1. הכרעת דין זו עניינה כתב אישום שהגישה מדינת ישראל (להלן: "המאשימה") נגד מר X (להלן: "הנאשם") המייחסת לאחרון ביצוע עבירות על פי חוק עובדים זרים תשנ"א-1991 (להלן: "חוק עובדים זרים") בהקשר להעסקתו של העובד DUANGPHOKHA BUNKERDבעל דרכון תאילנדי שמספרו 424607-N (להלן: "העובד הזר") בחודש מרץ 2004. 2. על פי כתב האישום, הנאשם הוא הבעלים של משק 75 במושב כוכב מיכאל. בכתב האישום נטען כי ביום 2/3/2004 העסיק הנאשם את העובד הזר שלא על פי היתר כדין. בכתב האישום, נטען עוד כי העובד הזר הועסק ללא חוזה בכתב ומבלי שהוסדר עבורו ביטוח רפואי ונמסר לו פירוט השכר והסכומים שנוכו ממנו, כנדרש בחוק. העבירה האחרונה המיוחסת לנאשם היא של אי מילוי דרישת מפקח להמצאת מסמכים. 3. לטענת הנאשם הועסק העובד הזר באמצעות חברת כוח אדם, כך שלא מתקיימים יחסי עובד מעביד בינו לבין העובד נשוא כתב האישום - ומכאן שלא ניתן לייחס לו את העבירות נשוא כתב האישום, שעניינן העסקה בניגוד להוראות חוק עובדים זרים הנאשם הוסיף כי הקשר בינו לבין העובד הזר נשוא כתב האישום, הסתיים בסוף שנת 2003; וגם מטעם זה לא ניתן להרשיעו בעבירות בכתב האישום, של העסקה שלא כדין בחודש מרץ 2004. כן טען הנאשם כי לא היה מודע לפגמים שנפלו בהעסקת העובד הזר, ככל שנפלו משהסתמך על חברת כוח האדם דרכו גויס העובד, כי זו תדאג להסדיר את הצדדים הפורמאליים הכרוכים בהעסקתו של העובד הזר. 4. את הדיון בהכרעת הדין מבקש אני לפתוח בהצגת העובדות שאינן במחלוקת והן כדלקמן: א. הנאשם הוא הבעלים של משק 75 במושב כוכב מיכאל. ב. בביקורת שנערכה ביום 2.3.04, נמצא במשק שבבעלות הנאשם, העובד הזר נשוא כתב האישום. ג. הנאשם עשה שימוש בשירותיו של העובד הזר בתקופה שבסמוך לביקורת. לעניין זה מבקש אני להפנות לעדותו של הנאשם בחקירתו הנגדית שעה שנשאל והשיב: "ש. אין מחלוקת גם מי העובד והפרטים שלו, זה (העובד הזר נשוא האישום, הוספה שלי-ט.מ.) העובד היחיד אצלך בתקופה ההיא? ת. כן. ש. שעבד אצלך שנה וחצי? ת. נכון". עמ' 9 לפרוטוקול מיום 8.9.2011 שורות 16-19. ד. מיד לאחר הביקורת עזב העובד הזר את חצרי הנאשם. ה. תעודת עובד הציבור אשר הוגשה לבית הדין מלמדת, כי העובד הזר נשוא האישום נכנס לארץ בחודש יולי 2002 ויצא את הארץ בדצמבר 2004. לעובד הזר הייתה אשרה על שם הנאשם, בתוקף עד ליום 31.3.03. לעובד הזר הוסדרה אשרת עבודה אצל מעסיק אחר החל מיום 4.3.2004. ה. הביטוח הרפואי לעובד הזר היה בתוקף עד לסוף חודש פברואר 2004 (ראה: אישור חברת הביטוח דוידוף מחודש מחודש מאי 2009). 5. בהודעות שמסר לחוקרי התמ"ת ובעדותו בבית הדין אישר הנאשם כי לא ערך חוזה מול העובד הזר, לא דאג להסדרת ביטוח רפואי לאחרון, ולא הנפיק לו תלושי שכר. כן אישר הנאשם, כי לא דאג להסדרת האשרה להעסקת העובד. לעניין זה מבקש אני להפנות שוב לעדות הנאשם בפני כדלקמן: "ש. אתה הסתמכת בעניין האשרה שלך ובעניין של חוזה העסקה, ביטוח רפואי ותלושי שכר, אתה הסתמכת על חברת כוח האדם. ת. כן. זו ההתקשרות בינינו. ש. בגלל זה לא הלכת באופן אישי ודאגת לזה? ת. כן. זה היה ההסכם בינינו. ש. תלושי שכר לא הוצאת? ת. לא". עמ' 10 לפרוטוקול מיום 8.9.2011 שורות 6-12. 