זוהי תביעה ע"ס 100,000 ש"ח שבמקור הוגשה כבקשה לביצוע שני שיקים, כ"א על סך 50,000 ₪ (להלן: "השיקים"). לנתבע ניתנה בה רשות להתגונן. כיוון שבשיקים משוכים ע"י הנתבע עסקינן, נטל הוכחה מוטל על הנתבע, להוכחת הגנתו. תמצית טענות ההגנה: 1. בתצהיר שהוגש על ידי הנתבע בקשה להתנגדות לביצוע שטר, טען הנתבע שהתובע גנב ממנו את פנקס השיקים. לטענתו, חברו - יוסי שירי, שנקלע למצב כלכלי קשה, פנה אליו בשנת 2008 וביקש ממנו לפנות לדודו - התובע כדי שילווה לו ,50,000 ₪. התובע הסכים להלוות ליוסי שירי סכום זה, בתנאי שהנתבע יערוב להחזרתו. בהתאם לסיכום בניהם, יוסי שירי קיבל מהתובע את הסך 50,000 ₪ במספר תשלומים, והנתבע נתן לתובע שיקים לביטחון, על כל סכום שהלווה ליוסי שירי. הנתבע צרף לתצהירו את צילומי השיקים, שלטענתו, ניתנו לתובע כבטחון. ל 2. טענת הנתבע, במשך הזמן הוחלפו השיקים, בערך כל חצי שנה, בשיקים אחרים, והחל משנת 2009 מסר לתובע שיק אחד לביטחון על כל הסכם, בסך 50,000 ₪. בכל פעם שהתובע ביקש, הוא ביצע החלפת שיקים. ביום 31.5.11 נפגשו הצדדים כדי להחליף שיק שהנתבע נתן לתובע בחודש מרס 2011 ובפגישה הזו התובע כעס עליו, חטף ממנו את פנקס השיקים ונעלם, ובאותו יום הוגשה תלונה למשטרה . הנתבע צרף את תלונתו במשטרה בגין חטיפת השיקים. מאז אותו אירוע נותק בין הצדדי ם הקשר, ובסוף חודש אוקטובר נודע לנתבע שהתובע צרף את השיק שקיבל ממנו בחודש מרס לשיק קודם, שהוחלף בשיק מחודש מרס, ופתח תיק הוצל"פ נגדו ע"ס 100,000 ₪. ט 3. וען הנתבע שהוא כתב וחתם על השיק שמועד פירעונו 1/6/11, אך בטרם הספיק להשלים את כתיבת השיק, הוא נחטף על ידי התובע כאמור לעיל. לאחר שנפתח תיק הוצל"פ, שאל הנתבע את יוסי שירי כמה כסף הוא החזיר לתובע, והסתבר שהחזיר כ- 75,000 ₪ ובעצם שילם את כל חובו, כך שהנתבע בפועל אינו ערב לדבר. יוסי שירי מסר לנתבע אישור שהתובע קיבל ממנו 34,000 ₪. הנתבע צרף את אישור התובע לקבלת הסכום . בקשת ההתנגדות לביצוע שטר התקבלה ללא תנאי. ב 4. חקירתו העיד הנתבע שמספר פעמים בודדות הגיע עם יוסי שירי לתובע, כדי שהתובע ילווה כספים ליוסי שירי, והתובע ביקש שהנתבע יחתום על ערבותו לכספים שמסר ליוסי על גבי מסמך בכתב ידו של התובע. הנתבע טען שהוא לא חתם על נספח יא' לתצהיר התובע, וגם לא קיבל כל הלוואה מהתובע אלא רק ערב שנתן התובע ליוסי שירי. לגרסתו, כספי שתי הלוואות הראשונות שנתן התובע ליוסי שירי כספי ההלוואה הועברו באמצעותו, והוא נתן לתובע שיקים כערב, פעם אחת על 10,000 ₪ ובפעם השנייה על 13,000 ₪. תאריכי הפירעון בשיקים נרשמו על ידו, והם המועדים בהם קיבל את כספי המזומן עבור יוסי שירי, שהנתבע ערב להם. ככל שהייתה התנהלות נוספת של העברת כספים בין התובע ליוסי שירי- אינה ידועה לו, אך ידוע לו שהתובע נתן ליוסי שירי כספים נוספים להם הנתבע לא ערב. את השיקים החליף בשיקים אחרים לבקשת התובע, כאשר עברה למעלה מחצי שנה ממועד פירעונם. בתחילה היה מדובר ב-5 שיקים בודדים אותם ביקש התובע לאחד לשיק אחד בסך של 50,000 ₪. והוא ערב ל-50,000 ₪ שהלוואה התובע ליוסי שירי. עם גניבת הפנקס על ידי התובע, הוא הגיש תלונה למשטרה והודיע לבנק על ביטול השיקים. 