תמצית התביעה: 1.התביעה היא להחזר תשלומים אותם שילם התובע לנתבעת, על מנת שהאחרונה, תדאג לתשלומי החזרי מס, אם וככל שמגיעים לו מרשויות המס. 2. ביום 23.6.05 נחתם הסכם (להלן - "ההסכם") בין התובע לנתבעת שבכותרתו: "ייפוי כוח לטיפול בהחזרי מס ותשלום עמלה", לטיפול בהחזרי מס, לרבות בטוח לאומי ורשויות המדינה (ההסכם, צורף כנספח 1 לבקשה לביטול פסק דין, שניתן בהיעדר התייצבות של הנתבעת). 3. התובע טוען, כי הנתבעת, גבתה ממנו תשלומים בגין טיפול בהחזרי מס כדלהלן: א. לביצוע בדיקה, בסך 500 ₪. ב. פיקדון, בסך 605 ₪. ג. תשלום נוסף לצורך קבלת החזר המס, בסך 497 ₪. 4. לטענת התובע, בפועל לא קיבל החזר כלשהו ממס הכנסה באמצעות הנתבעת או כתוצאה מטיפול כלשהו מצידה בעניינו. התובע מוסיף, כי בחודש מרץ 2006, הודיעה לו נציגת הנתבעת, כי הוא זכאי להחזר מס בסך של 2,600 ₪ (להלן - "ההחזר") וכי כתנאי לקבלת ההחזר, עליו, לשלם לה, תוך 5 ימים, סך של 497 ₪ (כאמור בסעיף 2ג. לעיל). מאז ועד היום, למרות חלוף כשנתיים, לא קיבל החזר זה. לטענתו, למרות פניות חוזרות ונשנות, בע"פ ובכתב, הנתבעת, מתחמקת ממנו ומפגינה כלפיו זלזול. בכך, נגרמו לו הוצאות רבות ועוגמת נפש בגינן הוא תובע פיצוי מהנתבעת, בנוסף לדרישה להחזר התשלומים, ששולמו לה, על ידו. 5. התובע העיד, כי הנתבעת התנתה במפורש, שתנאי לקבלת החזר מס בסך 2,600 ₪ הוא תשלום 20% עמלה, כדבריו בעדותו: "אמרו לי שמגיע לי 2,600 ₪..., ואם לא אשלם להם את ה-20% הכסף לא יכנס אלי לבנק" (עמוד 5 שורות 14-13). לראיה, הוא אכן שילם לנתבעת סך של 497 ₪, כאמור לעיל. 6. התובע הוסיף והעיד, כי בהסכם, הוא הצהיר "שאין בכוונתי לטפל באמצעות צד אחר" (עמוד 6 שורה 3 לפרוטוקול, שורה 8 להסכם). מלשון ההצהרה עולה לדבריו, כי התחייבותו היא בלשון עתיד, ואין תחולה להצהרה, על טיפול בהחזרי מס בעבר "הכוונה היא לטיפול קדימה ולא אחורה" (עמוד 6 שורות 4-3). 7.הנתבעת טוענת, כי לפי הסכם, הטיפול בהחזרי מס הוא עבור 6 שנים אחורה וכן, כי מבדיקתה עם מס הכנסה עלה, שהתובע זכאי להחזר מס בסך 2,589 ₪ (בתמיכה לכך, הגישה את נספח 2). לתדהמתה, לאחר הבירור במס הכנסה, התברר לה, כי התובע הפר את ההסכם, והגיש באופן פרטי דו"ח למס הכנסה, על אף, שהתחייב בהסכם, לא לטפל בכך באופן פרטי או באמצעות רו"ח. 8.לעניין התשלומים, ששילם התובע, העידה נציגת הנתבעת, כי התשלום בסך 500 ₪ ששולם לאחר החתימה על ההסכם, נגבה, עבור פתיחת תיק ובדיקת הזכאות וזאת ללא קשר לתוצאה, אם יהיו החזרי מס, אם לאו. אם קיים החזר מס, אזי, על פי ההסכם, הנתבעת, זכאית לעמלה בשיעור של 20% מההחזר. נציגת הנתבעת העידה, כי העברת החזר המס, בפועל לתובע, לא נעשית על ידה לחשבון הבנק של התובע, כי אם ע"י מס הכנסה (עמוד 5 שורה 15). נציגת הנתבעת הוסיפה והעידה, כי מאחר והתובע לקח החזר מס בעבר, לשנים 2001-2000, קודם לחתימה על ההסכם, הם רשאים לגבות עמלה, גם מהסכום אותו התובע גבה בעצמו, או עמלה בסך 1,000 ₪, הגבוה מביניהם (עמוד 5 שורות 11-10). 