6. יוצא מכאן כי לא יכולה להיות מחלוקת על העובדות הבאות: א. בפועל נהנה הנאשם משירותיו של העובד נשוא כתב האישום בתקופה שבסמוך למועד הביקורת (חודש מרץ 2003). ב. נכון למועד הביקורת, 2.3.04, הועסק העובד הזר בישראל ללא אשרה כדין ובלא ביטוח רפואי (שעה שתוקף האשרה פג בסוף חודש מרץ 2003 ואילו העובד הזר נמצא בחצריו של הנאשם, משק חקלאי בכוכב יאיר, בתחילת מרץ 2004 ואישור חברת הביטוח מלמד כי הביטוח הרפואי פקע בסוף חודש פברואר 2004). ג. בתקופה שבה השתמש הנאשם בשירותיו של העובד הזר, לא הוסדרו זכויותיו של העובד הזר בחוזה ולא הונפק לאחרון תלוש שכר. 7. כאמור לעיל טען הנאשם, כי אין לייחס לו את העבירות נשוא כתב האישום, שעה שההתקשרות בינו לבין העובד הזר היא באמצעות חברת כוח האדם, באופן שחברת כוח האדם היא המעבידה והוא הנהנה מהשירותים של העובד. כן טען הנאשם, כי הקשר בינו לבין העובד הזר, הסתיים עוד לפני הביקורת, באופן שלא ניתן לייחס לו עבירות של העסקה שלא כדין במועד הביקורת - המועד המצוין בכתב האישום. 8. כמצוין לעיל, האשרה שהוצאה לעובד הזר הוצאה על שם הנאשם. אוסיף עוד, כי בעדותו אישר התובע כי הוא זה שדאג לתשלום השכר לעובד, על בסיס רישום נוכחות שניהל העובד עצמו (ראה: עמ' 8 לפרוטוקול מיום 8.9.2011: "ש. מי משלם לו את השכר, החברה או אתה? ת. אני משלם את השכר"; ובעמ' 9 לאותו פרוטוקול: "ש. לגבי רישום שעות העבודה שלו, אתה מגיש אותו היו לבית הדין, אתה אומר ששילמת לו לפי מה שהוא אמר? ת. נכון"). 9. לזאת יש להוסיף את תעודת עובד הציבור שהוגשה לבית הדין בחודש אוקטובר 2011 לפיה: "בשנת 2003 מדיניות משרד הפנים ביחס להעסקתם של עו"ז בענף החלקאות הייתה כמפורט מטה: היתר ניתן לחקלאי (לא לחברת כוח אדם). לאחר קבלת ההיתר, החקלאי הסדיר במשרד הפנים את מעמדם של העו"ז שהיו מועסקים על ידו. השירות ניתן לבעל ההיתר בלבד ולא לחברת כוח האדם. בתקופה האמורה ועד היום, אין בענף החקלאות משטר תאגידים". 10. תעודת עובד הציבור הועברה לעיון הנאשם וזה התבקש להודיע לבית הדין אם הוא מבקש לחקור את נותן תעודת עובד הציבור. בדיון מיום 22.3.2012, הודיע ב"כ הנאשם כי הוא "לא מבקש לחקור את נותן התעודה" עמ' 13 לפרוטוקול מיום 22.3.2012 שורות 14-15. 11. במציאות זו שבה הנאשם הוא המשתמש בשירותיו של העובד הזר, הוא זה שחייב את תשלום השכר לעובד והוא זה שמכוח הוראות הדין המעסיק של העובד הזר - לא ניתן לקבל את הטענה לפיה לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין הנאשם לבין העובד הזר, בטענה כי העובד הזר הוא עובד של חברת כוח האדם. 12. בפועל נמצא העובד הזר בחצריו של הנאשם ביום הביקורת. ממסמכים שצירף הנאשם לחוקרי התמ"ת (דוחות נוכחות), עולה כי העובד הזר עבד בשירותו של הנאשם בחודשים דצמבר, ינואר ופברואר 2004; בניגוד למה שנטען בפני ולפיו הקשר בין הצדדים הסתיים בסוף דצמבר 2003. (ראה: עדות הנאשם עמ' 10 לפרוטוקול מיום 8.9.2011 "שבאו אלי לביקורת הוא לא עבד אצלי כבר שלושה חודשים"). מכאן שלא ניתן לאמץ את גרסתו של הנאשם היום, לפיה נכון ליום 2.3.04, לא התקיים קשר של עובד מעביד בינו לבין העובד הזר שנמצא בחצריו. 