5. יוסי שירי העיד שפנה לנתבע כדי שיעזור לו למצוא מלווה והוא הפנה אותו לדודו- התובע, אשר הלווה לו כספים וכביטחון להשבת ההלוואה הוא מסר לתובע שיקים של אשתו. בגין שיקים אלה, מנהל התובע נגדו הליכים משפטיים בבית המשפט בראשל"צ. הנתבע ערב לטובת התובע להלוואות שנתן ליוסי שירי ונתן לתובע שיק אחד שהוחלף לאחר מכן בשיקים של יוסי שירי ושל אשתו. יוסי שירי הסביר שהסכים להחליף את השיקים של הנתבע בשיקים שלו ושל אשתו, כדי "להוציא" את הנתבע מהסיפור וכדי שהוא יתנהל מול התובע באופן עצמאי, כיוון שהוא לווה מהתובע כספים נוספים שהנתבע כלל לא ידע על כך. את מועדי השיקים שלו ושל אשתו הוא רשם בהתאם לסיכום בינו ובין התובע ושילם לתובע ריבית על ההלוואות. השיקים משקפים את קרן ההלוואה והריביות . 6. יוסי שירי טען בעדותו שיש כפל בין שתי התביעות מה שמקשה עליו להבדיל בין 2 התיקים ולגרסתו בבית המשפט בראלש"צ הציג התובע , מסמכים, כולל שטר חוב שלא נחתמו על ידי יוסי שירי ובית המשפט הפנה אותם לבדיקת גרפולוג. יוסי שירי העיד שהנתבע ערב להלוואותיו מהתובע בסך 50,000 ₪ בגינה השיב לתובע כ - 120,000 ₪. יוסי שירי העיד שלא חתם על נספח יא' לתצהיר התובע וכל המסמכים שהוצגו לו בחקירתו, הועברו לבדיקת גרפולוג בתיק שמתנהל בראשל"צ. תמצית טענות התובע ההלוואות שנתן התובע לנתבע: 7. לטענת התובע, דודו של הנתבע עד לאירוע נשוא תביעה זו , היחסים בינו ובין הנתבע היו מצוינים, וטרם האירוע נשוא תביעה זו, הוא נהג להלוות לנתבע כספים במספר הזדמנויות והנתבע השיב לו את הכספים. בחודש ספטמבר 2008 פנה אליו הנתבע, סיפר לו שהוא נמצא בקשיים בגלל סכסוך גירושין עם אשתו, שהטילה עיקולים על חשבונות הבנק שלו ואף הוציאה נגדו צו הרחקה ולכן היה זקוק לכסף. התובע לא בדק את נכונות טענות הנתבע ולאור האמון הרב שרכש לו, מסר לו 10,000 ₪ במזומן ביום 24.9.08, מבלי שהחתימו על הסכם. 8. כנגד ההלוואות שנתן התובע לנתבע, מסר לו הנתבע שיק מספר 765 על אותו סכום שתאריך פירעונו הוא מועד מתן ההלוואה. למחרת ביום 25.9.08 נתן התובע לנתבע 13,000 ₪ נוספים במזומן וכנגד מסר לו הנתבע שיק מספר 769 על אותו סכום שתאריך פירעונו הוא יום מסירת הכספים. ביום 18.10.08 נתן במזומן לנתבע 10,000 ₪, וקיבל שיק כנגד למועד מתן ההלוואה, ביום 10.11.08 נתן לנתבע 10,000 ₪ וקיבל שיק למועד מתן ההלוואה, וביום 22.1.09 נתן 7,000 ₪ וקיבל שיק למועד מתן ההלוואה. בעת מתן הכספים לא סוכם מועד השבתם, כיוון שלא היה ידוע מתי מצבו של הנתבע יאפשר החזרת הכספים והתובע לא קיבל כל תמורה עבור הכספים . 