9. המחלוקת בין הצדדים היא, האם הפר התובע את התחייבותו לנתבעת על פי ההסכם, בכך שבעבר, בטרם ההתקשרות ביניהם, הוא פנה באופן עצמאי לרשויות המס בדרישה לקבל החזר מס. או שמא הנתבעת, הפרה את התחייבותה, ביצירת מצג שווא בפני התובע, כאילו היא דאגה, להחזר מס המגיע לו, וגבתה תשלומים שלא כדין, הואיל ולא היה החזר נוסף, מעבר להחזר המגיע לתובע לנוכח פעולותיו, קודם להתקשרות בהסכם. ממצאי בית המשפט: 10. בין הצדדים נחתם הסכם, ביוני 2005, שכותרתו "ייפוי כוח לטיפול בהחזרי מס ותשלום עמלה". בסעיף הראשון, לאחר מילוי הפרטים האישיים של התובע, נכתב כי מאושר בזאת לנתבעת "לטפל בנושא החזרי המס, עבור השנים 11. למרות זאת מעיון בסיפא של ההסכם, ניתן ללמוד כי הטיפול הוא עבור שנים עברו, הואיל ונאמר בסעיף האחרון בו: "הסכם זה יהיה תקף גם להגשה לשנים הבאות בהתאם לבקשתי". 12. בכך, לא די כדי ללמוד, לאילו שנים נסוב השירות של הנתבעת, לפי ההסכם. נותר לבחון את סבירות פרשנות הנתבעת להסכם, כאילו הוא חל 6 שנים אחורה, כדברי הנציגה בעדותה: "גם אם הוא טיפל אנו מחייבים שש שנים אחורה" וכן כדבריה: "אם בסופו של דבר מתגלה שהוא קיבל את ההחזר, מגיעה לנו עמלה" (עמוד 6, שורות 2-1). 13. יוער, כי הנתבעת טענה שהתקופה היא לשש שנים אחורה, לפי "שיחת טלפון מכירתית", אך הדבר לא הוכח, בעדות של איש המכירות, ולא נרשם בהסכם. 14. בהסכם הצהיר התובע: "כי אין בכוונתי לטפל בהחזרי המס באמצעות צד אחר לרבות רו"ח פרטי, באם אעשה כן בכל זאת, הנני מתחייב לשלם לכם עמלה בסך 1,000 ₪". 15. פרשנות הסכם, צריכה להיות כנגד מנסחו, בפרט כאשר מדובר בחוזה סטנדרטי, בין הנתבעת, לתובע-לקוח פרטי שכל מעייניו לקבל החזרי מס נוספים, מעבר לאלו שאושר לו קודם לחתימה על ההסכם. כך גם, מנוסח ההסכם עולה, כי מטרתו היא להגדיל את ההחזרים ולא לטפל בהחזרים שכבר טופלו קודם לכן ע"י התובע. 16. מכך ניתן ללמוד, כי גם אם ההסכם הוא עבור שנים עברו, הרי שטיפול עצמאי ע"י התובע או רו"ח מטעמו, הוא על מעשה עתידי: "באם אעשה כן", רק אז, תופעל הסנקציה לתשלום עמלה, בסך 1,000 ₪. התובע אף העיד, כי כוונתו היתה רק ביחס לעתיד, "הכוונה היא לטיפול קדימה ולא אחורה" (עמוד 6, שורות 4-3). לאור האמור לעיל, אני קובעת, כי מלשון ההסכם ואומד דעת הצדדים בנדון, הוסכם על מניעה עתידית, ממועד החתימה ואילך, לטיפול במקביל ע"י התובע בהחזרי מס. אין תחולה להצהרה וודאי לא לסנקציה, על טיפול בהחזרי מס שנעשו ע"י התובע או מי מטעמו בעבר, בטרם החתימה על ההסכם. 17. התובע העיד, כי נציגת הנתבעת התנתה את קבלת המחאה בגין החזרי מס, בתשלום נוסף של 497 ₪ כדבריו: "אם לא אשלם להם את ה-20% הכסף לא יכנס אלי לבנק" (עמוד 5, שורות 14-13). סימוכין לטענתו, ניתן למצוא בעובדה, כי בהסכם (הסטנדרטי) נקבע, בהתייחס לחוב קודם או חוב שלא דווח לה: "כסף שאקבל ממס הכנסה באמצעותכם, יועבר לקיזוז החוב" (שורה 18 להסכם). לעומת זאת, נציגת הנתבעת העידה בבית המשפט, כי החזר המס מגיע ישירות לתובע ולא באמצעותם "אנו לא מכניסים את הכסף לחשבון, כי אם מס הכנסה" (עמוד 5, שורה 15). 