13. במאמר מוסגר אציין כי גם אם היתה הטענה מתקבלת לפיה לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים נכון ללחודש מרץ 2004 הרי, משנמצא, כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין העובד הזר לנאשם, לאחר חודש מרץ 2003, מבלי שהוסדרה העסקתו של העובד הזר כדין בשירותו של הנאשם; משנמצא כי לא נערך חוזה כדין המסדיר את העסקתו של העובד הזר בשירות הנאשם ומשאין חולק כי לא הונפקו תלושי שכר לעובד הזר לאורך כל תקופת ההתקשרות - אין בטענה לפיה לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין העובד הזר לנאשם במרץ 2004 - כדי להשליך על אחריותו של הנאשם, בעבירות אלו המיוחסות לו. 14. אוסיף עוד, כי מקום שהנאשם הוא המעסיק של העובד הזר, אין האחרון יכול להשתחרר מחובותיו כמעסיק, תוך הסתמכות כביכול על חברת כוח האדם, דרכה התקבל העובד הזר לעבודה בחצריו. כך מוטלת על המעסיק, הנאשם בענייננו, החובה להבטיח הלכה למעשה מילוי הדרישות בדין הכרוכות בהעסקתו של העובד הזר - הסדרת האשרה לעובד, העסקתו בכפוף לחוזה כדין והנפקת תלושי שכר. 15. אישור סוכנות הביטוח מלמד כי לעובד הזר, הוסדר ביטוח רפואי עד לסוף חודש פברואר 2004. אין מחלוקת כי מיד לאחר הביקורת בתחילת חודש מרץ 2004, עזב העובד הזר את חצרי הנאשם. מתעודת עובד הציבור, עולה כי החל מיום 4.3.2004, הוסדרה העסקתו של העובד הזר, בשירותו של מעביד אחר (הגב' סון). 16. בנסיבות הללו, זכאי הנאשם להגנה של זוטי דברים בייחס לעבירה הפלילית בה הוא נאשם המתייחסת לאי הסדרת ביטוח רפואי לעובד הזר ליומים (הראשון והשני למרץ 2004). 17. הפועל היוצא הוא כי יש להרשיע את הנאשם בעבירות של העסקה שלא כדין לחוק עובדים זרים תשנ"א-1991 של העסקה ללא היתר כדין, עבירה לפי סעיף 2(א)(1) ו-2(א)(2) לחוק, עבירה של העסקה ללא חוזה עבודה בכתב לפי סעיף 2(ב)(2) לחוק ועבירה של העסקה ללא פירוט השכר והסכומים שנוכו על פי דין לפי סעיף 2(ב)(7) לחוק. 18. על פי כתב האישום נדרש הנאשם ביום 23.3.04 על ידי המפקח, להמציא מסמכים; דרישה אותה לא מילא. על רקע זה ביקשה המאשימה להרשיע את הנאשם בעבירה של אי מילוי דרישת מפקח להמצאת מסמכים. 19. המוצגים שהוגשו לבית הדין מלמדים, כי את המסמכים שברשותו (כרטיסי נוכחות ופרטי ההתקשרות עם חברת כוח האדם) מסר הנאשם לנציגי המאשימה. אשר על כן ובמציאות שבה הורשע הנאשם בעבירה של העסקה ללא חוזה העסקה, אי מסירת תלושי שכר ואי הסדרת ביטוח רפואי - אין לייחס לנאשם את העבירה המיוחסת לו הבא לביטוי באי המצאת המסמכים האמורים למפקח בהתאם לדרישה. 20. לאור האמור, הריני מזכה את הנאשם מעבירה זו. 21.חוזה עבודהחוזהיחסי עובד מעביד