9. כ-6 חודשים לאחר מועד פירעון השיק, נפגשו השניים והנתבע החליף את השיק הראשון, כיוון שחלפו 6 חודשים ממועד פירעונו, לשיק אחר שמועד פרעוני 6 חודשים לאחר מכן. טוען התובע שבכל עת שחלפו 6 חודשים ממועד פירעונו של שיק שקיבל מהנתבע, מסר לו הנתבע שיק חליפי והתובע השיב לו את השיק שמועד פירעונו עבר. בחודש ספטמבר 2010, ביקש התובע מהנתבע שימסור לו שיק אחד ע"ס 50,000 ₪ במקום 5 השיקים שהחזיק ושנמשכו על ידי הנתבע, ומדובר בשיקים שניתנו לתובע כהחלפה לשיקים קודמים. הנתבע מסר לו שיק מספר 5349900 ע"ס 50,000 ₪ למועד פירעון 13.3.11 וקיבל בחזרה את כל השיקים הקודמים. ההלוואות ליוסי שירי: 10. ללא קשר להלוואות שנתן התובע לנתבע, פנה אליו הנתבע בחודש מרס 2009 וביקשו לעזור לחברו יוסי שירי ולהלוות לו כספים והבטיח להיות אחראי להשבתם. התובע הלווה ליוסי שירי 61,000 ₪ במספר תשלומים ובנוסף, לבקשת הנתבע, נתן התובע ליוסי שירי 8,000 ₪ לחודש ימים, אך דרש שיק בטחון וריבית של 1.5% לחודש. בחודש מרס 2009 הגיע הנתבע עם יוסי לביתו של התובע וביקש הלוואה, והתובע אמר ליוסי שהוא מוכן להלוות לו בריבית של 1.5% לחודש ושיק בטחון. ביום 13.3.09 יוסי הגיע לבית התובע וקיבל ממנו 8,000 ₪ במזומן, מסר לו שיק בטחון של אשתו. התובע טוען, שמעולם לא מסר לנתבע כספים עבור יוסי והכספים נמסרו במישרין ליוסי. כאמור, בסה"כ הלווה ליוסי 61,000 ₪ במספר פעמים בהם הגיע אל ביתו ויוסי לו מסר לו שיקים של אשתו שמועד פירעונם חודש לאחר מתן ההלוואה , כמפורט בסעיף 34 לתצהירו. שיק נוסף שמסר לו יוסי על סך של 10,000 ₪ בגין הלוואה במזומן אבד לתובע. 11. לטענת התובע, יוסי שילם את הריבית עבור הכספים שקיבל ממנו עד לחודש ינואר 2010 ומאז הפסיק לשלם את הריבית והבטיח לשלם לו זאת ביחד עם ההלוואה. ביום 14.5.10, שילם לו יוסי 14,000 ₪, וקיבל אישור בכתב על כך, וביום 9.6.10 שילם לו יוסי 20,000 ₪ וגם על כך קיבל אישור בכתב. בחודש אוקטובר 2010 ביקש יוסי 10,000 ₪ נוספים, והתובע התנה זאת בכך שיוסי והנתבע יגיעו לביתו כדי לסכם את מועד השבת הכספים. ביום 25.10.10, נפגשו שלושתם בבית התובע, אשר דרש התחייבות מפורשת בכתב לפירעון ההלוואות, אך לאור העובדה שהנתבע ויוסי הציגו לו מסמכים משפטיים בדבר הסדר פשרה בין יוסי לחברת הביטוח, לפיו יוסי אמור לקבל כספים, ולאור העובדה שהם הבטיחו לפרוע את חובם עד חודש נובמבר 2011, הוא ביקש מהם לחתום על מסמך בו הם מתחייבים להשיב את הכספים. 12. על פי דרישתו, יוסי חתם על שטר חוב ע"ס 61,000 ₪,(נספח י' לתצהיר התובע). הנתבע ויוסי יחדיו חתמו גם על נספח יא' לתצהירו, לפיו יוסי קיבל ממנו 51,000 ₪ והנתבע 50,000 ₪, וכי הם מתחייבים להשיב את החוב עד סוף שנת 2010. טוען התובע שבדיון בבקשת ההתנגדות, ביום 28.11.11, הודה יוסי שחתם על המסמך (נספח יא' לתצהיר התובע), ולאחר מועד זה נתן התובע הלוואה נוספת ליוסי בסך 10,000 ₪ בתמורה לשיק שקיבל ממנו. פניותיו אל יוסי והנתבע להשבת הכספים נדחו בלך ושוב ובתירוצים שונים. 