1. בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף ולחילופין בקשה למחיקת כותרת. כמו כן הגישו המבקשים בקשה להארכת מועד להגשת בר"ל ובהחלטה מיום 20.3.06 ניתנה האורכה המבוקשת. המשיבים מצידם הגישו בקשה לביטול ההחלטה דנן מיום 20.3.06. החלטה זו נוגעת לשלוש הבקשות גם יחד. עניינה של התביעה היא לתשלום יתרת חובם של המבקשים למשיבות, חברות זרות המפעילות אתרי אינטרנט המציעים שרותי משחקים והימורים. ביחס לבקשת המשיבים, לביטול ההחלטה להארכת מועד להגשת בר"ל, לאור ההחלטה לגופו של עניין, הרי שהדיון בה מתייתר. הבקשה לסילוק על הסף טענות המבקשים דחיית התביעה מחמת אי חוקיות 2. לטענת המבקשים התובענה שהוגשה היא תובענה לאכיפת תשלומים הנובעים מהסכם הימורים ומשכך חל עליו סע' 32 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973, (להלן: "חוק החוזים") הקובע כי חוזה מעין זה אינו ניתן לאכיפה או לפיצויים. כמו כן מפנים המבקשים לסעיפים 225, 227 ו 228 לחוק העונשין אשר לפיהם אסורה כל פעולת ארגון, הצעה, מכירה, פרסום וכיו"ב כל דבר הנוגע להימורים ומטילים עונש של מאסר וכפל קנס על העובר על חוק זה. מאחר ולמשיבים לא ניתן היתר לעריכת הימורים כאמור בחוק הסדר ההימורים , תשכ"ז - 1967, הרי שפעילותם אינה חוקית. המבקשים מפנים לע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ ואח' נ. המועצה להסדר ההימורים בספורט, (לא פורסם) 02 (10) 778, שם קבעה הש' בייניש את אי חוקיותם של ארגון וניהול הימורים באמצעות גורמים בחו"ל. כמו כן מפנים המבקשים לפסיקת ביהמ"ש בניו יורק (אשר לא צורף לבקשה) שקבע כי פעילות ההימורים האסורה מתנהלת על גבי מחשב המשתמש, בהתעלם מן העובדה כי מחשב השרת שהחזיק את האתר פעל כדין במדינת אנטיגואה. עוד מבקשים המבקשים להפנות את תשומת לב ביהמ"ש לפעילות של משטרת ישראל נגד פרסום אתרי הימורים בישראל. בהמשך לכך מפנים המבקשים לסע' 30 לחוק החוזים, אשר לפיו חוזה שאיננו חוקי הינו חוזה בטל. דחיית התביעה מחמת היעדר יריבות/ היעדר עילה 3. לאור העובדה שכתב התביעה איננו מגלה כל קשר משפטי בין המבקשים למשיבים ואין בו כל ראיה לקשר שכזה או לחוב הנטען, על ביהמ"ש לדחות את התביעה מפאת היעדר יריבות או היעדר עילה. גם באשר לאסופת מכתבי הדואר האלקטרוני, טוענים המבקשים כי אין בהם כל ציון פרטים מלאים היכול לקשר את המבקשים אל כותבי הדוא"ל הנ"ל. טענות המשיבות 4. המשיבות הגיבו באריכות לטענות המבקשים, ואתייחס לטענותיהן במהלך ההכרעה גופא. דיון והכרעה דחייה על הסף מחמת היעדר עילה/ היעדר יריבות 5. הלכה היא כי בבחינת בקשה לסילוק על הסף על ביהמ"ש להניח כי העובדות המונחות לפניו בכתב התביעה הנן נכונות, ותחת הנחה זאת לבדוק האם הסעד מגיע לתובע. ראוי להזכיר את דבריו של כבוד השופט זוסמן בע"א 167/63 ג'ראח נ' ג'ראח, פ"ד יז 2617, 2624, לפיהם : "הדיבור 'עילת התביעה' (cause of action) אינו חד-משמעי, ומשהוגדר, אין כוח ההגדרה יפה אלא לעניין פלוני בלבד". בנוסף לאמור לעיל, למחיקה על הסף, עפ"י תקנה 100 לתקנות סדר דין אזרחי, הנחיה כללית, שיש לראות בה את המדיניות השיפוטית הרצויה, והיא כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף "הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה" (ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין, פד"י מ (2) 668). די בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות המצוינות לעיל והמהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שהוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק באיבה ויש להעדיף תמיד את הדיון הענייני ואת ההכרעה בסכסוך לגופו של עניין (ראה בספרו של א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה חמישית, עמ' 134). (ר"ע 59/81 ארדיטי נ. ארדיטי פ"ד לה(2) 811, 812). עיון בכתב התביעה ונספחיו, מעלה כי עניינה של התביעה בחובם הכספי של הנתבעים בסך של 300,000$ ארה"ב לאחר שהתקשרו עם התובעות בהסכם באמצעות האינטרנט ושילמו באמצעות כרטיסי אשראי את תמורת השירותים שניתנו להם. אומנם נכונה טענת המבקשים כי לכתב התביעה לא צורף ההסכם האמור אלא צורפו תכתובות בדוא"ל בין המבקשים לנציג המשיבות בשם נמרוד. חתימת התכתובות הנ"ל הינה ע"י פרסונות בשם יובל ואורנה עם כתובות הדואר האלקטרוני שלהם, ללא ציון שם מלא, או פרטים מזהים אחרים. למרות זאת, לאור ההלכה בעניין זה, אינני סבור כי יש מקום לסילוק התביעה על הסף מפאת היעדר עילה או יריבות ויש לאפשר לתובעות להוכיח את תביעתן וכי התכתובות בדוא"ל מתייחסות למבקשים. בחינתה של השאלה מתבססת על ההנחה כי האמור בכתב התביעה אמת הוא וכי אם יצליחו להוכיח את טענותיהם, תזכינה המשיבות לסעד המבוקש. בהנחה שאכן כך, והמשיבות תצלחנה בהוכחת העובדות האמורות, הרי שבשלב זה דברים אלו מספקים על מנת להקים למשיבות, לכאורה, תביעה כנגד המבקשים בעילה חוזית. משכך אין להיענות לבקשת המבקשים לסילוק התביעה על הסף בגין היעדר עילה/ היעדר יריבות. דחיית התביעה מחמת אי חוקיות 6. לעניין סילוק התביעה על הסף מחמת אי חוקיות, התייחס ב"כ המשיבות בתגובתו, והפנה לפסיקות של ביהמ"ש העליון לפיהן טענות המועלות בבקשה לסילוק על הסף אך מצריכות בירור עובדתי ומשפטי מורכב, אין לעשותן במסגרת דיון בבקשה לסילוק על הסף. (ררה : ע"א 6770/01 קי.בי. ע. קבוצת בוני ערים נ' מועצה אזורית באר טוביה, תק- על 2001(3), 1984, עמ' 1985), וכן ע"א 796/80 אוחנה נ' אברהם ואח', פ"ד לז(4) 337, עמ' 341: "משום כך כאשר היעדר עילה נעוץ במצב משפטי גרידא, - בהנחה כי הצד העובדתי אינו שנוי במחלוקת, - כי אז גם שאלות משפטיות ניתן לברר ולהכריע בהן בשלב מוקדם של הדיון, ובלבד ותינתן לבעלי הדין שעת כושר נאותה להשמיע דבריהם לליבון הסוגיה המשפטית. שונה המצב אם תביעה המשפטית יש לה פנים לכאן ולכאן ופתרונה אינו קל, כי אז יש ולא ראוי לחתוך הדין במסגרת בקשה למחיקת על הסף" בטרם אפרט את טענות הצדדים לעניין זה, אציין כבר עתה כי סבור אני שהצדק בעניין זה עם המשיבות. 7. לגופן של טענות המבקשים, הרי שלטענתם פעילות המשיבות הינה בתחום ההימורים ומשכך עסקינן בחוזה בלתי חוקי, בטל ולכל הפחות בחוזה שאין ליתן לו סעד של אכיפה. הכל לפי סע' 30-32 לחוק החוזים. מנגד טוענות המשיבות כי חוק החוזים הישראלי כלל איננו רלוונטי לעניינינו שכן המשיבות הן חברות זרות הפועלות באמצעות אתרי אינטרנט המופעלים בחו"ל על גבי שרתים הנמצאים בחו"ל. יתרה מכך, תנאי השימוש באתרן של המשיבות, להם הסכימו המבקשים, קובעים כי הדין החל על החוזה הינו דין אנגליה. וכן מציינות המשיבות, כי עפ"י הדין האנגלי, הימורים הינם חוקיים. סבור אני כי באין טענה לסתור, הרי שטענה זו מצריכה בירור עובדתי, בדיקת הדין האנגלי, נפקותו לעניינינו, ומהותו, הינו עובדה הטעונה הוכחה בראיות. 