוגיות' ובשיווקו רק אם תעמוד זו בחיוביה על-פיו. חברת כרמל הפרה את החוזה בכך שלא שילמה את התמורה המוסכמת, ובכך איבדה את זכות הבלעדיות (וכבר נאמר לעיל כי אין קשר סיבתי בין הפרת החוזה מצד חברת סיגא לבין הפרת החוזה מצד חברת כרמל). 87. כדי להוכיח את זכותה למתן חשבונות היה על חברת כרמל להוכיח אפוא כי חברת סיגא הדפיסה עותקים נוספים של הספר (נוסף על אלה שהודפסו לצורך העסקה עם הנהלת בתי המשפט, שאינם נושא לעתירה לסעד של מתן חשבונות) לפני הפרתה את החוזה. 88. חברת כרמל לא עמדה בנטל זה ולא הביאה שמץ ראיה שממנה ניתן להסיק כי הדפסת עותקים נוספים של הספר קדמה ליום 12.12.02, שהוא מועד הפרת החוזה מצדה של חברת כרמל. בהיעדר הוכחה כאמור אין אלא להניח כי הדפסת עותקים נוספים נעשתה לאחר ההפרה, ולכן רשאית היתה חברה סיגא לא רק להדפיס עותקים נוספים, אלא גם לשווקם בעצמה. 89. די בכך כדי לקבוע כי חברת כרמל לא עמדה בנטל המוטל עליה ולא עמדה בשלב הראשון, קרי, כי היא זכאית למתן חשבונות. כפועל יוצא יש לדחות את תביעתה למתן חשבונות ואת הסעד הכספי בסך 50,000 ₪ הנובע ממנה. הרמת מסך התאגיד 90. לטענת חברת סיגא, כל ארבע החברות הנתבעות נשלטות על ידי נידאל וסוהילה. עסקינן אפוא באשכול חברות, ובנסיבות מוצדק להורות על הרמת מסך ההתאגדות כך שתחויבנה במלוא החוב הנתבע מחברת כרמל ומחברת הוצאה לאור. 91. דין טענתה זו של חברת סיגא להידחות. 92. במקרה דנן אין מדובר בבעלות של חברה אחת בחברה אחרת (קרי, יחסים של חברה-אם - חברה-בת) אלא בהחזקת הון המניות על ידי בני משפחה אחת (למעט כרמל הוצאה לאור 2002 שכן לא הוכח קשר משפחתי או אחר בין נידאל וסוהילה לבין אבדאח) שעיסוקן באותו תחום - הפצת ספרות משפטית. הפסיקה הכירה במערכת יחסים זו כיוצרת אשכול חברות. ראה ה"מ (ת"א) פוד קלאב נ' פיקנטי תעשיות, תק-מח 98 (2) 2385. כן ראה א' חביב-סגל, "דיני חברות", הוצאת Balance 4 הפקות בע"מ, תל אביב, [2007], בעמוד 326. 93. ואולם, קיומו של אשכול חברות אינו מביא בהכרח למסקנה כי כל החברות הקשורות מהוות ישות משפטית אחת. בקצירת האומר ייאמר כי בנוגע להרמת מסך באשכול חברות מכירה הדוקטרינה בשלוש גישות עיקריות: בקצה אחד 'תיאורית המיזם', בקצה השני 'התפישה הפורמליסטית' ובתווך 'גישת הביניים'. 'תיאורית המיזם' גורסת כי יש להתייחס לאשכול החברות כיחידה כלכלית אחת, ולכן בנקל יוחלט להרים את מסך ההתאגדות; 'התפישה הפורמליסטית' גורסת כי על בית המשפט לדבוק בעיקרון הכללי של האישיות המשפטית הנפרדת, ולכן עליו לנקוט משנה זהירות בהרמת המסך, ורק במקרים קיצוניים וחריגים יורה לעשות-כן. 