13. בחודש פברואר 2011 ביקש הנתבע הלוואה נוספת של 50,000 ₪ אותה הבטיח להשיב עד חודש אפריל 2011. מספר ימים לאחר מכן בסמוך ל9.4.11 בבוקר, הנתבע הגיע עם שיק חתום על ידו, ע"ס 50,000 ₪ ללא מועד פירעון, אשר הוסף על ידי התובע לאחר מכן ליום 2.6.11 , בתמורה נתן התובע לנתבע 50,000 ₪ במזומן. הנתבע התחמק מהשבת הכספים וכאשר התובע הגיע למקום עבודתו של הנתבע, לברר מדוע אינו משיב לו את הכספים, ברח הנתבע מהמקום ולאחר דקות הגיע ניידת לחקור את התובע ומצאה אולר במכוניתו ובגין אישום של החזקת אולר הוא הורשע. בחודש יולי 2011 הנתבע הגיש תלונה שיקרית למשטרה שהתובע פגע ברכבו והתובע הורחק מהנתבע למרות שלא גרם לו כל נזק, וביום 23.8.11 הוזמן התובע למשטרה בחשד שגנב שיקים מהנתבע בגין תלונה שהגיש הנתבע ביום 31.5.11. התלונה נסגרה מהעדר ראיות והתובע הגיש את השיק לביצוע בהוצל"פ. במקביל הגיש התובע גם לביצוע את השיקים שנמשכו ע"י אשתו של יוסי ושנמסרו לו ע"י יוסי שירי. 14. התובע העיד, שהלווה כספים גם לנתבע וגם ליוסי שירי לבקשת הנתבע. לנתבע סך של 50,000 ₪ בפעם הראשונה והיתרה בפעם השנייה, ולא סוכמו בניהם מועדי השבת ההלוואה. כביטחון להלוואה שהנתבע קיבל, נתן הנתבע שיקים שלו לביטחון, שהוחלפו בכל עת שעברו 6 חודשים ממעוד פירעונם. להלוואה שנתן התובע ליוסי שירי הנתבע ערב בע"פ, ויוסי שירי נתן שיקים של אשתו. לגרסתו על נספח יא' חתומים הנתבע ויוסי שירי שחתמו יחדיו בנוכחותו והנתבע לא חתם על מסמך בגין ההלוואה הנוספת שקיבל בסך 50,000 ₪ אלא רק נתן לו שיק, הוא מכחיש את טענת הנתבע ולפיה הוא גנב ממנו פנקס שיקים. התובע טוען שאינו עוסק בהלוואות ושזו פעם ראשונה שנתן הלוואה. דיון השאלה הצריכה הכרעה בתביעה דנן הינה, האם התובע הלווה לנתבע כספים בתמורה לשני השיקים נשוא תביעה זו, והאם הנתבע נותר חייב כספים לתובע. 15. לטענת התובע, הוא הלווה לנתבע, מספר הלוואות בסכום כולל של 50,000 ₪, ולביטחון מסר לו הנתבע בעת קבלת כל הלוואה שיק בסכום ההלוואה, שמועד פירעונו הינו מועד קבלת ההלוואה. השיקים הוחלפו מספר פעמים, בכל עת שעברו 6 חודשים ממועד פרעונם, ולבסוף מסר לו הנתבע שיק אחד על כל סכום ההלוואה בסך 50,000 ₪ שמועד פירעונו 13.3.11. בנוסף, בחודש פברואר 2011 נתן לנתבע הלוואה נוספת בסך 40,000 ₪ ולביטחון, מסר לו הנתבע את השיק השני ללא קשר להלוואות לנתבע, הלווה התובע כספים לחברו של הנתבע, יוסי שירי והנתבע ערב להשבת הלוואה זו. כביטחון להלוואות שנתן ליוסי דירי, קיבל התובע שיקים משוכים ע"י אשתו של יוסי שירי. 16. לטענת הנתבע, הוא מעולם לא לווה כספים מהתובע, והשיקים שמסר לתובע היי כערב להלוואה שנתן התובע ליוסי שירי. יתרה מכך, התובע אמור להחזיק רק בשיק אחד