18. כפי שעולה מעדות התובע, לא הועבר לו החזר מס כלשהו, ממועד החתימה על ההסכם ועד להגשת התביעה. הנתבעת אינה מכחישה זאת בעדותה. מנספח 2 שהוגש על ידה, עולה, כי החזר בסך 2,605 ₪, לא הגיע לתובע בשל טיפול של הנתבעת עבורו ולא הוחזר לו, לאחר פעולותיו ממועד חתימת ההסכם. מנספח 2 עולה, בבירור, כי מדובר בהחזרים עבור השנים 2001-2000, אשר היו אמורים להיות מופקדים בחשבונו כבר ב-23.10.01, הרבה בטרם החתימה על ההסכם. 19. לפיכך, אני מקבלת את טענת התובע, כי הנתבעת, יצרה בפניו מצג שווא, כאילו אי תשלום העמלה, בשיעור 20% מהחזר המס ימנע את הפקדת ההחזר בסך 2,600 ₪, שלכאורה יופקד בחשבונו, תוך חמישה ימים ממועד תשלום העמלה. 20. דרישת הנתבעת, לקבלת עמלה בשיעור של 20% בגין פעולה, אותה ביצע התובע בעבר באופן פרטי, אינה מעוגנת, כאמור לעיל, בהסכם ואף אינה עומדת בדרישת תום הלב, כמפורט להלן. בהסכם נאמר: "באם אהיה זכאי לקבל החזר מס, ממס הכנסה - הנני מתחייב לשלם ל"אוסקר- המרכז להחזרי מס" עמלה בגובה 20% בתוספת מ.ע.מ." (שורה 12 להסכם). מנוסח ההסכם עולה, כי הכוונה להחזר מס עתידי "אהיה זכאי", ואין לפרש זאת להחזר מס, שניתן בעבר לאחר טיפול באופן פרטי, ע"י התובע. אם לא כן, הנתבעת תתעשר, שלא כדין מפעולות התובע, והוא יימצא "לוקה" פעמיים. בתשלום, לרו"ח פרטי בעבר ובתשלום נוסף לנתבעת, עבור החזר, אשר היא לא נדרשה לטיפול כלשהו בגינו, שכן טופל כבר קודם לכן. 21. חוזה, יש לקיים בדרך מקובלת ובתום לב, כאמור בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973: "בקיום של חיוב הנובע מחוזה, יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה". הנתבעת, בהתנהגותה מול התובע, לא נהגה בתום לב וחמור מכך, הטעתה את התובע, מתוך כוונה לגבות ממנו כספים, בניגוד להסכם שנחתם ביניהם, תוך התעשרותה שלא כדין. 22. כך גם, היה על הנתבעת להחזיר לתובע את הפיקדון בסך 605 ₪, אשר היא התחייבה, שיוחזר לו בסיום הטיפול. הטיפול , אמור היה לארוך מס' חודשים לכל היותר, כאמור בהסכם. 23. הנתבעת, נהגה בחוסר תום לב, בביצוע ההסכם במשך שנתיים, כאשר התובע יצר איתה קשר טלפוני ואף בכתב לבירור אי העברת ההחזר. היא, לא מצאה לנכון, לתת לו מענה בדבר הסגותיו, עד להבאת טענותיה, במסגרת הליך זה. 24. לפיכך, אני קובעת, כי התובע זכאי להחזר תשלומים ששולמו על ידו לנתבעת, בגביה לטובת "ג.נ. אוסקר ניהול ושיווק פיננסי בע"מ", למעט התשלום בסך 500 ₪, ששולם בחתימה על ההסכם, לצורך בדיקת זכאות התובע, ללא קשר לתוצאות. ההחזר בסך 1,100 ₪, ישולם לתובע תוך 10 ימים בצרוף ריבית והפרשי הצמדה מ- 1.3.06 ועד ליום התשלום בפועל. תשלום זה, ישולם לתובע ע"י "אוסקר - המרכז להחזרי מס" "ג.נ. אוסקר ניהול ושיווק פיננסי בע"מ", ביחד ולחוד (כאמור בהחלטתי מיום 21.8.07, בשאלת האישיות המשפטית נשוא ההסכם והגביה). 25. הנתבעת, תשלם לתובע פיצוי בגין ההכבדה והטרחה שנגרמה לו, בצורך לחזור ולפנות אליה למיצוי זכויותיו במשך כשנתיים, עד להגשת התביעה. הפיצוי יועמד על סך של 1,000 ₪ ובצרוף הוצאות משפט, כולל הוצאותיו בגין התייצבותו לדיון, אליו לא התייצבה הנתבעת, בסך 500 ₪. תשלומים אלו, ישולמו תוך 10 ימים מהיום וישאו ריבית והפרשי הצמדה ממועד פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. חוזהמיסיםהחזרי מס