8. זאת ועוד אפילו חוק החוזים הישראלי חל על ההסכם הרי משטענו המבקשים כי על ההסכם חל סע' 30 בחוק החוזים, לפיו חוזה בלתי חוקי הוא פסול, עליהם להפנות לחוק עליו הוא עובר. התייחסות המבקשים לעניין זה מפנה לחוק העונשין האוסר הימורים אלא שלטענת המשיבות חוק זה איננו חל עליהן שכן עפ"י תחולתו הטריטוריאלית של חוק העונשין הישראלי, הרי שסע' 12 לחוק מחילו רק על עבירות פנים, ואלו מעבר לגבולות המדינה יחול רק באשר לעבירות ספציפיות שאין להן ולתביעה דנן, ולא כלום. וכך גם לעניין סע' 32 לחוק החוזים הקובע כי: "32. (א) חוזה של משחק, הגרלה או הימור שלפיו עשוי צד לזכות בטובת-הנאה והזכיה תלויה בגורל, בניחוש או במאורע מקרי יותר מאשר בהבנה או ביכולת, אינו עילה לאכיפה או לפיצויים" משכך גם העניין העובדתי טעון בירור מאחר ולא ברור מהו טיב השירותים שניתן, אם ניתן, למבקשים. שכן עפ"י סע' 32 לחוק החוזים , חוזה הימורים מוגדר ככזה רק אם יוכח כי נכנס בגדרו של משחק בו מעורב יותר מזל מהבנה וידע. כך למשל משחקי קלפים יכולים להיחשב כיוצאים מגדרו של סע' 32 אם להבנה יש משקל הגובר על המקריות (ראה לעניין זה בספרם של המלומדים דניאל פרידמן ונילי כהן, "חוזים", כרך א', עמ' 348). לעניין זה טוענות המשיבות כי באתריהן קשת רחבה של פעילויות אשר רובן כלל אינן מהוות הימור אסור עפ"י הדין בישראל. משלא טענו המבקשים לעניין זה ולא הוכיחו מהו סוג הפעילות שביצעו באתר שבבעלות המשיבות, הרי שזוהי טענה נוספת הדרושה בירור. לאור כל האמור, גם לעניין טענה זו, סבור אני כי מורכבות הנושא והטענות, מחייבים בירור עובדתי ומשפטי מעמיק ולא ניתן להכריע בהם בשלב זה של בקשה לסילוק על הסף כאמור. 9. יתר טענות המבקשים בדבר כוונת המחוקק, פעילות של משטרת ישראל ופסיקה של בתי משפט זרים, כולם באים להצביע על מטרות החקיקה, התווית מדיניות רצויה והעומד מאחוריה, טענות אלה בהתווסף לטענות אשר נידונו בהכרעתי, ראויות כולן כאמור להתברר לגופן, ובאופן מעמיק ויסודי ואין הם יכולות להוות בשלב זה עילה לסילוק התובענה על הסף. מחיקת כותרת טענות המבקשים 10. לטענת המבקשים התובענה דנן אינה ראויה להתברר ב"סדר דין מקוצר" והם מעלים טענותיהם כנגד קיום ראיה בכתב וכנגד היות הסכום קצוב: לטענת המבקשים , המשיבות אינן מציגות חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא ואין ברשותם כל ראייה בכתב לחוב הנטען או להסכם כאמור בין הצדדים. כמו כן לטענת המבקשים, המשיבות לא הציגו סכום כלשהו אלא אסופת מכתבים כאשר אין כל פירוט בשל מה נקבע הסכום. טענות המשיבות 11. לטענת המשיבות, עיון בנספחים שצורפו לכתב התביעה ילמדו כי המשיבות הראו כי המבקשים הודו בהודאת בעל דין הן בהתחייבות והן בחוב הנטען. כך גם תדפיס כרטיסיית לקוח מכיל את הפרטים שנמסרו ע"י המבקשים בעת התקשרותם עם המשיבות. דיון והכרעה 12. תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984, ק"ת 4685 (להלן : ה"תקנות") חלק ג' פרק ט"ז, מסדירות את התנאים בהם יש להכשיר תביעה בסדר דין מקוצר, ואימתי על בית המשפט למחוק את הכותרת ולהעביר את התובענה להליך רגיל. שני תנאים מצטברים דרושים בענייננו על פי תקנה 202 לתקנות על מנת שהתביעה תוכשר בסדר דין מהיר, האחד סכום קצוב, והשני "מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא". ההלכה בדבר סכום קצוב מדברת על סכום אריתמטי ללא צורך בהערכה (ראה: ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי בעריכת ד"ר ש.לוין מהדורה שביעית 523) עיון בכתב התביעה ונספחיו, עולה כי הסכום הקצוב בגינו מבקשת המשיבה להיכנס בגידרו של סדר דין מקוצר סכומים אותם היו צריכים לשלם בעבור שירותים שונים שניתנו ע"י המשיבות. בהנחה שהסכום ניתן להוכחה בראיות חיצוניות, אין הוא דורש הערכה ומשכך עומד הוא בתנאי זה של הסעיף. 13. אלא שלעניין ראשית ראיה לקיומו של חוזה, סבור אני כי התביעה שבפניי איננה עומדת בתנאי התקנה אף שהדרישה לראשית ראיה היא מינימאלית, שכן ההלכה קובעת כי ראיה בכתב לחוזה או התחייבות עליהם להיות עשויים על ידי הנתבע או בחתימתו. משכך, תדפיס כרטיסיית לקוח של המשיבות, הינו חסר משקל לעניין זה. זאת ועוד אינני סבור כי תכתובת בדואר האלקטרוני אשר אינה מכילה את מלוא הפרטים של המבקשים, יכולה לענות על תנאי זה. לא ראוי בעיניי במקרה זה למתוח את פרשנות התקנה עד כדי כך. מעשה מעין זה, עשוי לפגוע בזכויות המבקשים. זאת בייחוד לאור העובדה כי אין כל אסמכתא נוספת המקשרת אותם בשלב זה למשיבות. בהיעדר הסכם חתום, ובהיעדר תכתובת המקשרת באופן ברור את המבקשים למשיבות ואשר יכולה להצביע על חוזה או התחייבות בין הצדדים, אינני סבור כי התביעה ממלאה את התנאים הנדרשים עפ"י התקנה. 14. למעלה מן הצורך אציין כי ביהמ"ש מיוזמתו, מוסמך ואף חייב לבדוק אם התביעה ממלאה על פניה, אחר הדרישות שנקבעו בתקנה 202 גם אם הנתבע לא ביקש רשות להתגונן. לאור מהות התביעה, הראיות שהוצגו בפניי, סבור אני כי התביעה איננה ראוי ה להתברר ב"סדר דין מקוצר" וכי יש להעבירה לדיון בסדר דין רגיל. 15. לסיום אציין כי אף מבלי להיכנס לגופן של טענות, סבור אני כי בבחינת התובענה דכאן מצויים אנו בפני שאלה משפטית, עוד בטרם ידועות העובדות ובטח בטרם היותן מוסכמות, שאלה אשר המחוקק טרם נתן עליה את דעתו, שאלה הטעונה הכרעה עקרונית לאור התפתחויות טכנולוגיות אשר מאפשרות גישה לאתרי הימורים בכל העולם, אתרים שזיקתם לארץ כמעט ואיננה קיימת, ומאפשרות בכך את אכיפת החוק האוסר הימורים בארץ. פעילות זו מעוררת שאלות רבות הטעונות בירור והכרעה, מעבר לבירור העובדות של המקרה הקונקרטי, הקשר של המבקשים למשיבות, התחייבותם כלפיהם, סוג השירותים שניתנו עבור הסכום הנתבע, חוקיותם של שירותים אלה והדין החל עליהם. סיכום 16. לאור כל האמור מצאתי כי דינה של הבקשה לסילוק על הסף להידחות ודינה של הבקשה למחיקת כותרת להתקבל, וכי יש מקום לברר את התובענה לגופא בסדר דין רגיל. לאור התוצאה אין צו להוצאות. המבקשים יגישו כתב הגנה תוך 30 יום. התיק יועבר למנ"ת לקביעת מועד לקדם משפט, עפ"י היומן. חוזההימורים