מתוך השניים, כיוון שהשיק השני נועד להחליף את הראשון. אלא, כך התובע, שבעת שרשם את השיק השני, התובע חטף מידיו את פנקס השיקים עם השיק המלא, מבלי שהשיב לו את השיק הראשון. לטענת הנתבע, יוסי שירי השיב לו את כל ההלוואות שקיבל ממנו, לכן גם פקעה ערבותו להלוואה שקיבל יוסי שירי. יוסי שירי העיד, שהנתבע ערב להלוואות שנטל מהתובע עד לסך 50,000 ₪. (ע' 13 שורות 21-22 לפרוטוקול). האם חל על ההלוואה נשוא תביעה זו חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. 17. לטענת התובע, הוא אינו עוסק במתן הלוואות, וההלוואות שנתן לנתבע וליוסי שירי, הן ההלוואות היחידות שנתן. לטענת התובע, לכל אחד מהם, הוא נתן מספר הלוואות. לשאלה האם החוק חל על ההלוואה נשוא תביעה זו, השלכה ישירה על עצם קיום עילת תביעה ועל גורל התיק. משכך, יש להכריע תחילה בשאלת תחולת החוק. בע"א (ת"א) 4003/07 בס ארנון נ' אברהם אריה, נקבע, כי על בית המשפט מיוזמתו להעלות את השאלה האם מדובר בהלוואה שחל עליה החוק. כן נקבע, שלבחינת השאלה, האם החוק חל על מקרה מסוים, הכלל הינו שמי שנותן הלוואה יראו אותו כמי שנותן הלוואה בדרך העיסוק כהגדרת החוק, אלא אם יוכיח שלא כך הדבר. כמו כן נקבע, כי יש לבחון את זהות נותן ההלוואה. מקור התביעה דנן הינו בקשה לביצוע השטרות אותם מחזיק התובע, והתובע טוען, שהשטר נמסר בהקשר לסכום הקרן של ההלוואה. 18. מעדות התובע עולה, כי אין מדובר ביחסי מלווה לווה לתקופה קצרה בלבד, אלא שהתובע, לגרסתו, נתן ליוסי ולנתבע מספר הלוואות, בתקופות שונות ולאורך זמן ומיוסי שירי הוא גבה ריבת בשיעור 1.5%. בנוסף, כך התובע, השיקים שנמסרו כביטחון, הוחלפו מפעם לפעם. מה שמצביע על התנהלות עסקית של מתן הלוואות כדרך של קבע. מכאן, שהתובע עסק במתן הלוואות חוץ בנקאיות, ויוסי שירי העיד, שאינו יודע מהו שיעור הריבית שאותה היה עליו לשלם לתובע בגין אותה הלוואה, אך לגרסתו לווה מהתובע 50,000 ₪ והשיב לו 75,000 ₪. גם אם התובע עוסק בעיסוק נוסף מלבד מתן הלוואות חוץ בנקאיות, אין בכך כדי לגרוע מהיותו מלווה על דרך העיסוק. נקבע בת.א. 49269/05 כרמי דינה נ' עיזבון מועלם כדורי ז"ל, כי אין הכרח שיהיה זה עיסוקו היחיד של המלווה. כן נקבע שם, כי גם אם מדובר בהלוואות שהן רק נשוא תביעה זו, הרי אין בכך כדי לגרוע ממתן הלוואת על דרך עיסוק. 19. ההלוואות הנטענות ע"י התובע בתביעה דנן, נכנסות להגדרת הלוואה חוץ בנקאית, על פי חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשנ"ג-1993. התובע עוסק במתן הלוואות חוץ בנקאיות. משכך, עילת התביעה השיטרית שנכללת בהליך זה ונסמכת על השיקים תהא כפופה אף היא לחוק. ס' 11 לחוק קובע, כי כאשר נפתח הליך נגד לווה בבית המשפט או בהוצל"פ לביצוע שטר שנחתם על ידי הלווה בקשר לחוזה הלוואה, יהיו זכויות האוחז בשטר כפופות להוראות החוק. השיקים נשוא תביעה זו משקפים את קרן חוב