'גישת הביניים' גורסת כי יש להורות על הרמת מסך התאגיד רק כאשר בעלי המניות נוקטים צעדים שמטרתם להפוך את החברות הקשורות מכשיר לקידום חברה אחרת או כאשר החברות מנוהלות באופן שמבחינה כלכלית יש לראותן כיחידה אחת. 94. במקרה דנן חלק מהחברות הוקמו לפני תיקון מספר 3 לחוק החברות וחלקן לאחריו. ואולם בין אם יש לבחון את המקרה לפי המצב התחיקתי שקדם לתיקון מספר 3 ובין אם לפי המצב שלאחריו - ואין חולק כי המגמה של תיקון מספר 3 היתה לצמצם את הרמת המסך באשכול חברות, ובכלל זה את אחריות החברה-האם בנוגע לפעולות החברות הקשורות - הרי שנדרשת תשתית עובדתית, שלפיה קיימים יחסי קרבה בין החברות, קרי שהחברה-האם התערבה בפעילות יתר החברות או (כאשר אין מדובר ביחסים בין חברה-אם לבין חברה-בת) או כי אין הפרדה בניהול החברות השונות. ראה בסוגיה בהרחבה בספרה של אירית חביב-סגל, שם, בעמוד 327- 340 וכן דבריו של השופט אור ברע"א 8472/96, ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י נ' מושב שיתופי מולדת, פ"ד נא (1) 61 [1997]. 95. חברת סיגא לא הניחה תשתית עובדתית שממנה ניתן להסיק כי אין הפרדה בניהול החברות השונות. לפיכך גם לפי הגישה המחמירה אין להורות על הרמת מסך בין החברות הנתבעות. ראשית, אין ראיה כי לא קמה הצדקה כלכלית להקים את ארבע החברות וכי כל רצונם של נידאל וסוהילה היה להתחמק מפירעון חובות לנושים. אין ראיה כי נידאל וסוהילה נהגו להקים חברה, לפזר שיקים משוכים על חשבונה ולאחר מכן להפסיק פעילותה ולהקים חברה חדשה חוזר חלילה. אין לומר אפוא כי הם 'מקימי חברות סדרתיים'. שנית, אמנם נכון, לתשלום חלק מחוב חברות כרמל והוצאה לאור מסר נידאל שיקים של חברה הוצאה לאור 2002 אשר חוללו באי-פירעון. ואולם, לא זו בלבד שנידאל נתן הסבר לכך (ראה בעמוד 21 שורה 3 '...אני לוקח שיקים מכל מיני אנשים בשביל לעמוד בהתחייבויות שלי') אלא שלכיסוי חובות חברת כרמל וחברת הוצאה לאור מסרו הוא וסוהילה שיקים משוכים על חשבונותיהם הפרטיים. החפץ להתחמק מחובות חברות שבשליטתו אינו מוסר שיקים מחשבונו הפרטי. שלישית, נידאל התחייב כערב לחיובי חברת כרמל וחברת הוצאה לאור. מי שמעוניין להתחמק מנושיו יעשה כל אשר לאל ידו כדי לא לקבל על עצמו אחריות אישית. רביעית, בנוגע לחברה הוצאה לאור 2002, שמנהלה אבדאח, לא הוכח קשר משפחתי או אחר בינו לבין נידאל או סוהילה, וגם לא הוכח כי אבדאח נרשם 'על הנייר' בעוד 'הרוח החיה' מאחורי חברה זו היו נידאל או רעייתו סוהילה. חמישית, מלבד העובדה שלתשלום חלק מהחובות נמסרו שיקים של חברת הוצאה לאור 2002 (שכאמור נידאל או סוהילה אינם בעלי מניות בה) אין ראיה כי היה ערבוב בניהול ארבע החברות הנתבעות. אמנם נכון, תחום עיסוקן דומה ברם לא הוכח כי חברה אחת התערבה בפעילות רעותה. שישית, חברת סיגא ידעה על קיומן של חברות נוספות. הראיה, בחוזה בנוגע לאוגדן 'התקנות' התקשרה בחוזה עם חברת הוצאה לאור (והיא עצמה לא הקפידה על זיהויה הנכון). 96. לא הוכחו אפוא קיומם של יחסי קרבה בין ארבע החברות הנתבעות, המצדיקים הרמת מסך ההתאגדות. די בכך כדי לדחות את התביעה להרמת מסך ההתאגדות בין החברות השונות. 97. כפי שהוכח, נידאל הפר כלפי חברת סיגא זכויות יוצרים ובשל כך הועמד לדין פלילי והורשע על פי הודאתו. כמו-כן בהליך אזרחי (שבו חברת סיגא לא היה צד) חויב נידאל לשלם כספים ונקבע כי התנהגותו היתה חסרת תום לב. לדעת חברת סיגא, עובדות אלה אך מחזקות את המסקנה כי מן הראוי להורות על הרמת מסך התאגיד בין החברות השונות. 