ההלוואה או חלקו או בצירוף ריביות. משכך, האוחז בשיק, התובע, הינו צד לעסקת ההלוואה ומכאן כפיפות העילה השיטרית המגולמת בשיקים נשוא תביעה זו, לחוק. העדר הסכם הלוואה; 20. סעיף 2 לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשנ"ג-1993 קובע כי: "2. עריכת חוזה בכתב חוזה הלוואה בין מלווה ללווה טעון מסמך בכתב." סעיף 3(ב) לחוק מונה את הפרטים והמידע שחוזה הלוואה בכתב חייב לכלול והם: שמות המלווה והלווה, פרטים מלאים ומענם, סכום ההלוואה, הסכום שקיבל הלווה בפועל, שיעורי הריבית ביחס לסכום ההלוואה, בחישוב שנתי כולל ריבית דריבית בהתאם למועדי פירעון ההלוואה, אם מדובר בריבית משתנה, מרכיביה והקרונות לשינוי, פרוט הצמדה לדולר - אם נקבע כך, שיעור עלות האשראי, תקופת ההלוואה, סכומי תשלומי הפירעון ומועדיהם, סנקציות ושיעורי ריבית פיגורים. בעניינינו, לא רק שלא נחתם הסכם הלוואה, אלא התובע סתר עצמו, כאשר באחת טען , בס' 49 תצהיר, שהוא עמד על כך שהנתבע יערוב להלוואה של יוסי שירי לבין טענתו בעדותו שהוא הסתפק בערבות בע"פ, נוכח השיקים שנמסרו לו. 21. הפסיקה קבעה כי הוראות החוק קוגנטית ולא ניתן להתנות עליה. (ת.א. ת"א (מחוזי) 3129/99 צוניאשוילי נ' מיסטר מאני ישראל (1997).. למטרתו של החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות עמד כב' השופט שנלר,בפס"ד בס: "מטרתו העיקרית של חוק הלוואות חוץ בנקאיות, היתה להתמודד עם ריבית הנשך שנגבתה בהלוואות שניתנו ללווים על-ידי גופים שאינם גופים בנקאיים ("השוק האפור"). לפיכך, ובהתאם לאשר צויין במבוא להצעת החוק [ה"ח 2172, כ"ט באדר התשנ"ג, 22.3.93, בעמ' 116], המחוקק ביקש לקבוע שיעור מירבי לריבית ההלוואות הללו, "...ובדרך זו, למנוע ממלווים, שאינם תאגיד בנקאי מורשה ומפוקח לנצל את מצוקתם של צרכנים שאינם בעלי כוח מיקוח, ועקב כך מסכימים ללוות כספים בתנאים בלתי סבירים...כמו-כן מוצע לתת בידי בתי המשפט סמכויות מתאימות להגנה על הלווה, כאשר הוא אינו מתגונן כראוי בהליך השיפוטי" 22. בית המשפט קבע בפס"ד "בס", כי המחוקק מצא לנכון להטיל חובות שונות על מלווה חוץ בנקאי, לרבות עריכת חוזה הלוואה בכתב, קביעת עלות אשראי מירבית וכו'. נקבע שם, כי תנאי סף פרוצדוראלי להגשת בקשה לביצוע שטר הינו צירוף עתק הסכם הלוואה על פרטיו. עוד נקבע בפס"ד "בס", כי ס' 11 לחוק קובע הסדר ספציפי לעניין נטלי הראיה ביחס למחזיק שטר שמקורו בחוזה הלוואה, וכי נטל הראיה להציג בפני בית המשפט את מסכת עובדות הנוגעות להלוואות שהעניק המלווה מוטל על המלווה שהפר את חובת הכתב. דהיינו, כך נקבע, כי המחוקק קבע, שככל שעסקינן בבקשה לביצוע שטר שהחוק חל עליה, לא מדובר בעילה שטרית רגילה המנותקת מעסקת היסוד, אלא בית המשפט יבחן גם את עסקת היסוד. במקרה כזה, על התובע, כחלק מתביעתו לצרף את המסמכים הקשורים לעסקת היסוד, תוך פרוט כל פרטי ההלוואה. בית המשפט יבחן את עסקת היסוד ויברר את רשאי התובע להיפרע מהנתבע את השטרות נשוא הבקשה לביצוע. חוזה ההלוואה הוא זה שיוצר את חיוב הנתבע במסגרת עסקת היסוד ובהעדרו, לכאורה לא קיימת עילה לפי עסקת היסוד ועל פי ס' 2 לחוק, חוזה הלוואה צריך שיהיה בכתב. יש להקפיד על כל הוראות החוק ויש ליתן פרשנות מחמירה ומקפידה של הוראותיו. 23. יתרה מכך, בית המשפט קבע בפס"ד "בס", כי בשטרות שניתנו לפירעון הלוואה, אין לראות הסכם הלוואה ועל התובע נטל הראייה, הדורש הצגת מסמך בכתב, שבהעדרו לא ניתן יהיה להיפרע משטרות אלה ויש בהם רק ראשית ראיה. בית המשפט קבע מפורשות, כי על כל מלווה לדעת כי הוא מסתכן אם בחר להתעלם מהוראות החוק ולא לערוך חוזה הלוואה בכתב. עוד נקבע במקרה "בס", כי לא על הלווה נטל השכנוע מהי ההלוואה, אלא על המלווה שעליו להראות שעמד בדרישות החוק המהותיות, קרי חוזה הלוואה בכתב, אותו חוזה הלוואה שלטענתו, השיקים נועדו לפירעון אותה הלוואה. משאין חוזה בכתב אין להתבסס על טיעון בדבר חוזה בעל פה. 24. במקרה "בס" ביהמ"ש בחן את השאלה, מה קורה כאשר לא נערך הסכם בכתב, והתוצאה החריפה של ביטול הלוואה עשויה להותיר את הלווה כשידו על העליונה בעוד שההלוואה טרם נפרעה. נקבע, כי "הוראת המחוקק הינה שעל המלווה לעמוד בכל הדרישות האמורות. הלוואה שהחוק חל עליה ולא ניתנה בכתב - לא ניתן יהיה, לכאורה, להיפרע ממנה. תנאי מוקדם הינו מסמך בכתב, ובהעדרו אין לכאורה עילה להגשת תביעה כנגד הלווה". נקבע שם, שמעת שבית המשפט הגיע למסקנה שלא ניתן לאכוף את עסקת ההלוואה מחמת העדר הסכם הלוואה בכתב, לא ניתן להורות על השבת יתרת ההלוואה ו/או סכומים שקיבל הלווה, מבלי שהמלווה יוכיח תשתית ראייתית ראשונית שעליו לעמוד בה. בעניינינו, כמו בפסק דין בס, לא ברור אם בסכום השיקים מגולמת ריבית זו או אחרת, אין מדובר בעובדות מוסכמות, וכל העובדות שנויות במחלוקת. יתר מכך, התובע סתר עצמו, כאשר באחת טען שהוא דרש מיוסי שירי ריבית בשיעור 1.5%, אך בפועל השיקים שפרט בתצהירו, הינם באותו סכום של ההלוואות, שלטענתו נתן ליוסי. (ס' 28,29,32 ,34 לתצהיר התובע) 25. בפס" בס, נקבע, כי משלא עמד המלווה בנדרש, דין תביעתו השיטרית להידחות ומעת שלא הוכחה ההלוואה גם אין מקום להורות על השבה. במקרה "בס" בית המשפט היה ער לכך שייתכן והתוצאה תהיה בלתי צודקת, אך על בית המשפט לומר את דברו, תוך הדגשה כי מי שעיסוקו במתן הלוואות לרבות ניכיון שיקים, חייב לערוך חוזה הלוואה בכתב על כל פרטיו. כך גם, מי שמגיש תביעה שטרית, עליו לעמוד בהוראות סעיף 8 לחוק, ואם אינו מבקש לתקן תביעתו ועומד על כך כי מדובר בהלוואה שהחוק אינו חל ביחס אליה, חשוף לכך שבסופו של יום תביעתו תידחה. אותה שיטה נהוגה של קבלת שיקים ואף אם צוין בהם כי ניתנה תמורה בגינם, לא תועיל למלווה שעיסוקו במתן הלוואות אם לא ייערך חוזה הלוואה לצד השיקים שניתנו לפירעונה. בענייננו, אין הסכם הלוואה, הנתבע מכחיש את קבלת ההלוואה ולטענתו השיקים ניתנו בערב הלווה שנתן התובע ליוסי שירי. בהתאם לפסיקה כפי שפרטתי לעיל, התוצאה הבלתי נמנעת ממצב זה, הינה ביטול ההלוואות, וקביעה חד משמעית, כי התובע אינו זכאי להיפרע בגין השיקים, וכי ההלוואות ניתנו בניגוד להוראות החוק . לפיכך, יש לבטל כל חוב שנותר בגינן. 