98. אין לקבל טענה זו. מדובר באירועים מאוחרים לאלה המבססים את עילת התובענה דנן, ולכן אינם רלוונטיים להכרעה (בכלל ולעניין הרמת מסך התאגיד בפרט). 99. חברת סיגא גם ייחסה לנידאל ולסוהילה מעשי מרמה והונאה, המצדיקים להרים את מסך התאגיד (חברת כרמל וכרמל הוצאה לאור 1999) ולהטיל חבות על בעלי מניותיהם. 100. דין הטענה להידחות, ואין אלא להפנות להוראת תקנה 78 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, שלפיהן "כל מקום שבעל דין טוען טענות מצג-שווא, תרמית, זדון או השפעה בלתי הוגנת, ובכל מקרה אחר המזקיק לפרטים, יפורשו הפרטים ותאריכיהם בכתב הטענות." 101. לא זו אף זו, טענות מהסוג האמור טעונות רמת הוכחה מוגברת. יפים דבריה של השופטת פוקצ'יה בע"א 3725/08 חזן נ' חזן [3.2.11]: 'ככלל, טענות מסוג זה, שנילווה להן, על פי רוב סממן של חוסר ניקיון כפיים, טעונות בשל טיבן רמת הוכחה נכבדה לצורך ביסוסן. ייחוס לאדם התנהגות שיש בה חוסר ניקיון כפיים, מרמה או כזב מחייב בראיות בעלות משקל ואמינות. כשם שלא בנקל יוכיח בעל דין טענות בדבר תרמית, המחייבות ביסוס ברמת הוכחה גבוהה במיוחד, כך גם טענות בדבר פיקטיביות של עסקה, המשיקות לטענות מרמה, מצריכות רמת הוכחה התואמת במשקלה לרצינותה ולחומרתה של הטענה הנטענת.' 102. לא זו בלבד שטענת המרמה לא פורטה כדבעי בתביעה שכנגד, אלא שחברת סיגא לא עמדה בחובת ההוכחה המוגברת שנדרשה ממנה. הכרזת נידאל פושט רגל 103. מחקירתו הנגדית של נידאל התברר כי ננקטו נגדו הליכי פשיטת רגל, שהוקפאו. לכן לא היתה מניעה להמשיך בניהול ההליך נגדו. ברם בכותרת סיכומי טענותיו ציין בא כוח חברת סיגא, לצד שמו של נידאל 'בפשיטת רגל'. אין זה נהיר אם הוכרז פושט רגל או ניתן נגדו צו כינוס נכסים. מכל מקום, כל חיוב בהליך זה, שהתנהל נגדו בלא שנתקבל רשות מבית המשפט של פשיטת רגל, כפוף לדיני פשיטת רגל. סוף דבר 104. אשר על כן אני דוחה את תביעתה של חברת כרמל על כל חלקיה. 105. התביעה שכנגד מתקבלת בחלקה. 106. אני מחייבת את הנתבעת שכנגד מספר 1 (כרמל ספרות משפטית בע"מ) לשלם לתובעת שכנגד (סיגא הוצאה לאור בע"מ) סך של 522,855 ₪ כשסכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום 1.3.03 וכלה ביום התשלום המלא בפועל. כן אני מחייבת את הנתבעת שכנגד מספר 2 (כרמ הוצאה לאור והפצות (1999) בע"מ לשלם לתובעת שכנגד (סיגא הוצאה לאור בע"מ) סך של 73,476 ₪ כשסכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום 10.3.03 וכלה ביום התשלום המלא בפועל. כן אני מחייבת את הנתבע שכנגד מספר 5 (נידאל ג'בילי) - מכוח ערבותו לחיובי חברת כרמל וחברת הוצאה לאור 1999 - לשלם לתובעת שכנגד את הסכומים הנקובים בתת-סעיפים דלעיל. התביעה שכנגד נגד הנתבעים שכנגד 3, 4 ו-6 נדחית בזאת. היות שהתביעה העיקרית נדחתה והתביעה שכנגד נדחתה ברובה, איני עושה צו להוצאות. חוזההוצאה לאור