26. למעלה מן הצורך אציין שהתובע לא הוכיח את תביעתו. שוכנעתי מגרסת הנתבע שהשיקים שמסר לתובע והמוחזקים על ידו הם ערבות להלוואה שנתן התובע ליוסי שירי, ולא בגין הלוואה שהנתבע קיבל בעצמו. גם התובע העיד שהוא דרש שהנתבע יהיה ערב להלוואה של יוסי שירי ודרש מסמך בכתב, אך הסתפק בשיקים כבטוחה שדרש וקיבל התובע מהנתבע כערב. ככל שהיה מדובר בהלוואה שקיבל הנתבע , השיקים שנתן לתובע, היו נושאים מועד פירעון, שהוא מועד השבת ההלוואה ולא המועד שבו ניתנה ההלוואה. אין כל הגיון בשיקים שמועד פירעונם הוא מועד מתן ההלוואה, אלא אם מדובר בשיקים לביטחון, כיוון שלא יתכן שהנתבע התכוון להחזיר את ההלוואה, הנטענת על ידי התובע, ביום בו קיבל את ההלוואה. אילו לא היה מדובר בשיקים שניתנו לביטחון להלוואה שנטל יוסי, אלא להשבת ההלוואה שנטל הנתבע, , מועד פירעונם היה נרשם לתקופה מאוחרת ולא היה צורך להחליפם מעת לעת. 27. אין כל הסבר הגיוני לטענת התובע, שמחד גיסא, הנתבע ויוסי לא השיבו את ההלוואות במועדים שהבטיחו ולא נענו לדרישותיו להשבתן, , ולמרות זאת נתו לשניהם הלוואת הנוספות. גרסת הנתבע מתיישבת עם העובדה שעל השיק שמועד פרעוני 10.3.11 הוסף בכתב יד הכיתוב "לא סחיר", מה שמעיד שניתן כערבון בלבד. הנתבע טען שלא חתם על נספח י"א לתצהיר התובע, הוא מסמך שלטענת התובע מהוה הסכם התחייבות להחזרת חוב של הנתבע ונטל ההוכחה להוכיח שהנתבע חתם עליו מוטל על התובע שלא הרים את הנטל. 28. בעניין זה העיד התובע כי לא ערך בדיקת מומחה כתב יד לגבי חתימת הנתבע על המסמך, וכדי להוכיח שמדובר בחתימת הנתבע היה על התובע להביא את המסמך למומחה. אי העברת המסמך לבדיקת מומחה לכתב יד משמשת בעוכרי התובע שעליו כאמור להוכיח שהנתבע חתום עליו. הטבלאות שערך התובע בתצהירו אינם נסמכים על כל רישום אחר שנערך בזמן אמת והנתבע אינו חתום על מסמך לפיו קיבל מהתובע הלוואות. התובע מנסה להתבסס על העובדה שעד מטעמו, בשם מנחם קנזי לא נחקר, אך כל שפירט בתצהירו מנחם קנזי היה שראה את התובע נותן לאחיין שלו מעטפה גדולה ושבה היו הרבה שטרות ושהאחיין מסר לתובע שיק ושהתובע אמר שבמעטפה היו 50,000 ₪. מנחם קנזי לא הצהיר שהתבע הוא שקיבל את הכסף, ומנחם קנזי לא טען שהוא ספר את הסכום שהיה במעטפה, לכן אין להסתמך על עדותו. סוף דבר שוכנעתי מגרסת הנתבע, שהשיקים ניתנו כביטחון להלוואה שנטל יוסי שירי, ולא בגין הלוואה שניתנה לנתבע. דין התביעה להידחות. התובע ישלם לנתבע הוצאות בסך 10,000 ₪. חוזההסכם הלוואההלוואה